האימפריה העוֹתְ'מָאנִית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית[1]) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, ופינתה את מקומה לטורקיה המודרנית.
הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקיתOsmanlı padişahı), היה שליט האימפריה העות'מאנית, מלבד שלושת שליטיה הראשונים, שנקראו ביי (Bey): עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון. סולטאן הוא תואר של שליט מוסלמי, בעל משמעות דתית ומוסרית, המוגדרות בקוראן. למרות זאת, נוצרה הפרדה בין תפקיד הסולטאן ששלט בכל תחומי החיים באימפריה, לבין הח'ליפה שהיה בעל תפקיד דתי בעיקרו. דמות הסולטאן העות'מאני הייתה אוטוריטרית ומרכזית, והוא שימש כשליט החילוני, בעל הסמכות הצבאית והמנהלית העליונה.
השושלת העות'מאנית שלטה למעלה משש מאות שנה, והעניקה את שמה לאימפריה. מעל 500 שנה ברציפות עמדו מלכי השושלת בראש המדינה, וגם בתקופות שבין המלכים משל השליט העות'מאני, כווסאל של המונגולים, על נתיני הממלכה. החל מהמאה ה-15 ואילך היה הסולטאן שליט אבסולוטי, וכשלצידו המועצה האימפריאלית היה מנהל את המדינה ומפקד על הצבא. הוא היה מוגבל אך ורק על ידי חוקי השריעה החלים על כל מוסלמי. הסולטאן היה מוסמך להחליט על שלום ומלחמה, למנות בכירים במערכת הבירוקרטית והדתית, לחוקק חוקים (קאנון) ולהוציא צווים (פירמנים) בנושאים שונים. בנוסף, החזיק הסולטאן ברוב אדמות המדינה (מירי) והיה זכאי למס של חמישית מכל שלל מלחמה לאוצרו הפרטי; מס זה נקרא פנצ'יק,[2] ומקורו מהפרסית.
אחת מנסיכויות אלה הייתה נסיכות אוסמנאואולו (Osmanoğlu – "בני עות'מאן") על שמו של ביי עות'מאן הראשון (Osman Gazi), שהיה בנו של ביי ארטואורול (Ertuğrul); זה האחרון קיבל מסולטנות רום קרקע בצפון מערב אסיה הקטנה וביסס בה את נסיכותו. עם מות אביו ב-1281 ירש עות'מאן הראשון את הנסיכות בגיל 24, לאחר שכבר הוכיח את כישוריו כמנהיג ולוחם. בשנת 1299 הכריז עות'מאן הראשון על עצמאות נסיכותו.
המצור על קונסטנטינופול
לאחר מות עות'מאן הראשון ב-1324, החלו העות'מאנים להתפשט מזרחה ודרומה אל תוככי אסיה הקטנה, הכריזו על בירתם בבורסה וכן המשיכו צפונה ומערבה אל הבלקן. לאחר חציית מיצרי הדרדנלים אל גליפולי ב-1354, קנו העות'מאנים בראשות מוראט הראשון דריסת רגל ראשונה בתראקיה, ושנתיים לאחר מכן, ב-1356 העבירו את בירתם לאדירנה שבתראקיה. ניצחונם על הסרבים בקרב קוסובו כעבור 45 שנה, ב-15 ביוני1389, סימל את סוף השליטה הסרבית באזור וסלל את דרכם של העות'מאנים לאירופה.
מהמט השני "הכובש"
ב-1390 כבש באיזיט הראשון (השליט העות'מאני הראשון שנקרא סולטאן ולא ביי) את אחרון המעוזים הביזנטיים באסיה הקטנה, ושאריות האימפריה המוקפות בטריטוריה עות'מאנית מכל עבריה, הפכו למדינה וסאלית של העות'מאנים.
