המונח "פיברומיאלגיה" הוטבע בשנת 1976 והוא הלחם שמשמעו כאבים בשריר, כולל ברקמות החיבור הסיביות שלו. המונח מורכב מהמילה הלטינית fibra, שמשמעה סיב, יחד עם נגזרות של המילים היווניות mys – μυς שריר ו־algos άλγος – כאב. המחלה הוגדרה לראשונה בשנת 1990, והקריטריונים שלה עודכנו ב־2011, 2016, ו־2019. הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD-11) ממקם את הדאבת בקטגוריה של "כאב נרחב כרוני", קוד MG30.01.[1]
משוער שבין 2 ל־4 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מדאבת, כאשר נשים נמצאות בסיכון מוגבר של פי שניים יותר מגברים.
לא ידוע מה הגורם לדאבת. משוער שיש לה גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים כמו דחק, טראומהוזיהומים מסוימים. הכאב הנרחב בדאבת נובע ככל הנראה מתהליכים במערכת העצבים המרכזית.
אף על פי שהמחלה מתמשכת כמעט בכל החולים, היא אינה גורמת למוות או לנזק לרקמות.
אבחנה
דאבת הוגדרה לראשונה בשנת 1990, אך הקריטריונים שלה עודכנו ב־2011,[2] 2016,[3] ו־2019.[4] בעדכון האחרון, פיתחו אגודת הכאב האמריקאית (אנ') ומנהל המזון והתרופות האמריקאי מערכת אבחון חדשה הכוללת שני ממדים:[4] קריטריונים עיקריים לאבחון ומאפיינים נפוצים. הקריטריונים העיקריים הם:
תחושת כאב בשישה אזורי כאב לפחות מתוך תשעה אזורים אפשריים (ראש, זרועות, חזה, בטן, גב עליון, גב תחתון ורגליים), למשך שלושה חודשים לפחות
מאפיינים נפוצים שנמצאו בחולי דאבת יכולים לסייע אף הם בתהליך האבחון. אלה כוללים רגישות ללחץ קל במגע, קשיי חשיבה, נוקשות שרירים ושלד, ורגישות סביבתית או ערנות יתר.[4]
מי שמאבחן את המחלה בדרך־כלל הוא ראומטולוג או רופא כללי.[5] מחלה או הפרעת כאב אחרת אינם שוללים אבחנה של דאבת. עם זאת, יש לשלול מצבים היכולים להיות הגורם העיקרי לתסמינים של המטופל.
בדיקות מעבדה מקיפות אינן נחוצות בדרך כלל באבחנה מבדלת של דאבת.[4] בדיקות נפוצות שנערכות הן ספירת דם מלאה, פאנל מטבולי מקיף, שקיעת דם, חלבון C-מגיב ובדיקת תפקוד בלוטת התריס. ישנם סימנים המופיעים בהיסטוריה של המטופל, שיכולים לרמוז לדאבת. אלה כוללים היסטוריה משפחתית של כאב כרוני בגיל צעיר, היסטוריה אישית של כאב בילדות, הופעת הכאב המפושט בעקבות אירוע קיצוני גופני או פסיכולוגי, רגישות מוגברת כללית למגע, ריח ורעש, עוררות יתר וריבוי תסמינים גופניים (נוירולוגיים, אורולוגיים, גיניקולוגיים, ותסמינים של דרכי העיכול).[7]
קרוב ל-80% מהפציינטיות והפציינטים מדווחים על שינה לא טובה.[24] מחקר מטא-אנליזה שכלל 25 מחקרי מקרה-ביקורת (אנ') בדק דיווחים סוביקייטיביים ומדדים אובייקטיביים לשינה. בהשוואה לאנשים בריאים, נמצא שנשים וגברים עם פיברומיאלגיה סבלו מיותר בעיות בשינה. איכות ויעילות השינה שלהם היו ירודות יותר, משך השינה שלהם היה קצר יותר, הם דיווחו על קושי גדול יותר להירדם, ומדידות אובייקטיביות מצאו ששנתם קלה יותר.[25]
בעיות קוגניטיביות
אנשים רבים עם פיברומיאלגיה חווים בעיות קוגניטיביות הנקראות גם פיברופוג (fibrofog) (אנ'). פיברופוג כולל בעיות כמו קושי בריכוז, שכחה וחשיבה לא מאורגנת או איטית.[4] כ-75% מהחולים מדווחים על בעיות משמעותיות בריכוז, בזיכרוןובריבוי משימות.[26]מטא-אנליזה משנת 2018 מצאה שההבדלי החשיבה הגדולים ביותר בין החולים במחלה לבין נבדקים בריאים היו בתחומים של שליטה מעכבת (אנ'), זיכרון ומהירות עיבוד (אנ').[26] משוער שרמות הכאב המוגברות פוגעות במערכות הקשב, וכתוצאה מכך האדם מתקשה לחשוב.[26]
רגישות יתר
בנוסף לרגישות יתר לכאב, החולים מגלים רגישות יתר לגירויים אחרים,[7] כמו אורות בהירים, רעשים חזקים,[27] ריחות וקור.[4][28]
גורמי סיכון
לא ידוע מה גורם לפיברומיאלגיה, אך מוכרים מספר גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים.[29] בין השאר, גורמי סיכון דמוגרפיים כמו מין וגיל קשורים למחלה. לנשים יש סיכון כפול להיות מאובחנות, בהשוואה לגברים,[29] והסיכוי לסבול מהמחלה עולה עם הגיל.[29] למחלה קיימים גם גורמי סיכון גנטיים. במשפחות מסוימות היא נפוצה יותר, וזה מרמז על קשר תורשתי.[29][30][31] נמצא גם קשר בין גנים מסוימים לפיברומיאלגיה.[32][33][34]
דחק עלול להיות גורם מרכזי בהתפתחות המחלה.[35] אירועים כמו תאונת דרכים או הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית מגבירים את הסיכון לחלות.[29]מטא-אנליזה משנת 2021 מצאה שטראומה פסיכולוגית קשורה מאוד לפיברומיאלגיה.[36] אנשים שסבלו מהתעללות במהלך חייהם היו בסיכון גבוה פי שלושה ללקות במחלה, אנשים שסבלו מטראומה רפואית או גורמי לחץ אחרים במהלך חייהם היו בסיכון מוגבר של בערך פי שניים.[36] מחלה חריפה כמו זיהום ויראלי עלולה אף היא להגביר את הסיכון למחלה, וכך גם פציעות חוזרות הנגרמות מעומס מתמשך על מפרק.[29] מחלות נוספות המגבירות את הסיכון לפיברומיאלגיה הן השמנה, לופוס ודלקת מפרקים שגרונתית.[29]
פתופיזיולוגיה
נכון לשנת 2022, הפתופיזיולוגיה של הפיברומיאלגיה עדיין לא ברורה[37] וקיימות מספר תיאוריות ביחס למערכת הגופנית הגורמת למחלה.
