אורמת הוקמה בשנת 1965 בידי יהודה ויהודית ברוניצקי. מקור שמה של החברה הוא בהלחם של אור וראשית המילה מתכת. החברה החלה את דרכה בייצור טורבוגנרטורים (אנ') בעלי הספק נמוך, שהתייחדו ביכולת לפעול במשך שנים ללא צורך בפעולות תחזוקה[4][5]. בתחילת שנות ה-70 ייצר המפעל גם מערכות אספקת כוח למטוסים ורכב כבד על פי ידע מארצות הברית[6]. כן הקימה אורמת בשותפות עם משרד המסחר והתעשייה והקרן למחקרים מדעיים את חברת "סולמת" לייצור חשמל בבריכת שמש[7][8].
ב-1984 הקימה החברה ליד ים המלח מתקן להפקת חשמל מבריכת שמש, תחנת כוח שניצלה את הפרשי הטמפרטורות והלחצים בין שכבות המים בים המלח. הפרויקט הוקם בהתאם להתחייבות של המדינה וחברת החשמל לרכוש מהתחנה חשמל בהספק של 5 מגה ואט ולשאת ב-80% מהוצאות ההפעלה של המתקן. התחנה סיפקה חשמל במשך שלוש שנים, אך קריסת מחירי האנרגיה הביאה להפסקת התמיכה הממשלתית ולסגירת המתקן. יהודה ברוניצקי זיהה שוק נוסף לטכנולוגיה, הפקת חשמל על ידי תחנת כוח שמנצלת מים בטמפרטורה של עד 150 מעלות שנשאבים מקידוחים גיאותרמיים, וחוסכת בכך שימוש בדלק ואת זיהום האוויר הנלווה לו. כך נכנסה אורמת לתחום של הפקת חשמל מאנרגיה גאותרמית. המודל העסקי הראשוני היה מכירת ציוד מתוצרת אורמת, דוגמת טורבינות ומחליפי חום לפרויקטים גיאותרמיים. בהמשך נטלה אחריות מלאה כקבלן בשיטת "עד מפתח" (Turnkey), תוך שהיא דואגת לתכנון הפיזי וההנדסי של הפרויקט, להקמתו, לבקרת האיכות, להתקנת ציוד, ולהפעלת ולתחזוקת הפרויקט. בתחילת שנות ה-2000 החליטה אורמת לשנות את המודל העסקי וליהפך גם ליזם שמקים ומפעיל תחנות כוח הנמצאות בבעלותו הישירה ומוכר את החשמל לפי חוזה ארוך טווח לחברות חשמל. מאז יש לאורמת שני מגזרי פעילות, מגזר החשמל שבו ההכנסות הם ממכירת החשמל ומגזר המוצרים[9].
ב-1996 חתמה על הסכם עם חברת החשמל להקמת תחנת כוח בהשקעה של כ-50 מיליון דולר בהספק של כ-30 מגוואט, תחנת כוח שתשתמש בפצלי שמן, כמרכיב דלק עיקרי, לצורך ייצור החשמל. על פי ההסכם, התחייבה חברת החשמל לרכוש מאורמת כמות של 28.5 מגוואט חשמל במשך תקופה של 20 שנה[10]. תחנת הכוח לא הוקמה לבסוף אך בהתבסס על טכנולוגיה שפיתחה החברה הוקמה חברת אופטי קנדה (OPTI CANADA) שעסקה בהפקת נפט מביטומן באלברטה, קנדה[11].
במשך שנים נסחרה חברת אורמת (בשמה המלא: אורמת תעשיות) רק בבורסה בתל אביב, ואילו חברת הבת שלה אורמת טכנולוגיות נסחרה רק בבורסה בניו יורק. זאת עד שב-10 בפברואר2015 הושלם תהליך מיזוג בין שתי החברות, שבוצע על ידי רכישת אורמת טכנולוגיות את החזקות בעלי המניות באורמת תעשיות, בתמורה למניות של אורמת טכנולוגיות. בעקבות המיזוג נמחקה מהמסחר בבורסה תל אביב חברת אורמת תעשיות (שנכללה עד אז במדד תל אביב 75) ובמקומה נכנסה לבורסה בתל אביב חברת אורמת טכנולוגיות, שעד אז נסחרה רק בבורסה בניו יורק. מיד עם תחילת המסחר בה בבורסה, הוכללה מניית אורמת טכנולוגיות במדדים ת"א 25 ו-ת"א טק-עילית[12][13].
