הפנתרים השחורים

פירוש נוסף ערך זה עוסק בתנועת מחאה יהודית-ישראלית. אם התכוונתם לתנועה אפרו-אמריקאית באותו שם, ראו הפנתרים השחורים (ארצות הברית); אם התכוונתם למיליציית טרור פלסטיני, ראו הפנתרים השחורים (גדוד) (ער').
הפנתרים השחורים
סמליל התנועה
סמליל התנועה
הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972
הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972
הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון שכונת מוסררה (מורשה) שבירושלים
סניפים ירושלים ותל אביב
מייסדים ראובן אברג'ל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון, אבי ברדוגו, רפי מרציאנו, אלי אביכזר, רוני הורביץ, ימין סוויסה, אברהם מלכה, מוריס קבילו, מאיר לוי, כוכבי שמש, יצחק ג'קי דיין
מנהל פעילות שלום כהן – מזכ"ל בשנים 1972–1974
תקופת הפעילות 1971 – 1992 סיום כהונת צ'רלי ביטון כחבר כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי

הפנתרים השחורים הייתה תנועת מחאה ישראלית של צעירים מבני הדור השני של יוצאי ספרד והמזרח, שהוקמה בשנת 1971. התנועה פעלה למען העלאת המודעות הציבורית לנושאים חברתיים בישראל הנוגעים לאפליית בני עדות המזרח והכנסתם לסדר היום של מדינת ישראל.[1] שם התנועה מבוסס על שמה של תנועה אמריקאית בעלת שם זהה.

הקמת התנועה

הפגנת הפנתרים השחורים באוניברסיטת תל אביב - 1972. מימין לשמאל: יעקב אלבז, עמרם כהן, יצחק כהן, כוכבי שמש, פליקס זגרון, סמי גוהר, יגאל בן-נון, טובה גוהר

התנועה הוקמה בינואר 1971 על ידי צעירים משכונת מוסררה (מורשה) שבירושלים, כמחאה על קיפוח ואפליה של מזרחים מאז קום המדינה. הם ביקשו להביע מחאתם על מה שכינו "התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות", ולהילחם למען שינוי עתידם וסיוע בחינוך לשכבות עניות בחברה.[2][3] בנוסף, מקימי התנועה ביקרו את מדיניות עידוד העלייה של עולי ברית המועצות אשר נתנה לעולים הטבות רבות בניגוד לתנאים שקיבלו עולים יוצאי עדות המזרח. כמו כן, הם ביקרו את היעדר התמיכה של הממשלה בהפגנות ההמוניות שהתרחשו נגד תלייתם של יהודים בעיראק.[4]

עם הקמת התנועה, התקשורת בארץ הבליטה את היות מקימי התנועה עבריינים.[5] בנוסף, פורסמו מספר ידיעות על כך שאנשי התנועה אינם עצמאיים, ומושפעים על ידי אנשי תנועת "מצפן" או על ידי גורמי הרווחה מהיחידה לעבודה קהילתית בעיריית ירושלים, בניהולו של העובד הסוציאלי אבנר עמיאל.[5][6]

החברים הבולטים בתנועה בתחילת דרכה היו: ראובן אברג'ל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון, רפי מרציאנו, דוד חזקיה, אברהם מלכה (אביו של אלירן מלכה), אלי אביכזר, רוני הורביץ, מאיר לוי, כוכבי שמש, דוד לוי ממוסררה, יעקב אברג'ל, אליעזר אברג'ל, קוקו דרעי וג'אקי דיין. אנשים אלו הצליחו להעלות אל פני השטח את מצוקת העוני, הפער בין עניים לעשירים והיחסים העדתיים בחברה הישראלית. הם רתמו ציבור רחב להאמין כי תנועת המחאה תשפר את חייהם ואף הצליחו לגייס גורמים מעולם התקשורת דוגמת ברוך נדל, חיים גורי ועמוס קינן להגברת המודעות למאבק. מצטרפים בולטים בהמשך היו אדי מלכה, יעקב אלבז (מאוחר יותר נחשף כי פעל בין "הפנתרים השחורים" כסוכן סמוי של משטרת ישראל[7]), ויקטור אלוש, מתיתיהו אוליאל ודני סעיל.[8]

שמה של התנועה ניתן לה על ידי אבי ברדוגו בהשראת התנועה האמריקאית, בניסיון למחות על אפליה כנגד המזרחים בארץ בדומה לזו שהתרחשה כלפי השחורים בארצות הברית.[9][10] לעומת זאת, לדברי שמשון ויגודר, חבר "מצפן" לשעבר אשר היה מעורב בהקמת התנועה, התנועה אימצה את השם כאשר פנתה קבוצת אנשים ממוסררה לעובדת הסוציאלית בדרישה לסיוע ליציאתם ממעגל הפשיעה אחרת יצאו להפגנות, אמרה להם שהם "מדברים כמו הפנתרים השחורים באמריקה".[11]

פעילות התנועה

הפנתרים השחורים בצעדת האחד במאי 1974

הפנתרים החלו לעלות לכותרות העיתונים בישראל בינואר 1971 לאור כוונות של נערים מירושלים לקיים הפגנות בעיר. בפברואר של אותה שנה הכריזו הפנתרים על רצון לקיים הפגנה גדולה במרץ. כשביקשו "הפנתרים" לערוך את ההפגנה, סורבה בקשתם בטענה שיש להם עבר פלילי ובוצעו מעצרי מנע כדי למנוע את ההפגנה, ובמסגרתם נעצרו אנשי הפנתרים השחורים ואנשי מצפן.[12] עם זאת, גולדה מאיר הבטיחה להעביר תקציבים לצורך שיקום שכונות בירושלים.[5][13]

