יורו 1996

יורו 1996

הסמל של יורו 1996
מארחת	אנגליה אנגליה
תקופת התחרות	8 ביוני 1996 – 30 ביוני 1996 (23 ימים)
מספר משתתפות	16 (מתוך 47 משתתפות שנרשמו)
הזוכה	גרמניה
מספר משחקים	31
מספר שערים	64 (2.06 בממוצע למשחק)
מספר צופים	1,276,137 (41,166 בממוצע למשחק)
מלך השערים	אנגליה אלן שירר (5 שערים)
השחקן המצטיין	גרמניה מתיאס זאמר
→ שוודיה 1992 בלגיה והולנד 2000 ←

אליפות אירופה בכדורגל 1996, הידועה גם בשם יורו 1996, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-10 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באנגליה בין ה-8 ביוני ל-30 ביוני 1996.

הטורניר, שהתנהל תחת הסיסמה "הכדורגל חזר הביתה", היה הראשון בו משתתפות 16 נבחרות, בעקבות החלטת אופ"א להכפיל את כמות המשתתפות בטורניר. אנגליה המארחת העפילה לטורניר באופן אוטומטי, ושאר 15 הנבחרות עלו מטורניר המוקדמות שהחל בשנת 1994. בין המעפילות היו נבחרות שווייץ, טורקיה, קרואטיה ובולגריה שעלו לראשונה בתולדותיהן לטורניר היורו.

למשחק הגמר העפילו נבחרות גרמניה וצ'כיה. למרות יתרון ראשון של הצ'כים, הצליחה גרמניה להפוך את התוצאה בזכות צמד שערים של אוליבר בירהוף. שער הניצחון הובקע בתוך ההארכה וגרם לסיום המשחק לפי חוק שער הזהב. היה זה הטורניר הגדול הראשון בהיסטוריה שמוכרע באמצעות החוק, ובזכותו זכתה גרמניה בפעם השלישית בתולדותיה, והראשונה כמדינה מאוחדת, באליפות אירופה.

ב-15 ביוני, יום לפני משחק שלב הבתים בין גרמניה לרוסיה באולד טראפורד, התרחשה מתקפת טרור בעיר מנצ'סטר על ידי טרוריסטים איריים, שגרמה לפציעתם של 212 בני אדם ולנזק גדול ברכוש. למרות זאת, המשחק התקיים כמתוכנן תחת אבטחה כבדה.

מוקדמות

ערך מורחב – מוקדמות יורו 1996

ב-30 בנובמבר 1992, הודיעה אופ"א באופן רשמי על כוונתה להרחיב את ההשתתפות בטורניר ל-16 נבחרות. הארגון הסביר כי החלטתו נבעה, בין היתר, מהמספר העולה של הנבחרות הרשומות בארגון, בעיקר עקב התפרקותן של ברית המועצות ויוגוסלביה, שקפץ מ-33 נבחרות בארגון בשנת 1988 ל-47 שנטלו חלק בטורניר המוקדמות.

הגרלת מוקדמות יורו 1996 התקיימה ב-22 בינואר 1994 במנצ'סטר. הנבחרות חולקו לשמונה בתים בני חמש או שש נבחרות, שנפגשו ביניהן פעמיים. משחקי המוקדמות התקיימו בין השנים 1994 ו-1995, ובסיומם העפילו שמונה המנצחות מכל בית באופן אוטומטי לטורניר, ואיתן העפילו שש הסגניות הטובות ביותר. שתי הסגניות הנותרות, הולנד ואירלנד, התמודדו ביניהן במשחק פלייאוף אחד במיקום נייטרלי על הזכות להשתתף בטורניר,

