המרכז האקדמי רופין, הקרוי על שמו של ארתור רופין, החל את דרכו בקורסים קצרים בהשתלמות חקלאית שהתקיימו במקומות שונים. בכינוס לזכרו של רופין, בהובלת המרכז החקלאי בראשות חיים הלפרין, הוחלט להקציב חצי פרומיל מכספי הפדיון של התוצרת החקלאית ששווקה בידי תנובה להקמת המדרשה החקלאית על שם א. רופין[3]. לצורך הקמת המכללה, הקצתה הקרן הקיימת בתחילת 1946 שטח של 250 דונם בעמק חפר[4][5]. בתחרות לתכנון המכללה זכו בתחילת 1947 שולמית נדלר ומיכאל נדלר[6][7]. בנובמבר 1947 הונחה אבן פינה לאולם ההרצאות[8].
טקס הפתיחה התקיים בפברואר 1949. המנהל הראשון היה אהרון רודשטיין מאשדות יעקב[9].
בראשיתו התקיימו במרכז האקדמי רופין קורסים קצרים של חמישה שבועות. בשנת 1956 הקים מינהל המים של משרד החקלאות, מכון להדגמה והדרכה לצד המכללה[10]. בסוף שנות ה-50 התקיימה בו תוכנית לימודים דו שנתית[11]. החל משנת 1960 קיימה בו המחלקה לקשרי חוץ של משרד החקלאות קורסים לתלמידים ממדינות שונות, בעיקר מאפריקה[12][13].
בשנות ה-60 הרחיבה המדרשה את מסלולי הלימוד בה מעבר לחקלאות גם לנושאי ארגון ומינהל, כספים, טכנאות, שירותים וקורסים תעשייתיים[14].
באפריל 1974 פנתה המדרשה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה להכיר במסלול לניהול כקורס אקדמי, שיפעל בשם המכללה ע"ש חיים הלפרין[15]. באפריל 1977 קיבלה המדרשה לראשונה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה[16], אך לא קיבלה זכות לחלק תארים[17]. בשנת 1981, נשיא מדינת ישראל מר יצחק נבון ושר החינוך מר זבולון המר, אישרו בחתימתם כי סטודנטים הלומדים במדרשת רופין כלכלה ומנהל החל משנת 1979 זכאים לתואר בוגר. בנוסף הוקם באותה עת בית הספר להנדסאים.
בשנת 1986, שונתה האסטרטגיה של המוסד, מהתמקדות בקהל יעד המגיע מהמושבים והקיבוצים, לפנייה לכלל תושבי מדינת ישראל תוך התאמת תוכניות הלימוד[18].
בשנת 1993 נוסדה המחלקה לכלכלה וחשבונאות אשר הוכרה רשמית על ידי המל"ג בשנת 1994, בשנת 1997 נוסדה והוכרה תוכנית הבוגר במנהל עסקים.
בשנת 1995 נוסדה המחלקה למדעי ההתנהגות, ובשנת 1996, הוקם בית הספר למדעי החברה והניהול. בשנת 2010 פוצל בית הספר לחברה וניהול לשני בתי ספר:
הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים כוללת את התוכניות ללימודי תואר ראשון ב: כלכלה ומנהל, כלכלה וחשבונאות, מנהל עסקים ותואר שני MBA במנהל עסקים.
הפקולטה למדעי החברה והקהילה כוללת את התוכניות ללימוד תואר ראשון ב: מדעי ההתנהגות, מדעי הסיעוד, עבודה סוציאלית ותואר שני בהגירה ושילוב חברתי, בפסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית.
בשנת 1996 החלה את פעילותה הפקולטה להנדסה, במסגרת שלוחה של אוניברסיטת קובנטריהבריטית, כתוכנית ארבע שנתית. התוכנית התנהלה באנגלית תוך שילוב של צוות מרצים שהגיע מאנגליה וצוות מרצים מקומי. המחלקה הראשונה שנפתחה הייתה הנדסת תעשייה וניהול. שנה אחר-כך נפתחה המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ובהמשך המחלקה מדעי המחשב והמידע. בשנת 2001, בעקבות פניית המועצה להשכלה גבוהה, הוחלט לשנות את אופי פעילתו של בית הספר להנדסה תוך הפיכתו למוסד ישראלי המעניק תארים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה לאותן תוכניות. בינואר 2004 הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Tech ב-3 תחומים: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מחשבים, והחל משנת 2005, הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Sc. בתחומים אלה. בהמשך הוסמך לתת תואר שני בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית.
בסוף שנות ה-90 פקד את המרכז האקדמי רופין משבר כלכלי, לאחר שצבר חובות של כ-75 מיליון שקל[19]. ב-2002 המרכז נכנס להליך של הסדר חוב[20][21], שכלל מכירת נדל"ן וקרקע בשטח 300 דונם[22], והפיכת המכללה לעמותה. בסיום התהליך הפך המרכז למוסד המתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שגובה שכר לימוד אוניברסיטאי (למעט תוכנית ה'BA מנהלים' שגבתה שכר לימוד בלתי מסובסד עד שנסגרה ב-2010[23]).