אף על פי כן, ב-3 במרץ 1971 התקיימה ההפגנה מול בניין עיריית ירושלים בהשתתפותם של אנשי הפנתרים השחורים, אנשי מצפן, תלמידי תיכון, סטודנטים, ואנשים נוספים ביניהם עמוס קינן. במהלך ההפגנה לא נעצר אף אדם.[14] ההפגנה זכתה למספר תגובות בעיתונים, אשר טענו כי הפגנתם של הפנתרים השחורים הצביעה על "מספרם העלוב" וגינו את חיבורם לתנועת מצפן.[14][15] בתחילת אפריל 1971 ביקשו הפנתרים השחורים להיפגש עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, ושבתו רעב ליד הכותל עד אשר בקשתם התקבלה.[16] ב-13 באפריל 1971 פגשה גולדה מאיר חמישה ממנהיגי התנועה בלשכתה.[17] בפגישה התעניינו גולדה וחברי הממשלה שהצטרפו לפגישה (שר החינוך יגאל אלון ושר הסעד מיכאל חזני) בבעיות שהציגו הפנתרים, אך מהר מאוד השיחה הסלימה לחילופי דברים קשים בין הצדדים.[1] לאחר שיצאו מהמפגש אמרו חברי הארגון: "הייתה חביבה מאוד ראש הממשלה, אבל עדיין איננו מרוצים. צריך עדיין לעשות הרבה. קבענו פגישה נוספת."[18] בהמשך אותו שבוע התקיים חג המימונה בצל הפגנות אלימות של חברי הפנתרים השחורים אשר זכו לביקורות מהתקשורת.[19]

ב-18 במאי 1971 הגיע המאבק לשיאו. אלפי מפגינים התאספו בכיכר ציון בירושלים והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי. המפגינים אף דרשו לשנות את שמה של הכיכר ל"כיכר יהדות המזרח". גם הפגנה זו התקיימה ללא רישיון. המשטרה שהגיעה לפזרה נתקלה בהמון זועם, שהשליך אבנים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים. התוצאות היו קשות: שוטרים ומפגינים נפגעו בהתנגשות, עשרות אושפזו בבתי חולים ו-70 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה.[1][20] בעקבות ההפגנה עלו טענות מצד חברי כנסת ואנשי תנועת הפנתרים כי אנשי המשטרה היו אלימים מדי כלפי המפגינים, ואף התקיימה פגישה בין אנשי התנועה ואנשי משטרה על הנושא במסגרתה הוחלט על הקמת מנגנון הידברות בין התנועה למשטרה.[1] לאחר מכן היה נראה שנוצרה רגיעה ביחסים שבין התנועה למשטרה, אך אלו התדרדרו בחזרה באוגוסט 1971, כאשר התפרצה הפגנה אלימה נוספת של התנועה בכיכר הדוידקה בירושלים.[21] לאחר הפגנה זו ביקשה מפלגת גח"ל לערוך דיון בכנסת סביב האלימות המשטרתית באותן הפגנות.[1]

מעורבות עם ארגונים פוליטיים בארץ

בתחילת ימי התנועה, קיימו חבריה שיתוף פעולה הדוק עם ארגון מצפן. שמשון ויגודר, חבר ארגון מצפן, ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים במוסררה. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה".[22]

הכרוז הראשון של "הפנתרים", שנוסח על ידי שמשון ויגודר, פורסם בגיליון "מצפן" מאפריל 1971. הכרוז נכתב בנוסח אמוציונלי ובשפת רחוב לא מהוקצעת, בניגוד לסגנונו של העיתון: "די מזה שאין עבודה. די מלישון עשרה בחדר. די מלהביט על השכונים שנבנים בשביל עולים. די לאכול כלא ומכות כל יום שני וחמישי. די מהבטחות הממשלה שלא מתקימות. די לנו מהקיפוח. די לנו מהפליה. כמה זמן ישימו לנו אותה ונשתוק? לבד לא נעשה כלום - יחד נצליח!".[23] הכרוזים אף נתלו בירושלים בימים שלפני ההפגנה ב-3 במרץ.[13] אולם בניגוד למצפן, "הפנתרים" ראו עצמם כפטריוטים וציונים, כפי שנכתב בגיליון הראשון של ביטאון "הפנתרים השחורים": "למרבה הצער היו וזיהו אותנו, אם מתוך חוסר ידיעה ואם מתוך כוונת זדון, עם חוגי השמאל הקיצוני (רק"ח, מצפן, שי"ח ועוד) - הננו מכחישים זאת בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים. אין לנו כל חלק ונחלה בהם. אנו מצהירים כי בנים נאמנים אנו למדינה ולחוקיה, ולא ניתן יד לשום גורם פנימי או חיצוני - האומר לקעקעה".[22]

גורמי תקשורת רבים באותם ימים טענו כי אנשי הפנתרים השחורים הוסתו לביצוע ההפגנות על ידי חברי מצפן, אשר לטענת העיתונים "הלבישו אידאולוגיה על צעירים ממורמרים".[14][15]

יומיים לאחר ההפגנה של 18 במאי 1971, התאחדו הפנתרים השחורים עם ברית יוצאי מרוקו. במסגרת ההסכם, הביעו הצדדים תקווה כי הוא "יביא גם למניעת תופעות אלימות דומות לאלה שאירעו שלשום בירושלים".[24]