עם זאת, נסיגה של ממש בהתקדמותם של העות'מאנים חלה ב-1402, כאשר ניגפו מפני טימור לנג בקרב אנקרה ובאיזיט הראשון נשבה בידי הטימורים. טימור לנג השפילו עד עפר על ידי הצגתו בכלוב כשלל מלחמה, ולפי גרסה נוספת, עשה בו שימוש כהדום לרגליו. באיזיט הראשון מת ב-1403 ולפי סברה אחת הוא שלח יד בנפשו. הנסיכות העות'מאנית נכנסה לתקופת כאוס של 11 שנים שכונתה "תקופת בין המלכים" (Fetret Devri), עד שמהמט הראשון עלה לשלטון ב-1413. הוא ובנו מוראט השני, הצליחו להשיב את המצב במדינה לקדמותו בתוך כ-25 שנה. ב-1453 הטיל הסולטאן מהמט השני "הכובש" (Fatih Sultan Mehmed) מצור על קונסטנטינופול. 85,000 חייליו הכריעו את 7,000 מגיניה של העיר וכבשו אותה ב-29 במאי. קונסטנטינופול הייתה לאיסטנבול, בירתם השלישית והקבועה של העות'מאנים, והאימפריה הביזנטית באה אל סופה.
התפשטות (אמצע המאה ה-15 עד סוף המאה ה-17)
הגם שלפני כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 כבר השתלטו העות'מאנים על חלקים נרחבים בבלקן, מסמל מועד זה את הפיכת ה"בייליק (נסיכות) של בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) – ל"אימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti, "המדינה העות'מאנית"). כיבוש קונסטנטינופול, שנקראה מאז איסטנבול, ביסס את מעמד האימפריה העות'מאנית כמעצמה בדרום-מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון. המדינה התעשרה משליטתה על דרכי היבשה בין אירופה לאסיה, בעזרת צי סוחר גדול. שמונה שנים לאחר כיבוש איסטנבול, עלה מהמט השני בקיץ 1461 על טרבזון וכבש אותה. בכך באה לסופה גם האימפריה של טרפזונטס והקיץ הקץ על שריד הטריטוריה הרומית האחרונה. עם מותו של מהמט השני ב-1481 השתרעה האימפריה העות'מאנית על כל הבלקן (למעט החוף האדריאטי), על רוב אסיה הקטנה ועל חופו הצפוני של הים השחור.
סולימאן הראשון "המפואר" הביא את האימפריה לשיא היסטורי בכבשו את בלגרד ב-1521 ואת ממלכת הונגריה ב-1526, ובזה הרחיב את השלטון המוסלמי מעבר לבלקן אל מרכזה של אירופה. במזרח התקדמו העות'מאנים וכבשו את בגדאד ב-1534 וכך השלימו את השתלטותם על מסופוטמיה, עד לחופי המפרץ הפרסי. זו הייתה גם תקופת הזוהר של האדריכלות העות'מאנית וגדול אדריכליה, סינאן, שהחל מפאר את איסטנבול וסביבותיה במחצית המאה ה-16. במקביל, אמצע המאה ה-16 סימל גם את כניסתה של האימפריה לקשיים: קרב לפנטו ב-1571 סיים את השפעתה במערב הים התיכון, ובישר את סוף שליטתה על מזרחו.
תקופת כיבושים קצרה נוספת חלה בימי הסולטאן מוראט הרביעי, שהצליח להשתלט על ירוואן ב-1635 ולהשיב לעצמו את השליטה בבגדאד שלוש שנים אחר כך, ב-1638. כעבור שנה נחתם הסכם קסר-אה שירין עם הספווים ובו הוסדר קו הגבול.
ב-1683 התחולל קרב וינה, בו הובסו העות'מאנים בידי קואליציה נוצרית "קדושה" בראשות מלך פוליןיאן סובייסקי, שפיקד על צבאות אוסטריה, האיחוד הפולני-ליטאי, וכמה נסיכויות גרמניות. קרב זה הוביל לחתימת הסכם קרלוביץ ב-1699, לפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה. הוא סימן את קץ איומם של הטורקים על מרכז אירופה, ואת ראשית שקיעתה האיטית של האימפריה במשך 200 השנים הבאות.
ראשית המאה ה-18 הביאה שקט יחסי ואת "תקופת הצבעונים" (Lâle Devri) מ-1718 עד 1730. התקופה כונתה כך בשל הצבעונים שהיו חביבים על הסולטאן אהמט השלישי, ושלטו באופנה באימפריה, ואף באירופה כולה. הסולטאן השקיע מאמצים בשיפור מצב המדינה: הוא הורה על הורדת מיסים, איפשר השקעות פרטיות ושיפר את ביצוריהן של ערי הבלקן. עם זאת, שליטת האימפריה במחוזות המרוחקים הייתה מוגבלת, ומספר אזורים כמו מצרים ואלג'יריה תיפקדו כישויות ריבוניות לכל דבר, למעט שמן.
