נוף חקלאי טיפוסי לעמק חפר, מזרחית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אוקטובר 2008בית באר ומגדל ביטחון בלב פרדס היסטורי בעמק חפר, אוקטובר 2008שקנאים במאגר משמר השרון
מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי.[1] הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.
עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.[2][3]
בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.[4][5]
סקירה גאוגרפית
לאורך שפת הים משתרע חוף מצוקי של רכס הכורכר המערבי ואזור החולות פורץ אותו בקטעים שונים בעיקר בשפכי הנחלים. מזרחית לאזור החולות, משתרע אזור של אדמת החול האדום (חמרה), המתחלף לאדמת טרה רוסה לרגלי הרי השומרון. שלושת רכסי הכורכר נראים בנוף בבירור ויש שגובהם מגיע לעשרות מטרים. רכס הכורכר המערבי נמצא כאמור בקרבת שפת הים ויוצר מזקופים מרשימים. על הרכס המרכזי בעמק חפר שוכן כפר ויתקין. בין רכס זה והרכס המזרחי נמצא מישור השרון בעל אדמת החול האדום לגידול הדרים. על הרכס המזרחי בעמק חפר שוכן המושב כפר מונש. מזרחית לרכס זה מנחל אלכסנדר – מושב בארותיים – עד לרגלי השומרון משתרע אזור חקלאי בעל אדמת טרה רוסה, הטובה לחקלאות.
הטמפרטורות בעמק גבוהות בקיץ ונוחות בחורף. כמות המשקעים הממוצעת השנתית היא בין 500 ל-600 מ"מ. תנאים אלה מאפשרים גידולים סובטרופיים.
בעמק חפר הצפוני, ליד קיבוץ בחן נמצא המאגר הגדול בישראל למי קולחין מטוהרים.
תחנת הרכבת כפר ויתקין
הייתה תחנת רכבת על מסילת החוף ששירתה את תושבי כפר ויתקין ואזור עמק חפר. התחנה פעלה משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד 1997, אז נסגרה בשל היעדר ביקוש.
מאגר משמר השרון, תצפית ומצפור מאגרי עמק חפר, על גדת נחל אלכסנדר בעמק חפרבית הראשונים, ביתן אהרן
מאגר משמר השרון, תצפית ומצפור מאגרי עמק חפר: מרפסת תצפית חדישה, יפה ומקורה הצופה אל מאגר משמר השרון ושטחי עמק חפר. המצפור מצוי על גדתו המזרחית של נחל אלכסנדר, צפונית-מזרחית לחניאל. באתר מאגר מים, חניון, מתקני מנוחה ושעשועים. סמוך לאתר שבילי הליכה, שבילים לאופניים ושבילים טובים לכל רכב לאורך נחל אלכסנדר.
מצפור ויקר הוא מרפסת מוצלת גדולה המתנשאת מעל מאגר משמר השרון, אחד ממאגרי המים שבנתה קק"ל בעמק חפר. המאגר, שנפחו כמיליון מ"ק, קולט את מי השיטפונות בנחל אלכסנדר והוא משמש לאגירה ואף למילוי מאגרים נוספים[7]
המספר הגדול של השקנאים שמבלים במאגר אינו מקרי. אוכלוסיית השקנאי המצוי, שמקננת באירופה, מונה יותר מ-30 אלף פרטים. אוכלוסייה זו נודדת ברובה וחורפת באפריקה. כל הפרטים הנודדים של האוכלוסייה הזו עוברים בישראל בעונות הנדידה, בעיקר בין ספטמבר לנובמבר ובין מרץ למאי. בשנים האחרונות כמה מאות שקנאים נשארו "לחרוף" בישראל.
שקנאי בוגר ניזון מקילוגרם אחד של דגים ביום, והציד נעשה בלהקות. להקה גדולה של שקנאים עלולה לגרום נזק כבד למגדלי הדגים, אבל גירוש של שקנאים מבריכה לבריכה מבלי לספק להם אלטרנטיבה עלול להתיש אותם עד מוות ולאלץ אותם להישאר בישראל מפני שאין להם די כוח להמשיך דרומה. הפתרון שנמצא הוא לספק לשקנאים את המזון הדרוש להם להמשך הנדידה, ולרשותם עומדות שתי תחנות "תדלוק": אחת בעמק החולה ושנייה כאן, במאגר משמר השרון. רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם אגף הדיג של משרד החקלאות, מאכלסים את המאגר בדגים שאינם מיועדים למכירה, אלא אך ורק למען השקנאים.