מתי שמואלוף סבור כי בהצטרפותו למפלגת רק"ח, צ'רלי ביטון הבין שהזהות המזרחית היא זהות ערבית-יהודית שאינה יכולה "להיכלל בזהות הציונית האירופאית" שהיא חלק מהתנועה הציונית שנולדה ביבשת האירופית, "שרוב הוגיה היו שבויים בתפיסה האוריינטליסטית". תפיסה אוריינטליסטית זו, סבור שמואלוף, אינה יכולה להכיל בשוויון וללא עיוות את הזהות הערבית והמזרחית, שהיא חלק מהזהות ה"עולם-שלישית". שמואלוף מדגיש את העובדה שהחיבור שנעשה אז בתנועת "הפנתרים השחורים" הפך היום לחלק מהשיח הפוסטקולוניאלי.[25]

מפגש עם תנועות אחרות

בנובמבר 1971 פורסם כי התנועה קיימה קשר עם תנועת הפנתרים השחורים האמריקאית, במסגרתה החליפו התנועות אינפורמציה וחומרי תעמולה. צ'ארלי ביטון סיפר כי הקשר ביניהן התחיל בכינוס תנועות שמאל בעיר פירנצה שבאיטליה חודש לפני כן. לדבריו, תנועת הפנתרים השחורים האמריקאית ראתה דמיון בין אפליית השחורים בארצות הברית לבין מצב המזרחים במדינת ישראל.[26]

במהלך שנת 1973 נפגשו מנהיגי התנועה עם מנהיגי אש"ף. במהלך המפגש, דיברו ביניהם על הצורך ב"עצמאות העם הפלסטיני", וטענו כי "הבעיה של הערבים ושל המזרחים שלובה אחת בתוך השנייה".[27]

"הם לא נחמדים"

לאחר ההפגנה של 18 במאי התפרסם בתקשורת כי גולדה מאיר אמרה לאחר מכן על אנשי הפנתרים השחורים כי "הם לא נחמדים". פרסום הדברים נועד להציג את גולדה כחסרת עניין בבעיות שקידמו אנשי הפנתרים השחורים.[1] אולם חלופת-מכתבים בין גולדה מאיר ובין שאול בן-שמחון, יו"ר ברית יוצאי מרוקו, אשר נחשפו על ידי ארכיון המדינה בחודש יוני 2013 מראה כי דבריה של ראש הממשלה מאיר סולפו לחלוטין:

"בכנס לציון סיום חגיגות המימונה, שהתקיים למחרת אותו לילה בו התפרעו הפנתרים ברחובות ירושלים ואשר במהלך 'הפגנתם' הושלכו על ידם בקבוקי מולוטוב, אמרת אתה (בן שמחון) כי נפגשת עם הפנתרים העצורים ומצאת כי הם דווקא נחמדים. בתגובה לדבריך אלה אמרתי אני כי אלה המתפרעים ומשליכים על שוטרים יהודים בקבוקי מולוטוב, אינם 'נחמדים'".

— גולדה מאיר

את מכתבה סיימה כך: "אני בוודאי מוכנה לשמוע דברי ביקורת, אולם אינני מוכנה לשמוע השמצות המבוססות על עובדות מסולפות".[28]

כניסת התנועה לפוליטיקה

הפנתרים השחורים
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד ראובן אברג'ל, סעדיה מרציאנו, צ'רלי ביטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות יוני 1971 – 1992 (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות אינטרסים ספרדיים ומזרחיים, צדק חברתי, מרקסיזם
התמזגה לתוך מחנה של"י, חד"ש
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוני 1971 פרש חבר הכנסת שלום כהן מסיעת העולם הזה - כוח חדש והפך לסיעת יחיד.[29] כהן חבר לתנועת "הפנתרים השחורים" ומונה למזכ"ל. השם החדש שקיבלה הסיעה של כהן בכנסת היה "הפנתרים השחורים - דמוקרטים ישראלים".[30][31][32]

לקראת הבחירות לכנסת ה-8 בשנת 1973 התמודדה התנועה כמפלגה,[33] והגיעה קרוב מאוד לאחוז החסימה, שעמד אז על 1%. התנועה קיבלה 13,332 קולות, שהם 0.9% מהקולות[א].

לאחר הבחירות אירעו סכסוכים ומאבקים פנימיים שגרמו לפיצול בתנועה. ויקטור תייר שהיה מראשי "הפנתרים השחורים" בתל אביב,[34] הוצב במקום שלישי ברשימתה לכנסת[35] והיה נציג שלה במועצת פועלי תל אביב, פרש מהתנועה[36] תייר הקים את תנועת "הפנתרים הציוניים".[37] התנועה החדשה טענה לקיפוח של תושבי דרום תל אביב.[38] התנועה אספה ספרי לימודי עבור תלמידים עניים בתחילת שנת הלימודים תשל"ז.[39] בתחילת 1977 החליטו חברי התנועה להצטרף להתנועה הדמוקרטית לשינוי,[40] אך בבחירות הפנימיות של התנועה הדמוקרטית לשינוי לא הצליחו אנשי התנועה להגיע למקומות ריאליים ברשימה ותייר הוצב במקום ה-34.[41]

לקראת הבחירות בשנת 1977 סעדיה מרציאנו הצטרף למחנה של"י ונבחר לכנסת מטעמה.[42] צ'רלי ביטון עמד בראש פלג של "הפנתרים השחורים" שהקים יחד עם רק"ח את מפלגת חד"ש,[43] וכיהן מטעמה בכנסת עד שנת 1992.[44]

פעולות המדינה בעקבות פעילות התנועה

ימים לאחר הקמת התנועה, קרא מפכ"ל המשטרה פנחס קופל להקמת גוף ממשלתי שיטפל בעבריינות הנוער של הפנתרים השחורים.[45] גוף כזה אכן הוקם לאחר כמה ימים בראשותו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק.[3] בנוסף, באותם ימים חששו אנשי משטרה כי האירועים בירושלים יתפתחו בצורה דומה לאירועי ואדי סליב.[1] כאשר התנועה הכריזה על כוונתה לקיים הפגנה גדולה בירושלים בתחילת מרץ 1971, הודיעה גולדה מאיר כי תעביר תקציבים לשיפור תנאי המחיה בשכונות העוני בירושלים אשר הפכו "לחממה לגידול עבריינים צעירים".[5]

