ראשיתה של אשבל בהיאחזות נח"ל שנקראה בתחילה "אשחר", שעלתה על הקרקע על ידי "גרעין עמק" ב-30 באפריל 1979[3], וטקס רשמי של עלייה על הקרקע התקיים במאי 1979[4]. בשנת 1980 הוחלט במוסדות המיישבים שאין היתכנות להקמת יישוב אזרחי במקום וחיפשו פתרון אחר להחזקת המקום. בתחילת 1982 הועברה המדרשה החינוכית-חקלאית של הנח"ל למקום, והיא התקיימה בו במקביל להמשך החזקת המקום על ידי גרעין נח"ל. בעקבות זאת, שונה שם המקום לאשבל[5][6].
בדצמבר 1997 החליטה ממשלת ישראל להפוך את ההיאחזות ליישוב אזרחי. הממשלה שבה והחליטה על הקמת ישוב אזרחי באשבל בסוף שנת 2001 ולצורך כך קבלה החלטות משנה שונות
שתכליתן ליישם הלכה למעשה את תוכניתה העקרונית. במסגרת זו פעל משרד הפנים לשינוי תוכנית המתאר לצורך הקמת אשבל כישוב בשטח עליו הוקמה קודם לכן ההיאחזות[7]. עתירה לבג"ץ כנגד השינוי בתוכנית המתאר, שהוגשה על ידי עירית סח'נין בטענה לפגיעה בהתפתחות העיר, ועל ידי החברה להגנת הטבע, שהתנגדה להקמת יישובים חדשים, נדחתה על ידי בג"ץ[7].
במאי 2021, על רקע אירועי מבצע שומר החומות, חברי חוליית טרור תושבי סח'נין ייצרו 30 בקבוקי תבערה שהוצתו, הושלכו לעבר הקיבוץ וגרמו במקום לשריפת קוצים.
אופי המקום
אשבל כיום הוא אחד מקיבוצי המחנכים של תנועת דרור ישראל. חברי אשבל מייחסים חשיבות לתרומה לחברה בישראל, ועוסקים בהפעלת מגוון פרויקטים חינוכיים בקרב בני נוער באזור. בשנת 2000 הוקמה בקיבוץ פנימייה לנוער מנותק "חברת הנוער אשבל". כן פועל בקיבוץ המרכז לקיום משותף, הפועל למפגש ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים, ובית הספר היסודי "גליל", בו לומדים תלמידים יהודים וערבים. בנוסף פועלים בקיבוץ אורווה חינוכית וכלביה חינוכית. בקיבוץ פועל חניון לילה (בתשלום) בשם "חאן מסביב למדורה" המיועד לבתי ספר, תנועות נוער ומשפחות.
רבים מהפרויקטים החינוכיים של הקיבוץ נעשים בשיתוף עם קהילות מחנכים אחרות של תנועת דרור ישראל, כדוגמת קיבוץ רביד.
פינת ישיבה אקולוגית הבנויה מצמיגים ישנים ומלט, בחברת הנוער בקיבוץ-מחנכים אשבל. הפינה הוקמה על ידי החניכים בסיוע "mission posibel"
