שיטפון בזק הוא שטף מים פתאומי בוואדיות ובאפיקינחל הנותרים יבשים במרבית ימות השנה. השיטפון נגרם כאשר באזורים המתנקזים לנחל יורד גשם בכמות המספיקה להיספג ולהפוך את אדמת הלס המדברית לאטומה, כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם לחלחל, ומי הגשמים המוסיפים לרדת מתחילים לזרום על פני האדמה, מתנקזים לערוצי נחלים ועשויים להפוך כעבור זמן קצר לזרם מים עז, כתלות בכמות הגשמים שירדה באופן מרחבי באגן הניקוז של הנחל.
בישראל מתרחשים שיטפונות בעיקר במדבר יהודה ובנגב. אזורים אלה דלים במשקעים, אך לערוצי הנחלים העוברים באזורים אלו שטח ניקוז רחב שמקורותיו בהרי יהודה ובהר הנגב. מודלים לחיזוי מזג אוויר מסוגלים להתריע על סכנת שיטפונות במרחב בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם ומועדם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי. זיהוי מוקדם של שיטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במרחק גדול מאזור השיטפון עצמו, והמים מתקדמים במהירות רבה וללא רעש רב. הנקיקים הצרים שבהם זורמים המים מסתירים את השיטפון המתהווה, והבדלי הגבהים המשמעותיים בין גב ההר לבקע הסורי-אפריקאי (הבדלים הנמדדים במאות מטרים) גורמים למים לזרום במהירות רבה, לצבור אנרגיה, ובדרכם לסחוף סלעים וצמחייה ולגרום לנזק רב. השיטפון העז עלול להפתיע מטיילים בקטעים צרים של ערוצי הנחלים ולגרום לאסון קטלני.
כשברקע שולטת מערכת גשם בסקאלה סינופטית – כפי שהיה באותו שיטפון בזק קטלני – יורדים גשמי זעף שהם בעלי השתנות מקומית מטבעם. אף על פי שניתן לחזות מראש שיש סיכוי גבוה לשיטפונות, תחזית חמורה אך כללית זו אינה מסוגלת לקבוע באילו נחלים יתפתחו השיטפונות ובאילו שעות בדיוק.[4]
נוהלי בטיחות במכינות קדם-צבאיות
המכינות הקדם צבאיות כפופות בפעילותן למשרד החינוך. עד אסון נחל צפית הייתה עמדת משרד החינוך שאין להכפיף את המכינות לנהלים כלשהם בכל הנוגע לבטיחות בפעילות המכינה, לרבות בטיולים. משרד החינוך אף לא אפשר למכינות שהיו מעוניינות בכך להיעזר בלשכה לתאום טיולים, ובחדר המצב שתפקידו לאשר ולחדול טיולים, בין השאר עקב תנאי מזג אוויר.
המכינה הקדם-צבאית בני ציון הייתה מכינה קדם-צבאית שהוקמה בשנת 2007. חזון המכינה היה גיבוש זהות יהודית-ישראלית-ציונית, חינוך לערכי המחויבות, מסירות, המעורבות והאכפתיות והכנה מנטלית ופיזית לקראת הגיוס לצה"ל ורצון להשפיע רבות מתוכו. ראש המכינה הראשון היה יובל כאהן. המכינה פעלה כמכינה מעורבת לבנים ולבנות, דתיים וחילונים. כל מחזור במכינה מנה כ-45–50 חניכים.
