גאולים (מושב)

גאולים

יד לבני גאולים שנפלו במערכות ישראל
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	לב השרון
גובה ממוצע[1]	‎56 מטר
תאריך ייסוד	1945
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	958 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   גאולים (למפת נתניה רגילה)   גאולים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גאולים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גאולים 32°17′53″N 34°56′42″E מפת היישובים של מועצה אזורית לב השרון באדום - גאולים בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[2]	7 מתוך 10
אתר הבית של המושב

גאולים (גְּאוּלִים) הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית לב השרון.

הקמת היישוב

המושב הוקם בנובמבר 1938 בשם "בני גאולים", "כפר גאולים" וגאולים^[3] על ידי עולים מגרמניה, חברי הבונים, שהיו חברים בקבוצת "השדה" בראשון לציון ולאחר מכן התגבשו כקבוצת עבודה בטירת שלום ליד נס ציונה. היישוב הוקם בפרדס של האחים פאלאטניק בשטח של 350 דונם פרדס וכרם שבמרכזו בית בן שתי קומות ובאר. בתחילה עלו לנקודה 15 מתוך כ-50 חברי הקבוצה וניהלו במקום חיים שיתופיים. על-פי התוכנית, היישוב לא נועד להיות שיתופי, בסופו של דבר. היישוב הוקם במסגרת התיישבות חומה ומגדל, אולם בניגוד ליישובים אחרים לא הוקמו במקום חומה ומגדל, והבית חובר לחשמל עוד לפני העלייה למקום^[4]. לאחר שנה התגוררו במקום כ-60 חברים והועבר לעיבודם שטח נוסף של כ-1600 דונם על ידי הקרן הקיימת^[5].

בשנת 1945, לאור אי התאמת המקום לחלוקה לחלקות פרטיות, עברו חברי הגרעין לכפר ידידיה וחברי ארגון "טלמון" מעולי תימן, ארגון ראשון להתיישבות שיתופית של עולי תימן, תפסו את מקומם בנובמבר 1945^[6]. בתחילה עלו לנקודה רק הגברים ולאחר התבססות במקום ובניית בתים הובאו גם המשפחות. בשנת 1947 היישוב מנה כ-40 משפחות^[7]. בתחילה נודע היישוב כ"טלמון - גאולים"^[8] ולאחר מכן הושב השם המקורי "גאולים".

הקרב על גאולים במלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות היה גאולים בקו החזית. בסוף דצמבר 1947 בעת ההתקפה על כפר יעבץ נורו יריות גם לעבר גאולים^[9]. ב-25 בינואר בערב הותקף המושב ביריות במשך שלוש שעות, מכיוון קלנסווה^[10]. התקפה נוספת אירעה במהלך חודש פברואר 1948^[11]. במרץ 1948 נורו יריות לעבר המושב ואחד הילדים נפצע^[12]. באפריל 1948 נתפס אחד מבני המושב שרעה את פרתו, נלקח לטולכרם, והושב חזרה עם פרתו^[13].

לאחר הקרב על קיבוץ גשר, בו נחל חיל המשלוח העיראקי מפלה, פנה חיל המשלוח לגזרת השרון והשומרון. הצבא העיראקי לאחר שהעתיק את גזרת פעולתו, ובסיוע ערבים מקומיים, תקף את גאולים. בבוקר 28 במאי 1948 החלה הפגזת מרגמות על גאולים. התושבים פונו במהירות לצור משה, לקדימה ולפרדסיה. בשעה 08:00 פרצו שש שריוניות עיראקיות ובעקבותיהן פלוגת חי"ר עיראקית ובוזזים רבים מטירה, קלנסווה וטולכרם. המגינים היו מצוידים בנשק קל בלבד. תוך זמן קצר הצליחו העיראקים לכבוש את רוב המושב^[14]. רק במספר בתים בחלק המערבי הצליחו המגינים להחזיק מעמד. מצב חירום הוכרז בחזית המרכז מחשש שהעיראקים ינצלו את הצלחתם וימשיכו בתוכניתם לבתר את מדינת ישראל שזה אך קמה. גאולים היה היישוב הישראלי היחידי שנכבש על ידי העיראקים במלחמת העצמאות.

תוך זמן קצר החלה מתקפת נגד על ידי כוח שיצא מכפר יונה בפיקודו של שאול אפק. התנהל קרב פנים אל פנים מבית לבית. הכוח העיראקי שעסק בביזה ביחד עם הכפריים הופתע מההתקפה והחל לסגת. בשעה 14:00 הופעל תותח "נפוליונצ'יק" שירה מספר פגזים לעבר קלנסווה, דבר שגרם להחשת הנסיגה של הערבים. לפנות ערב תפס כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את גאולים והתבסס במקום^[15].

לקריאה נוספת

• ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, מכללת כנרת, 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאולים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גאולים

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
3. שמות ליישובים חדשים, דבר, 8 ביולי 1940
4. עוד ישוב בשרון הצפוני, דבר, 18 בנובמבר 1938
   ז. מסחרי, בני גאולים, דבר, 3 בינואר 1939
   א.ש.שטיין, בני גאולים, דבר, 14 בפברואר 1939
5. שנה לכפר גאולים, דבר, 22 בנובמבר 1939
6. טלמון(גאולים), דבר, 4 בנובמבר 1945
   ארבע עליות על הקרקע ביום אחד, משמר, 4 בנובמבר 1945
7. תימנים בהתיישבותם, דבר, 2 במאי 1947
8. נסיון גניבה מטלמון גאולים, דבר, 21 בספטמבר 1947
9. נהדפה התקפה על כפר יעבץ, דבר, 28 בדצמבר 1947
10. התקפה על בני גאולים, דבר, 26 בינואר 1948
11. יריות אל המושב בני גאולים, המשקיף, 22 בפברואר 1948
12. יריות ממרחק 400 מטר על בני גאולים, על המשמר, 17 במרץ 1948
13. נתפס על ידי ערבים והוחזר, דבר, 14 באפריל 1948
14. ג. שרוני, כאשר העיראקים חנו מזרחית לנתניה, מעריב, 11 בדצמבר 1968
15. נהדפו התקפות על השרון הצפוני, דבר, 30 במאי 1948