מערכת העצבים
מכיוון שהתסמין המרכזי בפיברומיאלגיה הוא כאב, רוב התיאוריות הפתופיזיולוגיות עוסקות במערכת העצבים. ישנם שלושה סוגים של כאב כרוני: נוציספטיבי (אנ'), נויורופתי (אנ') ונוציפלסטי (אנ'). כאב נוציספטיבי הוא כאב הנגרם על ידי דלקת או נזק לרקמות הגוף, כאב נוירופתי הוא כאב הנגרם מנזק עצבי, וכאב נוציפלסטי הוא כאב הנגרם בשל בעיות בעיבוד אותות כאב.
מקובל לחשוב שסוג הכאב הקיים בפיברומיאלגיה הוא כאב נוציפלסטי.[38][39][40] כאב שכזה נגרם על ידי עיבוד מוגבר של גירויי כאב, ירידה בדיכוי של גירויי כאב בכמה רמות במערכת העצבים, או גם וגם.[38] עם זאת, קטגוריות הכאב אינן מוציאות זו את זו, ולכן חולי פיברומיאלגיה עלולים לחוות גם כאב נוציספטיבי (כמו, למשל, במחלות ראומטיות) ונוירופתי, בנוסף לכאב נוציפלסטי.[38] לעיתים מתייחסים לכאב נוציפלסטי, לא רק כתופעת כאב, אלא כתסמונת כללית. תסמונת זו כוללת גם תסמינים כמו עייפות, הפרעות שינה, הפרעות קוגניטיביות, רגישות יתר לגירויים סביבתיים, חרדה ודיכאון.[38]
בפיברומיאלגיה קיימים גם שינויים נוירוכימיים הקשורים למצב הרוח, השינה והאנרגיה.[44]סרוטונין הוא המעביר העצבי הנחקר ביותר במחלה, ומקובל לשער שחוסר איזון במערכת הסרוטונינרגית עלול להוביל להתפתחות פיברומיאלגיה.[45]
מערכת החיסון
מערכת נוספת הקשורה לפיברומיאלגיה היא מערכת החיסון. יש סימנים לכך שלדלקת יש תפקיד בפתוגנזה של המחלה.[46] אנשים עם פיברומיאלגיה נוטים לסבול מרמות גבוהות יותר של ציטוקינים דלקתיים כמו IL-6 (אנ'),[45][47][48] ו-IL-8 (אנ').[45][47][48] יש להם גם רמות גבוהות מהרגיל של אנטגוניסט לקולטן IL-1 (אנ').[47][48] רמות מוגברות של ציטוקינים פרו-דלקתיים עלולות להגביר את הרגישות לכאב, ולפגוע במצב הרוח.[49] לא רק ציטוקינים דלקתיים קשורים לפיברומיאלגיה, אלא גם אינטרלוקינים אנטי דלקתיים כמו IL-10.[45]
מערכת העיכול
חיידקי המעי עשויים למלא אף הם תפקיד בפיברומיאלגיה.[50] אנשים עם פיברומיאלגיה נוטים יותר להראות דיסביוזה (אנ'), כלומר ירידה במגוון המיקרוביוטה.[51] קיים קשר דו-כיווני בין המעי למערכת העצבים. לכן, המעי יכול להשפיע על מערכת העצבים, אבל מערכת העצבים יכולה להשפיע גם על המעי.[52]
טיפול
כיוון שלא ניתן לרפא את מחלת הפיברומיאלגיה, מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים[53] ולשפר את איכות החיים של המטופלים והמטופלות. במאמר סקירה משנת 2019 נמצא שהטיפול היעיל ביותר משלב גישה אישית ורב-תחומית שמתמקדת תחילה בשינויים באורח החיים של המטופלים ויכולה לערב טיפולים תרופתיים ורפואה משלימה.[54]
מספר עמותות פרסמו הנחיות לאבחון וניהול של פיברומיאלגיה. הברית האירופית של האגודות לראומטולוגיה (EULAR) (אנ')[55] המליצה על גישה רב-תחומית, המאפשרת אבחון מהיר וחינוך של המטופלים. לטענתם, הטיפול הראשוני המומלץ לא צריך להיות תרופתי, אותן ניתן להוסיף מאוחר יותר. ההמלצה החזקה ביותר של העמותה הייתה לבצע פעילות גופנית אירובית ואימוני כוח. כל שאר הטיפולים קיבלו המלצה חלשה בלבד. המלצה חלשה ניתנה לצ'י קונג, יוגהוטאי צ'י לשיפור השינהואיכות החיים. מיינדפולנס קיבל המלצה חלשה להורדת הכאב ושיפור איכות החיים. דיקור והידרותרפיה קיבלו המלצה חלשה לשיכוך הכאב. גם פסיכותרפיה קיבלה המלצה חלשה בלבד, המתאימה יותר לחולים עם הפרעות במצב הרוח או בעלי אסטרטגיות התמודדות לא מועילות. העמותה פרסמה המלצה חזקה שלא להשתמש בכירופרקטיקה, בשל חששות בטיחותיות. במקרה של כאבים עזים והפרעות שינה ניתנה המלצה חלשה לתרופות מסוימות כמו פרגאבאלין, דולוקסטין, טרמדול, אמיטריפטילין, ציקלובנזפרין. בשל חוסר יעילות לא הומלצו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, מעכבי מונואמין אוקסידאז ומעכבים סלקטיביים של ספיגה חוזרת של סרוטונין. בגלל חוסר יעילות ותופעות לוואי הומלץ במיוחד להימנע מהורמון גדילה, נתרן אוקסיבט (אנ'), אופיואידיםוסטרואידים.
