באלדב סינג (בפנג'אבי: ਬਲਦੇਵ ਸਿੰਘ; בהינדי: बलदेव सिंह; 11 ביולי 1902 – 29 ביולי 1961) היה פוליטיקאי הודי ששימש כשר ההגנה הראשון של הודו.
ביוגרפיה
באלדב סינג נולד ב-11 ביולי 1902 למשפחה סיקית בפנג'אב. אביו, אינדר סינג, שהחל את חייו כפקיד ממשלתי באוטר פרדש, הקים חברה לפלדה בג'אמשדפור, ביהר (היום בג'הרקנד), אליה הצטרף סינג לאחר שהשלים את לימודיו באמריטסר.[1]
בשנות השלושים שב סינג לפנג'אב, ובבחירות הראשונות לאספה המחוקקת של פנג'אב שנערכו ב-1937, נבחר מטעם שירומאני אקאלי דאל, בו זכה בזכות הפעילות הפילנתרופית של משפחתו. ביולי 1942 הצטרפה שירומאני אקאלי דאל לקואליציה בראשות מפלגת האיחוד וסיקנדר האית ח'אן (אנ'), וסינג מונה לשר הפיתוח.[1] הוא כיהן במשרה עד ספטמבר 1946.
ב-1946, כשוועדה ממשלת הודו באה להודו על מנת לשמוע את דעות ההודים לגבי עתיד הודו הבריטית, סינג היה חבר במשלחת הסיקית. הוא העדיף את אחדות הודו עם ביטחונות למיעוטים, אך אם תחולק הודו ביקש שהחלקים המוסלמים של פנג'אב יעברו למדינה המוסלמית כדי להבטיח רוב סיקי במדינה. הוועדה הציעה תוכנית להודו מאוחדת בה ניתנת אוטונומיה למוסלמים, תוכנית שנדחתה על ידי הסיקים שלא הוזכרו בה.[1]
ב-2 בספטמבר 1946 הוקמה ממשלה הזמנית ההודית (אנ') בראשות ג'ווהרלל נהרו, וסינג הצטרף אליה כשר ההגנה ולאחראי על צבא הודו הבריטית.[2] עם עצמאות הודו ב-15 באוגוסט 1947 הפכה הממשלה לממשלת הודו וסינג מונה לשר ההגנה האחראי על צבא הודו.
סינג נבחר על ידי האספה המחוקקת של פנג'אב לחבר באספה החוקתית של הודו, שמונתה על כתיבת חוקת הודו.
סינג היה שר ההגנה במהלך חלוקת הודו וההגירה הכפויה שנלוותה אליה, והיה ממונה על צבא הודו במהלך מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה שהתחוללה בעיקרה בחבל קשמיר, וכן על מבצע פולו, בו סופחה מדינת היידראבאד שביקשה להכריז על עצמאות להודו.
סינג נבחר לחבר בלוק סבהה בבחירות הראשונות שהתקיימו בהודו העצמאית ב-1952, ונבחר בשנית ב-1957.
סינג נפטר לאחר מחלה בדלהי ב-1961, וגופתו נשרפה בעיירת הולדתו בפנג'אב.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
