אשר רבי (נולד ב-1946) הוא רוצח סדרתי ישראלי. רבי היה קנאי דתי חולה נפש, שרצח חמישה בני אדם ברחבי ישראל ממרץ ועד נובמבר 1979, כשהבולט שבהם הוא פילומנוס, ארכימנדריט במנזר באר יעקב בשכם.
בעקבות אבחון פסיכיאטרי שעבר, אובחן רבי כלא כשיר לעמוד לדין ולכן לא נשפט על פשעיו ונשלח לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי.
ביוגרפיה
אשר רבי נולד בירושלים והיה הבכור מבין שישה ילדים שנולדו לזוג יהודים אפגניים שעלו זה עתה ארצה. את שנות ילדותו ונעוריו העביר בירושלים, לפני שכל המשפחה עברה בסופו של דבר לתל אביב-יפו והתיישבה בשכונת שפירא שבדרום העיר. זמן מה לאחר מעברם נפטר אביו של רבי והוא הפך לאחראי העיקרי על אחיו הקטנים ולמפרנס העיקרי של המשפחה[1]. רבי גויס לחיל הקשר והתקשוב ולאחר ששוחרר, עבד כנהג משאית ואף עשה מילואים במלחמת יום הכיפורים כצנחן בתעלת סואץ.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בריאותו הנפשית של רבי החלה להידרדר במהירות, כתוצאה מכך עזב רבי את עבודתו כנהג משאית והוא התחיל תהליך של חזרה בתשובה. בתקופה זו, הוא החל להסתובב עם בגדים קרועים ומרושלים ומיעט להתקלח. בנוסף לכך, הוא מכר את משאיתו ואת מכוניתו הפרטית ואת מרבית הכסף שקיבל עליהן מסר לישיבות, עם שאר הכסף קנה לעצמו ספר תורה.
באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 פתח רבי מכולת אך מכר אותה שלושה חודשים לאחר פתיחתה בעקבות כישלון העסק.
רציחות
רצח דוד קוגן
ב-7 במרץ 1979, הלך רבי למרפאה בשדרות רוטשילד 109 בתל אביב-יפו ונכנס למשרדו של ד"ר דוד קוגן, שהיה רופא כללי וגניקולוג מפורסם בעיר. קוגן היה ידוע מאחר שהיה מבצע הפלות, דבר שבמשך יתברר כמניע העיקרי של רבי לביצוע הרצח.
לאחר שהמתין לתורו (וחיכה לצד גבר ואישה), נכנס רבי למשרדו של קוגן, שם שלף גרזן קטן שהסתיר במעילו והכה את קוגן בראש. כתוצאה מכך נהרג קוגן באופן מידי.[2]. לאחר הרצח, עזב רבי את המרפאה. שעות לאחר הרצח, אשתו של קוגן מצאה את גופתו והזעיקה את המשטרה. בזמן שגופתו נשלחה לנתיחה שלאחר המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית, צוות של חוקרים בראשות ניצב שמואל כרמלי בדק בתיעודי החולים שמות בניסיון לאתר כל רמז אפשרי למי הרג את קוגן ומתי, אך הם לא מצאו שום דבר בעל ערך שיכל לעזור להם[3]. כיוון נוסף של המשטרה את האופציה שבגלל תקלה או סיבוך בטיפול באחת הנשים בהן, רצח אותו ידיד או בן זוג של אחת הנשים. בנוסף לכך, נשלל הכיוון לפיו היה מדובר בשוד שהשתבש מאחר שה-50 אלף לירות הישראליות שהיו במרפאה הושארו במקום ולא נלקחו על ידי השודד[4].
הרצח בבית משפחת בדרה
במרץ 1979, פרץ רבי לבית משפחת בדרה בשכונת הרכבת שבלוד. רבי דקר את אמו של אב המשפחה, פטמה בדרה, וכמה מנכדותיה ופצע אותן.