הנבחרות המעפילות

הישגי הנבחרות ביורו 1996

נבחרת	כרטיס	תאריך העפלה	הופעות קודמות ביורו^1
אנגליה	נבחרת מארחת	5 במאי 1992	4 (1968, 1980, 1988, 1992)
רומניה	מנצחת בית 1	15 בנובמבר 1995	1 (1984)
צרפת	סגנית בית 1	15 בנובמבר 1995	3 (1960, 1984, 1992)
ספרד	מנצחת בית 2	15 בנובמבר 1995	4 (1964, 1980, 1984, 1988)
דנמרק	סגנית בית 2	15 בנובמבר 1995	4 (1964, 1984, 1988, 1992)
שווייץ	מנצחת בית 3	11 באוקטובר 1995	0
טורקיה	סגנית בית 3	15 בנובמבר 1995	0
קרואטיה	מנצחת בית 4	15 בנובמבר 1995	0
איטליה	סגנית בית 4	15 בנובמבר 1995	3 (1968, 1980, 1988)
צ'כיה	מנצחת בית 5	15 בנובמבר 1995	3 (1960‏^2, 1976‏^2, 1980‏^2)
פורטוגל	מנצחת בית 6	15 בנובמבר 1995	1 (1984)
גרמניה	מנצחת בית 7	15 בנובמבר 1995	6 (1972‏^3, 1976‏^3, 1980‏^3, 1984‏^3, 1988‏^3, 1992)
בולגריה	סגנית בית 7	15 בנובמבר 1995	0
רוסיה	מנצחת בית 8	15 בנובמבר 1995	6 (1960‏^4, 1964‏^4, 1968‏^4, 1972‏^4, 1988‏^4, 1992‏^5)
סקוטלנד	סגנית בית 8	15 בנובמבר 1995	1 (1992)
הולנד	ניצחון בפלייאוף	13 בדצמבר 1995	4 (1976, 1980, 1988, 1992)

¹ במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

² כצ'כוסלובקיה

³ כגרמניה המערבית

⁴ כברית המועצות

⁵ כחבר המדינות העצמאיות

אצטדיונים

בעקבות יישום דו"ח טיילור, שפורסם לאחר אסון הילסבורו ב-1989, על ידי הקבוצות המובילות, היו באנגליה כמות מספקת של אצטדיונים כל-מושביים לאירוח הטורניר, שהתקיים כולו באצטדיונים קיימים. הטורניר נערך בשמונה אצטדיונים על פני שמונה ערים שונות, ואצטדיון ומבלי נבחר לאירוח משחק הגמר של הטורניר.

מנצ'סטר ליברפול ברמינגהאם לידס שפילד נוטינגהאם ניוקאסל לונדון		לונדון	מנצ'סטר
		אצטדיון ומבלי תכולה: 76,567	אולד טראפורד תכולה: 55,000
		ליברפול	בירמינגהאם
		אצטדיון אנפילד תכולה: 42,730	וילה פארק תכולה: 40,310
לידס	שפילד	נוטינגהאם	ניוקאסל
אלנד רואד תכולה: 40,204	אצטדיון הילסבורו תכולה: 39,859	סיטי גראונד תכולה: 30,539	סנט ג'יימס פארק תכולה: 36,649

• תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתים

16 הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב רבע הגמר. לראשונה בתולדות הטורניר, הוענקו שלוש נקודות לניצחון בשלב הבתים, ולא שתיים כפי שהיה נהוג עד אז.

בית א'

אנגליה המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, עם יכולת התקפית טובה מצידו של אלן שירר, שכבש בכל משחקי השלב ובסך הכל כבש ארבעה שערים בשלב זה. לאחר שנבחרות הולנד וסקוטלנד סיימו עם מאזן זהה של ארבע נקודות ופער שערים של 1-, והמשחק ביניהן הסתיים בשוויון, הייתה זו הולנד שהעפילה לשלב הבא בזכות כמות שערי הזכות שלה. שווייץ, בהופעת בכורה בטורניר, סיימה ללא ניצחון ועם נקודה בלבד, במשחק הפתיחה מול אנגליה.