פעילות גופנית היא הטיפול היחיד המומלץ לפיברומיאלגיה באופן נחרץ על ידי הברית האירופית של האגודות לראומטולוגיה (EULAR). קיימות עדויות חזקות המצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה להפחית כאב ועייפות, ולשפר את איכות השינה ואיכות החיים עבור אנשים עם פיברומיאלגיה.[57][58][59] לפעילות גופנית יש יתרון נוסף בכך שהיא אינה גורמת לתופעות לוואי חמורות.[59]
למרות היתרונות שלה, פעילות גופנית מהווה אתגר עבור חולי פיברומיאלגיה, הסובלים מעייפות וכאב כרוניים.[60] פעילות גופנית עלולה להרתיע אותם, מחשש שהם יתבקשו לעשות יותר ממה שהם מסוגלים.[61] הם עלולים גם להרגיש שהמטפלים הממליצים להם לעשות ספורט לא מבינים באופן מלא את ההשפעה השלילית האפשרית של הפעילות הגופנית על עייפות וכאב.[61] זה נכון במיוחד במקרים שבהם מוצעות להם תוכניות אימונים שאינן מותאמות אישית.[61] אך בתנאים טובים, חולי פיברומיאלגיה יכולים להתמיד בפעילות גופנית. כאשר תוכנית האימונים מומלצת על ידי רופאים או מפוקחת על־ידי אחיות, אחוזי ההתמדה עולים.[62] גישה מומלצת לתוכנית אימונים מדורגת מתחילה בפרקי זמן קצרים ותכופים של פעילות גופנית וממשיכה באימונים קשים יותר.[63][64] על מנת להפחית את הכאב, מומלץ להשתמש בתוכנית אימונים של 13 עד 24 שבועות, כאשר כל מפגש נמשך 30 עד 60 דקות.[63]
כאשר משווים בין תוכניות אימונים שונות, נמצא שפעילות אירובית מסוגלת לווסת את תפקוד העצבים האוטונומי של חולי פיברומיאלגיה, בניגוד לאימוני כוח.[65]מטא-אנליזה משנת 2022 מצאה שלאימון אירובי יש אפקט טיפולי גדול בעוד שלאימוני כוח יש רק השפעות מתונות.[63] מבין סוגי הפעילות השונים, נראה שפעילות גופנית מדיטטיבית (כמו יוגה או טאי צ'י) עדיפה לשיפור השינה. אין הבדל בין אימוני התנגדות, גמישות ופעילות גופנית בבריכה בהשפעותיהם על עייפות.[66]
התעמלות אירובית
הפעילות הגופנית שנחקרה הכי הרבה בחולי פיברומיאלגיה היא התעמלות אירובית.[59] התעמלות אירובית כוללת פעילויות כמו הליכה, ריצה, ספינינג, רכיבה על אופניים, ריקוד והתעמלות במים.[67][65] סיכום של Cochrane משנת 2017 הגיע למסקנה שפעילות גופנית אירובית כנראה משפרת את איכות החיים, מפחיתה מעט את הכאב ומשפרת את התפקוד הגופני. עם זאת, היא לא תורמת לעייפות ולנוקשות.[68] מטא-אנליזה משנת 2019 הראתה שפעילות גופנית אירובית יכולה להפחית חוסר תפקוד אוטונומי ולהגביר את השונות בקצב הלב(אנ').[65] תוצאות אלה מתרחשות כאשר החולים מתאמנים לפחות פעמיים בשבוע, במשך 45–60 דקות בכ-60%-80% מהדופק המרבי.[65] פעילות אירובית מפחיתה גם חרדה ודיכאון ומשפרת את איכות החיים.[65]
תרגילי גמישות
שילוב של תרגילים אירוביים עם תרגילי גמישות יכול לשפר את הנוקשות שחשים אנשים עם פיבורמיאלגיה.[69] עם זאת, הראיות לכך הן באיכות נמוכה,[69] ועדיין לא ברור אם תרגילי גמישות בלבד בהשוואה לאימון אירובי יעילים בהפחתת תסמינים או אם יש להם השפעות שליליות כלשהן.[70]
אימוני כוח
באימוני כוח, המשתתפים מפעילים עומס על גופם באמצעות משקולות, גומייה, משקל גוף או אמצעים אחרים. שתי מטא-אנליזות הראו שאימוני כוח יכולים להפחית חרדה ודיכאון[65][71] ואחת מהן מצאה שהם גם משפרים את איכות החיים.[65] המינון המתאים של אימוני כוח לנשים עם פיברומיאלגיה נחקר במטא-אנליזה משנת 2022.[72] אימונים יעילים בוצעו פעמיים בשבוע, במשך שמונה שבועות לפחות. נמצא שיפור בתסמיני המחלה בעקבות אימונים, גם במינונים נמוכים כמו 1–2 סטים של 4–20 חזרות.[72] ברוב המחקרים השתמשו בעצימות מתונה של 40% עד 85% מקסימום חזרה אחת, ועצימות זו סייעה בהפחתת כאב.[72] בפרוטוקולים מסוימים מגבירים את העוצמה עם הזמן (מ-40% ל-80%), בעוד שבאחרים מגבירים את העוצמה כאשר המשתתף מסוגל לבצע 12 חזרות.[72] יחד עם זאת, תרגילים בעצימות גבוהה עלולים לגרום להיענות נמוכה יותר לטיפול.