ניסיונות לרפורמות בצבא העות'מאני נתקלו בהתנגדותם של גורמים שמרניים, כמו היניצ'רים, כוח העילית הוותיק באימפריה, שהחזיק בכוח פוליטי עצום. ב-1808 עלה מהמוט השני לכס השלטון והוביל תנופת רפורמה. ב-1826 הוא הורה על הקמת יחידת עילית חדשה בצבא, וכשה"יניצ'רים" – חיל הרגלים הוותיק – התקומם בתגובה ב-14 ביוני 1826, טבח בהם הסולטאן וחיסל אותם בעזרת כוחות ארטילריים. בחזיתות אחרות ספג מהמוט השני כישלונות צורבים: מלחמת העצמאות היוונית נפתחה ב-25 במרץ1821 והיוונים זכו לתמיכה בינלאומית. באוקטובר 1827 נערך קרב נאווארינו בים בין ציי המלחמה של בריטניה, צרפת ורוסיה, לבין הצי העות'מאני, ובו הובסו העות'מאנים. הקרב נחשב לאחד המהלכים המכריעים במלחמה, ובסופה נחתמה אמנת קונסטנטינופול ביולי 1832, בה הכירו העות'מאנים בעצמאות יוון. במקביל איבדה האימפריה את אלג'יריה, עליה השתלטו ב-1830 הצרפתים.
מול כישלונות אלה ביססו הסולטאנים את מדיניות הטנזימאט (Tanzîmât – "ארגון מחדש"). ב-3 בנובמבר1839 פרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון את הצהרת הטנזימאט (Tanzimat Fermanı), שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". חידושים רבים בתחום הכלכלי, האזרחי והצבאי נכנסו לתוקפם, החוק הצרפתי האזרחי והפלילי אומץ, והונהג מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-1869.
המחצית השנייה של המאה ה-19 התאפיינה בשתי מלחמות חשובות באירופה: ב-30 בנובמבר1853, תקפו הרוסים את ספינות הצבא העות'מאני שעגנו בנמל סינופ והטביעו כמה מהן. תקיפה זו הביאה להתערבותן של בריטניה וצרפת, והיא נחשבת ליריית הפתיחה של מלחמת קרים, שבה נלחמו שתי האחרונות לצד העות'מאנים ונגד הרוסים. המלחמה הסתיימה ב-30 במרץ1856 בלא שהושג בה ניצחון חד משמעי לצד כלשהו. מאידך, במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) (93Harbi – "מלחמת ה-93") בין רוסיה ורומניה לבין האימפריה העות'מאנית, הגיעו הרוסים לשערי איסטנבול, ורק התערבות בריטית מנעה את כיבוש העיר. בעקבות מלחמה זו נחתם חוזה סן סטפנו, אך בוטל ארבעה חודשים לאחר מכן בקונגרס ברלין. החלטות ברלין הטיבו את מצבה של האימפריה לעומת ההסכם הקודם, אך גם בו היא איבדה טריטוריה: רוסיה זכתה בשטחים בקווקז, ואנגליה זכתה בקפריסין תמורת תמיכתה בסולטאן במלחמה. עצמאות סרביה, רומניה ומונטנגרו אושרה, בוסניה והרצגובינה עברה לשליטת אוסטריה ובולגריה זכתה באוטונומיה. מלחמת קרים ומלחמות רוסיה-טורקיה המחישו היטב את חולשתה של האימפריה העות'מאנית, ששוב לא יכלה לנהל את מאבקיה הצבאיים בגפה ונזקקה לעזרתן של מעצמות אירופה האחרות.
