סר תומאס "טום" פיני (באנגלית: Thomas "Tom" Finney; 5 באפריל 1922 - 14 בפברואר 2014) היה כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ.
פיני שיחק בקבוצת פרסטון נורת' אנד לאורך כל הקריירה המקצועית שלו, והוא נחשב לאחד מגדולי שחקניה בכל הזמנים. לזכותו 76 הופעות ושלושים שערים במדי נבחרת אנגליה, אותה ייצג בשלושה טורנירי מונדיאל.
קריירת משחק
פיני נולד בעיר פרסטון, ברחוב הסמוך לאצטדיון דיפדייל, אצטדיונה של הקבוצה המקומית פרסטון נורת' אנד. הוא הצטרף לקבוצה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה הושעו כל הליגות במדינה. עם זאת, פיני החל לבלוט בטורנירים ששוחקו בזמן המלחמה, ולצבור מוניטין כשחקן מבטיח.
בשנת 1942 גויס פיני לשורות הצבא הבריטי. הוא נקרא לשרת בחיל השריון המלכותי, ולחם עם הארמייה השמינית של הגנרל ברנרד לו מונטגומרי במצרים. באפריל 1945 שימש כנהג טנק מסוג M3 סטיוארט באיטליה. בזמן זה הוא הוסיף לשחק כדורגל בקבוצות צבאיות שונות, ובין היתר אף נפגש למשחק מול קבוצה שבשורותיה שיחק שחקן הקולנוע המצרי עומר שריף.
באוגוסט 1946, עם חזרת הליגות באנגליה לפעילות אחרי המלחמה, ערך פיני את הופעת הבכורה שלו במדי פרסטון נורת' אנד. עקב התעקשותו של אביו כי ישלים את התמחותו בעסקי השרברבות המשפחתיים לפני פנייתו לעולם הכדורגל, המשיך פיני לעסוק במקצוע בהמשך להיותו כדורגלן, לצורכי השלמת הכנסה. עובדה זו זיכתה אותו בכינוי "השרברב מפרסטון".
פיני התגלה כחלוץ מהיר ועד מהרה היה לשחקן הבולט בקבוצה. בעונתו השלישית במדיה, עונת 1948/1949, ירד עמה לליגת המשנה, אך הקבוצה בילתה שם שנתיים בלבד וחזרה במהרה, לאחר שזכתה באליפות ליגת המשנה לעונת 1950/1951.
בעונת 1952/1953 התקרבה פרסטון לזכייה באליפות אנגליה, אך הפסידה את התואר לארסנל בפער שערים בלבד. עונה אחת אחר כך זכה פיני בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית, וכן הופיע בפעם היחידה בקריירה בגמר גביע ה-FA, שהסתיים בהפסד 3-2 לווסט ברומיץ' אלביון.
שלוש עונות אחר כך, בעונת 1956/1957, זכה פיני בפעם השנייה בתואר כדורגלן השנה, והיה לראשון שזוכה בתואר יותר מפעם אחת. בעונת 1957/1958 שוב היה קרוב לזכות בתואר עם קבוצתו, שסיימה במקום השני בליגה בפער חמש נקודות מוולברהמפטון וונדררס.
פיני פרש ממשחק פעיל בגיל 38, עם סיום עונת 1959/1960, בגלל פציעה טורדנית במפשעה. הוא שיחק במדי פרסטון במשך 14 עונות, ומחזיק בתואר מלך השערים של פרסטון בכל הזמנים לאחר שכבש 187 שערי ליגה במדיה ב-433 הופעות.
פיני שב מפרישתו למשחק אחד ב-1963, במדי ליסברן דיסטילרי הצפון אירית בגביע אירופה לאלופות מול בנפיקה ליסבון.
נבחרת אנגליה
כחודש בלבד לאחר שערך את הופעת הבכורה שלו בפרסטון, לבש פיני לראשונה את מדי נבחרת אנגליה. הוא זומן לסגל על ידי המאמן וולטר וינטרבוטום, ועלה להופעת בכורה במשחקה של אנגליה במסגרת אליפות הבית הבריטית מול אירלנד ב-28 בספטמבר 1946. באותו משחק כבש פיני את שער הבכורה בנבחרת, בדרך לניצחון 7-2.
