מגזין רולינג סטון דירג אותו במקום 58 ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים".[1] ביוני1996 נבחר למקום השלישי ברשימת "הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים" במגזין Mojo.
ביוגרפיה
גרין נולד בלונדון בשנת 1946 למשפחה יהודית.[2] אחיו מייקל לימד אותו לנגן בגיטרה, ומגיל 11 פיטר למד בעצמו. מגיל 15 ניגן באופן מקצועי, כשבמקביל עבד בחברת שליחויות. הוא ניגן לראשונה בגיטרת בס בלהקה שנקראה "בובי דניס והדומינוס" שניגנה פופ ורוק אנד רול. גרין הושפע מלהקת הצלליות והגדיר את האנק מרווין כאליל הגיטרה שלו.
ב-1965 ניגן גיטרה ראשית בלהקה של פיטר בארדנס, שם הכיר את המתופף מיק פליטווד. בשנת 1967, הקים יחד עם פליטווד את להקת פליטווד מק, תוך שהוא מתעקש ששם הלהקה יורכב משמות הנגנים האחרים ולא משמו-שלו. גרין היה שותף לכתיבת שלושת אלבומי הלהקה ושירים רבים שכתב היו ללהיטים ואף הצליח בקריירת סולו מצליחה מסחרית משלו שפרסמה אותו עם כישורי נגינתו ושירתו.
בשנת 1970, לאחר התמודדות עם בעיות נפשיות, עזב את הלהקה בעקבות שימוש רב בסם ה-LSD. כעבור מספר שנים אובחן כחולה סכיזופרניה ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי שם טופל בנזעי חשמל.
חיים אישיים
במהלך תקופת התדרדרותו הנפשית, התגורר עם אחיו הגדול לן ואמו. ב-1978 נישא לג'ין סמואלס, ממנה התגרש אחרי שנה אחת ולהם בת אחת, רוזבד (נולדה ב-1978).
פיטר גרין, שכנער סבל מהצקות בבית הספר הלונדוני באיסט אנד בשל יהדותו, ביקר לראשונה בישראל בשנת 1971 לאחר שעזב את הלהקה, ושהה כחודשיים כמתנדב בקיבוץ משמרות, באופן אנונימי. הם הכירו אותו כפיטר, ולא ידעו שהוא פיטר גרין.
בשנת 1980 ביקר שוב בארץ, והתראיין לעופר ניר במוסף "חותם" של העיתון "על המשמר",[4] בו סיפר על שעבר עליו לאחר פרישתו מהלהקה, על עבודתו עם קשישים, על ביקורו החוזר בקיבוץ משמרות, ועל שירתה של זמרת ששירתה מצאה חן בעיניו (נורית גלרון).
ב-25 בדצמבר 1980 השתתף גרין בג'אם סשן עם נגנים ישראלים ב"אולפני אשל" בתל אביב, מהג'אם שרדו שתי הקלטות: "משוטט ברחובות", ו"לפעמים אני עצוב". גרין מנגן שם, כהרגלו, על גיטרה לס פול השייכת לשמעון הולי. ניתן להאזין להקלטות בכתבה.[5]
בשנת 1981 הופיע בארץ ב"קולנוע דן" בתל אביב, ונעזר רבות באחיו הגדול מייקל בנגינה בהופעה.
.svg){kind=logo}
