דראגן קיריאקוב צאנקוב (בבולגרית: Драган Киряков Цанков; 9 בנובמבר 1828, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 11 במרץ 1911, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת נסיכות בולגריה.
ראשית הקריירה
צאנקוב הועסק כפקיד ציבור במנגנון השלטון העות'מאני ונודע כתומך במאבק לעצמאותה הדתית של הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית. פעילותו הציבורית הנרחבת בתחום, שזכתה למימון צרפתי, סייעה להקמת מוסדותיה המאוחדים של הכנסייה הבולגרית ב-1861. בהמשך הצטרף צאנקוב לתנועת המחתרת הבולגרית שפעלה לסילוק העות'מאנים מבולגריה. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מונה לחבר מנגנון הממשל הצבאי הרוסי בסבישטוב, לאחר כיבוש העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית.
כהונות ראש הממשלה
צאנקוב נתפש כבעל עמדות ליברליות, זכה לאהדה בציבוריות הבולגרית וב-1879 מונה לחבר פרלמנט. באפריל 1880 מונה צאנקוב על ידי אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה לראש ממשלת הנסיכות. הוא פעל ליישום רפורמות שכללו: מתן זכויות מסוימות למיעוט המוסלמי, הקמת משטרת ביטחון פנים וניסיון להגבלת כוחה הפוליטי של הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית. פעולותיו של צאנקוב מול הכנסייה ובמקביל ניסיונו לנהל מדיניות חוץ עצמאית, הרתיעו את הנסיך בטנברג אשר חשש למעמדו ובדצמבר 1880 הוא פיטר את צאנקוב מתפקידו. לאחר ניסיון כושל לביצוע הפיכה צבאית ב-1881 ומספר חודשי משטר צבאי בנסיכות שהובילו לאי שקט פוליטי, השיב הנסיך בטנברג את החיים הפוליטיים לסדרם ומינה שוב את צאנקוב לראש הממשלה. בספטמבר 1883 הקים צאנקוב ממשלת קואליציה. במקביל חל קרע במפלגה הליבראלית ופלג בראשות פטקו קרבלוב פרש ממנה והפך אופוזיציה לצאנקוב. כפועל יוצא מכך התקשתה ממשלתו של צאנקוב לתפקד וב-1884 הוא פוטר שוב מתפקידו והוחלף ביריבו הפוליטי קרבלוב[1].
אחריתו
לאחר פיטוריו הקים צאנקוב מפלגה חדשה בשם "המפלגה הליבראלית הפרוגרסיבית", שהייתה כוח משמעותי בפוליטיקה הבולגרית ותמכה בהידוק היחסים עם האימפריה הרוסית. באוגוסט 1886, לאחר הדחתו של הנסיך בטנברג בהפיכה צבאית, כיהן צאנקוב למשך מספר ימים בתפקיד שר הפנים בממשלתו השנייה של קלמנט טרנובסקי. לאחר הפיכת הנגד, בשל עמדותיו הפרו רוסיות ומחשש לחייו, היגר לרוסיה. הוא שב לבולגריה בראשית 1895 לאחר אובדן כוחו הפוליטי של סטפן סטאמבולוב שהיה ממובילי ההתנגדות למדיניות הרוסים. לאחר שובו חידש את פעילות מפלגתו, אך ב-1897 פרש מהנהגתה מחמת מצב בריאותו. סטויאן דאנב נבחר למחליפו וב-1902 נבחר לראש הממשלה, ובמקביל צאנקוב כיהן לתקופה קצרה כיושב ראש האספה הלאומית. צאנקוב הלך לעולמו ב-1911 בסופיה והוא בן 83 שנים.
צאנקוב והקהילה היהודית
ב-1879 פורסמה בבולגריה חוקה חדשה שכונתה חוקת טרנובו. החוקה נחשבה מתקדמת וליבראלית לזמנה וכללה זכויות רבות למיעוטים ובכלל זה לבני הקהילה היהודית. הביטוי המעשי הראשון לזכויות אלו יושם ב"תקנון הזמני לניהול הקהילות הדתיות של הנוצרים, המוסלמים והיהודים", שערך ופרסם צאנקוב ב-1880 במסגרת תפקידו הנוסף כשר החוץ והדתות. במסגרת התקנון הזמני נקבע, כי קהל מתפללים בבית כנסת מסוים יוגדר יחידה דתית, בראשו יעמוד רב שימונה על ידי הנהלה שתיבחר על ידי קהל המתפללים ומקרבם. ההנהלה תורכב מ-3 עד 5 שליחי ציבור ותפוקח על ידי משרד הדתות הבולגרי. עוד הותר לנבחרי הקהילה לגבות מס קהילה ונקבע כי הרב הראשי של סופיה יהיה הרב הראשי ליהודי הנסיכות ויקבל משכורת שנתית מהמדינה בסך 1,000 לבות[2].
בכך, הפך תפקיד הרב הראשי לתפקיד רשמי בנסיכות הבולגרית. בנוסף, קביעת בית הכנסת כאמת מידה להגדרת היחידה הדתית אפשרה לקהילות מרובות הקהלים להמשיך את מתכונת התנהלותן הקיימת ומנעה חיכוכים בתוכן. עוד תרמה קביעה זו להאחדת בני הקהילה היהודית ביישובים קטנים, לכדי קהילה מאורגנת עם מוסדות נבחרים ופעילים. בתיקון לחוק הנוהל האזרחי שפרסם צאנקוב נקבע שלבתי הדין הרבניים הסמכות הבלעדית לפסיקה בענייני נישואים וגירושים, אך לא בסוגיות ממון[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דראגן צאנקוב - תקציר ביוגרפי, באתר runeberg.org (בגרמנית).
- ^ קשלס, חיים, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 66-67.
- ^ רומנו, אלברט. א, יהודי בולגריה בשלהי המאה התשע-עשרה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 188.
.svg){kind=small}
.svg)