במרץ 2019 התפרסם תחקיר בתוכנית "המקור" בו נטען שבמרץ 2017, שנה לפני האסון, התייבשה חניכה בטיול של המכינה ונזקקה לחילוץ, אך החילוץ התעכב מפני שלא הייתה קליטה סלולרית בערוץ הנחל. בנוסף חשף התחקיר שהמכינה סירבה לקבל חניכה למכינה כיוון שהוריה הקשו על המכינה בשאלות לגבי נוהלי הבטיחות במכינה. בתחקיר אף נטען שהיו בעיות מהותיות באופן שבו טיפלו המכינה, ויו"ר המכינה, יפה שי חדד, בליקויים בטיחותיים בעבר.[5]
האירוע
החל מ־25 באפריל 2018, יום לפני האסון, פקדה את ישראל למשך מספר ימים מערכת מזג אוויר מסוג אפיק ים סוף פעיל מלווה באפיק רום מנותק. בשל מאפייניה של מערכת מסוג זה, העשויים להוביל למשקעים רבים בדרום ישראל ובמזרחה, שתוצאותיהם שיטפונות מקומיים או מרחביים, פורסמו בימים שלפני האסון אזהרות מפני שיטפונות במדבר יהודה ובנגב בעקבות צפי מודלי החיזוי.[6] כבר ביום שלפני האסון גבו שיטפונות את חייו של נער בן 17 מהפזורה הבדואית בנגב, שנסחף לנחל ממשית ונהרג, ואת חייה של צעירה פלסטינית בת 18 שנסחפה גם היא בשיטפונות סמוך ליישוב מעלה עמוס בגוש עציון.[7] בערב שלאחר האסון נהרג נהג משאית ישראלי בן 48 מטייבה, לאחר שהמשאית בה נהג נסחפה בשיטפון בנחל צין. גופתו אותרה רק כשבוע לאחר מכן.[8][9]
למרות האזהרות, ביום 25 באפריל יצאו שני מדריכים וחובש של מכינה קדם-צבאית בני ציון עם 25 נערים ונערות – שישה תלמידים במכינה ו-19 תלמידי כיתה י"ב, בני 17 עד 18, שהיו מועמדים ללמוד בה – לטיול גיבוש והכנה באזור. מחקירת המשטרה עלה כי צוות המכינה תכנן בתחילה לטייל בנחל צאלים, אך בשל חשש לשיטפונות החליטו על שינוי המסלול. הקבוצה לנה בחניון בעין תמר והמדריכים תכננו לטייל למחרת בנחל צפית ובנחל תמר, שבשניהם קניונים צרים ומפותלים. למחרת, ב-26 באפריל, בסביבות השעה 12:45, ירדה הקבוצה לנחל צפית, וכחצי שעה לאחר תחילת ההליכה נלכדה על ידי שיטפון.[10][11] עשרה מחברי הקבוצה הצליחו לחלץ את עצמם, בעוד שאר בני ובנות הנוער נסחפו בשיטפון.[12] חלק מהנערים נסחפו ממדרגה גבוהה וככל הנראה נפגעו מהנפילה.[13]
כוחות ההצלה בזירת האסון בנחל צפית
הודעה ראשונה על האירוע הגיעה למשטרת ישראל בשעה 13:22.[11] בחיפושים אחר הנערים שנסחפו ובחילוצם השתתפו לוחמי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669),[14] שהסתייעו בשלושה מסוקי יסעור, שני מסוקי בלק הוק ומסוק אפאצ'י.[15] ולצדם פעלו מתנדבי יחידת חילוץ ערבה וכוחות גדולים של מגן דוד אדום, משטרת ישראל, לוחמי יהל"ם שעסקו בפינוי מוקשים מהשטח וצוותי חילוץ והצלה של הרשות הארצית לכבאות והצלה. זה היה האירוע הידוע הראשון בישראל בו נעשה שימוש במסוק קרב לסיוע בחילוץ נפגעים במקרה חירום אזרחי. מסוק האפאצ'י סרק את הנחל על ידי שימוש בכוונת תרמית, על מנת לאתר את הפצועים שנסחפו במורד הזרם. הנערים שנסחפו נמצאו בהדרגה. שלושה סבלו מהיפותרמיה, ושניים מתוכם הועברו לבית החולים סורוקה. תשע נערות ונער נמצאו במהלך החיפושים ללא רוח חיים. גופת אחת מהנערות נמצאה לאחר שעות רבות של חיפושים, כשמונה קילומטרים ממקום האירוע.
