תוקוע

תוקוע (כפר)
تقوع

מראה כללי של אזור תוקוע, ההתנחלות תקוע ממוקמת בחלק הקדמי, בעוד תוקוע ישירות מאחור. מימין נמצא הכפר ח'רבת אל-דיר, חלק מהמועצה המקומית תוקוע.
טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	בית לחם
שטח	0.90 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	6,670 (2006)
קואורדינטות	31°38′11″N 35°12′52″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   תוקוע (למפת הרי ירושלים רגילה)   תוקוע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תוקוע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תוקוע tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

תוקוע (ערבית: تقوع) היא עיירה בדואית בתחומי הרשות הפלסטינית, בנפת בית לחם, השוכנת 12 ק"מ דרום-מזרחית לעיר בית לחם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית לשנת 2006 בתוקוע 6,700 תושבים^[1]. הכפר תוקוע ידוע בזכות גידולי הירקות שבו^[2]. הכפר הוא חלק מקובץ של 15 כפרים ערבים המכונה 'ערב אל-תעמירה' אשר שטחו הכולל הוא 217,636 דונם, שטחו הבנוי של הכפר תוקוע הוא 899 דונם^[3].

היסטוריה

בשולי העיירה, מדרום מערב לה, נמצא תל תקוע, שעל פי הסברה הוא מקום תקוע המקראית.^[4]

במקום התגלה קמע חרוט על לוח כסף. הקמע, שכתוב בשפה הארמית, מכיל 16 שורות - מתוכן 11 כתובות בכתב העברי, והאחרות מציגות סימנים מיסטיים. הקמע מתוארך למאות החמישית עד השביעית לספירה, ונמצא כיום בבית הספר הפרנציסקני למקרא בירושלים.^[5]

בתקופה הצלבנית תוקוע הייתה ידועה בתור "Casal Techue". ההיסטוריון ויליאם מצור מספר כי התושבים הנוצרים של הכפר סייעו לצלבנים במהלך המצור על ירושלים בשנת 1099, באספקת מים ומזון, ושרבים מתושבי הכפר הצטרפו לצבא הצלבני. בשנת 1108, הנוסע הרוסי אב המנזר דניאל ציין כי זה היה "כפר גדול מאוד" עם אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת^[6].

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1526, 82 משפחות התגוררו בכפר, 55 מתוכן היו נוצריות^[7].

הנוסע הצרפתי ויקטור גרן ביקר במקום בשנת 1863, והוא תיאר מציאת שרידי כנסייה הרוסה כמעט לגמרי, וכן אגן טבילה מגולף בתוך גוש מונוליטי של גיר אדמדם.

ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תוארה תוקוע "כמקום גדול וחשוב בזמנים נוצריים. שעדיין מאוכלס על ידי כמה אנשים הגרים במערות... יש גם אגן טבילה מתומן בקוטר של כ-4 מטרים". רוב תושביה הנוצרים של תוקוע עברו לבית לחם במאה ה-19.

העיירה המודרנית תוקוע הוקמה בשנת 1948, בתקופת שלטונה של ירדן. תושבי המקום הם בדואים משבט א-תעאמרה. בשנת 1961 היו בתוקוע 555 תושבים. התפתחות היישוב הואצה בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20 עם הגברת תהליך התיישבות הקבע של בני השבט.

סמוך ליישוב הוקמה בשנת 1977 ההתנחלות תקוע.

על פי המסורת קבר עמוס נמצא בעיירה.

תקריות ואירועים

ב-8 באפריל 2013 רוססו כתובות נאצה על קירות שני מסגדים במקום^[8].

ב-10 בינואר 2017, במהלך עימותים בקרבת הכפר שכללו זריקות אבנים ובקבוקי תבערה^[9], נורה למוות קוסאי חסן אל-עמור, נער פלסטיני בן 17, מאש צה"ל. בתיעוד המקרה נראים חיילי צה"ל גוררים אותו לאחר שנפגע משישה כדורים^[10]. החיילים נראים מחזיקים ברגליו ובידיו בעת פינויו כשראשו נחבט בקרקע^[11].

ב-5 באוגוסט 2017 נפצע חייל צה"ל בהפרת סדר שבה עשרות פלסטינים יידו אבנים^[12].

ב-2 בינואר 2019 נזרקו במקום אבנים לעבר מספר רכבים של יהודים וגרמו נזק^[13].

ב-2 באפריל 2019 נזרקה במקום אבן לעבר נהגת יהודייה וניפצה את השמשה הקדמית של רכבה^[14].

ב-20 בינואר 2020 נפצעו שני יהודים, אב ובתו, מאבנים שנזרקו במקום לעבר רכבם^[15].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוקוע בוויקישיתוף

• תל תקוע, אתר "עידן התנ"ך"
• יהושע בריינר וניר יהב‏, נוהל שכן: בין ההתנחלות תקוע לכפר תוקוע, באתר וואלה, 1 במאי 2012

הערות שוליים

1. http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_pcbs/populati/pop10.aspx
2. Taqouw village באתר thisweekinpalestine.com
3. http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=1125
4. זאב וילנאי, "תקוע (א)", בתוך: אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל כרך ח' (ר–ת), הוצאת עם עובד, 1980, עמ' 8155
5. Corpus inscriptionum Iudaeae/Palaestinae: a multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad. Vol. IV: Iudaea / Idumaea. Eran Lupu, Marfa Heimbach, Naomi Schneider, Hannah Cotton. Berlin: de Gruyter. 2018. pp. 823–825. ISBN 978-3-11-022219-7. OCLC 663773367.
6. Ellenblum, Ronnie (2003). Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge University Press. ISBN 0521521874.
7. Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
8. הליגה נגד השמצה מגנה התקפות "תג-מחיר" על מסגדים בגדה המערבית
9. באתר המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם
10. ג'קי חורי וגילי כהן, חיילים תועדו גוררים נער פלסטיני שנורה בעימותים; צה"ל: פונה במהירות בשל יידוי אבנים, באתר הארץ, 17 בינואר 2017
11. גדעון לוי, בהפגנה בכפר תקוע, כל האש כוונה אל נער אחד, באתר הארץ, 3 בפברואר 2017
12. חייל צה"ל נפצע קל מיידוי אבנים במהלך הלוויית מחבל פלסטיני ליד בית לחם, באתר ynet, 5 באוגוסט 2017
13. אלי בן דוד, "הטרור העממי" נמשך: זריקת אבנים וניסיון שוד בכבישי יו"ש • צפו, באתר JDN, 2 בינואר 2019
14. מערכת עכשיו 14, מחבלים ידו אבנים לעבר נהגת ליד תקוע: "רציתי לעצור ולבכות", באתר עכשיו 14
15. אתר חמ"ל