את הקריירה התחיל זולה בקבוצת נואורסה מהאי סרדיניה בו נולד ב-1984. לאחר נואורסה עבר זולה לקבוצת טורס, גם היא מסרדיניה. לאחר תקופותיו בשתי הקבוצות מהליגות הנמוכות עבר זולה לנאפולי, בה שיחק באותה תקופה דייגו מראדונה. בעונתו הראשונה בקבוצה, בתור מחליף של מראדונה, עזר זולה למועדון לזכות באליפות הסרייה א'. מראדונה השפיע רבות על משחקו של זולה, שאמר שנהג לעקוב אחרי מראדונה ולמד ממנו הכל. לאחר הזכייה עם נאפולי בסופרקאפ האיטלקי קיבל זולה גם זימון לנבחרת איטליה, ותחת המאמן הלאומי דאז אריגו סאקי ערך את הבכורה בנבחרת בנובמבר 1991. ב-1993 עזב זולה את נאפולי לטובת פארמה, איתה זכה בגביע אופ"א, לאחר ניצחון בגמר גביע אופ"א 1995 על יובנטוס, וכן בסגנות הסרייה א' והגביע האיטלקי, וקנה את שמו כשחקן יצירתי ומגוון. למרות זאת, החליט מאמן הקבוצה בתחילת 1996, קרלו אנצ'לוטי, כי זולה לא מתאים לשיטה של קבוצתו, והוא שוחרר.
בנובמבר 1996 הצטרף זולה לקבוצת צ'לסי האנגלית תמורת 4.5 מיליון ליש"ט. כבר בעונתו הראשונה במועדון הלונדוני הוא הצטיין, עם כמה הופעות מרשימות שעוררו תגובות נלהבות גם ממאמנים יריבים, כולל סר אלכס פרגוסון, מאמן מנצ'סטר יונייטד. הופעותיו המרשימות של זולה גם עזרו לצ'לסי לזכות בגביע ה-FA, לאחר ניצחון 0-2 בגמר על מידלסברו באצטדיון ומבלי, כשזולה כובש 4 שערים במפעל הגביע בדרך לאותו גמר. בסוף אותה עונה נבחר זולה לכדורגלן השנה בליגה האנגלית, כשהוא שחקן צ'לסי הראשון הזוכה בתואר.
בעונת 1999/2000, בהופעתה הראשונה של צ'לסי בליגת האלופות, זולה היה שחקן מפתח בקבוצה, וכבש 3 שערים בדרך לרבע הגמר, וזכה עם הקבוצה שוב בגביע האנגלי. בעונות הבאות קטנה כמות דקות המשחק שלו, עקב הגעתם של החלוצים ג'ימי פלויד האסלביינק ואיידור גודיונסן. את השער הכי זכור שלו כבש זולה נגד נוריץ' סיטי בגביע, כשבעט אל תוך השער כדור קרן מהאוויר עם העקב, שער שתיאר המאמן שלו קלאודיו ראניירי כ"פנטזיה, קסם". ב-2002/2003, עונתו האחרונה בצ'לסי, כבש זולה 16 שערים ועזר לקבוצתו להעפיל שוב לליגת האלופות, ונבחר על ידי האוהדים לשחקן השנה של המועדון.
בסה"כ, שיחק זולה 312 משחקים במדי צ'לסי, בהם כבש 80 שערים. בתחילת 2003 הוא נבחר על ידי אוהדי הקבוצה כשחקן הטוב ביותר של המועדון בכל הזמנים, ובנובמבר 2004 הוענק לו תואר OBE - קצין במסדר האימפריה הבריטית בטקס מיוחד ברומא. ב-2005 נבחר זולה לרשימת "ה-11 של המאה" של צ'לסי. למרות שהמועדון לא קבע רשמית כי שום שחקן לא ילבש את החולצה מס' 25, אף שחקן לא שיחק עם חולצה זו מאז זולה. עד עונת 23/24 שבה מויסס קאייסדו עבר לקבוצה ובחר במספר.
בקיץ 2003, שזכור עקב רכישת צ'לסי על ידי המיליארדר רומן אברמוביץ', עזב זולה לקבוצת קליארי, המועדון הגדול ביותר במולדתו של זולה, סרדיניה. אברמוביץ' רצה את זולה חזרה בצ'לסי, והדיווחים גורסים כי היה מוכן גם לקנות גם את קליארי כשזולה סירב לחזור. לבסוף שיחק זולה בקליארי והוליך אותה להעפלה לסרייה א'. ביוני 2005 החליט זולה לפרוש ממשחק פעיל.
בכל הקריירה שיחק זולה 627 משחקים בהם כבש 193 שערים. זולה הכחיש שמועות על חזרה אפשרית, דווקא בליגה האוסטרלית, ועבד כפרשן בטלוויזיה האיטלקית.
נבחרת איטליה
זולה שיחק במדי נבחרת איטליה במונדיאל 1994, אך לאחר כמה דקות במשחקו היחידי בטורניר נגד נבחרת ניגריה קיבל כרטיס אדום והורחק, ולא זכה לשחק יותר בטורניר. הוא שיחק עם הנבחרת גם בטורניר יורו 1996, והחמיץ בעיטת פנדל במשחק מול נבחרת גרמניה, ואיטליה הודחה במפתיע בשלב מוקדם יחסית בטורניר. את הופעתו האחרונה ערך באוקטובר 1997 נגד נבחרת אנגליה, ופרש מהנבחרת כשלא זומן לסגל לקראת מונדיאל 1998.
.jpg)