הליכים משפטיים
חקירת המשטרה
מייד לאחר האירוע פתחה המשטרה בחקירת נסיבות האירוע. לראש צוות החקירה מונה ניצב משנה יוסי תורג'מן, קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) של מחוז דרום במשטרת ישראל.[16] למחרת האירוע נעצרו שני אנשי צוות מהמכינה: אביב ברדיצ'ב, שהיה המדריך האחראי על הטיול, ויובל כאהן, ראש המכינה. מדריכה נוספת נחקרה ושוחררה למעצר בית.[17] ברדיצ'ב נחקר באזהרה בחשד להריגה וכאהן נחקר באזהרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות. שבוע לאחר האירוע הודיע כאהן על התפטרותו.[18]
חוקרי המשטרה פעלו בשני צוותים: צוות אחד ביצע את עבודת החקירה בשטח, שחזר את המסלול והסריט את השטח באמצעות רחפן. צוות שני פעל במכון לרפואה משפטית באבו כביר. במהלך החקירה נחקרו ברדיצ'ב וכאהן מספר פעמים ונערך ביניהם עימות. חוקרי המשטרה גם בחנו את הפיקוח על המכינות ותשאלו את האחראי עליהן במשרד הביטחון. נערך חיפוש במשרד המכינה ונגבו עדויות מבעלי תפקידים נוספים במוסד. חוקרי המשטרה תשאלו גם אנשי מקצוע שהיו בקשר לכאורה עם אנשי המכינה, ובהם אנשי רשות הטבע והגנים, אנשי חברת מטאוטק, מומחה לשיטפונות מרשות המים וקצין ביחידת החיזוי של חיל האוויר.
חקירת המשטרה העלתה כי ברדיצ'ב קיבל התראות מגורמים שונים לגבי סכנת השיטפונות והאחריות על ההחלטה לרדת לנחל למרות אזהרות אלו הייתה של ברדיצ'ב, שהחליט על כך גם בניגוד לעצתה של המדריכה. החשד כנגד כאהן הוא שידע על התוכנית אך לא מנע אותה, למרות המידע שהיה לו על מזג האוויר, מכיוון ש"סמך על הגורמים בשטח". סניגורו של ברדיצ'ב, עורך הדין ציון אמיר, אמר בתגובה שהמלצות המשטרה "משוללות כל יסוד משפטי".[10][11]
משפט פלילי
ב-27 בפברואר2019 הודיעה הפרקליטות על הגשת כתבי אישום, בכפוף לשימוע, נגד ראש המכינה, יובל כאהן, והמדריך, אביב ברדיצ'ב, באשמת הריגה, ועל סגירת התיק נגד המדריכה, מחוסר אשמה.[19] באוקטובר 2019 הוגש כתב האישום נגד כאהן וברדיצ'ב באשמת המתה בקלות-דעת וגרימת חבלה חמורה.[20] ביוני 2020 פורסם כי הפרקליטות שוקלת להקל את כתב האישום נגד הנאשמים ולהתחיל בהליך גישור. אך לאחר התנגדות עזה של משפחות ההרוגים החל המשפט והושמעו כתבי האישום.[21][22] סיכומי הפרקליטות הוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2023.[23]
באוקטובר 2019 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד כאהן וברדיצ'ב המייחס להם 10 עבירות של המתה בקלות דעת ושתי עבירות של חבלה חמורה.[24] המדינה טענה שהאסון נגרם באופן בלעדי בשל התנהגותם של כאהן וברדיצ'ב.[24] המואשמים לא הודו באשמה. נציגי ההורים הגיעו לכל הדיונים בבית המשפט.[25] בנובמבר 2024 הרשיע בית המשפט את כאהן וברדיצ'ב בעשר עבירות של גרימת מוות ברשלנות.[3][26]
תביעת נזיקין אזרחית
בפברואר 2020 הוגשו לבית המשפט המחוזי מרכזתביעות נזיקין של משפחות הנספים נגד משרד החינוך ומשרד הביטחון, וכן נגד מנהל המכינה יובל כאהן, המדריך אביב ברדיצ'ב, העמותה המפעילה את המכינה וחברי הוועד המנהל של העמותה. בתום הליך גישור בפני המגשר עורך הדין רם הורביץ נתקבל בתחילת יולי 2021 אישור החשב הכללי במשרד האוצר להמלצת פרקליטות מחוז מרכז לפשרה בין משפחות הנספים באסון נחל צפית לבין המדינה וחברת הביטוח של המכינה הקדם צבאית בני ציון. במסגרת הפשרה סוכם כי חברת הביטוח תישא בחלק הגדול של תשלום הפיצויים לתובעים, בסך כ-18 מיליון שקלים והמדינה תישא ביתרה בסך של כ-5.8 מיליון שקלים.[27]
השלכות על מדיניות ממשלתית
ועדת משרד החינוך
בעקבות האסון, הקים משרד החינוך ועדה בראשות מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב ובשיתוף נציגים ממשרד הביטחון ונציגי מועצת המכינות הקדם צבאיות. מטרת הוועדה הייתה לבחון את הסדרת מערך הטיולים ופעילויות החוץ של מכינות הקדם צבאיות ב"שים לב לרצון לשמור על עצמאות המכינות ועל רוחן".
