אהרן יריב (רבינוביץ') (20 בדצמבר 1920 – 7 במאי 1994) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה
יריב נולד במוסקבה במשפחתו של חיים רבינוביץ, רופא יליד לטביה. כעבור שנה עזבה משפחתו את רוסיה לברלין. בשנת 1924 הם עברו ללטביה (שהייתה אז מדינה עצמאית). בשנת 1935 עלה אהרן יריב עם כל המשפחה לארץ ישראל. בארץ למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. הוא היה חבר קיבוץ גבע בשנים 1940 עד 1941.
שירות צבאי
יריב החל את שירותו הצבאי בהגנה בשנת 1938[1] ובשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי, בו הגיע לדרגת סרן. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בהצלת פליטים יהודים ועסק ברכש. ב-1946 נבחר להשתתף במחזור הראשון של בית הספר לדיפלומטים שהקימה הסוכנות היהודית. בשנת 1947 חזר לשירות בהגנה כשלישו של יעקב דורי, מפקד ההגנה. עם הקמת צה"ל (1948) מונה לסגן מפקד גדוד בחטיבת אלכסנדרוני ולאחר מכן באותה שנה למפקד גדוד 21 בחטיבת כרמלי. בתפקידו כמג"ד (מפקד גדוד) השתתף בקרבות בצפון ובכיבוש נצרת במהלך מלחמת העצמאות.
בשנת 1951 מונה לראש ענף במחלקת המבצעים במטכ"ל, ושנה לאחר מכן מונה לראש צוות ההקמה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והיה למפקדו הראשון של בית הספר בין השנים 1954–1956. לאחר מכן שירת כראש מטה פיקוד המרכז. בין השנים 1957–1960 שירת כנספח הצבאי בארצות הברית וקנדה.
באפריל 1960 מונה למפקד חטיבת גולני, באוגוסט 1961 מונה לעוזר ראש אגף המודיעין. בינואר 1964 מונה לראש אמ"ן[2], ושירת בתפקיד עד 1972 (תקופת הכהונה הארוכה ביותר של ראש אמ"ן). כיהן כראש האגף במלחמת ששת הימים. באוקטובר 1972, לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מונה ליועץ ראש הממשלה גולדה מאיר לענייני טרור[3].
לאחר הפרישה מצה"ל
בזמן מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, גויס כעוזר מיוחד לרמטכ”ל[4], ולאחר מכן עמד בראש צוות המשא ומתן עם המצרים בקילומטר ה-101 לייצוב הפסקת האש. שיחות אלו היו השיחות הישירות הרשמיות הראשונות בין ישראל ומצרים מאז הסכמי שביתת הנשק ב-1949. ב-11 בנובמבר 1973 חתם יריב עם מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי על הסכם שש הנקודות, בו נקבעה המסגרת לדיונים על הפרדת הכוחות, חילופי שבויים, המשך האספקה לארמייה השלישית המצרית המכותרת והסרת ההסגר המצרי שהוטל בתחילת המלחמה במצרי באב אל מנדב בים סוף. ההסכם הוביל להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בינואר 1974[5][6].
לאחר פרישתו מצה"ל, הצטרף למפלגת העבודה, שהייתה חלק מרשימת המערך. יריב כיהן כחבר הכנסת מטעם "המערך" בכנסת השמינית (בשנים 1977–1974). הוא שימש שר התחבורה בממשלת גולדה מאיר קצרת הימים, ושר ההסברה בממשלת יצחק רבין הראשונה.
בשנת 1974 הגה, יחד עם שר הבריאות ויקטור שם טוב, את נוסחת יריב - שם טוב, שבה קראו למדינת ישראל להכיר באש"ף ולנהל משא ומתן לשלום עם הפלסטינים.
בפברואר 1975 התפטר מהממשלה לאחר שלא התקבלו רעיונותיו המדיניים. במאי 1977, ערב הבחירות, התפטר מהכנסת והצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). מאוחר יותר שב למפלגת העבודה.