באוקטובר 2007 הכריז התאגיד הצרפתיויאוליה על הקמת מרכז מחקר לאיכות הסביבה ברופין[24].
נשיאת המרכז האקדמי בשנים 2004–2016 הייתה פרופ' שוש ארד[25]. בשנים 2016–2021 שימשה פרופ' גליה צבר בתפקיד[26]. החל מאוקטובר 2021, נשיא המרכז הוא פרופ' אביעד קליינברג[27].
בדצמבר 2014, נחנך בניין חדש עבור בית הספר למינהל עסקים, שנבנה בעלות של 35 מיליון שקל[28].
תחומי פעילות
במרכז האקדמי פועלות 4 פקולטות: הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים, הפקולטה למדעי החברה והקהילה, הפקולטה להנדסה, הפקולטה למדעי הים . בסך הכל 21 מחלקות אקדמיות לתואר בוגר ומוסמך, בהן לומדים יחדיו כ-5,000 סטודנטים. בנוסף פועלת ברופין הפקולטה למדעי הים במכמורת. היא הוקמה ב-1997 כ"מכללה הימית לישראל", שקיבלה את החסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים[29]. בשנת 2003 הצטרפה המכללה הימית לישראל למרכז האקדמי רופין. משנה זאת נקרא שמה "הפקולטה למדעי הים והסביבה הימית"[30], והיא הפכה למכללה ציבורית המתוקצבת על ידי הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה. בפקולטה למדעי הים ישנן תוכניות ללימודי תואר ראשון במדעי הים והסביבה הימית, לימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית, לימודי תואר שני מחקרי עם תזה במדעי הים, ותואר שני בניהול משאבי ים.
הפקולטה למדעי החברה והקהילה מעניקה תארים במדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, מדעי הסיעוד, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה קלינית של הבגרות והזקנה, פסיכולוגיה ארגונית ותואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות בטראומה וחוסן.
הפקולטה להנדסה מעניקה תארים בהנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב והמידע, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ותואר שני בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית.
הפקולטה למדעי הים (שנמצאת במכמורת על חוף הים) מעניקה תארים במדעי הים והסביבה הימית, ביוטכנולוגיה ימית, תואר שני בניהול משאבי ים ותואר שני מחקרי במדעי הים הכולל תזה.
הפקולטה לניהול וכלכלה מעניקה תארים בכלכלה ומנהל, בכלכלה וחשבונאות, במנהל עסקים, בפסיכולוגיה ומנהל עסקים (דו־חוגי) ותואר שני במנהל עסקים (MBA).
בצד הפעילות הלימודית במחלקות, מעודד המרכז האקדמי מחקר ופעילויות אקדמיות מגוונות, קיום כנסים אקדמיים וימי עיון במבחר נושאים במשך כל השנה והפעלת רשות מחקר לצורך העצמה וקידום הסגל האקדמי. המרכז האקדמי רופין שם לעצמו למטרה להעמיד דור חדש של מנהלים בעלי גישה ערכית ומודעות סביבתית. בתוך כך מניף המרכז שני דגלים מרכזיים - סביבה ומעורבות חברתית. "הקמפוס הירוק" של המרכז האקדמי רופין הוא חלק מתפיסת עולם הטומנת בחובה מעורבות חברתית למען הקהילה ולמען הסביבה.
מרכזי מחקר
מרכז לקיימות סביבתית וחברתית: הוקם בשנת 2022 וחוקר את האינטראקציה בין סביבות פיזיות לקהילות אנושיות. קבוצת המחקר המורכבת מחוקרים מכל ארבע הפקולטות, בוחנת קיימות על כל ממדיה – בעיות, פתרונות ומחירים חברתיים.[31]
המכון להגירה ושילוב חברתי: הוקם בשנת 2005 וחוקר את תנועתם של קהילות ושל יחידים החוצים גבולות גאוגרפיים, לאומיים וחברתיים-תרבותיים.[32].
המרכז לחקר המידע בבריאות ע"ש דרור (אמרי) אלוני: חוקר את זרימת המידע במערכות הבריאות תוך התמקדות ברווחת המטופלים.
המרכז הרב תחומי לחקר קבלת החלטות: חוקר את הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות באמצעות כלים אנליטיים מתחומי מחקר שונים.
המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי: בוחן את הסיבות לסבל נפשי ולאובדנות ומציע כלים לאיתור אובדנות ולמניעת התאבדות.
המרכז לחקר החינוך הטכנולוגי וההנדסי: עוסק בהבנת המחסומים הניצבים בפני תלמידי תיכון וסטודנטים המבקשים ללמוד את המקצועות הטכנולוגיים. מקצעות אלה מציעים אופק תעסוקתי שמצמצם פערים והם חשובים לחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. המרכז יעשה שימוש בטכנולוגיות החדשות (בינה מלאכותית, רובוטיקה, סימולטרים) כדי לסייע לצעירים להשתלב בתחומי ההנדסה והמקצועות הטכנולוגיים.
מרכז קמה: הוקם בשנת 2022 ומרכז הייעוץ והטיפול הראשון בקהילה האקדמית הישראלית לקשישים ולבני משפחותיהם.