שמורת ביתן אהרון נמצאת על רכס הכורכר השני אשר באזור מישור חוף השרון. מהשמורה נשקף נוף יפה לעבר השרון וחוף הים.[8]
בגבעת הכורכר הקשה חפורות מספר לא קטן של מערות קבורה וכן נמצאת בה מערה גדולה (בצד הצפון מזרחי). מאחר שבמערה ישנם גם עטלפים, היא סגורה למטיילים.
מבחינת צמחייה, בשמורה ניתן לראות אלון תבור בודד וחרובים וכן שיזף מצוי, זקן שעיר, חבצלת קטנת-פרחים ועוד.
מומלץ להנות מטיול מעגלי קצר ותצפית מראש הגבעה, שנקראת גם מצפור רמי כהן, לזכרו של רמי כהן, בן כפר ויתקין, שנפל במלחמת שלום הגליל.
במסלול השמורה עץ חרוב גדול, שהענפים שלו יוצרים מעין מערה. משם המסלול עובר דרך מערות קבורה חצובות, שכאמור – הכניסה אליהן אסורה. רק למערה האחרונה – מערת שזיפי ניתן להיכנס. שם תוכלו להתרשם מתשעה כוכי קבורה שאפיינו את הארץ בתקופות הקדומות.
בית הראשונים: נמצא על גבעת כורכר, בתחום שמורת הטבע, ביתן אהרן.זהו בית אבן שהוקם במאה ה-19 בידי אנטואן בישארה טאיאן, מרוני מלבנון, שהיה בעל מרבית קרקעות האזור. בתחילת 1930 התיישבו בבית עשרים צעירים כדי לממש את הבעלות על הקרקע. אותם עשרים איש הם המתיישבים הראשונים בעמק חפר שהקימו אחר כך את כפר ויתקין. בעשור השני של המאה ה-21 פועל בבניין מרכז הדרכה.
גשר הצבים: הוא גשר הנטוי על נחל אלכסנדר מזרחית לכפר ויתקין וחופית. על גדתו המערבית של הנחל לצד הגשר מרפסת תצפית נוחה ומתקני מנוחה ושולחנות. מן הגשר וסביבותיו ניתן לצפות אל הצב הרך שהוא פרויקט הדגל של שיקום נחל אלכסנדר ואישוש אוכלוסיות בעלי החיים והצומח.
גן לאומי נחל אלכסנדר: אורכו של נחל אלכסנדר כ-32 ק"מ. הנחל מנקז את ההרים גריזים ועיבל שבמרכז השומרון ונשפך לים התיכון דרומית למכמורת ליד חוף בית ינאי. 3,740 דונם במורד הנחל הוכרזו כ"גן לאומי" בשנת 1982. בתחילת המאה ה-21 שוקמו גדות הנחל וסביבותיו, לאורכו הותקנו חניונים, פינות מנוחה, מתקני משחקים, שולחנות ושבילי טיולים. כיום זורמים בחלקו המערבי של נחל אלכסנדר, מערבית לכביש 6, מים מטוהרים (מי קולחין). פרויקט שחזור הנחל ושימורו זיכה את המועצה האזורית במספר פרסים.
ח'ירבת סמארה: נמצאת מצפון לנחל אלכסנדר, על גבעת כורכר גבוהה מול חופית. המבנה בנוי מאבני כורכר מסותתות, לידו יש חורשת אקליפטוס המשמשת כמרכז נופש ומחנאות.
באזור השרון נמצא גן לאומי חוף בית ינאי. חוף בית ינאי הוא חוף רחצה מוכרז והוא נחשב לאחד מבין החופים היפים והמיוחדים שיש בארץ, הוא מטופח ומסודר ויש בו שירותי הצלה פעילים בעונת הרחצה.[9]
בתחום הגן הלאומי ישנה עדות להיסטורית רבת שנים שהתרחשה בחוף בית ינאי.
