אהרן אבוחצירא (ג' בחשוון ה'תרצ"ט , 28 באוקטובר 1938 – ט"ו בתשרי ה'תשפ"ב , 20 בספטמבר 2021 ) היה פוליטיקאי ישראלי . כיהן כחבר הכנסת , שר בממשלות ישראל וכראש עיריית רמלה (1972 –1977 ).
במהלך שירותו הפוליטי הוגשו נגדו שני כתבי אישום, בראשון זוכה ובשני הורשע בשני מקרי גנבה ובמרמה והפרת אמונים .[ 1]
אהרן אבוחצירא, 2019 אהרן אבוחצירא נולד בעיר ארפוד במחוז תאפילאלת שבמרוקו .[ 2] רב יצחק אביחצירא (ה'בבא חאקי'), רב הערים רמלה ולוד , ואחיו של הבאבא סאלי .[ 3]
אבוחצירא עלה לישראל עם אביו ומשפחתו בשנת התש"ט (1949 ) וגדל ברמלה . הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה , בסמינר למורים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן , שם רכש תואר B.A. בהיסטוריה ובספרות עברית . שימש במקצועו מורה בבית ספר תיכון .
בשנת 1969 נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר רמלה , ובשנת 1972 , בגיל 33, נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד 1977 .[ 3] 1974 , נבחר לכנסת השמינית מטעם המפד"ל וב-1977 התמנה לשר הדתות .[ 4] חוק הרבנות הראשית לישראל בהובלת סיעת המפד"ל.
אהרן אבוחצירא 1978 נגד אבוחצירא עמדו 32 תיקים – לפי הדלפות המשטרה, לבסוף נותרו מהם שני תיקים בלבד, מאחד זוכה מחמת הספק ובשני הורשע.[ 5]
בשנת 1980 , הוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת שוחד ,[ 6] היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר ביקש להסיר את חסינותו .[ 7] יהלומן וחבר מועצת העיר בני ברק , שמואל דסקל; והרב שלמה עמרם קורח , הרב הספרדי הראשי של בני ברק. בית המשפט זיכה לבסוף את דסקל ואת הרב קורח.[ 8]
לאחר התלבטויות הודיע אבוחצירא שהוא מוותר על חסינותו והיא הוסרה בינואר 1981 . עד המדינה , שהיה אמור להעיד נגדו, שינה את עדותו במשטרה לאחר חרם רבנים ואבוחצירא זוכה מחמת הספק. מיד אחר כך הוגש נגדו עוד כתב אישום שכלל עבירות גנבה , מרמה והפרת אמונים , קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לביצוע פשע . באפריל 1982 הוא הורשע , נדון לשלושה חודשי עבודות שירות והתפטר לאלתר מהממשלה.
לאחר זיכויו של אבוחצירא הודיע שבכוונתו לפרוש מהמפד"ל ולרוץ ברשימה נפרדת. אחת מטענותיו הייתה שהשר יוסף בורג , שהיה באותה עת שר הפנים , רצה "לחסלו" על רקע מזרחיותו.[ דרוש מקור ]
התנועה שהקים אבוחצירא נקראה "התנועה למסורת ישראל", ובקיצור: תמ"י . המפלגה התמודדה בבחירות בשנת 1981 וזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית מזרחית , ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים. כדוגמה לקיפוח הוצגה הרדיפה, לטענתם, של אבוחצירא על ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגה בתחילת דרכה היה בנימין בן אליעזר .
עם כינון ממשלת בגין השנייה , ב-5 באוגוסט 1981 , מונה אבוחצירא לשר לקליטת העלייה ולשר העבודה והרווחה . לאחר הרשעתו (ראו לעיל) התפטר ב-2 במאי 1982 מתפקידו כשר העבודה והרווחה ויומיים לאחר מכן אף מתפקידו כשר לקליטת העלייה.
בשלהי שנת 1983 ריצה אבוחצירא את שלושת חודשי עבודות השירות שנגזרו עליו במתקן האפסנאות של המשטרה בבית דגן . הוא סיים לרצות את עונשו ב-2 בינואר 1984.[ 9]
בבחירות לכנסת האחת עשרה , שהתקיימו בשנת 1984 , זכתה תמ"י במנדט אחד בלבד, שהיו כ-32 אלף קולות. לאחר שבנימין בן אליעזר נטש את המפלגה לטובת יחד של עזר ויצמן , כיהן אבוחצירא כח"כ היחיד מטעמה. בשנת 1988 הצטרף אבוחצירא לליכוד כסיעה עצמאית. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה , ב-1988 , התפרקה תנועת תמ"י ומרבית חבריה ומנהיגה הצטרפו לליכוד. אבוחצירא נבחר לכנסת ה-12 מטעם הליכוד.
לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים, נכנס לעסקי הנדל"ן .
אבוחצירא היה נשוי לז'רמן, בתו של קרוב משפחתו הרב מכלוף אבוחצירא , אב"ד במרקש . התגורר באשדוד והשאיר אישה ושישה ילדים.[ 10]
אבוחצירא נפטר ב-20 בספטמבר 2021 בגיל 82.[ 11]
^ אבי שושן, ואלה תולדות אהרון , באתר ynet
^ "הכל פוליטי", הוצאת דביר , 2001, מאת עמוס כרמל בערך עליו
^ 1 2 ראש העיר הצעיר של רמלה , מעריב , 18 בפברואר 1972^ בעיות ישנות, בעיות חדשות , מעריב , 24 ביוני 1977^ דב גולדשטין , "דרעי ואני לא היינו בפלמ"ח" , מעריב , 15 ביוני 1990^ ישראל לנדרס , הזכות לשתוק והחובה לפרוש , דבר , 10 באוקטובר 1980^ ישראל לנדרס , היועץ המשפטי נגד שר הדתות , דבר , 21 בנובמבר 1980^ הילולות לכבוד דסקל וקורח בבני־ברק , דבר , 31 במאי 1981^ גיל יודילוביץ', האוהדים לא המתינו לאבוחצירא , מעריב , 3 בינואר 1984
^ עזרא ינוב , הבית באשדוד , מעריב , 5 בדצמבר 1980^ השר לשעבר אהרון אבוחצירא הלך לעולמו בגיל 83 , באתר ynet
.jpg)
