יצרן – מי שעסקו כולל עיבוד, על ידי עובדים שכירים או קבלני משנה, של יהלומים השייכים לו.
קבלן משנה – מי שמעבד יהלומים שהם רכושו של אחר ונמסרו לו רק לצורך עיבודם
דילר (סוחר, יצואן, יבואן) – מי שעסקו כולל קנייה ומכירה של יהלומים ללא עיבוד שלהם.
בין סוחרי יהלומים, גם שאינם יהודים, מקובלת סגירת עסקה בלחיצת יד ואמירת המילים "מזל וברכה". המנהג אף הוטמע בתקנון של בורסת היהלומים הישראלית ובתקנון של בורסת היהלומים בניו יורק.[1]
קיים מגוון רחב של סוגי יהלומים ובהם: יהלום טבעי, יהלום צבעוני, יהלום מלאכותי.
סוגי ליטוש: יהלום לא מלוטש, קבושון, עגול מבריק, אובל, אמרלד, נסיכה, מרקיז, ראדיאנט, אסחאר, חתך ורד, לב, אגס, כרית, מתומן, מלבן, צורת עדש.
תפקידו של היהלום לחתוך את היהלום בצורה שתביא למקסימום רווח, דרך חיתוך מכוון למשקל ובהירות יהלום מרבים.
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.[2] היהלומנים בישראל מאוגדים בבורסת היהלומים הישראלית (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם בהתאחדות תעשייני היהלומים בישראל.
לפעילותם של יהלומנים נקבעו בפקודת מס הכנסה כללי מיסוי מיוחדים,[3] המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2018[4] ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.[5]
_aan_het_werk_in_Natanya,_Bestanddeelnr_255-4366.jpg)