התמוטטות (המאה ה-20)
תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה)הפגנות באיסטנבול, 1908
האימפריה העות'מאנית הושתתה על בסיס דתי, וככזו, התמוטטותה נבעה מכך שהעם הרגיש כי ההנהגה בגדה במסורת הדתית. לאומיות בסגנון מערבי הייתה חסרת משמעות עבורם; הדרך היחידה, כך האמינו, הייתה חזרה לדרך האסלאם האמיתית. כך היה, בהמשך, גם ברוב ארצות ערב.[3] תקופת טרום ההתמוטטות התאפיינה גם בסדרת מאבקים פנימיים בין קבוצות אתניות שונות באזור הבלקן של האימפריה העות'מאנית.[4]
ב-1906 הקימו הטורקים הצעירים (מטורקית Jön Türkler) את "מועצת האיחוד והקידמה" (İttihad ve Terakki Cemiyeti). המושג "טורקים צעירים" היה כינוי כללי לקבוצות פרוגרסיביות רבות שצצו בקרב סטודנטים וקציני צבא, החל מהעשור האחרון של המאה ה-19. רוב הטורקים הצעירים הצטרפו למועצת האיחוד והקידמה, אך זו לא הייתה רק מפלגתם, אלא הפכה לארגון גג של אזרחים רבים ברחבי האימפריה, בני לאומים שונים, שנפשם קצה במצב ואשר שאפו לשינוי. ב-1907 החליטה גם הפדרציה המהפכנית הארמנית לאחד כוחות עם מועצת האיחוד והקידמה, מתוך תקווה שכשתשיג האחרונה את השינוי המיוחל, יזכו הארמנים למדינה עצמאית. ב-3 ביולי1908 פרץ מרד הטורקים הצעירים וזכה לתמיכה רחבה בקרב הכוחות המזוינים ובקרב האזרחים, והתפשט ברחבי המדינה. הסולטאן נאלץ להשיב את החוקה על כנה ב-24 ביולי 1908 ולכנס שוב את הפרלמנט, וכך נפתחה "תקופת החוקה השנייה" (İkinci Meşrûtiyyet Devri).
בהפיכה נוספת (ינואר 1913), אסמאיל אנוור פאשה הצליח לתפוס את רסן השלטון. ב-1914 התקיימו בחירות לפרלמנט, אך התמודדה שם רק מועצת האיחוד והקידמה על קולות הבוחרים, והיא זכתה בכל המושבים. מאז הונהגה המדינה בידי טריומווירט של שר המלחמה איסמאיל אנוור פשה, שר הפנים מהמט טלאת פאשה (Talat Paşa) ושר הימייה אחמד ג'מאל פאשה.
ב-2 באוגוסט1914 נחתמה ברית סודית בין גרמניה לאימפריה העות'מאנית (Osmanlı-Alman İttifakı), אשר הביאה להצטרפותה של האימפריה למעצמות המרכז. הסולטאן מהמט החמישי רצה כי המדינה תשמור על נייטרליות, אולם לחץ גרמני הביא לתוצאה שונה. מבחינת האימפריה העות'מאנית החלה מלחמת העולם הראשונה ב-29 באוקטובר 1914 כאשר ספינות עות'מאניות הפגיזו את אודסה ומספר ערים נוספות לחופי הים השחור. המלחמה התנהלה במספר זירות: זירת מסופוטמיה, זירת הקווקז ופרס, זירת הלבנט והמרד הערבי, וזירת הדרדנלים. בתחילה האירה ההצלחה פנים לצבא העות'מאני – פלישת כוחות מדינות ההסכמה לגליפולי נהדפה לחלוטין בתחילת ינואר 1916; שלושה חודשים לאחר מכן הסתיים המצור על כות במסופוטמיה בתבוסה מבישה לצבא הבריטי, והחזית בחצי האיסיני הייתה סטטית; אך לאחר מכן התהפכו היוצרות, והעות'מאנים נחלו מפלות בכל החזיתות, למעט בחזית הקווקז, שבה נטלו את היוזמה החל באפריל 1918. בעיצומה של המלחמה הורה שר הפנים מחמט טלאט פאשה על גירוש הארמנים לסוריה במסגרת "חוק הטרנספר" (Tehcir). בכך החלה הגלייתם של הארמנים מתחומי אסיה הקטנה ולאחר מכן התפתחה לרצח העם הארמני אשר ליווה את כל ימי המלחמה. מעשי טבח נעשו גם באשורים ובתושביה היוונים של אסיה הקטנה.