פעילות מדיטטיבית
מטא-אנליזה משנת 2021 מצאה שתוכניות אימון מדיטטיביות (טאי צ'י, יוגה, צ'י קונג) עדיפות על סוגים אחרים של פעילות גופנית (אירובי, גמישות, כוח) בשיפור איכות השינה.[66] ההשפעה החיובית של טאי צ'י על שינה עבור אנשים עם מצבים מגוונים תועדה במטא-אנליזה שנייה.[73] מטא-אנליזה שלישית משנת 2019 מצאה כי בנוסף לשיפור השינה, טאי צ'י משפר כאב, עייפות, דיכאון ואיכות חיים עבור חולי פיברומיאלגיה.[74] התערבויות טאי צ'י כללו לעיתים קרובות מפגשים של שעה אחת שתורגלו 1–3 פעמים בשבוע במשך 12 שבועות. תרגילים מדיטטיביים, ככלל, עשויים להשיג תוצאות רצויות באמצעות מנגנונים ביולוגיים כגון נוגדי חמצון, הפחתת פעילות דלקתית, הפחתה בפעילות הסימפתטית ומודולציה של רגישות לקולטן לגלוקוקורטיקואידים.[67]
פעילות גופנית אחרת
מספר סקירות ומטא-אנליזות מצביעות על כך שפעילות גופנית במים יכולה לשפר את הסימפטומים של מחלת הפיברומיאלגיה.[75][76][77][78] עדויות מוגבלות מצביעות על כך שאימון ברטט (אנ') בשילוב עם פעילות גופנית עשוי לשפר כאב, עייפות ונוקשות.[79]
טיפול תרופתי
השימוש בתרופות בטיפול בדאבת שנוי במחלוקת.[55][43] ההנחיות המקובלות בטיפול בפיברומיאלגיה מדגישות כי טיפול תרופתי הוא אפשרי, אך אינו הכרחי. ההנחיות הגרמניות כוללות גם כללים להפסקת טיפולים תרופתיים וממליצות לשקול חופשות מתרופות לאחר שישה חודשי שימוש.[80] אף על פי שחולים רבים משתמשים בתרופות, התמיכה המדעית לכך אינה חזקה. נכון לשנת 2020, רק שלוש תרופות קיבלו את אישור ה-FDA: פרגאבאלין (ליריקה), דולוקסטין (סימבלטה) ומילנציפרן.[81]הסוכנות האירופית לתרופות סירבה לאשר את שיווק המילנציפרן.[82]
תרופות נוגדות דיכאון
תרופות נוגדות דיכאון הן אחת מקבוצות התרופות הנפוצות לפיברומיאלגיה. אלה כוללות מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI) כמו דולוקסטין ומילנציפרן ונוגדי דיכאון טריציקליים, כגון אמילטריפטילן. מטא-אנליזה משנת 2021 הגיעה למסקנה שתרופות נוגדות דיכאון יכולות לשפר את איכות החיים של חולי פיברומיאלגיה בטווח הבינוני.[83] נכון לשנת 2018, התרופה נוגדת הדיכאון הטריציקלית (TCA) היחידה שיש לה עדות מספקת היא אמיטריפטילין.[43][84][80] עבור רוב האנשים עם פיברומיאלגיה, תופעות הלוואי של התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לעלות על היתרונות שלהם.[85][86][87] עדויות חלשות מאוד מצביעות על כך שמספר קטן מאוד של אנשים עשוי להפיק תועלת מטיפול בתרופה נוגדת הדיכאון הטטרציקלית מירטזפין, אולם עבור רובם, היתרונות הפוטנציאליים אינם גדולים והסיכון להשפעות שליליות ולנזק פוטנציאלי עולה על כל פוטנציאל לתועלת.[88]
תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לתסמיני גמילה לאחר הפסקתן, ולכן מומלץ להפסיקן בהדרגה.[89]
פרגאבאלין (ליריקה)
התרופה פרגאבאלין (ליריקה) של חברת Pfizer, אושרה על ידי ה-FDA לטיפול בפיברומיאלגיה. החומר הפעיל בתרופה מהווה נגזרת של GABA. התרופה פועלת על הקולטנים של GABA, בדומה לתרופות משככות כאבים אחרות כמו גאבאפנטין. היא נועדה להקל על הכאבים הנפוצים בחולי פיברומיאלגיה. הטיפול בתרופה מלווה בתופעות לוואי רבות ולא מומלץ להשתמש בה למשך יותר מחצי שנה. בשל סכנה של תסמיני גמילה, מומלץ להפסיק את השימוש בתרופה בהדרגה.[89]
קנבינואידים
לקנבינואידים (אנ') עשויים להיות יתרונות מסוימים עבור אנשים עם פיברומיאלגיה. עם זאת, נכון לשנת 2022, הנתונים עדיין מוגבלים.[90][91][92] לקנבינואידים עשויים להיות גם השפעות שליליות, והם עלולים ליצור תגובות בין־תרופתיות שליליות כאשר הם נלקחים יחד עם תרופות ראומטולוגיות נפוצות.[93] לא קיימות ראיות איכותיות המצביעות על כך ש-THC סינתטי (נבילון) (אנ') מסייע לפיברומיאלגיה.[94]
אופיואידים
סקירת קוקרן משנת 2016 בדקה את האפקטיביות של אוקסיקודון להפחתת כאב בקרב חולי פיברומיאלגיה. מסקנת הסקירה הייתה שבשל מגבלות בנתונים, אין די עדויות לשימוש באוקסיקודון.[95]