בעלות וניהול
הבעלות על אורמת התחלקה באופן שווה בין יוסף שידלובסקי מצרפת, הבעלים של מנועי בית שמש ויהודה ויהודית (דיתה) ברוניצקי[14]. בשנת 1986 רכשה קבוצה אמריקנית, בראשות ויליאם דוידסון ודוד הרמלין את החלק של שידלובסקי באורמת[15].
בסוף שנת 1997 החזיקה משפחת ברוניצקי 57% ממניות אורמת, כלל החזיקה 10%, ומשפחת ורטהיימר החזיקה כ-10.5% ממניות החברה[16].
בשנת 2007 מונה יורם ברוניצקי, בנם של מייסדי החברה, למנהל התפעול הראשי ולנשיא אורמת טכנולוגיות, כאשר יהודית (דיתה) ברוניצקי המשיכה לכהן כמנכ"ל הקבוצה. בסוף 2007 החזיקו יהודה ויהודית ברוניצקי ב-28% ממניות החברה באמצעות ברוניצקי השקעות וחברת נורסטאר, שהיא החברה האם של גזית גלוב החזיקה ב-17.2% ממניות אורמת[17].
ביוני 2014 פרשה יהודית ברוניצקי מתפקידה כמנכ"ל ומונתה לשמש כדירקטורית בדירקטוריון אורמת טכנולוגיות. יורם ברוניצקי נבחר לשמש כיו"ר דירקטוריון אורמת טכנולוגיות[18].
דירקטוריון החברה בחר ביצחק אנג'ל לשמש כמנכ"ל אורמת טכנולוגיות. אנג'ל הצטרף לחברה באפריל להליך חפיפה והחל לכהן בתפקיד המנכ"ל ביולי 2014[19].
בנובמבר 2015 פרשו דיתה ויורם ברוניצקי מדירקטוריון החברה, וגילון בק מונה ליו"ר הדירקטוריון.
נכון למאי 2016 קרן פימי וברוניצקי השקעות היו בעלות המניות הגדולות ביותר של החברה, המחזיקות 14.83% ו-7.23% ממניות החברה בהתאמה. שאר מניות החברה מוחזקות על ידי גורמים מוסדיים ועל ידי הציבור[20].
במאי 2017 רכשה חברת אוריקס היפנית את חלקן של קרן פימי וברוניצקי השקעות באורמת, תמורת 627 מיליון דולר[21].
ביולי 2020 מונה דורון בלשר, לשעבר סמנכ"ל הכספים של החברה מ – 2013, לשמש כמנכ"ל החברה, ואילו יצחק אנג'ל מונה ליו"ר הדריקטוריון.
השקעות והחזקות
ב-1983 הקימה אורמת חממה טכנולוגית במפעלה ביבנה, ובמהלך השנים השקיעה והחזיקה במניות של מספר חברות[9]:
"אורבוט" - אחת החברות הראשונות שהחלו את דרכן בחממה וקיבלו מאורמת את המימון הראשוני. אורבוט הוקמה על ידי האחים יוחאי ויעקב ריכטר וייצרה מערכות לבדיקה אופטית של מעגלים מודפסים. אורבוט הייתה מובילה טכנולוגית ובעלת נתח משמעותי בשוק העולמי, אך תחרות שניהלה עם "אופטרוטק", חברה ישראלית אחרת, גרמה לשתיהן הפסדים כבדים, ובאוגוסט 1992 מוזגו כדי ליצור את אורבוטק. כחלק מהמיזוג פוצלה פעילותה של "אורבוט מכשור", שייצרה ציוד מדידה ובדיקה עבור יצרני מוליכים למחצה[9]. בעקבות המיזוג החזיקה אורמת ב-15% ממניותיה של אורבוטק וב-15% ממניות "אורבוט מכשור". ההחזקות באורבוטק מומשו בהדרגה[22] ובנובמבר 1996 נמכרה "אורבוט מכשור" לחברת אפלייד מטיריאלס תמורת 110 מיליון דולר[23].