משנת 1977 ועד מותו ב-1994 עמד בראש מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1984–1986 עמד בראש ועדות שבחנו את מבנה קהילת המודיעין הישראלית. בשנת 1988 ייסד את המועצה לשלום ולביטחון[7].
עמדותיו
יריב השתייך לאגף ה"יוני" במפלגת העבודה. בתקופת כהונתו בחבר הכנסת ושר בממשלת ישראל גיבש עם ויקטור שם-טוב את נוסחת יריב - שם טוב, הקוראת לניהול משא-ומתן עם הפלסטינים, אולם היא לא התקבלה על דעת הממשלה.
יריב סבר שלאחר טבח הספורטאים במינכן לא הייתה לישראל ברירה אלא להנהיג מדיניות חיסולים כדי לעצור את הטרור הפלסטיני[8].
משפחתו
יריב היה נשוי לנחמה ואב לאסף. התגורר ברמת השרון. אחיו היה גוטמן רבינוביץ, מנהלו לשעבר של העיתון מעריב במשך שנים רבות, אחיינו הוא פרופסור איתמר רבינוביץ, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית ונשיא אוניברסיטת תל אביב.
גלריה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
אהרן יריב, באתר הכנסת - אהרן יריב, באתר כנסת פתוחה
- יריב אהרן (רבינוביץ'), באתר תנועת העבודה הישראלית
- עדות אהרון יריב על מלחמת ששת הימים, ערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עדות אהרן יריב בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אמיר בוחבוט, "אמרתי שתהיה מלחמה קשה": מיומנו של "מר מודיעין", באתר וואלה, 13 בספטמבר 2013.
- יוסי מלמן, מר מודיעין: כך עיצב אהרון יריב את פני אמ"ן והביא לניצחון בששת הימים, סופהשבוע, 16 בספטמבר 2013.
אורי בר-יוסף, להיות זבוב על הקיר הכי סודי במדינה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013.- ארכיון צה”ל חושף חומרים נדירים ממלחמת ששת הימים (אורכב 15.03.2017 בארכיון Wayback Machine)
אהרן יריב (1920–1994), דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
- ^ מימין דן אבידן (יושב בצד), עיתונאי "דבר"; אל"מ זלמן ז'מקה גנדלר, תא"ל יהושע בר מסדה, אל"מ חגי מן, מוסתר תא"ל ישעיהו ברקת, אהרון יריב, מראיין אל"מ אפרים לפיד, לידו ערד ניר מגלי צה"ל.
- ^ מימין: איתן אורן, כתב הטלוויזיה הישראלית, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל; אלוף בדימוס אהרון יריב, יו"ר ועדת השופטים לפרס.
הערות שוליים
- ^ אהרן יריב - ראש אמ"ן החדש, הצופה, 1 בינואר 1964
- ^ אלוף בר־לב – ראש אג"ם; אל"מ יריב – ראש אמ"ן; אלוף עמית לתפקיד ממלכתי בכיר, על המשמר, 1 בינואר 1964, המשך
- ^ חגי אשד, אהרן יריב מונה יועץ ראש הממשלה לתפקידים מיוחדים, דבר, 2 באוקטובר 1972
- ^ אלופים במילואים גוייסו לצה"ל, הארץ, 12 באוקטובר 1973
- ^ Mati Alon, The Unavoidable Surgery, Trafford Publishing, 2004, page 25
- ^ [1]
- ^ יוסי ורטר, 11 אלופים בכנס: ויתור על שטחים לא יפגע בביטחון, חדשות, 31 במרץ 1988
- ^ Simon Reeve, One day in September, Arcade Publishing, 2000, page 161
![אהרון יריב מארח במכון למחקרי ביטחון לאומי רב שיח מוקלט לגלי צה"ל – חמש עשרה שנים למלחמת ששת הימים. 1982.[א]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:YarivGaleiZahal10_SixDaysWar1977.jpg)
![אהרון יריב מעניק פרס פרלמן לתקשורת צבאית לכתב הטלוויזיה איתן אורן, 1987.[ב]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:YarivLapidEitanOrenFeldmanPrize1987.jpg)