למרות שתוספי תזונה נחקרו בהרחבה ביחס לפיברומיאלגיה, רוב העדויות, נכון לשנת 2021, הן באיכות ירודה, לכן קשה להגיע להמלצות חותכות.[99] נראה שתוספי קואנזים Q10 וויטמין D יכולים להפחית כאב ולשפר את איכות החיים של חולי פיברומיאלגיה.[58][100] קואנזים Q10 יכול להפחית עייפות בחולי פיברומיאלגיה, כאשר רוב המחקרים משתמשים במינונים של 300 מ"ג ליום למשך שלושה חודשים.[101] על פי ההשערה, קו-אנזים Q10 משפר את פעילות המיטוכונדריה ומפחית דלקת.[102] ויטמין D הוכח כמשפר כמה מדדי פיברומיאלגיה, אך לא אחרים.[103] מאמר סקירה הכולל ארבעה מחקרים עם 98 חולים מצא שלטיפול במלטונין יש מספר השפעות חיוביות על חולי פיברומיאלגיה, כולל שיפור איכות השינה והפחתה בכאב. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות.[104]
פסיכותרפיה
לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ולטיפולים דומים ישנה השפעה קטנה עד בינונית בהפחתת סימפטומים של פיברומיאלגיה.[105][106] גודלי האפקט נוטים להיות קטנים כאשר CBT משמש כטיפול עצמאי עבור חולי פיברומיאלגיה, אך הם גדלים באופן משמעותי כאשר CBT הוא חלק מתוכנית טיפול רב-תחומית רחבה יותר.[106] בסקירה של קוקרן משנת 2020 נמצא כי ל־CBT יש השפעה קטנה אך מועילה להפחתת כאב ומצוקה, אך תופעות הלוואי של הטיפול לא הוערכו היטב.[107]
מטא-אנליזה משנת 2022 מצאה ש-CBT מפחית נדודי שינה אצל אנשים עם כאב כרוני, כולל אנשים עם פיברומיאלגיה.[108] נמצא שטיפול ACT, סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מפחית אף הוא תסמינים של פיברומיאלגיה.[109]
גירוי עצבי חשמלי דרך העור (TENS)
בגירוי עצב חשמלי טרנס-עורי (TENS) מעבירים זרמים חשמליים לעור כדי לעורר עצבים היקפיים. TENS נמצא בשימוש נרחב לטיפול בכאב ונחשב לטיפול זול, בטוח שניתן לבצע באופן עצמאי.[110] לכן, ישנם רופאים הממליצים עליו לאנשים הסובלים מכאב.[111] ב-2019, נערכה סקירה של שמונה סקירות של קוקרן, המכסה 51 מחקרים אקראיים מבוקרים הקשורים ל-TENS.[111] מסקנת הסקירה הייתה כי איכות הראיות הזמינות אינה מספקת כדי להגיע להמלצה מעשית.[111] סקירה מאוחרת יותר הגיעה למסקנה שגירוי עצבי חשמלי דרך העור עשוי להפחית את הכאב בטווח הקצר, אך הייתה אי ודאות לגבי מידת הרלוונטיות של התוצאות.[83]
ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שגירוי חשמלי של עצב הוואגוס באמצעות מכשיר המושתל מתחת לעור עשוי להפחית את תסמיני הפיברומיאלגיה.[112] עם זאת, ייתכנו תגובות שליליות להליך זה.[112]
גירוי מוחי לא פולשני
גירוי מוחי לא פולשני כולל שיטות כגון גירוי טרנס־גוגלתי עם זרם ישיר (אנ') וגרייה מגנטית למוח בתדר גבוה (TMS) (אנ'). נמצא כי שתי השיטות מפחיתות כאב במקרים של כאב נוירופתי ופיברומיאלגיה.[113]מטא-אנליזה משנת 2021 הגיעה למסקנה שטיפול בשדות מגנטיים וגירוי מגנטי טרנס־גולגולתי עשויים להפחית את הכאב בטווח הקצר, אך הייתה אי ודאות לגבי הרלוונטיות של התוצאה.[83] מספר מטא-אנליזות משנת 2022 שהתמקדו בגירוי מגנטי טרנס־גולגולתי מצאו השפעות חיוביות על פיברומיאלגיה.[114][115][116] גירוי מגנטי טרנס־גולגולתי חוזר שיפר את הכאב בטווח הקצר[115][116] ואת איכות החיים לאחר 5–12 שבועות.[115][116] עם זאת, הוא לא שיפר חרדה, דיכאון ועייפות[116] ולא היה יעיל כאשר הופנה לקליפת המוח הקדם-מצחית השמאלית.[115]
טיפול בחמצן היפרברי
טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) הראה השפעות מועילות בטיפול בכאב כרוני. עם זאת, טיפול בפיברומיאלגיה באמצעות טיפול חמצן היפרברי עדיין שנוי במחלוקת, לאור המחסור בניסויים קליניים רחבי היקף.[67] טיפול בחמצן היפרברי מעורר גם חששות בטיחותיים בשל הנזק החמצוני שעלול להופיע בעקבותיו.[67]
עיסוי
מטא-אנליזה משנת 2021 הגיעה למסקנה שעיסוי ושחרור מיופשיאלי (אנ') מפחיתים את הכאב של חולי פיברומיאלגיה בטווח הבינוני.[83]
פרוגנוזה
האגודה לחברות הרפואיות בגרמניה הוציאה קובץ הנחיות בנוגע לפיברומיאלגיה. בהנחיות הם ממליצים לעדכן את המטופלות והמטופלים לגבי מה שצפוי להם בעתיד. ראשית, תסמיני המחלה צפויים להימשך אצל כמעט כל הפציינטים. שנית, רק לעיתים נדירות התסמינים נעלמים לחלוטין. שלישית, התסמינים אינם גורמים לנכות ואינם פוגעים בתוחלת החיים. רביעית, רוב המטופלות והמטופלים לומדים להסתגל לתסמינים הללו עם הזמן.[117]
לקריאה נוספת
ד"ר עדי פינקלשטיין, לכסות בשקוף: על סבל גופני, עמימות רפואית והכחשה חברתית, הוצאת רסלינג, 2013, הסדרה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עורך: יואב שיבר. קישור לספר. ספר העוסק בסיפורן של חולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה.