בחודש יוני 2018 פרסמה הוועדה דו"ח ביניים אשר כלל המלצה של משרד החינוך שהמכינות יכפיפו את עצמן באופן וולונטרי לחוזר המנכ"ל של משרד החינוך, ובתמורה משרד החינוך יעמיד לרשותן את שירותי הלשכה לתיאום טיולים ואת שירותי חדר מצב הפועלים תחת מערכות פיקוח, בקרה ונהלים של משרד החינוך. כל המכינות קיבלו על עצמן הכפפה להנחיות חוזר מנכ"ל של משרד החינוך. בנוסף הוחלט על הקמת צוות המורכב מנציגי משרד הביטחון, משרד החינוך ומועצת המכינות, שיגבש בעתיד נהלים מחייבים למכינות אשר יהיו שונים מהנהלים הנהוגים ביתר מערכת החינוך.[28]
בדיון על פעילות ועדה זו בוועדת החינוך של הכנסת אמר יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי כי "הוועדה שהקים משרד החינוך היא ועדה של טיוח. זו ועדה שהוקמה בחטא על ידי יועצי תקשורת ואין בוועדה הזאת שום כלום חוץ מבריחה מאחריות".
מועצת המכינות הקימה ועדה בראשות המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי אשר חקרה את התנהלות המכינות ופרסמה דו"ח מקיף ובו המלצות רבות, אך משרדי החינוך והביטחון לא דנו בו. בהמשך מועצת המכינות פרסמה סיכום ביניים של הפעולות שנעשו מאז פרסום הדו"ח.[29]
ב-15 במאי 2022 הגישה הוועדה דוח ביניים, בין היתר קבעה הוועדה כי "הפיקוח על פעילויות של המכינות על ידי המשרדים האחראים היה דל, ולעיתים ללא פיקוח".[31][32] הדו"ח המשלים (והסופי) הוגש במרץ 2023 ופורסם באפריל אותה שנה.[33] הוועדה בחנה בין היתר את פעילות משרדי הממשלה, שבדו"ח הביניים נקבע כי לא הפעילו את סמכותם לפיקוח, לאחר שהוגש דו"ח הביניים. בדיקה זו העלתה כי המשרדים התעלמו מהמלצות הוועדה ומקביעתה כי הפיקוח אינו וולונטרי אלא מתחייב בחוק. בנוסף, הדו"ח המשלים התייחס לכך שהמכינות הן לרוב מיזמים פרטיים שהשתתפות בהם אפשרית בעיקר לבני המעמד הבינוני והגבוה ולא לנוער שגדל בפריפריה או במשפחות במעמד כלכלי נמוך. חברי הוועדה נחלקו בדעתם לגבי ההמלצות הדרושות בעקבות העדר הפיקוח על המכינות. יושבת ראש הוועדה הייתה בדעת מיעוט שיש להפסיק לחלוטין את פעילות המכינות עד לשינוי החקיקה או עד שיאומצו בפועל המלצות הוועדה. שני חברי הוועדה האחרים תמכו בממצאי הוועדה ובפרשנות המשפטית של יושבת הראש, אך סברו שלא צריך להפסיק את פעילות המכינות. יושבת ראש הוועדה כתבה כי בסופה של הבדיקה נותר המצב כשהיה וכי מבחינה זו היא חושבת שהוועדה נכשלה.[33][34]