ב-10 באפריל 1979, נסע רבי לבית משפחת בדרה ופרץ לבית בשנית[5]. בסביבות השעה 18:30, פרץ בשנית לדירתם והלך לחדרה, שם נתקל באביגיל בת 37 שטיפלה בשניים מילדיה ושלף רימון והפיל אותו באמצע החדר. כתוצאה מהפיצוץ נהרס אחד הקירות וגרם לפציעתם של הילדים, דבר שגרם להם לפרוץ בבכי. לאחר ששמע את הבכי, הגיע האבא, אחמד בן ה-42 לעזרתם והתעמת עם רבי, שירה בו עם עוזי והרג אותו. האם, שהלכה לראות מה קרה נורתה אף היא ונפצעה קשות. שתי הבנות שליוו את אמם, מונה בת ה-17 ומרלין בת ה-9 נורו אף הן ונרצחו במקום. הילדים שנותרו בחיים (אולפת בת ה-15, רונית בת ה-13, ליליאן בן ה-16 ופואד בן החצי שנה) והאם פונו מאוחר יותר לבית החולים אסף הרופא, שם הצליחו להתאושש לאחר מספר ימים של אשפוז. גם הפועל, סעיד סווארקה בן 51 שהתארח אצל המשפחה והיה אמור לבצע אצלם עבודות שיפוץ באותו היום, נפצע ופונה אף הוא לבית החולים. מלבדם, היו את צביה בת ה-11 שהייתה אצל בני משפחה בעת האירוע ואת סמיר בן ה-6 שהתחבא מתחת למיטתה של אמו. לאחר שברח, נתפס רבי על ידי שניים משכניהם של משפחת בדרה, אך הוא איים לזרוק עליהם רימון יד שגנב מצריף של צה"ל ולכן אילץ אותם לשחרר אותו בטרם יוכלו לזהות אותו היטב.
לאחר הרצח, המשטרה ניסתה לחשוף מניע אפשרי. אחמד, מוסלמי ממוצא מצרי שעבד בחנות מקומית של תנובה וגם סחר במוצרי פלסטיק היה נשוי לאביגיל, בת ליהודי שהתאסלם וטענה שיש לה כוחות של ניבוי עתידות, כישוף ואף יכולת לרפא פציעות של אנשים[6], לאביגיל ולאחמד היו כ-8 ילדים (מרלין, מונה, רונית, אולפת, ליליאן, פואד, צביה וסמיר), הם היו ידועים בקהילה הערבית שבלוד ועל אף אורח חייהם המוסלמי-מסורתי, החליטו לתת לכמה מילדיהם שמות עבריים. בזמן שהרשויות ניסו לאתר רמזים פוטנציאליים לגבי זהות הרוצח, כ-3 ימים לאחר הרצח, נהג טרקטור דיווח כי ראה אדם חשוד לבוש במדי צה"ל וחמוש בעוזי, ישן מתחת לעץ בשדה לא רחוק מבית משפחת בדרה. כשניסה להתקרב אל האיש, הוא נבהל ונמלט. הנהג סיפק קלסתרון, תיאר אותו כגבר שעיר, עם זקן ארוך ושפם, חובש כיפה שנראה כבן 35 ובגובה של בערך 1.75[7]. ביולי 1979, הודיעה המשטרה על פרס כספי גבוה לכל אדם שיכול למסור מידע שיוביל למעצרו של חשוד ברצח, אך לא השיגה מהצעה זאת שום פרט בעל חשיבות.
ניסיון הטבח במנזר באר יעקב
באפריל 1979, ידה רבי רימון לעבר קבוצת צליינים ונזירה באזור מנזר באר יעקב בשכם, לאחר שפצע קשה את הנזירה, נמלט רבי להר גריזים, שם קרא בתורה במשך יומיים.
רצח הנזיר פילומנוס
רבי הרבה לשוטט באזור ולבקר במנזר שבשכם. ב-30 בנובמבר 1979, הגיע רבי למנזר וקפץ מעל חומת המנזר, עם כניסתו לבניין, נתקל רבי בנזיר בן ה-66, פילומנוס שהיה בדרכו לתא הווידוי של המנזר. רבי שהבחין בו, זרק לעברו רימון ופצע אותו אנושות (וגם גרם להרס של אחד ממתקני המנזר), מחשש שיצליח לשרוד וכדי לודא הריגה, רבי רוצץ את גולגולתו בגרזן, מה שהביא למותו. רק בצהרי אותו יום הודיעו אנשי המנזר למשטרת ישראל כי פילומנוס נעדר. שוטרים שהגיעו למקום מצאו את גופתו של האחרון במרתף המתקן ההרוס[8]. לאחר שעזב את המנזר וכיוון ששבר את רגלו בקפיצה מעל החומה, רבי הובא על ידי נהג מונית פלסטיני לבניין ממשל בשכם, משם הועבר לטיפול בבסיס צה"ל סמוך ולאחר מכן הועבר לטיפול בבית חולים תל השומר[9].