^ 123456Häuser, W., Sarzi-Puttini, P., & Fitzcharles, M.-A, Fibromyalgia syndrome: under-, over - and misdiagnosis, Clin Exp Rheumatol,, Sup 116 37, עמ' S90-S97
^ 123Häuser, Winfried, Perrot, S., Sommer, C., Shir, Y., & Fitzcharles, M. A, Diagnostic confounders of chronic widespread pain: Not always fibromyalgia, Pain Reports, 3 2, עמ' 1-11
^Rossi A, Di Lollo AC, Guzzo MP, Giacomelli C, Atzeni F, Bazzichi L, Di Franco M (2015). "Fibromyalgia and nutrition: what news?". Clinical and Experimental Rheumatology. 33 (1 Suppl 88): S117–25. PMID25786053.
^ 1234567Kleykamp BA, Ferguson MC, McNicol E, Bixho I, Arnold LM, Edwards RR, et al. (בפברואר 2021). "The Prevalence of Psychiatric and Chronic Pain Comorbidities in Fibromyalgia: an ACTTION systematic review". Seminars in Arthritis and Rheumatism. 51 (1): 166–174. doi:10.1016/j.semarthrit.2020.10.006. PMID33383293. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 123456Fitzcharles MA, Perrot S, Häuser W (באוקטובר 2018). "Comorbid fibromyalgia: A qualitative review of prevalence and importance". European Journal of Pain. 22 (9): 1565–1576. doi:10.1002/ejp.1252. PMID29802812. {{cite journal}}: (עזרה)
^Løge-Hagen JS, Sæle A, Juhl C, Bech P, Stenager E, Mellentin AI (בפברואר 2019). "Prevalence of depressive disorder among patients with fibromyalgia: Systematic review and meta-analysis". Journal of Affective Disorders. 245: 1098–1105. doi:10.1016/j.jad.2018.12.001. PMID30699852. {{cite journal}}: (עזרה)
^Anderson G, Maes M (בדצמבר 2020). "Mitochondria and immunity in chronic fatigue syndrome". Progress in Neuro-psychopharmacology & Biological Psychiatry. 103: 109976. doi:10.1016/j.pnpbp.2020.109976. PMID32470498. {{cite journal}}: (עזרה)
^D'Onghia M, Ciaffi J, Lisi L, Mancarella L, Ricci S, Stefanelli N, et al. (באפריל 2021). "Fibromyalgia and obesity: A comprehensive systematic review and meta-analysis". Seminars in Arthritis and Rheumatism. 51 (2): 409–424. doi:10.1016/j.semarthrit.2021.02.007. PMID33676126. {{cite journal}}: (עזרה)
^Goldberg N, Tamam S, Weintraub AY (במאי 2022). "The association between overactive bladder and fibromyalgia: A systematic review and meta-analysis". International Journal of Gynaecology and Obstetrics: ijgo.14290. doi:10.1002/ijgo.14290. PMID35641437. {{cite journal}}: (עזרה)
^Wu YL, Chang LY, Lee HC, Fang SC, Tsai PS (במאי 2017). "Sleep disturbances in fibromyalgia: A meta-analysis of case-control studies". Journal of Psychosomatic Research. 96: 89–97. doi:10.1016/j.jpsychores.2017.03.011. PMID28545798. {{cite journal}}: (עזרה)
^Besiroglu MD, Dursun MD (ביולי 2019). "The association between fibromyalgia and female sexual dysfunction: a systematic review and meta-analysis of observational studies". International Journal of Impotence Research. 31 (4): 288–297. doi:10.1038/s41443-018-0098-3. PMID30467351. {{cite journal}}: (עזרה)
^Staud R, Godfrey MM, Robinson ME (באוגוסט 2021). "Fibromyalgia Patients Are Not Only Hypersensitive to Painful Stimuli But Also to Acoustic Stimuli". The Journal of Pain. 22 (8): 914–925. doi:10.1016/j.jpain.2021.02.009. PMID33636370. {{cite journal}}: (עזרה)
^Berwick RJ, Siew S, Andersson DA, Marshall A, Goebel A (במאי 2021). "A Systematic Review Into the Influence of Temperature on Fibromyalgia Pain: Meteorological Studies and Quantitative Sensory Testing". The Journal of Pain. 22 (5): 473–486. doi:10.1016/j.jpain.2020.12.005. PMID33421589. {{cite journal}}: (עזרה)
^Stormorken H, Brosstad F. Fibromyalgia: family clustering and sensory urgency with early onset indicate genetic predisposition and thus a "true" disease. Scand J Rheumatol. 1992;221:207.
^Arnold LM, Hudson JL, Hess EV, Ware AE, Fritz DA, Auchenbach MB, Starck LO, Keck PE Jr. Family study of fibromyalgia. Arthritis Rheum. 2004;50:944–952. doi: 10.1002/art.20042.
^Buskila D, Sarzi-Puttini P.Biology and therapy of fibromyalgia. Genetic aspects of fibromyalgia syndrome. Arthritis Res Ther. 2006;8(5):218.
^Cohen H, Buskila D, Neumann L, Ebstein RP. Confirmation of an association between fibromyalgia and serotonin transporter promoter region (5-HTTLPR) polymorphism, and relationship to anxiety related personality traits. Arthritis Rheum. 2002;46:845–847. doi: 10.1002/art.10103.
^Buskila D, Cohen H, Neumann L, Ebstein RP. An association between fibromyalgia and the dopamine D4 receptor exon III repeat polymorphism and relationship personality traits. Mol Psychiatry. 2004;9:730–731. doi: 10.1038/sj.mp.4001506.