לאחר ההפגנה ב-2 במרץ 1971 החליטה גולדה באפריל על הקמת "ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה", אשר נועדה לטפל בבעיות שהעלו אנשי התנועה. הוועדה הציגה את מסקנותיה בדו"ח שהוגש לממשלה ביוני 1973. מסקנות ועדת הבדיקה העלו כי שכבות רבות באוכלוסייה הופלו, והדגישו את הצורך במתן שירותים חברתיים בישראל.[46] בעקבות כך, הוגדלו באופן משמעותי תקציבי המשרדים שעסקו בעניינים חברתיים. כספים רבים הופנו לטיפול בשכבות המוחלשות. מלחמת יום הכיפורים שבאה לאחר האירועים העלתה בחזרה את נושא הביטחון לראש סדר העדיפויות של הממשלה והמשאבים שהוקצו בעקבות המלצות הוועדה הופנו לצורכי הביטחון. עם זאת, הוועדה הובילה לצעדי ממשלה כגון ביטוח אבטלה, קצבאות ילדים, ותוכנית ביטוח נכות.[47]

כעבור עשרות שנים, ב-2007, התברר כי אחד מחמשת מנהיגי התנועה שהשתתפו בפגישה עם גולדה מאיר היה סוכן של המשטרה. יעקב אלבז, שהיה עבריין מוכר למשטרה, גויס בפברואר 1971 כסוכן ומודיע משטרתי בשורות ה"פנתרים השחורים". אלבז קיבל תשלום על שירותיו, והמשטרה אף העלימה עין מפעילותו כסרסור. לדברי רפ"ק אברהם תורג'מן, מגייסו של אלבז, הוא חשש שתנועת "הפנתרים השחורים" תפעל באלימות כמו התנועה האמריקאית בעלת השם הזהה, ולכן רצה להיות מעודכן במעשיה. ייחודו של אלבז היה שלא היה פעיל זוטר אלא אחד מראשי התנועה, ובשלב מסוים אף נבחר ליו"ר הארגון. לדברי כוכבי שמש, עמיתו בהנהגת "הפנתרים השחורים", אלבז הוא שהוביל את התנועה למאבקים אלימים, סיפק בעצמו חזיזים ורימוני עשן, ושימש למעשה כפרובוקטור של המשטרה.[7]

מורשת

תיעוד קולנועי

בשנת 2002 יצא סרט תיעודי המקיף את התנהלות הפנתרים השחורים, "שמעת על הפנתרים?", החל מהקמתה דרך האנשים המרכזיים של התנועה, שהתלוו לבמאי הסרט ניסים מוסק, שצילם ותיעד את הרקע להקמת התנועה מראשיתה בשנת 1971, והאנשים שהביאו לתודעתה ביניהם: סעדיה מרציאנו, כוכבי שמש וצ'רלי ביטון, בחיפוש אחר חברי התנועה המרכזיים שחלקם לא נראו מאז אותם ימים של ההפגנות ופעילות התנועה, בסרט משולבים קטעים מתוך סרטו הראשון של מוסק, "שמעת על הפנתרים, אדון משה?" שלא נראו מעולם. הסרט המקורי נחשב לתיעוד הקולנועי היחיד של הפנתרים השחורים בתקופה בה החלה חודרת לתודעת הציבור בישראל המחאה החברתית של בני הנוער משכונות המצוקה בירושלים. העותק היחיד של הסרט נעלם מבין חפציו של ביטון כאשר היה בדרכו לסבב הרצאות בסקנדינביה. הנגטיב נמצא מחדש כ-30 שנים מאוחר יותר בארכיון סינמטק ירושלים.

הסרט זכה בפסטיבל חיפה באותה שנה בפרס הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה לפיתוח תסריט. הוא שודר בשני חלקים, במהלך שנת 2003 בהפקת הערוץ הראשון של רשות השידור.[48] לדעת מבקרים, מציאת התיעוד המקורי אפשרה יצירת נרטיב חדש ומתחרה לנרטיב הממסדי, שהכתיב את התדמית השלילית שנוצרה לפנתרים, כך התאפשרה דחיקת הנושאים החשובים שהעלו אל מחוץ לסדר היום הלאומי. מירנדה לב כתבה על הסרט שתפקידה של המצלמה הוא לאפשר דין וחשבון שכן המצלמה "פעלה ופועלת כנגד העלמת העקבות, ההתכחשות וההתעלמות".[49]

ב-2003 יצר סמי שלום שטרית את הסרט "הפנתרים השחורים מדברים" ביחד עם אלי חמו. בסרט הם ניתחו את מאבקם של הפנתרים השחורים כרצף של "מרד מזרחי" המתחיל בהתקוממות בואדי סאליב בחיפה ב-1959, עבור במאבקם של הפנתרים השחורים ועד לשנות ה-2000. המאבק נמשך באמצעות ארגונים שונים וסוגי שיח חדשים[25].

רחוב בשכונת מוסררה בירושלים שהודבק עליו שלט עם השם "דרך הפנתרים השחורים"
סמטה שהודבק עליה שלט עם השם "הם לא נחמדים"

הנצחה

במסגרת פרויקט אמנותי של קבוצת "מוסללה" שנערך ב-2011 בשיתוף מנהל קהילתי מוסררה לציון 40 שנים לתחילתו של המאבק, הודבקו על שתי סמטאות חסרות שם בשכונה שלטים עם השמות דרך הפנתרים השחורים וסמטת הם לא נחמדים.

