התגייס לחיל השריון ב-1991, שירת כקצין בגדוד 53 של חטיבה 188 ובשנים 1995–1996 שימש כמפקד פלוגת שריון ובתפקידו זה פיקד על מוצב הבופור בעת המערכה ברצועת הביטחון. בתפקידו הבא שימש ראש מדור מרכבה במפקדת קצין שריון ראשי ויצא ללימודים. ב-2001 מונה לקצין אג"ם של חטיבה 188 ב-2003 מונה למפקד גדוד 71 של חטיבה 188. סיים את תפקידו לאחר תאונה קטלנית שאירעה במהלך כהונתו. לאחר מכן עבר לשרת כראש ענף במרכז לאימונים באש במל"י, ובשנת 2005 עבר לפקד על גדוד 82 של חטיבה 7 ושירת בתפקיד זה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. מיד לאחר חטיפת החיילים בגבול הצפון עלה טנק מגדודו על מטען במאחז "כיפת הדגל" וכל צוותו נהרג, בעת שהיה במשימה לזיהוי נתיב בריחת כוחות חזבאללה[1]. בסיוק המשיך להוביל את הגדוד במהלך כל ימי הלחימה בגזרה המערבית בלבנון. לאחר סיום תפקיד המג״ד מונה בשנת 2007 לקצין אג"ם של עוצבת געש.
ב-13 ביוני 2017 מונה למפקד עוצבת הפלדה[5] בתקופה זו היה שותף לגיבוש תוכנית צה״ל לפגיעה במנהור חמאס כפי שהוצאה לפועל במהלך מבצע שומר החומות[6]. בשנת 2019 מונה לראש חטיבת התכנון באגף התכנון שם הוביל את הוצאתה לפועל של התוכנית הרב שנתית תנופה.
בסיוק פיקד על אגף המבצעים במלחמת חרבות ברזל. לפי תחקיר עיתונאי של "חדשות 12", בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023 דווח לו על סימנים מחשידים מצד חמאס ברצועת עזה. הוא העריך שמדובר בהיערכות הגנתית של חמאס מחשש תקיפה של ישראל ובהתאם החליט שלא לשנות את ההיערכות סביב רצועת עזה, למעט הוצאת הוראה להוסיף כטב"ם ברצועת עזה ואחד נוסף ביהודה ושומרון וקיצור כוננות של שני מסוקים שהיו בבסיס רמת דוד, שעל פי ההחלטה יועברו דרומה בבוקר. בסיוק הדגיש את הצורך לשמור על מקורות מודיעיניים ולכן הנחה על "היערכות מצומצמת". לבקשת פינקלמן לדרוך את כיפת ברזל ענה שזה לא רלוונטי בשלב הזה[10].