^Martins DF, Viseux FJ, Salm DC, Ribeiro AC, da Silva HK, Seim LA, et al. (בדצמבר 2021). "The role of the vagus nerve in fibromyalgia syndrome". Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 131: 1136–1149. doi:10.1016/j.neubiorev.2021.10.021. PMID34710514. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 12Kaleycheva N, Cullen AE, Evans R, Harris T, Nicholson T, Chalder T (בינואר 2021). "The role of lifetime stressors in adult fibromyalgia: systematic review and meta-analysis of case-control studies". Psychological Medicine. 51 (2): 177–193. doi:10.1017/S0033291720004547. PMID33602373. {{cite journal}}: (עזרה)
^de Tommaso M, Vecchio E, Nolano M (במרץ 2022). "The puzzle of fibromyalgia between central sensitization syndrome and small fiber neuropathy: a narrative review on neurophysiological and morphological evidence". Neurological Sciences. 43 (3): 1667–1684. doi:10.1007/s10072-021-05806-x. PMID35028777. {{cite journal}}: (עזרה)
^den Boer C, Dries L, Terluin B, van der Wouden JC, Blankenstein AH, van Wilgen CP, et al. (בפברואר 2019). "Central sensitization in chronic pain and medically unexplained symptom research: A systematic review of definitions, operationalizations and measurement instruments". Journal of Psychosomatic Research. 117: 32–40. doi:10.1016/j.jpsychores.2018.12.010. PMID30665594. {{cite journal}}: (עזרה)
^Minerbi A, Fitzcharles MA (בינואר 2020). "Gut microbiome: pertinence in fibromyalgia". Clinical and Experimental Rheumatology. 38 (1 Suppl 123): 99–104. PMID32116215. {{cite journal}}: (עזרה)
^Prabhakar A, Kaiser JM, Novitch MB, Cornett EM, Urman RD, Kaye AD (במרץ 2019). "The Role of Complementary and Alternative Medicine Treatments in Fibromyalgia: a Comprehensive Review". Current Rheumatology Reports. 21 (5): 14. doi:10.1007/s11926-019-0814-0. PMID30830504. {{cite journal}}: (עזרה)
^Busch AJ, Barber KA, Overend TJ, Peloso PM, Schachter CL (באוקטובר 2007). "Exercise for treating fibromyalgia syndrome". The Cochrane Database of Systematic Reviews (4): CD003786. doi:10.1002/14651858.CD003786.pub2. PMID17943797. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 12Ibáñez-Vera AJ, Alvero-Cruz JR, García-Romero JC (2018). "Therapeutic physical exercise and supplements to treat fibromyalgia". Apunts. Medicina de l'Esport. 53 (197): 33–41. doi:10.1016/j.apunts.2017.07.001.
^ 123Andrade A, Dominski FH, Sieczkowska SM (בדצמבר 2020). "What we already know about the effects of exercise in patients with fibromyalgia: An umbrella review". Seminars in Arthritis and Rheumatism. 50 (6): 1465–1480. doi:10.1016/j.semarthrit.2020.02.003. PMID32147091. {{cite journal}}: (עזרה)
^McVeigh JG, Lucas A, Hurley DA, Basford JR, Baxter GD (בספטמבר 2003). "Patients' perceptions of exercise therapy in the treatment of fibromyalgia syndrome: a survey". Musculoskeletal Care. 1 (2): 98–107. doi:10.1002/msc.45. PMID20217670. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 123Russell D, Álvarez Gallardo IC, Wilson I, Hughes CM, Davison GW, Sañudo B, McVeigh JG (במרץ 2018). "'Exercise to me is a scary word': perceptions of fatigue, sleep dysfunction, and exercise in people with fibromyalgia syndrome-a focus group study". Rheumatology International. 38 (3): 507–515. doi:10.1007/s00296-018-3932-5. PMID29340774. {{cite journal}}: (עזרה)
^Sanz-Baños Y, Pastor-Mira MÁ, Lledó A, López-Roig S, Peñacoba C, Sánchez-Meca J (באוקטובר 2018). "Do women with fibromyalgia adhere to walking for exercise programs to improve their health? Systematic review and meta-analysis". Disability and Rehabilitation. 40 (21): 2475–2487. doi:10.1080/09638288.2017.1347722. PMID28687050. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 1234567Andrade A, Vilarino GT, Serafim TT, Pereira Júnior AA, de Souza CA, Sieczkowska SM (באוקטובר 2019). "Modulation of Autonomic Function by Physical Exercise in Patients with Fibromyalgia Syndrome: A Systematic Review". PM & R. 11 (10): 1121–1131. doi:10.1002/pmrj.12158. PMID30900831. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 12Estévez-López F, Maestre-Cascales C, Russell D, Álvarez-Gallardo IC, Rodriguez-Ayllon M, Hughes CM, et al. (באפריל 2021). "Effectiveness of Exercise on Fatigue and Sleep Quality in Fibromyalgia: A Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Trials". Archives of Physical Medicine and Rehabilitation. 102 (4): 752–761. doi:10.1016/j.apmr.2020.06.019. PMID32721388. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 1234El-Shewy KM, Kunbaz A, Gad MM, Al-Husseini MJ, Saad AM, Sammour YM, Abdel-Daim MM (בינואר 2019). "Hyperbaric oxygen and aerobic exercise in the long-term treatment of fibromyalgia: A narrative review". Biomedicine & Pharmacotherapy. 109: 629–638. doi:10.1016/j.biopha.2018.10.157. PMID30399600. {{cite journal}}: (עזרה)