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
אנגליה	7	3	2	1	0	7	2	5
הולנד	4	3	1	1	1	3	4	-1
סקוטלנד	4	3	1	1	1	1	2	-1
שווייץ	1	3	0	1	2	1	4	-3

אנגליה	1 – 1	שווייץ
הולנד	0 – 0	סקוטלנד
שווייץ	0 – 2	הולנד
סקוטלנד	0 – 2	אנגליה
סקוטלנד	1 – 0	שווייץ
הולנד	1 – 4	אנגליה

בית ב'

הנבחרות הבכירות בבית, צרפת וספרד, היו גם אלו שהעפילו בסיום השלב, כששתיהן ללא הפסד. אמנם, ספרד השיגה את ניצחונה הראשון, שהבטיח את העפלתה, רק במשחק האחרון, ונזקקה לניצחון צרפתי על בולגריה, הפתעת מונדיאל 1994, בהופעת הבכורה שלה בטורניר. רומניה הודחה ללא שצברה נקודות.

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
צרפת	7	3	2	1	0	5	2	3
ספרד	5	3	1	2	0	4	3	1
בולגריה	4	3	1	1	1	3	4	-1
רומניה	0	3	0	0	3	1	4	-3

ספרד	1 – 1	בולגריה
רומניה	0 – 1	צרפת
בולגריה	1 – 0	רומניה
צרפת	1 – 1	ספרד
צרפת	3 – 1	בולגריה
רומניה	1 – 2	ספרד

בית ג'

שתי הנבחרות שהעפילו בסופו של דבר לגמר הטורניר, גרמניה וצ'כיה, החלו את דרכן ביחד בבית ג'. גרמניה הרשימה כשסיימה את שלב הבתים ללא הפסדים וללא שערי חובה, בעוד צ'כיה הדהימה את איטליה סגנית אלופת העולם ממונדיאל 1994 שנתיים קודם לכן והדיחה אותה מהטורניר. צ'כיה ניצחה במפגש הישיר בין השתיים בתוצאה 1–2, וכששתי הנבחרות סיימו עם מאזן נקודות זהה, התוצאה הכריעה את הכף לטובת הצ'כים. הצלע הרביעית בבית, רוסיה, סיימה את השלב ללא ניצחון.

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
גרמניה	7	3	2	1	0	5	0	5
צ'כיה	4	3	1	1	1	5	6	-1
איטליה	4	3	1	1	1	3	3	0
רוסיה	1	3	0	1	2	4	8	-4

גרמניה	2 – 0	צ'כיה
איטליה	2 – 1	רוסיה
צ'כיה	2 – 1	איטליה
רוסיה	0 – 3	גרמניה
רוסיה	3 – 3	צ'כיה
איטליה	0 – 0	גרמניה

בית ד'

דנמרק, אלופת אירופה המכהנת מטורניר יורו 1992, סיימה את דרכה כבר בבית ד', בעקבות יכולת טובה של פורטוגל, שסיימה ללא הפסד ובראש הבית, וקרואטיה, היחידה מארבע הנבחרות שערכו את הופעת הבכורה בטורניר זה וגם הצליחו לעבור את שלב הבתים. טורקיה לעומתה, סיימה את הופעת הבכורה שלה בטורניר ללא נקודות וללא שערי זכות.

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
פורטוגל	7	3	2	1	0	5	1	4
קרואטיה	6	3	2	0	1	4	3	1
דנמרק	4	3	1	1	1	4	4	0
טורקיה	0	3	0	0	3	0	5	-5

דנמרק	1 – 1	פורטוגל
טורקיה	0 – 1	קרואטיה
פורטוגל	1 – 0	טורקיה
קרואטיה	3 – 0	דנמרק
קרואטיה	0 – 3	פורטוגל
טורקיה	0 – 3	דנמרק

שלבי הנוק-אאוט

	רבע גמר				חצי גמר				גמר
	22 ביוני - ליברפול
	צרפת	0 (5)
					26 ביוני - מנצ'סטר
	הולנד	0 (4)
					צרפת	0 (5)
	23 ביוני - בירמינגהאם
					צ'כיה	0 (6)
	צ'כיה	1
									30 ביוני - לונדון
	פורטוגל	0
									צ'כיה	1
	23 ביוני - מנצ'סטר
									גרמניה	2
	גרמניה	2
					26 ביוני - לונדון
	קרואטיה	1
					גרמניה	1 (6)
	22 ביוני - לונדון
					אנגליה	1 (5)
	ספרד	0 (2)
	אנגליה	0 (4)

