PROFILBARU.COM

סופיה
**София**
סמל סופיה סמל סופיה	דגל סופיה דגל סופיה
	פוטומונטז' של סופיה
מדינה	בולגריה
ראש העיר	יורדנקה פנדקובה
תאריך ייסוד	המאה ה-8 לפנה"ס
על שם	כנסיית סנט סופיה
שטח	492 קמ"ר
גובה	580 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,404,116 (15 ביוני 2024)
‑ במטרופולין	1,421,203 (2014)
‑ צפיפות	2,636 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	42°41′52″N 23°19′18″E / 42.697886°N 23.321726°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.sofia.bg/en/index_en.asp
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת סופיה רגילה) מחוז סופיה פרניק קיוסטנדיל סופיה

ערך זה עוסק בבירת בולגריה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סופיה (פירושונים).

סופיה (בבולגרית: ‏София^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא בירת בולגריה. בעיר מתגוררים 1,296,714 תושבים (נכון ל-2015). בשל גודלה, העיר סופיה היא מחוז עצמאי (בבולגרית Област София), והיא אינה נכללת במחוז סופיה המקיף את העיר משלושה עברים. בעיר שוכנת כנסיית בויאנה שהוכרזה כאתר מורשת עולמי.

היסטוריה

במקום בו ניצבת העיר סופיה, ניצב יישוב החל מהמאה השמינית לפנה"ס. סופיה היא הבירה השלישית בעתיקותה באירופה.

במקורה הייתה התיישבות בשם "סרדיקה" על שם שבט בשם סרדי ששכן במקום. העיר נכבשה על ידי רומא בשנת 29 לספירה. והעיר סרדיקה הפכה לבירת הפרובינציה הרומאית "דאקיה מדיטרניאה". העיר נשרפה על ידי ההונים בשנת 447 ונבנתה מחדש על ידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר ביזנטיון, אשר שינה את שמה ל"טרידיטצה". מאוחר יותר שונה שם ל"סרדטס" על ידי הבולגרים, ובהמשך ל"סופיה", על שם כנסיית סופיה הקדושה. (פירוש השם "סופיה" (σοφία) ביוונית הוא חכמה).

בשנת 1376 נכבשה סופיה על ידי הסולטאן מוראט הראשון שליט האימפריה העות'מאנית, וב-1382 הפכה העיר לבירת הפרובינציה רומליה.

בשנת 1878, במהלך המלחמה העות'מאנו-רוסית, נכבשה העיר על ידי רוסיה ובשנת 1879 הפכה לבירת בולגריה לאחר שזו קיבלה את עצמאותה. במהלך מלחמת העולם השנייה בתאריך 1 במרץ 1941, נכנס הוורמאכט לבולגריה ובכלל זה לסופיה, לאחר שבולגריה הצטרפה למדינות הציר. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום של ברית המועצות בספטמבר 1944.

סיסמת העיר: "גדלה, אך אינה מזדקנת" ("Расте, но не старее").

כלכלה

סופיה היא המרכז הכלכלי של בולגריה, והמרכז התעשייתי שלה. באזור העיר מעל 800 מפעלים המייצרים, בין היתר מתכות (75% מייצור המתכת במדינה), טקסטיל, גומי, מוצרי עור, דפוס ומוצריו (50% מהייצור במדינה), ומוצרי אלקטרוניקה (15% מהייצור במדינה). בעיר נמצא הבנק הלאומי של בולגריה, הבורסה של בולגריה וכן כל הבנקים הראשיים של המדינה.

בשנת 2010 נפתח מרכז קניות "הקניון" שהיה המרכז הגדול באזור הבלקן עד לשנת 2013.

תחבורה

סופיה היא מרכז התחבורתי של בולגריה. בעיר 9 תחנות רכבת ונמל תעופה.

בעיר מערכת אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית וכ-15,000 מוניות.

השכלה

בסופיה 16 אוניברסיטאות. אוניברסיטת סופיה נוסדה בשנת 1889.