מחאה נגד הכיבוש – איסטנבול: 23 במאי 1919
המלחמה הסתיימה באופן רשמי עם חתימת הפסקת האש של מודרוס ב-30 באוקטובר1918 בנמל מודרוס שבאי למנוס ביוון. בין היתר אפשרה הפסקת האש למנצחים לעשות כרצונם בכל שטחי אסיה הקטנה ואף להחזיק עמדות תצפית ושליטה לאורך מצרי הבוספורוס והדרדנלים. משמעותו של תנאי זה הייתה כי איסטנבול, בירת האימפריה, הפכה לשטח כבוש. ב-13 באוקטובר 1918 הגיע שלטונה של מועצת האיחוד והקידמה לסופו עם התפטרותה של הממשלה, ושלושת חברי הטריומווירט נמלטו מאיסטנבול ב-2 בנובמבר 1918 ויצאו לגלות. כוח צבאי צרפתי נכנס לאיסטנבול ב-12 בנובמבר 1918 ולמחרת הגיע כוח בריטי בעקבותיו. בדצמבר 1918 הוקם מנהל צבאי בעיר וזה החל לחפש אחר פושעי מלחמה על מנת להעמידם לדין בגין פשעים נגד הארמנים והיוונים.
טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף)
הבחירות האחרונות לפרלמנט העות'מאני נערכו בדצמבר 1919 תחת שלטון הכיבוש שהתקיים מכוח הפסקת האש. רוב 140 חברי הפרלמנט הרביעי והאחרון של האימפריה נמנו עם "האגודה להגנה על זכויות אנטוליה ותראקיה" בראשותו של מוסטפא כמאל, בעוד הוא עצמו נותר באנקרה. על אף שפרלמנט זה היה קצר ימים, הוא הספיק לקבל שש החלטות חשובות בעניין דרישותיה של טורקיה לריבונות ואשר זכו לשם הכולל "מיסק-אה מילי" (Misak-ı Millî – "שבועת הלאום"). בליל 15 במרץ1920 החלו כוחות בריטים להשתלט על בניני מפתח בעיר וכן עצרו חמישה חברי פרלמנט. ב-18 במרץ 1920 התכנס הפרלמנט העות'מאני בפעם האחרונה ומחה על מעצר חבריו, וב-5 באפריל 1920, תחת לחץ המינהל הצבאי, הורה הסולטאן מהמט השישי על פיזורו של הפרלמנט.
ב-10 באוגוסט 1920 חתמה האימפריה העות'מאנית על הסכם סוור (טורקית Sevr Antlaşması, אנגלית Treaty of Sèvres) שנוסח בעקבות ועידת סן רמו. ההסכם השלים את חלוקתה של אסיה הקטנה בין המדינות המנצחות.
קשה לקבוע מהו המועד המדויק בו חדלה האימפריה העות'מאנית להתקיים, במהלך השנים 1920–1922, כיוון שמקובל שמלחמת העצמאות של טורקיה החלה במאי 1919. במקביל לכיבוש בירתה וחלוקת כל שטחה של האימפריה, החל תהליך מקביל של התעוררות לאומית במרכז אסיה הקטנה, ובד בבד עם פיזור הפרלמנט העות'מאני האחרון, נוסדה, בהנהגתו של מוסטפא כמאל אטאטורק, "האספה הלאומית הגדולה של טורקיה" ב-23 באפריל1920. האספה הפכה אחר כך לפרלמנט של טורקיה. בתוך שלוש שנים הדפו הטורקים את הכוחות הזרים מאסיה הקטנה ומתראקיה ומוסד הסולטנות בוטל ב-1 בנובמבר1922. הסולטאן האחרון, מהמט השישי יצא לגלות ב-17 בנובמבר 1922, וזמן קצר לאחר מכן בוטל גם מוסד הח'ליפות. למעלה מ-600 שנות עצמאות עות'מאנית שהחלה בשנת 1299 באו לסיומן בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
במקומות שאותם כבשה האימפריה העות'מאנית (כגון קונסטנטינופול וכו'), היו קהילות יהודים רבות, שנקראו בפי העות'מאנים "רומניוטים" (האימפריה הביזנטית נקראה בפיהם רום, ולכן היהודים נקראו בפיהם "רומניוטים"). לאחר כיבושה של קונסטנטינופול, החליט הסולטאן ליישב אותה מחדש, והוא העביר לשם אלפי יהודים (בעיקר ממרכז יוון ומקדוניה).