בשנת 2023 החליטה עיריית ירושלים על קריאת רחוב בשכונת מוסררה בשם ״רחוב הפנתרים השחורים״[50].

דור ההמשך בפוליטיקה

בשנת 2008 הקימו קבוצה של פעילים חברתיים בירושלים,[51] בראשותה של איילה סבאג (אחותו של סעדיה מרציאנו, ממייסדיה הראשונים של התנועה), מפלגה חדשה בשם "הפנתרים השחורים מודל 2008", שהודיעה על כוונתה להתמודד בבחירות לעיריית ירושלים. שורה של משוררים ואמנים הביעו את תמיכתם בהקמתה המחודשת של התנועה.[52] אולם, התנועה הצליחה לגייס רק עשרת-אלפים שקלים מתוך העירבון הכספי על סך עשרים-ושלושה אלף שקלים הדרוש לשם התמודדות בבחירות, ולבסוף לא התמודדה בהן.[53]

כהמשך של המחאה החברתית בישראל 2011, ובמטרה לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים ולקדם שוויון, החלה בשנת 2012 פעילות של אנשי שכונות ופריפריה מרחבי הארץ תחת הכינוי "הלא נחמדים". הלא נחמדים פועלים באמצעות הפגנות וצעדות נגד הפערים הכלכליים ולמען מדינת רווחה.[54]

התנועה הציגה את ערכיה כמזוהים עם השמאל אך לאחר התפרקותה וכניסת מנהיגיה לפוליטיקה הארצית התחילו יותר ויותר חבריה להביע דעות ימין.[55] מהפך 1977 הוכיח את דעותיהם הימניות של הציבור המזרחי, הסכמי אוסלו, גלי הטרור שבאו בעקבותיהם והאינתיפאדה השנייה חיזקו היטב את דעות אלה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Asaf Elia-Shalev, Israel's Black Panthers, The Radicals who Punctured a Nation's Founding Myth, University of California Press, 2024

מאמרים

  • דבורה ברנשטיין, הפנתרים השחורים: קונפליקט ומחאה בחברה הישראלית, בתוך: מגמות, כרך כ"ה, 1979, עמ' 65–80.
  • דבורה ברנשטיין, הפנתרים השחורים כתנועת מחאה: קריאת תגר למדינה ולסדריה, בתוך: צבי צמרת, חנה יבלונקה, (עורכים), העשור השלישי: תשכ"ח-תשל"ח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2008.
  • טלי לב, יהודה שנהב, כינונו של האויב מבפנים: הפנתרים השחורים כמושא של פאניקה מוסרית, סוציולוגיה ישראלית 12 (1), 2010, עמ' 135–158.
  • אינס אליאס, במוסררה חוגגים 50 שנה לתנועת הפנתרים השחורים באשכול תערוכות[56]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הפנתרים השחורים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפנתרים השחורים