בצד הדרומי של גן לאומי חוף בית ינאי ישנו מצפה – מצפה העפלה. שלט המספר על ולוסספינת המעפילים הראשונה אשר הגיעה לחופי ארץ ישראל. ולוס הגיעה לחוף זה, חוף כפר ויתקין ביולי 1934. על הספינה הגיעו 350 מעפילים, קבוצות נוער מ"החלוץ" אשר הכשירו עצמם לעבודות חקלאות והכשרת קרקע. הם התקבלו ע”י אנשי “ההגנה” והיישוב. שלט נוסף מספר על המזח בחוף בית ינאי. כיום המזח לא שלם, אפשר לראות את העמודים שלו שנמצאים קרוב לשפת החוף. המזח נבנה בשנים 1939-1938 ביוזמתו של משה המאירי מכפר ויתקין, בשיתוף עם קק”ל, הסוכנות היהודית, חברת “נחשון” וגוש יישובי עמר חפר.
המזח נבנה לצורכי חקלאות האזור, בתקופת שיא של נטיעות פרדסים. המזח נבנה בשני שלבים: תחילה הוא נבנה מקורות עץ, שלאחר מכן הוחלפו בקורות בטון ועליהן רצפת עץ. בדיוק כאשר סיימו את בניית המזרח, פרצה מלחמת העולם השנייה ולמעשה המזח מעולם לא מילא את תפקידיו. ביוני 1948 הגיעה אוניית אלטלנה לכיוון החוף, והייתה כ־40 מטרים מהמזח, אך לא יכלה להתקדם לעגינה כי מפלס המים היה נמוך. הנשק שהיה על האונייה הועבר לחוף בעזרת סירות של אנשי מכמורת. כהחלטת שימור ההיסטוריה והמורשת עמודי המזח שנותרו כאן הם כסמל לפרק מרתק בהיסטוריה של המדינה שבדרך.
פארק זיגן :ברצועת היבשה שבין שפך נחל בחן ונחל אלכסנדר, נמצא פארק זיגן.[10] הפארק שנקרא על שם חבל הארץ זיגן-ויטגנשטיין שבגרמניה, מסמל את קשרי הידידות עם המועצה האזורית עמק חפר. פארק זיגן נחנך בשנת 2012 בנוכחות ראש מחוז זיגן.
ניתן לצפות ב "אפיקי עמק חפר" – אגודת המים של העמק.[11] כדאי להמשיך למרכז המבקרים הפועל שם ולהכיר את השיטות שבהן פועלים בעמק חפר להגברת השימוש במי קולחים מטוהרים, לתפיסת מי שיטפונות ולשיקום מי בארות.
הגן יתוחזק וינוהל על ידי רשות הטבע והגנים עם מעורבות של המועצה האזורית עמק חפה. הגן ממוקם צפונית-מערבית לאביחיל ודרומית לחבצלת השרון ומהווה חלק מחיץ טבעי בין השטח העירוני ובין המרחב הכפרי[12]
אגמון חפר: פארק בעמק חפר שנחנך בשנת 2017. שטחו 300 דונם ומצוי כקילומטר וחצי דרומית לקיבוץ עין החורש. מאגר מים משמר השרון, הנמצא בעמק חפר, נבנה על ידי קק”ל לטובת הציפורים הנודדות מאירופה לאפריקה או מאפריקה לאירופה, תלוי בעונת הנדידה. במאגר פועל מרכז הצפרות לעופות מים. מצפור ויקר הוקם בעזרת תרומות של משפחת ויקר הקנדית ונקרא על שמה. המקום מונגש ומאפשר לכולם לטפס אל מרפסת מוצלת וגדולה לצפייה בציפורים הנודדות.[13]
קאקון (בערבית: قاقون) היה כפרערבי גדול בעמק חפר כשישה קילומטרים צפונית-מערבית לטולכרם. בקאקון התקיימה לחימה ממושכת של חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות. השטח שוקם לאחרונה והוכרז עליו כגן לאומי.
נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר (בעבר: נהר אסְכַּנְדֶרוּנה) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. הנחל שוקם בעשור הקודם ואף זכה בפרסים בינלאומיים. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.