באימפריה העות'מאנית היו גם קהילות של יהודים שאינם ממוצא ספרדי, כלומר אינם מצאצאי היהודים שישבו בספרד. היהודים בצפון אפריקה כונו היהודים המוגרבים או היהודים המערביים (מגרב פירושו מערב, וזהו הכינוי בערבית לצפון אפריקה להבדיל מארצות המזרח). קהילה של יהודים ממוצא צפון אפריקאי הייתה קיימת גם בארץ ישראל, והייתה נפרדת מהקהילה הספרדית. לעומת היהודים המוגרבים, היהודים במצרים, בסוריה ובארץ ישראל כונו מוסתערבים, וזאת משום שדמו באורחות חייהם לשכניהם הערבים. יהודים אלו לא היו מצאצאי מגורשי ספרד אלא ישבו תמיד בארצות המזרח.
פרנסותיהם של היהודים באימפריה העות'מאנית היו מגוונות מאוד. היו יהודים רבים שעבדו באספקת מזון ונשק, ואף סיפקו דברים אלו לצבא העות'מאני והיו יהודים אחרים עבדו בתעשיית העורות והבגדים. כאמור, המגורשים הביאו איתם פיתוחים חדשים לאימפריה העות'מאנית.
יהודים רבים עסקו במלאכות הקשורות בים, כגון פועלי נמל, סבלים ועוד. קהילת סלוניקי התפרסמה יותר מכל שאר הקהילות בפעילותה הימית. משום שהיו אלה יהודים ששלטו בעיקר בנמלים, הנמלים היו סגורים בשבת, חג ומועד.
הסולטאן עודד את היהודים גם לעסוק במסחר, וזאת משום שרצה לפגוע בעליונות הכלכלית של מדינות אירופה. יהודי סלוניקי ואיסטנבול, הרבו לסחור עם ארצות אירופה השונות.
היהודים הורשו לנוע באופן חופשי, להתיישב בכל מקום באימפריה, ולרכוש נדל"ן. מלבד זאת, היהודים הוכרו גם כעדה דתית (אם כי לא הורשו בדרך כלל להבליט את דתם ברבים), ונהנו מאוטונומיה בתחומי הדת, המשפט והחברה. היו יהודים רבים שהגיעו לעמדות מפתח באימפריה העות'מאנית, כגון רבי יוסף המון ובנו רבי משה המון, שניהם היו רופאי החצר של הסולטאנים שבתקופתם. גם דון יוסף נשיא, חתנה של דונה גרציה, הגיע למעלת דוכס ואף בשלטון בכמה איים בים האיגאי.
בימיו של הסולטאן מהמט השני, היה לבוש היהודים – כובע אדום, מעיל עליון מכותנה, ונעליים שחורות. לאחר מכן, בתקופתו של הסולטאן מוראט השלישי, נאסר על היהודים ללבוש בגדי משי, לנשים נאסר לענוד תכשיטים יקרים, ולגברים נאסר ללכת עם כובעים "מטופשים". הגזירות הללו חלו על כל היהודים באימפריה העות'מאנית, מלבד יהודי
הפרנקוס, שהם נתינים יהודים המקורבים למלכות.
הסולטאן מוראט הרביעי החמיר עם היהודים יותר מכל שאר הסולטאנים שהיו באימפריה העות'מאנית.
מצב זה של היהודים, הביא להגירה משמעותית למחוזות הספר של האימפריה, לערים בפנים המדינה ואל מחוץ גבולות האימפריה.
דלדול הקהילות המשיך במאה ה-18 וגם בתחילת המאה ה-19. עלילות, מיסים ומעשי שוד היו מנת חלקם היומי של היהודים באימפריה העות'מאנית באותו הזמן.
מהעשור הרביעי של המאה ה-19, חלו שינויים משמעותיים מאוד בחייהם ובמעמדם הפוליטי של היהודים. היהודים ביקשו מינוי אחד שיהיה שווה במעמדו לפטריארכים היווני והארמני, והזוכה במינוי זה, שאושר על ידי הסולטאן מהמוט השני בשנת 1836, הוא רבי אברהם הלוי שנתמנה לחכם באשי. הוא היה אחראי לגביית מס הגולגולת, וגם על הענשת יהודים.
לאחר מכן, במחצית השנייה של המאה ה-19, פרצו כ-40 עלילות דם ברחבי האימפריה העות'מאנית. אך למרות זאת, השלטונות הטורקיים הגנו על היהודים, בעיקר משום התערבותו של משה מונטיפיורי.