לאחר מציאת הגופה, המשטרה עצרה שמונה חשודים, בהם חצרן פלסטיני, כולם היו תושבי מחנה הפליטים עסכר. לכל החשודים היה אליבי שאומת והם שוחררו במהרה. רציחתו של פילומנוס הפכה לסערה תקשורתית לא רק בישראל, אלא בכל העולם.
תפיסה ומשפט
ב-17 בנובמבר 1982 ניסה רבי לטפס שוב מעל חומת מנזר באר יעקב אך נתפס על ידי נזיר, שהזעיק את המשטרה. לאחר שנעצר, הוא הובא לתחנת המשטרה ושם בחקירה קצרה הודה ברצח הכומר ובניסיון רצח נוסף באזור שאירע באפריל 1982 ובו ניסה לרצוח נזירה. בתחילה, המשטרה הייתה סקפטית לגבי טענותיו אך לאחר שרבי סיפק מספר פרטי חקירה מוכמנים, השתכנעו החוקרים כי הוא האחראי לרצח פילומנוס. ככל שהחקירות נמשכו, קישר את עצמו רבי גם לרצח דוד קוגן ולרצח בבית משפחת בדרה[10]. על אף הודאתו, רבי תירץ את מעשיו בכך שפעל לפי "צו אלוהי", שעל פיו הוא צריך לגרש את הרוע מאזור המנזר וטען כי אין מקום לנזירים נוצרים במקום ששייך ליהודים. בנוסף לכך, רבי האמין כי אזור המנזר הוא המקום בו שכן בית המקדש עד חורבנו[11].
המעצר תפס את משפחתו ושכניו של רבי בהלם, שראו בו שכן ובן משפחה שאמנם מעט אקסצנטרי אך ידידותי ובלתי מזיק[12]. מחשש שהמשפט יהפוך לקרקס תקשורתי בשל העובדה שרצח פילומנוס בוצע מעבר לקו הירוק, הוצא צו איסור פרסום על המקרה. רבי הואשם בתחילה אך ורק ברצח פילומנוס, כאשר האישומים על שאר הרציחות נותרו לשפיטה במשפטים עתידיים אפשריים. המשפט הראשון בו היה אמור להישפט על רצח פילומנוס היה אמור להתקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת אך הוא מעולם לא התקיים, מאחר שבדיקה פסיכיאטרית שנערכה לרבי קבעה כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין בשל בריאותו הנפשית הבלתי יציבה. בשל קביעה זו, נשלח רבי לבית חולים פסיכיאטרי. מאחר שעל פי החוק הישראלי יש חיסיון לגבי מצבו של חולה נפש, לא ידוע דבר על גורלו של רבי לאחר שליחתו לאשפוז והאם הוא בכלל עדיין בין החיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יצחק בן-חורין, כך מתואר אשר רבי, החשוד ברצח הגינקולוג והנזיר, בפני מכריו, 3 בדצמבר 1982
- ^ יוסף ולטר ועמוס לבב. "המשטרה חוקרת מחדש מעשי רצח בלתי ־ מפוענחים שבוצע בגרזן". מעריב.
- ^ מחפשים שלושת החשודים שהיו במרפאת הגינקולוג שנרצח, באתר ארכיון מעריב, 9 במרץ 1979
- ^ אבי רז, האם אירעו תקלות במהלך טיפולו של ד"ר קוגן בנשים?, באתר ארכיון מעריב, 12 במרץ 1979
- ^ דליה מזורי, האלמוני שרצח אב ושתי בנותיו בלוד הוא שדקר בני אותה משפחה לפני 6 שבועות
- ^ ראובן שפירא, איפול הוטל על הרצח בלוד, באתר דבר, 13 באפריל 1979
- ^ ראובן שפירא, חיפושים נרחבים אחר רוצח המשפחה בלוד, באתר דבר, 23 באפריל 1979
- ^ עמוס לבב, תעלומת הרצח במנזר, באתר מעריב, 7 בדצמבר 1979
- ^ יוסף לטר ועמוס לבב, המשטרה חוקרת מחדש מעשי רצח בלתי־מפוענחים שבוצעו בגרזן, באתר מעריב, 2 בדצמבר 1982
- ^ ראובן שפירא, החוזר בתשובה חשוד גם ברצח שלושה בני משפחה ערבית מלוד, באתר דבר, 5 בדצמבר 1982
- ^ הנאשם ברצח הנזיר האמין שהמנזר בנוי על בית המקדש, באתר דבר, 17 בדצמבר 1982
- ^ כד מתואר אשר רבי, החשוד ברצח הגינקולוג והנזיר, בפי מכריו, באתר מעריב, 3 בדצמבר 1982