ביאורים

  1. ^ סימנה של התנועה להצבעה בקלפי היה האות "זין". על כך ראו בכרזה שפורסמה על ידי מכון גנזים בבלוג שלו, ומתוך ארכיונו של פוצ'ו המופקד שם. לצפייה בכרזה ראו כאן.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 הפנתרים השחורים, באתר ארכיון המדינה
  2. ^ "'הפנתרים' בירושלים מסבירים: אין לנו קשר לפוליטיקה." מעריב, 25 במרץ 1971. לקריאה
  3. ^ 1 2 "מטה מיוחד יטפל בבעיות חבורות הרחוב בירושלים. דבר, 5 בפברואר 1971. לקריאה
  4. ^ תסיסה בקרב נוער השכונות בבירה; רוצים להתארגן כ"פנתרים שחורים". מעריב, 20 בינואר 1971. לקריאה
  5. ^ 1 2 3 4 "ג. מאיר ערכה התייעצות על כוונת 'הפנתרים השחורים' בבירה להפגין". מעריב, 1 במרץ 1971. לקריאה.
  6. ^ "'מצפן משפיעה על 'הפנתרים השחורים'". למרחב, 24 בפברואר 1971. לקריאה
  7. ^ 1 2 גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  8. ^ זכות הצעקה, פרקים במחאה ישראלית: פרק 1. אורי רוזנווקס, HOT 8. לצפייה.
  9. ^ נחום ברנע, הרהורים פנתריים, דבר, 5 במרץ 1971
  10. ^ יגאל גלאי, "הפנתרים" מן השכונות אל השכירים, מעריב, 12 בנובמבר 1976
  11. ^ ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 183.
  12. ^ "17 פנתרים ואנשי מצפן נעצרו בירושלים". למרחב, 3 במרץ 1971. לקריאה
  13. ^ 1 2 "איסור מזיק". למרחב, 3 בפברואר 1971. לקריאה
  14. ^ 1 2 3 "'הפנתרים קיימו הפגנה בירושלים". דבר, 4 במרץ 1971. לקריאה
  15. ^ 1 2 "'הפנתרים השחורים'". מעריב, 4 במרץ 1971. לקריאה
  16. ^ "פילוג בקרב 'הפנתרים השחורים' בקשר לפגישה עם ראש הממשלה". מעריב, 12 באפריל 1971. לקריאה.
  17. ^ "ג. מאיר שוחחה עם 4 פעילים של 'הפנתרים השחורים'". למרחב, 14 באפריל 1971. לקריאה.
  18. ^ "'הפנתרים' מחליפים עורם". דבר, 18 באפריל 1971. לקריאה.
  19. ^ "רבבות השתתפו בחג המימונה". למרחב, 19 באפריל 1971. לקריאה.
  20. ^ "ועדת-הפנים תכונס לדיון מיוחד בהפגנות הפנתרים". דבר, 20 במאי 1971. לקריאה.
  21. ^ הגנזך חושף: כך הגיב הממסד לפנתרים השחורים, באתר www.news1.co.il
  22. ^ 1 2 ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.
  23. ^ "פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971. לקריאה
  24. ^ "'הפנתרים' הצטרפו לברית יוצאי מארוקו, המשטרה שחררה את כל העצירים". מעריב, 20 במאי 1971. לקריאה
  25. ^ 1 2 צפייה מזווית כהה בסרט "הפנתרים השחורים מדברים", באתר "המבוקש מס' 2": האתר של מתי שמואלוף, ‏2006-02-18
  26. ^ דבר, 4 בנובמבר 1971. לקריאה
  27. ^ המאבק המזרחי בישראל, סמי שלום שטרית – Avital Rosen, באתר avitalrosen.com
  28. ^ ראש הממשלה גולדה מאיר אל שאול בן-שמחון, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, באתר ארכיון המדינה
  29. ^ יהושע ביצור, העולם - (המפולג) - הזה, מעריב, 6 ביולי 1971
    קרע גלוי בתנועת העוה"ז, דבר, 13 במאי 1971
  30. ^ ח"כ שלום כהן ניסה לתווך בין "הפנתרים" והמשטרה, דבר, 30 באוגוסט 1971
  31. ^ אסיפת מחאה של הפנתרים צפויה בעכו, דבר, 25 ביולי 1973
  32. ^ הפנתרים הפגינו למען יהודי עירק, דבר, 30 במאי 1973
  33. ^ המפלגות מסיימות הרכב רשימותיהן, דבר, 25 בספטמבר 1973
  34. ^ אברהם רותם, הפנתרים השחורים: נמשיך מאבקנו ברחוב, מעריב, 10 בינואר 1974
  35. ^ לבחור בקטנה: כשהבטיחו רב ראשי תימני, ירון דרוקמן, ynet, 2013
  36. ^ קרע בתנועת הפנתרים השחורים, מעריב, 19 ביוני 1974
  37. ^ ראשי קריית גת לא יודעים מי המתכננים לרדת למרוקו, דבר, 4 במאי 1976
  38. ^ קיפוח דרום תל אביב והשכונות, מעריב, 16 באוגוסט 1976
  39. ^ הפנתרים הציוניים מחלקים ספרי לימוד, דבר, 9 בספטמבר 1976
  40. ^ הפנתרים הציוניים הצטרפו לד"ש, דבר, 2 בפברואר 1977
  41. ^ אריה ארד, 20 המקומות הראשונים בד"ש, דבר, 20 במרץ 1977
  42. ^ אביב לביא, מאמר בגב האומה, באתר הארץ, 7 במאי 2004
  43. ^ עפרי אילני, 25.2.1981 הקטטה הראשונה בתולדות הכנסת, באתר הארץ, 25 בפברואר 2009
  44. ^ אמיר זוהר, היהפוך פנתר עורו, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2007
  45. ^ "קופל דורש להקים גוף בין-משרדי לטיפול בנוער עבריין. דבר, 24 בינואר 1971. לקריאה
  46. ^ ג'וני גל, בין רווחה לעבודה: המדיניות כלפי המובטלים בארץ ישראל המנדטורית ובמדינת ישראל., עמ' 512
  47. ^ מחאה חברתית על רקע רגשות של קיפוח עדתי, באתר lib.cet.ac.il
  48. ^ שמעת על הפנתרים? | NFCT, באתר nfct.org.il
  49. ^ מירנדה לב, שירת הפנתרים - מירנדה לב, באתר בננות, ‏2003-08-27
  50. ^ גלעד כהן, מוקירים את פועלם: בירושלים ייחנך רחוב חדש על שם "הפנתרים השחורים", באתר ynet, 21 במאי 2023
  51. ^ יונתן גולן, ‏קרב חייה, באתר גלי צה"ל, 3 ביולי 2008
  52. ^ קובי בן-שמחון, פנתרה, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
  53. ^ אלי אליהו, המשורר אלמוג בהר כותב פרוזה, ומבהיר שהקונפליקט המזרחי-אשכנזי עדיין רחוק מלהיעלם, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
  54. ^ דף הלא נחמדים באתר פייסבוק
  55. ^ השמאל והפנתרים: האידאולוגיה שלנו היא הכאב | ראובן אברג׳ל, באתר העוקץ, ‏2019-12-08
  56. ^ אתר למנויים בלבד אינס אליאס, מאחורי מחאות הפנתרים השחורים היה גם דור הורים שהקריב בעבור רווחת ילדיו, באתר הארץ, 1 באפריל 2021


היסטוריה של מדינת ישראל
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות
שנות ה-40 הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים
שנות ה-50 העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב
שנות ה-60 הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה
שנות ה-70 הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים
שנות ה-80 מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים
עשור ראשון של המאה ה-21 הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי
עשור שלישי של המאה ה-21 מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל
גולדה מאיר
אירועים פוליטיים במהלך כהונותיה
כראשת ממשלת ישראל
הממשלה ה-14 מלחמת ההתשה (1967-1970) • הצתת מסגד אל-אקצא (1969) • העלייה מברית המועצות (1969-1973)
הממשלה ה-15 מלחמת ההתשה (1967-1970) • העלייה מברית המועצות (1969-1973) • הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים (1970) • מחאת הפנתרים השחורים (1971) • חטיפת מטוס סבנה (1972) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (1972) • מבצע אביב נעורים (1973) • ניסיון ההתנקשות בה (1973) • מלחמת יום הכיפורים (1973)
הממשלה ה-16 הפיגוע בקריית שמונה (1974) • הפיגוע במעלות (1974) • הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (1974)
משפחתה מוריס מאירסון (בן-זוג) • מנחם מאירסון (בן) • שרה מאירסון (בת)
הנצחתה בית חולים גולדה השרון • מרכז כרמל • מחלף גולדה מאיר • רמת גולדה (חיפה) • פארק גולדה • מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה • המשכן לאומנויות הבמה • שדרות גולדה מאיר (ירושלים) • מטבע עשרה שקלים חדשים • רמות גולדה מאיר (נוף הגליל)
שונות נעלי גולדה • גולדה (סרט תיעודי) • אישה ושמה גולדה • גולדה (סרט, 2023) • המטבח • לו קדר

