פרטי חקירה מוכמנים הוא כינוי לפרטים שונים בחקירה פלילית, הידועים רק למבצע הפשע ולצוות החוקרים, ולא פורסמו באמצעי התקשורת. בתי משפט נוהגים לייחס משקל רב לפרטי חקירה מוכמנים שהנאשם מסר בחקירתו, בהרשעת נאשמים[1]
חשיבות השימוש בפרטי חקירה מוכמנים
על פי הפסיקה בישראל, פרטי חקירה מוכמנים יכולים להחשב "דבר מה נוסף" הנדרש לצורך הרשעת אדם על פי הודאתו[2], ולעיתים יכולים פרטי חקירה מוכמנים להוות "סיוע" להרשעה, שהיא בדרגה יותר גבוהה מ"דבר מה נוסף"[3].
בדיקת פרטי חקירה מוכמנים היא חלק מהליך השחזור שמבצע נאשם לאחר הודאה או מסירת גרסה בחקירה במשטרה[4].
על התנאים להיות פרט שמסר הנחקר "פרט מוכמן" כתב השופט אליעזר גולדברג[5]:
- "כדי שבקיאות בפרטים תהא בעלת אופי מסבך, יש להקפיד על כך שהבקיאות בפרט תהיה ברורה וגלויה, ולא תהיה מוטלת בספק; כי קיומו של הפרט במציאות תוכח כדבעי; וכי פרט זה לא יכול היה להימצא אלא בתודעתו של מי שביצע את העבירה."
השופט גולדברג הוסיף:
- "קיים יחס הפוך בין שכיחות הפרט לבין משקלו הראייתי. כלומר, "ככל שמדובר בידיעת פרטים 'נסתרים' יותר ו'מיוחדים' יותר להתרחשות נשוא האישום כן ילך ויגדל
משקלה הראייתי של ה'ידיעה'"
מחקר
במסגרת בדיקה של 38 מקרים של מורשעי שווא, שזוכו לאחר מכן במסגרת בדיקות גנטיות דוגמת אלו הנעשות על ידי פרויקט החפות, נמצא שב-36 מקרים מתוך 38 המורשע סיפק תיאור מפורט של הרצח שכללו פרטים מוכמנים. ב-27 מהמקרים העידו חוקרי המשטרה מפורשות שהם לא גילו למורשעים את הפרטים המוכמנים. חלק מהמורשעים סיפרו, לאחר שזוכו, שחוקרי המשטרה מסרו להם את כל הפרטים המוכמנים, למרות שחלק מהותי מטענות התביעה במשפט היו שהנאשם לא יכל לדעת את הפרטים המוכמנים אם הוא לא היה אשם[6]. ההסבר המתבקש לידיעה של מורשעי השווא את הפרטים המוכמנים הוא שהחוקרים סיפקו להם את הפרטים בכוונה או בשגגה[7].
משפטים שבהם נעשה שימוש בפרטי חקירה מוכמנים להרשעה
- משפטו של רומן זדורוב - ע"פ פסק הדין רומן זדורוב ידע לפחות שבעה פרטי חקירה מוכמנים שלא היו יכולים להיות ידועים לאיש מלבד הרוצח[8]. לימים זוכה זדורוב ונקבע שלא ביצע את הרצח.
- משפטו של ויקטור גואטה - הורשע ברצח ב-2007 על סמך עדויות שכללו פרטים מוכמנים. משפטו נפתח מחדש בשנת 2019 לאחר שהתברר שפרטים אלו הועברו לגואטה על ידי אסיר אחר ששהה עימו בתא המעצר[9].
- משפטו של עמירם בן אוליאל, שהורשע בביצוע הפיגוע בדומא[10].
ביקורת
יש הטוענים כנגד הסתמכות מלאה על פרטי חקירה מוכמנים בשל מספר סיבות:
- העברת מידע מהחוקר לנחקר - במהלך החקירה עשוי החוקר להעביר ביודעין או בשגגה פרטי חקירה מוכמנים לנחקר שהוא עשוי להשתמש בהם בעת שימסור את גרסתו, וזאת על אף שלא היה מודע לפרטים אלו מראש.
- חשיפת הפרטים המוכמנים במהלך השחזור - במהלך השחזור עשוי החוקר בכוונה או בשוגג להפנות את תשומת ליבו של הנחקר לפרטים מוכמנים והנחקר יאשש או יפריך אותם בלי לדעת שמדובר בפרט מהותי.
- פרטים שאינם ייחודיים - שימוש בפרטים מוכמנים שאין בהם ייחודיות (כגון צבע נפוץ של רכב).
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ ראו למשל: "בית המשפט ייחס בהקשר זה, בין היתר, משקל רב לנתונים מוכמנים שלא היו בידיעת החוקרים, וגם המבקש לא יכול היה לדעת על קיומם מכלי התקשורת".מ"ח 6881/19 רומן זדורוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 במאי 2021, סעיף 10
- ^ ע"פ 3880/17 ראמי זיאדאת נ' מדינת ישראל, ניתן ב־31 בדצמבר 2019, סעיף 23
- ^ ע"פ 6679/04 אלכסנדר סטקלר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 במאי 2006, סעיף 26
- ^ משטרת ישראל, [www.police.gov.il › menifa › 05.300.04.134_1.pdf כללים בעריכת שחזור מוסרט במצלמת וידאו], 1.2.2014
- ^ ע"פ 2109/96 אל עביד סולימאן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־9 ביולי 1997, סעיף 42
- ^ Garrett, B. L., The substance of false confessions, Stanford Law Review, 62, 2010, pages 1051–1118
- ^ Facts Only the Perpetrator Could Have Known? A Study of Contamination in Mock Crime Interrogations, Law Hum Behav
. 2020 Apr;44(2):128-142. doi: 10.1037/lhb0000367. Epub 2020 Mar 12.
- ^ אלי אשכנזי, זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה: ידע שבעה פרטים מוכמנים מזירת הפשע, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2010
- ^ דניאל דולב, הקלטות חדשות התגלו בתיק: משפט חוזר לאסיר עולם שהורשע ברצח, באתר וואלה, 17 בפברואר 2019
- ^ דף הפייסבוק של פרקליטות המדינה, פוסט בנושא