בסוף המאה ה-19 נטשה רוב האוכלוסייה היהודית שבאימפריה העות'מאנית את קהילותיה היהודיות, ונשאר מספר מצומצם של יהודים, בעיקר בערי המסחר הגדולות.
סבורים שבימיה האחרונים של האימפריה היו בה 375,000 יהודים (כולל בשטחי ארץ ישראל).
סולטאני האימפריה העות'מאנית ותאריכי שלטונם
סולטאני האימפריה העות'מאנית
כל הסולטאנים הם בני בית עות'מאן
American swimmer Jon OlsenPersonal informationFull nameJon C. OlsenNational team United StatesBorn (1969-04-25) April 25, 1969 (age 54)New Britain, ConnecticutHeight6 ft 5 in (1.96 m)Weight181 lb (82 kg)SportSportSwimmingStrokesFreestyleClubCurl-Burke Swim ClubCollege teamUniversity of Alabama Medal record Men's swimming Representing the United States Olympic Games 1992 Barcelona 4×100 m freestyle 1992 Barcelona 4×100 m medley 1996 Atlanta 4×100...
A1 Team AustriaFounded2005Seat holder(s)Lauda Motorsport ManagementRace driver(s)Mathias Lauda, Patrick FreisacherFirst race2005-06 Great BritainRounds entered11Championships0Sprint race victories0Feature race victories0Pole positions0Fastest laps0Total points14 The A1 Team Austria was the Austrian representative team in A1 Grand Prix. The team competed only in the inaugural season of the championship. Ownership A1 Team Austria was owned and operated by Lauda Motorsport Management. The manage...
Delegates attending the 1913 Unity Congress In April 1912 and July 1913, two unity conferences were held to discuss and determine the future of organised labour in New Zealand. The events mainly centred around the debate over whether industrial action or political activity should be the means of achieving the aims of workers and additionally to unite the moderate and militant factions within the labour movement. Whilst neither conference fully unified the labour movement, it laid a framework ...
American physician William E. Quine, 1899 William Edward Quine (February 9, 1847 – December 7, 1922) was a Manx American physician, academic, and philanthropist. Immigrating to Chicago, Illinois, United States in 1853, Quine attended the Northwestern University College of Medicine and accepted a professorship there upon his graduation. In 1883, he joined the College of Physicians and Surgeons, where he taught for the rest of his life. From 1892 until the merge with the University of Illinoi...
Football stadium in Poland Marshal Józef Piłsudski Stadium redirects here. For The Marshall Józef Piłsudski's Municipal Stadium of Legia Warsaw, see Stadion Wojska Polskiego. For The Marshall Józef Piłsudski's Municipal Stadium in Bydgoszcz, see Stadion Miejski im. Józefa Piłsudskiego (Bydgoszcz). For The Marshall Józef Piłsudski's Municipal Stadium in Radom, see Stadion Lekkoatletyczno-Piłkarski (Radom). Stadion Cracovii im. Józefa PiłsudskiegoCracovia StadiumUEFA Category 3 Sta...
Một miếng vải hay cây nến màu trắng cho thấy mùa phụng vụ là mùa Giáng Sinh. Cây Giáng sinh trang trí trong một cửa tiệm. Tiểu cảnh Giáng sinh bằng gỗ Mùa Giáng sinh là một giai đoạn trong năm phụng vụ Kitô giáo theo sau Mùa Vọng. Nó bắt đầu từ ngày Lễ Giáng Sinh (25 tháng 12) đến hết ngày 5 tháng 1, tùy theo từng truyền thống, có thể bao gồm cả ngày 6 tháng 1 với lễ Hiển Linh (theo Kitô giáo...
This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: This Time I'm Swingin'! – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2017) (Learn how and when to remove this template message) 1960 studio album by Dean MartinThis Time I'm Swingin'!Studio album by Dean MartinReleasedOctober 3, 1960...
This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) A major contributor to this article appears to have a close connection with its subject. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. Please discuss further on the talk page. (January 2015) (Learn how and when to remove this template message) The topic of this article may not meet Wi...
