היחסים בין הולנד לבין הרפובליקה הפורטוגלית ידעו עליות ומורדות רבים. בחלק מהתקופות היחסים היו טובים, אך בחלק מהתקופות היו היחסים מאוד מתוחים. עד שלהי המאה ה-16, היחסים היו טובים מאוד, עד הולנד החלה לטעון שיש לה ריבונות על שטחים פורטוגליים ברחבי העולם, למורת רוחה של פורטוגל. שיא המתיחות בין שתי המדינות היה בתקופת מלחמת הולנד–פורטוגל ארוכת השנים. לאחר המלחמה שתי המדינות חתמו על הסכם שיפור יחסים להחזרת שיתוף הפעולה בין השתיים (אך עד היום לא נחתם הסכם שלום בין המדינות, ובפועל הולנד ופורטוגל נמצאות במצב מלחמה).
כיום מתקיימים בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים, ושתי המדינות מחזיקות שגרירויות אחת אצל השנייה.
היסטוריה
בית הכנסת הפורטוגלי באמסטרדם
המגעים הראשונים שבין הולנד לפורטוגל מתוארכים לשנת 1147, אז סייעו הצלבנים הפלמיים וההולנדים בגירוש המורים, עם מוסלמי ששכן בחצי האי האיברי בתחילת המילניום השני לספירה, מליסבון. כאות תודה, נתן אפונסו הראשון, מלך פורטוגל הטבות להולנדים ופלמים בסחר עם פורטוגל ועם בני העם הפורטוגלי.
במהלך תקופת "האיחוד האיברי" (אוניה פרסונלית של ספרד ופורטוגל תחת פליפה השני, מלך ספרד) התדרדרו היחסים שבין שתי המדינות. שיא המתח הגיע כאשר טענה הולנד ריבונות על שטחים פורטוגליים בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה. המחלוקות הטריטוריאליות בין הרפובליקה ההולנדית לממלכת פורטוגל הסתיימו בשנת
1661 עם חתימת אמנת האג, שמטרתה לסיים את הסכסוכים בין המדינות ולהקים מחדש את השותפות הכלכלית ביניהן. שלוש שנים לאחר מכן, הרפובליקה ההולנדית וממלכת פורטוגל חתמו על הסכם כלכלי. ב-2 באוגוסט1675 נחנך בית הכנסת הפורטוגלי באמסטרדם בתפילה חגיגית.
פורטוגל מיוצגת בהולנד בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בהאג.[1]
הולנד מיוצגת בפורטוגל בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בליסבון, בירת המדינה.[2] הולנד מיוצגת בפורטוגל גם בדרג הקונסולרי באמצעות שלוש קונסוליות שהיא מחזיקה בערים: פארו,[3]פונשל,[4] ופונטה דלגדה.[5]
.jpg)