גאוגרפיה

שטח העיר סופיה הוא 1,349 קמ"ר, וגובה העיר מעל פני הים - 550 מטרים. בפאתי העיר ניצב רכס הרי ויטושה.

אוכלוסין

בעיר 1,395,568 תושבים וצפיפות האוכלוסין 1030 נפשות לקמ"ר. הגיל הממוצע של התושבים 38.3.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות סופיה

שנת 1396, במהלכה כבש מחדש הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון, שטחים בבולגריה ובכלל זה עיר הבירה של הממלכה הבולגרית טרנובו, היא הפעם הראשונה בה מתועדים יהודים בעיר סופיה, ברשומות שנלקטו ונכתבו בהמשך, על ידי מתעדי החצר העות'מאניים. מתקופה זו והלאה מתועדת קהילה יהודית מאורגנת היטב, אשר בתחילה הורכבה מרומניוטים, בצירוף יהודים אשר גורשו מהונגריה של ימינו בשנת 1360^[1]. בשנת 1470 הגיעו לבולגריה יהודים שגורשו מבוואריה. שפתם, גרסה מוקדמת של יידיש, נשמעה היטב ברחובות סופיה^[2]. הם בנו לעצמם בית כנסת עצמאי. בסוף המאה החמש עשרה, זרמו לאימפריה העות'מאנית יהודים מספרד ואחריהם אנוסי פורטוגל וצאצאיהם, אשר התיישבו בעיקר בסלוניקי, איסטנבול וארץ ישראל, אך גם בערים אחרות בבלקן ובכלל זה בערי בולגריה וסופיה בתוכן. בכמותם הרבה, הביאו לשינוי במבנה הקהילות. היהודים השתלבו באימפריה, תרמו לה ואף שגשגו במסגרותיה החברתיות-כלכליות, יותר מכל קבוצה אתנית אחרת^[3]. בסופיה, עסקו היהודים במסחר, ייצור מזון והלוואות כספים.

לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), שהובילה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין לעצמאות המדינה, תועדו התקפות אנטישמיות על היהודים מצד הצבא הרוסי וקיצונים מקרב בני האוכלוסייה הבולגרית. בסוף המאה ה-19 נמנו בסופיה 5,000 יהודים. מדיניותו הליבראלית של פרדיננד הראשון, גרמה ליהודים להתגייס לצבא ולהצטרף לאקדמיה הצבאית. רבים קיבלו דרגות קצונה. עשרות רבות מיהודי סופיה נפלו במלחמות הבלקן הראשונה והשנייה ובמלחמת העולם הראשונה.

ליהודים היו חיי חברה ותרבות עשירים, בשנת 1909 נחנך בית הכנסת המרכזי, הוקמה בעיר מקהלת צדיקוב שהמשיכה בפעילותה גם במדינת ישראל, הוקם תיאטרון יהודי ותזמורת סימפונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-25,000 יהודים, שהיוו מחצית מכלל יהודי בולגריה בעת ההיא^[4]. בתאריך ה-9 במרץ 1943, ניצלו יהודי סופיה מגירוש אל מחנות ההשמדה הנאציים, בצו המלך בוריס השלישי. ההצלה באה לאחר מאבק עיקש של קומץ פוליטיקאים ואנשי כנסייה כגון דימיטר פשב והמטרופוליט סטפן. בתאריך ה-21 במאי 1943, שוב פורסמו צווי גירוש ליהודי סופיה. היהודים נצטוו למסור את רכושם לשלטונות וכדי להימנע מכך, מכרו אותו לתושבים הבולגרים. הכנסייה התגייסה בשנית לטובת היהודים והמטרופוליט סטפן ראש הכנסייה, מחה בפני קהל המונים על רדיפת היהודים בנאום לרגל חג נוצרי, תוך שהוא רומז שיוטל חרם דתי על המלך בשל צעדיו. הממשלה הבולגרית הורתה לסגור את כל הכנסיות בסופיה, והכנסייה סרבה לצו. ב-24 במאי בוטל צו הגירוש מבולגריה והוא הומר לגירוש מסופיה לערי השדה. המגורשים נקלטו בערי השדה, בקרב בני הקהילות היהודיות במקום^[5]. לאחר המלחמה, חלה התעוררות ציונית בקרב יהודי בולגריה ככלל ויהודי סופיה בפרט. בין השנים 1947 ועד 1949, עלו מרבית יהודי סופיה לישראל^[6].