רבע הגמר

22 ביוני 1996	אנגליה	0–0‏^ה	ספרד	אצטדיון ומבלי, לונדון
		(סיקור)
		תוצאת פנדלים
	אלן שירר דייוויד פלאט סטיוארט פירס פול גאסקוין	4–2	פרננדו היירו גיירמו אמור אלברטו בלסואה מיגל אנחל נדאל

22 ביוני 1996	צרפת	0–0‏^ה	הולנד	אצטדיון אנפילד, ליברפול
		(סיקור)
		תוצאת פנדלים
	זינדין זידאן יורי דז'ורקף ביצ'נטה ליזארזו ויסנטה גוורין לורן בלאן	5–4	יוהאן דה קוק רונאלד דה בור פטריק קלייברט קלרנס סידורף דני בלינד

23 ביוני 1996	גרמניה	2–1	קרואטיה	אולד טראפורד, מנצ'סטר
	יורגן קלינסמן 20' (פ) מתיאס זאמר 59'	(סיקור)	דאבור שוקר 51'

23 ביוני 1996	צ'כיה	1–0	פורטוגל	וילה פארק, בירמינגהאם
	קארל פובורסקי 53'	(סיקור)

חצי הגמר

26 ביוני 1996	צ'כיה	0–0‏^ה	צרפת	אצטדיון אנפילד, ליברפול
		(סיקור)
		תוצאת פנדלים
	לובוש קוביק פאבל נדבד פטריק ברגר קארל פובורסקי קארל ראדה מירוסלאב קאדלץ	6–5	זינדין זידאן יורי דז'ורקף ביצ'נטה ליזארזו ויסנטה גוורין לורן בלאן ריינאלד פדרוס

26 ביוני 1996	גרמניה	1–1‏^ה	אנגליה	אצטדיון ומבלי, לונדון
	שטפן קונץ 16'	(סיקור)	אלן שירר 3'
		תוצאת פנדלים
	תומאס הסלר תומאס שטרונץ שטפן רויטר כריסטיאן ציגה שטפן קונץ אנדראס מולר	6–5	אלן שירר דייוויד פלאט סטיוארט פירס פול גסקוין טדי שרינגהאם גארת' סאות'גייט

גמר

30 ביוני 1996	גרמניה	2–1‏^ה	צ'כיה	אצטדיון ומבלי, לונדון
	אוליבר בירהוף 73', 95'	(סיקור)	פטריק ברגר 59' (פ)

אלופת אירופה 1996
גרמניה גרמניה זכייה שלישית

מלך השערים

5 שערים

• אנגליה אלן שירר

3 שערים

• גרמניה יורגן קלינסמן
• קרואטיה דאבור שוקר
• דנמרק בריאן לאודרופ
• בולגריה חריסטו סטויצ'קוב

2 שערים

• גרמניה אוליבר בירהוף
• גרמניה מתיאס זאמר
• אנגליה טדי שרינגהאם
• איטליה פיירלואיג'י קסיראגי

פרסים

פרסים אישיים

• בתואר נעל הזהב זכה אלן שירר האנגלי. שירר כבש בכל משחקי שלב הבתים, כולל צמד מול הולנד, והוסיף שער אחד בחצי הגמר.
• בתואר השחקן המצטיין של הטורניר מטעם אופ"א זכה מתיאס זאמר, שחקן הנבחרת הזוכה, גרמניה.

נבחרת הטורניר

שוערים	הגנה	קשרים	חלוצים
אנגליה דייוויד סימן גרמניה אנדראס קפקה	צ'כיה רדוסלב לטאל צרפת לורן בלאן צרפת מרסל דסאי גרמניה מתיאס זאמר איטליה פאולו מלדיני	צ'כיה קארל פובורסקי אנגליה סטיב מקמנמן אנגליה פול גסקוין צרפת דידייה דשאן גרמניה דיטר איילטס פורטוגל רוי קושטה	בולגריה חריסטו סטויצ'קוב קרואטיה דאבור שוקר צ'כיה פאבל קוקה אנגליה אלן שירר צרפת יורי דז'ורקף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יורו 1996 בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יורו 1996 (באנגלית)