אדמות השכונה נקנו במאה ה-16, בידי קבוצת יהודים ממגורשי ספרד. הקבוצה התיישבה בחברון בנשיאות הרב מלכיאל אשכנזי. במרכז השכונה הוקם בית הכנסת אברהם אבינו
בטבח חברון (תרפ"ט) בתרפ"ט (1929) עונו ונרצחו יהודים תושבי השכונה. התושבים ששרדו פונו לירושלים על ידי הבריטים. בכך פסקה ההתיישבות היהודית בשכונה לתקופה של 50 שנה.
לאחר הכיבוש הירדני בה'תש"ח (1948) הרסו הערבים את בתי השכונה והקימו עליהם שוק סיטונאי, מרכז איסוף אשפה ובית שימוש ציבורי. על חורבות בית הכנסת אברהם אבינו הוקם דיר עיזים וחמורים.[1]
תחת שלטון ישראל
שכונת אברהם אבינו יושבה מחדש ביהודים בשנת 1979. בראש קבוצת המתיישבים עמד הרב משה לוינגר.
בשכונה נבנו מספר בנייני מגורים, בבתי השכונה מתגוררות כ-40 משפחות. בצידה הצפוני של השכונה ניצב בית הכנסת אברהם אבינו ששמו כשם השכונה. במרכז השכונה פועל בית הארחה "אשל אברהם", ולצדו דירת אירוח הקרויה "בית המערות". בשכונה שוכנים גם גני ילדים, "בית ביתר" ומשרדי היישוב היהודי בחברון. בנוסף קיים בשכונה מקווה טהרה וסמוך לו גינת משחקים שמשמשת את ילדי השכונה.
ב-1999 אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו הקמת בניין נוסף שנקרא בית נחום ויהודה, על שם נחום הוס ויהודה פרטוש שנרצחו בידי מחבלים.[2]
בשנת 2001נרצחה בשכונה התינוקת שלהבת פס מירי של צלף פלסטיני. לזכרה של שלהבת הוקמה אנדרטה במקום הרצח.