Read other articles:

الخيارية

الخيارية  -  قرية مصرية -  تقسيم إداري البلد  مصر المحافظة محافظة الدقهلية المركز المنصورة المسؤولون السكان التعداد السكاني 9776 نسمة (إحصاء 2006) معلومات أخرى التوقيت ت ع م+02:00  تعديل مصدري - تعديل   قرية الخيارية هي إحدى القرى التابعة لمركز المنصورة في محافظة ال

 

Punta Mabus

Punta Mabus Ubicación de Punta Mabus en la Antártida Punta Mabus es un punto en la costa de la Antártida que se encuentra justo al sur de las Islas Haswell, marca el límite este de la Bahía de McDonald. Fue cartografiado por primera vez en la Expedición Antártica Australasiana de 1911 a 1914, a cargo de Douglas Mawson, y G.D. Blodgett. En 1955 a partir de fotografías aéreas tomadas por la operación Highjump de la Armada de los Estados Unidos de 1946 a 1947. El punto fue nombrado por...

 

Canadian literature

Field of literature from Canada For the quarterly academic journal, see Canadian Literature (journal). This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (March 2014) (Learn how and when to remove this template ...

Fukusaki, Hyōgo

Fukusaki redirects here. For the Japanese shogi player, see Bungo Fukusaki. For the Peruvian singer, see Eric Fukusaki. Town in Kansai, JapanFukusaki 福崎町TownFukusaki City Hall FlagChapterLocation of Fukusaki in Hyōgo PrefectureFukusakiLocation in JapanCoordinates: 34°57′N 134°46′E / 34.950°N 134.767°E / 34.950; 134.767CountryJapanRegionKansaiPrefectureHyōgoDistrictKanzakiArea • Total45.79 km2 (17.68 sq mi)Population (Apri...

 

Hans-Joachim Martini

Gedenktafel in Bad Sulza Hans-Joachim Martini (* 5. Januar 1908 in Bockenem; † 22. Oktober 1969 bei Hannover) war ein deutscher Geologe und 1962 bis 1969 Präsident der Bundesanstalt für Bodenforschung. Inhaltsverzeichnis 1 Leben 2 Nach 1945 3 Endlager-Suche für atomare Stoffe 4 Hans-Joachim-Martini-Stiftung 5 Weblinks 6 Einzelnachweise Leben Martini studierte nach Erwerb der Hochschulreife an der Herzog-Johann-Albert-Oberrealschule in Braunschweig im Jahr 1927 Geologie in Freiburg im Bre...

 

Ligue des champions de basket-ball 2020-2021

Ligue des champions2020-2021 Généralités Sport Basket-ball Organisateur(s) FIBA Europe Édition 5e Lieu(x)  Europe Date Du 15 septembre 2020 au 9 mai 2021 Participants 48 équipes Site web officiel championsleague.basketball Hiérarchie Hiérarchie 3e échelon Niveau inférieur Coupe d'Europe FIBA 2020-2021 Palmarès Tenant du titre San Pablo Burgos Vainqueur San Pablo Burgos Finaliste Pınar Karşıyaka Troisième Casademont Saragosse Meilleur joueur MVP de la saison : Bonz...

Amsterdam (2022 film)

2022 period mystery comedy thriller film by David O. Russell This article is about the 2022 film. For the 2013 comedy-drama film, see Amsterdam (2013 film). Amsterdam (2022)Theatrical release posterDirected byDavid O. RussellWritten byDavid O. RussellProduced by Arnon Milchan Matthew Budman Anthony Katagas David O. Russell Christian Bale Starring Christian Bale Margot Robbie John David Washington Chris Rock Anya Taylor-Joy Zoe Saldaña Mike Myers Michael Shannon Timothy Olyphant Andrea Risebo...

 

Wybory parlamentarne w Szwajcarii w 1979 roku

Szwajcaria Ten artykuł jest częścią serii:Ustrój i politykaSzwajcarii Ustrój polityczny Ustrój polityczny Szwajcarii Konstytucja Konstytucja Szwajcarii Władza ustawodawcza Zgromadzenie Federalne Rada Narodu Rada Kantonów Władza wykonawcza Prezydent Rada Związkowa Kanclerz federalny Szwajcarii Władza sądownicza Wymiar sprawiedliwości Federalny Sąd Najwyższy Federalny Trybunał Karny Federalny Sąd Administracyjny Prokurator Generalny Kontrola państwowa Kontrola państwowa Fina...

 

Oleksandr Moroz

Ukrainian politician Not to be confused with Alexander Moroz. This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Oleksandr Moroz – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (February 2008) (Learn...

Tawau

Tawau merupakan nama sebuah keresidenan dan juga kota di negara bagian Sabah, Malaysia. Tawau kini merupakan kota ketiga/pertama terbesar di Kalimatan Timur/Utara setelah Kota Kinabalu dan Sandakan. Kota ini dihubungkan dengan ibu kota Kalimatan Tengah (Kota Kinabalu) melalui jalan raya sejauh 500 km, jalur udara (Bandar Udara Tawau) dan laut (pelabuhan Tawau). Tawau TawaokaresidenanTranskripsi Lainnya • JawiتاواوBerkas:Tawau Sabah, Malaysia.jpgBerkas:The passanger ...

