הר הנגב הוא אזור הררי בנגב. שיא גובהו 1,037 מטרים בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל. מבחינה גאולוגית מורכב הר הנגב מסדרה של שישה קמרים הפרוסים מצפון-מזרח לדרום מערב. באזור נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מטרים מעל פני הים.
האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילה (הטמפרטורות יורדות בו בחורף לעיתים קרובות אל מתחת ל-0 מעלות צלזיוס) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעיתים אף יותר.
באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה). מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים מספר נחלים: נחל צין ונחל נקרות מנקזים את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח והערבה, ונחל הבשור את עברו המערבי של קו פרשת המים אל הים התיכון דרך עזה.
שמורת הר הנגב היא שמורת טבע מוכרזת בנגב המהווה את שמורת הטבע הגדולה בישראל, כששטחה הוא 1,094,918 דונם[2]. השמורה הוכרזה ב-21 בספטמבר 1989, ועברה מספר הרחבות מאז.