האיטי השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1924), אם כי כבר באולימפיאדת פריז (1900) התחרו שני סייפים האיטים באופן עצמאי. היא השתתפה גם בשתי האולימפיאדות הבאות, נעדרה מהמשחקים בין 1936 ל-1956, שבה והשתתפה באולימפיאדת רומא (1960) ואחר כך שוב נעדרה משתי אולימפיאדות. היא חזרה למשחקים באולימפיאדת מינכן (1972), ומאז השתתפה בכל המשחקים למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), אותה החרימה, כמדינות רבות אחרות, במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. האיטי השתתפה לראשונה באולימפיאדת חורף באולימפיאדת בייג'ינג (2022).
המשלחות של האיטי רשמו הישגים נאים בראשית דרכן, אך לא הצליחו לשחזר את ההצלחה. שתי המדליות בהן זכו הספורטאים מהאיטי היו בשנות ה-20: באולימפיאדת פריז (1924) זכתה נבחרת קליעה במדליית ארד, ובאולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה סילביו קאטור במדליית כסף בקפיצה לרוחק.
בהמשך בלטו מרים המשקולות פילום לאגר שסיים במקום החמישי באולימפיאדת רומא (1960), המתאגרף איב ז'ודי שהעפיל לשלב רבע הגמר באולימפיאדת מונטריאול (1976), האתלט דאדלי דוריבאל שסיים במקום השביעי בריצת 110 מטר משוכות באולימפיאדת סידני (2000), סאמיר ליין שסיים במקום ה-11 בקפיצה משולשת באולימפיאדת לונדון (2012) ולוחמת הטאקוונדו אנייה לואסן שסיימה במקום השביעי באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).
השתתפות במשחקי החורף
האיטי ערכה את הופעת הבכורה שלה באולימפיאדת בייג'ינג (2022), על ידי גולש הסקי אלפיני ריצ'רדסון ויאנו.[1]
מדליות
לפי אולימפיאדה
באולימפיאדות הקיץ:[2]
לפי ענף
בענפי הקיץ:[3]
| ענף
|
זהב
|
כסף
|
ארד
|
סך הכל
|
 אתלטיקה |
0 |
1 |
0 |
1
|
 קליעה |
0 |
0 |
1 |
1
|
| סך הכל |
0 |
1 |
1 |
2
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
