הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 – 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה. עסק רבות בשואה, וחיבר ספר שו"ת שעסק בשאלות הלכתיות שנגעו לשואה, בשם ממעמקים.
קורות חיים
אשרי נולד בקופישוק שבליטא לרב דוב אשרי. התחנך בישיבת סלובודקה, בישיבת פוניבז' ובתלמוד תורה בקלם. בשנת ה'תרצ"ד (1934) נסמך להוראה בידי רבה של קובנה, הרב אברהם דוב כהנא שפירא ובידי רבי לייב רובין מווילקומיר, רבי עזרא אלטשולר, ר' אברהם זאב הלר ממריאמפולה ור' ברוך הורוביץ מאלקסוט. לאחר מכן שימש כרב בסלובודקה ולימד בבית מדרש מקומי.[1]
במשך מלחמת העולם השנייה שהה הרב אשרי בגטו קובנה, שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "תפארת בחורים" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי הנאצים והליטאים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כפוסק באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר שאלות ותשובות "ממעמקים".
לאחר המלחמה הרב אשרי נותר הרב היחיד בקובנה, והמשיך שם בפעילות ציבורית למען הפליטים. מאוחר יותר הוא היגר לאוסטריה והקים ישיבה ליד זלצבורג, ומשם לרומא, שם שימש כראש ישיבת "מאור הגולה". לאחר תקופה זו היגר לארצות הברית, שם גם פרסם את ספריו. במשך עשרות שנים הנהיג את קהילת בית המדרש הגדול בלואר איסט סייד של מנהטן בניו יורק.
הרב אשרי נפטר בב' תשרי שנת ה'תשס"ד, 2003, בניו יורק. לאחר הלוויה מכובדת בחו"ל, הוא הועלה לקבורה בירושלים.
פסיקותיו
הגטו זימן לרב אשרי שאלות לא שגרתיות, וכן הביא נושאים תאורטיים שונים לידי משמעות מעשית. כך לדוגמה הוא נשאל האם ניתן לברך בברכות השחר ברכת "שלא עשני עבד", מכיוון שהצהרה זו עמדה בסתירה למצב היהודים בגטו. בתשובתו כותב הרב אשרי: ”עיקר הברכה הזאת נתקנה לא על עבדות הגוף, אלא על עבדות הנפש... ואדרבה, דווקא כעת חובה עלינו לברך ברכה זאת למען יכירו אויבינו ומנדינו, שלמרות שאנו נתונים בידם לעשות בנו כרצונם הרע, בכל זאת רואים אנו את עצמנו כבני חורין הנתונים במצור ובשביה, וקרובה ישועתנו לבוא.”[2]
עניין הלכתי נוסף שנובע מהשואה, הוא האם יש לומר קדיש על גוי שנחשב לחסיד אומות העולם. הרב אשרי כותב כי הדבר אינו רק מותר, אלא גם חובה מוסרית - מצווה.[3]
מתוך תשובותיו בשו"ת ממעמקים ניתן ללמוד רבות על אורח החיים בגטו, שכן פעמים רבות הרב אשרי מקדים לשאלה רקע כללי הנוגע לאותה שאלה. רקע זה ניתן על מנת שתהיה אפשרות להבין את המציאות הנוראה בה נשאלה השאלה אף לאותם שלא היו בה.
בין הנושאים עליהם נשאל הרב אשרי: ציצית, תפילין לקטן, סוכה (מעצים שנגזלו מהגרמנים), טהרת המת, מזוזה, תפילה ועוד.
לקריאה נוספת
משה טרשנסקי, פועלו הציבורי של הרב אפרים אשרי וחשיבות חיבורו שו"ת ממעמקים לגיבוש נרטיב היסטוריוגרפי-דתי לתולדות השואה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2016.
בן ציון קליבנסקי ‘תפארת בחורים’ - תנועת לימוד התורה לבני המעמדות העמלים בליטא בין מלחמות העולם "ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל", תשע"ז, 2017 (2017): 488.
קישורים חיצוניים
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אפרים אשרי שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 6, באתר היברובוקס
- ביוגרפיה של הרב אשרי, באתר "זכור"
חווה ברונשטיין, אושרי אפרים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מתוך: חווה ברונשטיין, שבר בת עמי: פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, הוצאת יד ושם, 2002- הרב אפרים אשרי, איכה נרצחו רבני ליטא, הארץ, 12 בספטמבר 1944
- הרב אפרים אשרי, על המוקד, הצופה, 29 בינואר 1947
אפרים בן דב אשרי (1914-2003), דף שער בספרייה הלאומית
יצירתו
הערות שוליים