 

Bodhidharma

Semi-legendary founder of Zen Buddhism Bodhidharma Names (details) Known in English: Bodhidharma Balinese: Darmo Bengali: বোধিধর্ম Burmese: ဗောဓိဓမ္မ Chinese abbreviation: 達摩 Hanyu Pinyin: Pútídámó Hindi: बोधिधर्म Hokkien: Tatmo Indonesian: Budhi Darma Japanese: 達磨 Daruma Kannada: ಬೋಧಿ ಧರ್ಮ Khmer: ពោធិធម្ម Pothi-thaom-meahk Korean: 달마 Dalma Malay: Dharuma Malayalam: ബോധിധർമ്മൻ...

 

António Augusto Carvalho Monteiro

Antonio Augusto Carvalho Monteiro Antonio Augusto Carvalho Monteiro (1848 – 1920), juga dikenal sebagai Monteiro dos Milhões (Monteiro Jutawan), adalah seorang entomologi, yang lahir dari orang tua keturunan portugis di Rio de Janeiro. Ia mewarisi kekayaan keluarga yang besar, yang dia lebih besarkan lagi sampai ke Brasil dengan menjual kopi dan batu-batu berharga, yang tidak lama setelahnya membuat dia pergi ke Portugal. Ia menerima gelar sarjana Hukum dari University of Coimbra, dan sang...

Come Monday

1974 single by Jimmy BuffettCome MondayGerman picture sleeveSingle by Jimmy Buffettfrom the album Living & Dying in ¾ Time B-sideThe Wino and I KnowReleasedApril 1974Recorded1974GenreCountry,[1] Gulf and WesternLength3:06LabelDunhillSongwriter(s)Jimmy BuffettProducer(s)Don GantJimmy Buffett singles chronology Saxophones (1974) Come Monday (1974) Pencil Thin Mustache (1974) Audio samplefilehelp Come Monday is a song written and recorded by American singer-songwriter Jimmy Buffett....

 

Regular Polytopes (book)

Geometry book Cover of the Dover edition, 1973AuthorHarold Scott MacDonald CoxeterLanguageEnglishSubjectGeometryPublished1947, 1973, 1973PublisherMethuen, Pitman, Macmillan, DoverPages321ISBN0-486-61480-8OCLC798003 Regular Polytopes is a geometry book on regular polytopes written by Harold Scott MacDonald Coxeter. It was originally published by Methuen in 1947 and by Pitman Publishing in 1948,[1][2][3][4][5][6][7][8] with a secon...

 

Dire Wolf (song)

1970 song by Grateful DeadDire WolfSong by Grateful Deadfrom the album Workingman's Dead ReleasedJune 14, 1970RecordedFebruary 1970GenreCountry folk[1]Length3:14Composer(s)Jerry GarciaLyricist(s)Robert Hunter Dire Wolf is a ballad by the Grateful Dead, released as the third track on their 1970 album Workingman's Dead. The lyrics were written by Robert Hunter after watching a film adaptation of The Hound of the Baskervilles. The music, containing elements of country and folk music, was...

District A

Historic district in New Hampshire, United States United States historic placeDistrict AU.S. National Register of Historic PlacesU.S. Historic district Row housing facing Granite Street in the districtShow map of New HampshireShow map of the United StatesLocationBounded by Pleasant, State, Granite, and Bedford Sts., Manchester, New HampshireCoordinates42°59′14″N 71°28′5″W / 42.98722°N 71.46806°W / 42.98722; -71.46806Area6 acres (2.4 ha)Architectural...

 

Tom Clancy's Ghost Recon Advanced Warfighter

Tom Clancy's Ghost Recon Advanced Warfighter Розробник Ubisoft Paris (Xbox 360) (кампанія) Red Storm Entertainment (Xbox 360) (мультиплеєр) Ubisoft Shanghai (Xbox) Ubisoft Paris (PS2) GRIN (Windows)Видавець Ubisoft EntertainmentДистриб'ютор Steam і Microsoft StoreЖанр(и) багатожанровий гра: action, тактичний шутер, вид від першої особиПлатформа Xbox 360, Xbox, PlayStation 2, ...

 

Ohrid

City in Southwestern North Macedonia For other uses, see Ohrid (disambiguation). 41°07′01″N 20°48′06″E / 41.11694°N 20.80167°E / 41.11694; 20.80167 Place in Southwestern, North MacedoniaOhrid Охрид (Macedonian)Ohrid and Lake Ohrid FlagCoat of armsNickname(s): Balkan Jerusalem[1]Macedonian Jerusalem[2]European Jerusalem[3]OhridLocation within North MacedoniaCoordinates: 41°07′01″N 20°48′06″E / ...

Lake Louise State Park

Not to be confused with Lake Louisa State Park. This article is about the park in Minnesota. For the state recreation area in Alaska, see Lake Louise State Recreation Area. Reservoir in Mower County, MinnesotaLake LouiseLake LouiseShow map of MinnesotaLake LouiseShow map of the United StatesLocationMower County, MinnesotaCoordinates43°31′24″N 092°30′55″W / 43.52333°N 92.51528°W / 43.52333; -92.51528 (Lake Louise)TypereservoirPrimary inflowsLittle Io...

 

Niederaussem Power Station

This article needs to be updated. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (January 2021) Niederaussem Power StationPower Station Niederaussem in 2011CountryGermanyLocationBergheimCoordinates50°59′44″N 06°40′09″E / 50.99556°N 6.66917°E / 50.99556; 6.66917Commission date1965Owner(s)RWE PowerOperator(s)RWE PowerThermal power stationPrimary fuelLignitePower generation Units operation...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!