תחילת הקריירה הבינלאומית של פיני הייתה מוצלחת מאוד. הוא כבש שמונה שערים בשמונת משחקיו הראשונים במדי אנגליה, ובהמשך סייע לה להעפיל ממוקדמות מונדיאל 1950, ובמסגרות ההכנות לטורניר רשם הישג מרשים כשכבש ארבעה שערים לרשתה של פורטוגל במשחק ידידות, שהסתיים בתוצאה 5-3 לאנגליה. הוא זומן על ידי וינטרבוטום לטורניר הגמר בברזיל, ופתח בהרכב בכל שלושת משחקיה של אנגליה, אך לא הצליח למצוא את הרשת. אנגליה הודחה בסיום שלב הבתים.
פיני העפיל עם הנבחרת למונדיאל 1954 בשווייץ, זומן לסגל ופתח בכל שלושת משחקיה של אנגליה בטורניר. אנגליה הודחה ברבע הגמר מול אורוגוואי, לא לפני שפיני כבש את שערו הראשון בתולדות המונדיאלים. במונדיאל 1958 בשוודיה, שהיה השלישי של פיני במדי אנגליה, הוא שותף במשחק הפתיחה של אנגליה מול ברית המועצות ואף כבש בפנדל את שער השוויון חמש דקות לסיום, שהחזיר את אנגליה מפיגור 2-0 לשוויון 2-2. השער מובל ברית המועצות העלה את מאזנו ל-29 שערים בנבחרת, והוא שווה את שיא הכיבושים בכל הזמנים במדיה. הוא לא שותף יותר במהלך הטורניר, שהסתיים בהדחה בשלב הבתים לאחר הפסד במשחק שובר שוויון מול ברית המועצות. בסך הכול רשם פיני שבע הופעות בשלושה טורנירי מונדיאל, וכבש פעמיים.
כארבעה חודשים לאחר הטורניר כבש פיני מול צפון אירלנד במסגרת אליפות הבית הבריטית, ועלה לבדו לפסגת הכובשים, לפני שנאט לופטהאוס השתווה אליו בפסגה. השניים החזיקו בשיא למשך חמש שנים עד לאוקטובר 1963, אז שבר אותו בובי צ'רלטון.
ב-22 באוקטובר 1958, נפרד פיני מהנבחרת עם ניצחון 5-0 על ברית המועצות במשחק ידידות. בסך הכול רשם פיני 76 הופעות במדי אנגליה, בהן כבש 30 שערים.
לאחר הפרישה
פיני נותר בקשר עם מועדון פרסטון נורת' אנד, ואף שימש כנשיא הקבוצה.
בשנת 2002 הכליל המוזיאון הלאומי לכדורגל בעיר פרסטון את פיני בהיכל התהילה של הכדורגל האנגלי שנוסד באותה שנה.
ב-31 ביולי 2004 חשף הפסל פיטר הודג'קינסון, במעמדו של פיני, את פסל ההתזה שהוצב מחוץ בכניסה למוזיאון הלאומי לכדורגל, אשר מוקם באצטדיון דיפדייל, מגרשה הביתי של פרסטון נורת' אנד. הפסל מציג את פיני גולש לכדור, כשמסביבו מים ניתזים. הפסל שאב השראה מתמונת השנה בספורט לשנת 1956, בה רואים את פיני גובר על שני שחקני יריב תוך כדי גלישה, במגרש ספוג המים בסטמפורד ברידג'.
פיני, שהיה בקשרים קרובים עם המוזיאון, חגג ב-2006 שישים שנים להופעת הבכורה שלו בפרסטון. לציון המאורע, הזמין המוזיאון אוהדי כדורגל לחתום על דגל מיוחד שניתן לפיני לציון האירוע בפתיחת עונת 2006/2007.
פיני נפטר ב-14 בפברואר 2014, מסיבות שלא פורסמו[1]. הוא היה בן 91 במותו. התאחדות הכדורגל האנגלית ספדה לו וכינתה אותו "אחד מגדולי שחקניה של אנגליה בכל הזמנים". כמו כן ספדו לו חברים וקולגות רבים כבובי צ'רלטון.
תארים
- תארים אישיים
סטטיסטיקות
מועדונים
נבחרת לאומית
| נבחרת אנגליה
|
| שנה |
הופעות |
שערים
|
| 1946 |
4 |
3
|
| 1947 |
6 |
5
|
| 1948 |
4 |
4
|
| 1949 |
8 |
2
|
| 1950 |
7 |
4
|
| 1951 |
6 |
2
|
| 1952 |
7 |
1
|
| 1953 |
6 |
2
|
| 1954 |
7 |
1
|
| 1955 |
4 |
2
|
| 1956 |
4 |
1
|
| 1957 |
6 |
1
|
| 1958 |
7 |
2
|
| סה"כ |
76 |
30
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