Artikel ini perlu dikembangkan agar dapat memenuhi kriteria sebagai entri Wikipedia.Bantulah untuk mengembangkan artikel ini. Jika tidak dikembangkan, artikel ini akan dihapus. Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Bou, Sojol, Donggala – berita · surat kabar&...
This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: Keresan Sign Language – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2022) Village sign language used in New Mexico, United StatesKeresan Sign LanguageNative toUnited StatesRegionone of the Keres pueblosNative speakers15 deaf (2003)[...
This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Tralee Speedway – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (May 2007) (Learn how and when to remove this template message) Tralee SpeedwayFraser Park RacewayPepsi Power DomeAerial view of Hume (ACT) and Tralee Speedway in 2008. The ACT/NSW border runs betwee...
Maurerische Trauermusiken do mineur 477/479a Musique funèbre maçonnique Mozart avec sa sœur « Nannerl » et son père Leopold vers 1780. Genre Musique maçonnique Nb. de mouvements 1 Musique Wolfgang Amadeus Mozart Effectif orchestre Durée approximative env. 7 minutes Dates de composition novembre 1785 à Vienne Partition autographe Bibliothèque d'État de Berlin Création 9 décembre 1785Vienne modifier La Maurerische Trauermusik (ou Musique funèbre maçonnique) e...
Impact crater in the country of Sweden Siljan RingSatellite photo of the Siljan Ring. Lake Siljan takes up a large part of the southwestern edge of the now much-eroded crater.Impact crater/structureConfidenceConfirmedDiameter52 km (32 mi)Age376.8 ± 1.7 MaFrasnianExposedYesDrilledYesLocationCoordinates61°02′N 14°55′E / 61.04°N 14.92°E / 61.04; 14.92CountrySwedenDistrictDalarnaLocation of the crater in Sweden The Siljan Ring (Swedish: Siljansringen) is...
Эту страницу предлагается объединить со страницей Бытовой жанр.Пояснение причин и обсуждение — на странице Википедия:К объединению/31 августа 2021.Обсуждение длится не менее недели (подробнее). Не удаляйте шаблон до подведения итога обсуждения. «Крестьянская свадьба», 1568,...
Election in Missouri Main article: 1996 United States presidential election 1996 United States presidential election in Missouri ← 1992 November 5, 1996 2000 → Nominee Bill Clinton Bob Dole Ross Perot Party Democratic Republican Reform Home state Arkansas Kansas Texas Running mate Al Gore Jack Kemp Pat Choate Electoral vote 11 0 0 Popular vote 1,025,935 890,016 217,188 Percentage 47.54% 41.24% 10.06% County Results Clinton 40–50% ...
20th-century Dutch Carmelite friar, priest, and professor SaintTitus BrandsmaOCarmBrandsma in the 1920sReligious, priest and martyrBornAnno Sjoerd Brandsma(1881-02-23)23 February 1881Oegeklooster, Friesland, NetherlandsDied26 July 1942(1942-07-26) (aged 61)Dachau concentration camp, Bavaria, Nazi GermanyVenerated inCatholic ChurchBeatified3 November 1985, Saint Peter's Basilica, Vatican City by Pope John Paul IICanonized15 May 2022, Saint Peter's Square, Vatican City by Pope Francis...
Texas Instruments IncorporatedSign at TI's Dallas headquartersJenisUmumKode emitenNasdaq: TXNNasdaq-100 componentS&P 100 componentS&P 500 componentIndustriSemikonduktorPendahuluGeophysical Service IncorporatedDidirikan1930; 92 tahun lalu (1930) (sebagai Geophysical Service Incorporated)[1]1951 (1951) (sebagai Texas Instruments)PendiriCecil H. GreenJ. Erik JonssonEugene McDermottPatrick E. HaggertyKantorpusatDallas, Texas, U.S.TokohkunciRich Templeton(Chairman, P...
Pour le jeu dérivé, voir Buffy contre les vampires (jeu de cartes). Buffy contre les vampires Logo original de la série. Données clés Titre original Buffy the Vampire Slayer Genre Fantasy urbaineHorreurActionComédie dramatique Création Joss Whedon Production Producteurs exécutifs :Joss WhedonDavid GreenwaltMarti NoxonFran Rubel KuzuiKaz KuzuiSociétés de production :Mutant EnemySandollar TelevisionKuzui Entertainment20th Century Fox Television Acteurs principaux Sarah Miche...
.svg)
.svg)