בית חב"ד בסופיה מנוהל על ידי הרב יוסף והרבנית תמי סלמון.

ספורט

בעיר התקיימה האוניברסיאדה ב-1961 וב-1977.

לעיר 2 מועדוני כדורסל המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורסל: אקדמיק סופיה ולבסקי סופיה, וארבעה מועדוני כדורגל, המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורגל: לבסקי סופיה, צסק"א סופיה, לוקומוטיב סופיה וסלביה סופיה.

ערים תאומות

ישראל תל אביב, ישראל
טורקיה אנקרה, טורקיה
ספרד מדריד, ספרד
ירדן עמאן, ירדן

קישורים חיצוניים

סופיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סופיה (בולגריה), דף שער בספרייה הלאומית

אתר האינטרנט הרשמי של סופיה (בבולגרית)
סופיה
מועצת העיר סופיה
תמונות של סופיה
תמונות נוספות של סופיה
מדריך תרבות לסופיה
מידע נוסף על סופיה
"סוֹפְיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 157–158, באתר היברובוקס
הגיע הזמן להכיר: סופיה היא הבירה האירופאית הכי זולה שיש, באתר ‏מאקו‏, 24 במרץ 2023

קישורים למוסדות להשכלה גבוהה

מידע בעברית

בטי לאון, ‏סופיה - טיול בתהפוכות הזמן, באתר GoTravel
שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בסופיה, באתר ynet, 29 בדצמבר 2016
אריאלה אפללו‏, סופיה, בולגריה: היעד הזול הבא שלכם לחופשה, באתר וואלה, 6 בינואר 2017

הערות שוליים

^ קשלס, חיים, דורות הראשונים, בתוך: יהדות בולגריה, ירושלים 1967
^ " הקהילה היהודית בסופיה", באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
^ רוזן, מינה, עורכת, ימי הסהר-פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, התשנ"ו-1996.
^ אלברט א. רומנו, יהדות בולגריה, בתוך אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים 1967.
^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, ירושלים, 1999.
^ יוסף בן, גולת בולגריה בחיסולה, בתוך: יהדות בולגריה, הוצאת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים 1967.

קבר המשורר והסופר הלאומי איבן ואזוב.
יד לחייל האלמוני עם אש תמיד.
כנסייה רוסית סט. ניקולאס (1903).
אנדרטת הצאר הרוסי אלכסנדר השני, משחרר בולגריה.
מסגד באניה באשי.
עמוד סופיה הקדושה.
בניין תיאטרון האופרה והבלט הלאומיים בסופיה.

הערים הגדולות של בולגריה מפקד האוכלוסין 2021^{[אוכלוסין 1]}
^ BULGARIA: Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
סופיה פלובדיב
	1	סופיה	סופיה	1,183,454	11	שומן	שומן	67,971	וארנה בורגס
	2	פלובדיב	פלובדיב	319,612	12	חאסקובו	חאסקובו	65,829
	3	וארנה	וארנה	310,664	13	בלגואבגרד	בלגואבגרד	62,534
	4	בורגס	בורגס	189,741	14	ימבול	ימבול	61,766
	5	רוסה	רוסה	124,787	15	וליקו טרנובו	וליקו טרנובו	58,507
	6	סטארה זאגורה	סטארה זאגורה	122,536	16	פאזארדז'יק	פאזארדז'יק	55,716
	7	פלבן	פלבן	92,101	17	וראצה	וראצה	50,666
	8	סליבן	סליבן	80,467	18	אסנובגראד	פלובדיב	45,943
	9	דובריץ'	דובריץ'	73,895	19	גברובו	גברובו	45,940
	10	פרניק	פרניק	68,259	20	קאזאנלק	סטארה זאגורה	42,208