^Vilarino GT, Andreato LV, de Souza LC, Branco JH, Andrade A (בנובמבר 2021). "Effects of resistance training on the mental health of patients with fibromyalgia: a systematic review". Clinical Rheumatology. 40 (11): 4417–4425. doi:10.1007/s10067-021-05738-z. PMID33987785. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 1234da Silva JM, de Barros BS, Almeida GJ, O'Neil J, Imoto AM (במרץ 2022). "Dosage of resistance exercises in fibromyalgia: evidence synthesis for a systematic literature review up-date and meta-analysis". Rheumatology International. 42 (3): 413–429. doi:10.1007/s00296-021-05025-9. PMID34652480. {{cite journal}}: (עזרה)
^Li H, Chen J, Xu G, Duan Y, Huang D, Tang C, Liu J (בספטמבר 2020). "The Effect of Tai Chi for Improving Sleep Quality: A Systematic Review and Meta-analysis". Journal of Affective Disorders. 274: 1102–1112. doi:10.1016/j.jad.2020.05.076. PMID32663938. {{cite journal}}: (עזרה)
^Cheng CA, Chiu YW, Wu D, Kuan YC, Chen SN, Tam KW (באוקטובר 2019). "Effectiveness of Tai Chi on fibromyalgia patients: A meta-analysis of randomized controlled trials". Complementary Therapies in Medicine. 46: 1–8. doi:10.1016/j.ctim.2019.07.007. PMID31519264. {{cite journal}}: (עזרה)
^Bidonde J, Busch AJ, Webber SC, Schachter CL, Danyliw A, Overend TJ, et al. (באוקטובר 2014). "Aquatic exercise training for fibromyalgia". The Cochrane Database of Systematic Reviews (10): CD011336. doi:10.1002/14651858.cd011336. PMID25350761. {{cite journal}}: (עזרה)
^Lima TB, Dias JM, Mazuquin BF, da Silva CT, Nogueira RM, Marques AP, et al. (באוקטובר 2013). "The effectiveness of aquatic physical therapy in the treatment of fibromyalgia: a systematic review with meta-analysis". Clinical Rehabilitation. 27 (10): 892–908. doi:10.1177/0269215513484772. PMID23818412. {{cite journal}}: (עזרה)
^Galvão-Moreira LV, de Castro LO, Moura EC, de Oliveira CM, Nogueira Neto J, Gomes LM, Leal PD (ביולי 2021). "Pool-based exercise for amelioration of pain in adults with fibromyalgia syndrome: A systematic review and meta-analysis". Modern Rheumatology. 31 (4): 904–911. doi:10.1080/14397595.2020.1829339. PMID32990113. {{cite journal}}: (עזרה)
^Häuser W, Wolfe F, Tölle T, Uçeyler N, Sommer C (באפריל 2012). "The role of antidepressants in the management of fibromyalgia syndrome: a systematic review and meta-analysis". CNS Drugs. 26 (4): 297–307. doi:10.2165/11598970-000000000-00000. PMID22452526. {{cite journal}}: (עזרה)
^Nowell WB, Gavigan K, L Silverman S (במאי 2022). "Cannabis for Rheumatic Disease Pain: a Review of Current Literature". Current Rheumatology Reports. 24 (5): 119–131. doi:10.1007/s11926-022-01065-7. PMID35486218. {{cite journal}}: (עזרה)
^Jain N, Moorthy A (ביוני 2022). "Cannabinoids in rheumatology: Friend, foe or a bystander?". Musculoskeletal Care. 20 (2): 416–428. doi:10.1002/msc.1636. PMID35476898. {{cite journal}}: (עזרה)
^Mehrabani S, Askari G, Miraghajani M, Tavakoly R, Arab A (באפריל 2019). "Effect of coenzyme Q10 supplementation on fatigue: A systematic review of interventional studies". Complementary Therapies in Medicine. 43: 181–187. doi:10.1016/j.ctim.2019.01.022. PMID30935528. {{cite journal}}: (עזרה)
^Hargreaves IP, Mantle D (2021). "Targeted Treatment of Age-Related Fibromyalgia with Supplemental Coenzyme Q10". Advances in Experimental Medicine and Biology. Springer International Publishing. 1286: 77–85. doi:10.1007/978-3-030-55035-6_5. ISBN978-3-030-55034-9. PMID33725346.
^Qu K, Li MX, Zhou YL, Yu P, Dong M (במאי 2022). "The efficacy of vitamin D in treatment of fibromyalgia: a meta-analysis of randomized controlled studies and systematic review". Expert Review of Clinical Pharmacology: 1–10. doi:10.1080/17512433.2022.2081151. PMID35596576. {{cite journal}}: (עזרה)
^Hemati K, Amini Kadijani A, Sayehmiri F, Mehrzadi S, Zabihiyeganeh M, Hosseinzadeh A, Mirzaei A (בפברואר 2020). "Melatonin in the treatment of fibromyalgia symptoms: A systematic review". Complementary Therapies in Clinical Practice. 38: 101072. doi:10.1016/j.ctcp.2019.101072. PMID31783341. {{cite journal}}: (עזרה)
^Gao C, Zhu Q, Gao Z, Zhao J, Jia M, Li T (במאי 2022). "Can noninvasive brain stimulation improve pain and depressive symptoms in patients with neuropathic pain? A systematic review and meta-analysis". Journal of Pain and Symptom Management: S0885392422007072. doi:10.1016/j.jpainsymman.2022.05.002. PMID35550165. {{cite journal}}: (עזרה)
^Fernandes AM, Graven-Nielsen T, de Andrade DC (ביוני 2022). "New updates on transcranial magnetic stimulation in chronic pain". Current Opinion in Supportive and Palliative Care. 16 (2): 65–70. doi:10.1097/SPC.0000000000000591. PMID35639571. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 1234Choo YJ, Kwak SG, Chang MC (בינואר 2022). "Effectiveness of Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation on Managing Fibromyalgia: A Systematic Meta-Analysis". Pain Medicine: pnab354. doi:10.1093/pm/pnab354. PMID34983056. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 1234Sun P, Fang L, Zhang J, Liu Y, Wang G, Qi R (במרץ 2022). "Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation for Patients with Fibromyalgia: A Systematic Review with Meta-Analysis". Pain Medicine. 23 (3): 499–514. doi:10.1093/pm/pnab276. PMID34542624. {{cite journal}}: (עזרה)