"אורג'ניקס" (Orgenics) - הוקמה על ידי הפרופסור לגנטיקה מקס הרצברג, שפיתח טכנולוגיה לזיהוי מהיר של מחלות זיהומיות. אורג'ניקס הונפקה בורסה בתל אביב כשחברת אורמת החזיקה ב־16% מהמניות. ב־1996 נרכשה אורג'ניקס על ידי חברת אינוורנס האמריקנית ונמחקה מהבורסה[24].
"אורעד מערכות היי טק" - הוקמה ב-1993 על ידי אבי שריר, מיכאל תמיר ואורמת שהחזיקה 30% ממניות החברה[25]. אורעד פיתחה מערכות וידאו גרפיות, גרפיקה תלת-ממדית ואולפנים וירטואליים. בשנת 1999 הונפקה בבורסת ה"נוייר-מרקט" שבפרנקפורט[26]. בשנת 2015 נרכשה אורעד על ידי חברת אוויד (Avid) תמורת כ-70 מיליון דולר[27].
"מנועי בית שמש" - ב-1992 רכשה חברת אורמת 60% ממפעל מנועי בית שמש וב-1994 את יתרת המניות. בשנת 1997 הפכה החברה להיות הספקית העיקרית של חלקים למנועי מטוסים של חיל האוויר הישראלי, באותה שנה העבירה אורמת את מניות מנועי בית שמש שהיו בידה לחברה חדשה בשם מנועי בית שמש אחזקות במטרה להפריד בין פעילות שתי החברות[28]. החברה החדשה הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב וב-2005 נמכרה לכלל תעשיות ולמנכ"ל אבנר שחם[29].
"אופטי קנדה" (OPTI CANADA) - הוקמה ב-1999 על ידי אורמת במטרה להפיק נפט מביטומן במחוז אלברטה, קנדה, באמצעות טכנולוגיה שפיתחה אורמת בשם OrCrude[11]. הטכנולוגיה איפשרה לממש את הפוטנציאל הגלום בחולות עתירי הביטומן באלברטה שלא נוצלו להפקת נפט בשל הצמיגות של הביטומן, שלא איפשרה להובילו בצינורות לבתי הזיקוק. הטכנולוגיה של אורמת ממירה את הביטומן לנפט, שצמיגותו נמוכה, כבר באתר הכרייה שלו, ועל כן היא הופכת את ההפקה והניצול שלו לכדאיים יותר[30]. החברה הונפקה ב־2004 בבורסה של טורונטו לפי שווי של 2 מיליארד דולר קנדי, וגייסה 301 מיליון דולר קנדי במחיר של 22 דולר קנדי למניה וכן כ־800 מיליון דולר קנדי בחוב לשם מימון פרויקט השבחת הנפט[31]. המיזם היה אמור להגיע לקצב הפקה של 72,000 חביות לנפט ליום בשנת 2007 אך בפועל הגיעה להגיע לקצב של 15,000 ביום בשנת 2009. בעקבות המשבר העולמי הכלכלי העולמי ירדה מניית אופטי קנדה משיא של 25 דולר קנדי במאי 2008 לשפל של 63 סנט במרץ 2009.החברה שגייסה במשך השנים כ־1.4 מיליארד דולר בשורה של הנפקות פרטיות וציבוריות, נמכרה לבסוף ב-2011 תמורת 34 מיליון דולר בלבד לחברת הנפט והגז הסינית קנוק (CNOOC).
בית ספר אורמת
החברה הקימה ביבנה את בית הספר המקצועי "אורמת"[32] השייך לרשת אורט. בית הספר, המיועד לתלמידים שנפלטו ממסגרות לימוד רגילות, מסובסד על ידי אורמת וחלק מבוגריו נקלטים לעבודה במפעל החברה.
בבית הספר נלמדות 4 מגמות והן: חשמל, מסגרות, מולטימדיה, מולטי-מסגרות. בית הספר מקבל תלמידים מערים שונות כגון: ראשון לציון, רחובות, אשדוד, גן יבנה ומושבים סמוכים לעיר יבנה. בית הספר מקבל תלמידים מכיתה ט' והלאה. מסלול ההנדסאי מוסיף שנתיים ללימודים - כיתות י״ג וי״ד.
לקריאה נוספת
מיכאל גרטי, חשמל מבטן האדמה, מדע פופולרי, יוני 1994.
מיכאל גיל, תחנות כוח מודולריות אורמת - היבטים סביבתיים, איכות הסביבה אוקט' - נוב' 1994.