ערך זה עוסק בראש ממשלת בולגריה בראשית המאה ה-20. אם התכוונתם למנהיג מפלגת האיכרים בבולגריה שהוצא להורג ה-1947, ראו
ניקולה פטקוב.
דימיטר ניקולוב פטקוב (בבולגרית: Димитър Николов Петков; 2 בנובמבר 1858, הכפר בשקיוי, חבל דוברוג'ה, וילאייט סיליסטרה, האימפריה העות'מאנית[1] – 11 במרץ 1907, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר בממשלות בולגריה, כראש עיריית סופיה וכראש ממשלת בולגריה. פטקוב נרצח בידי מתנקש במהלך כהונת ראש הממשלה.
ביוגרפיה
פטקוב לחם בשורות צבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ובכלל זה בקרב על מעבר שיפקה. במהלך המלחמה נפצע ואיבד את ידו השמאלית. בין 1888 ל-1893 כיהן כראש עיריית סופיה ובתקופתו עברה העיר תנופת פיתוח נרחבת. הוא כיהן כחבר הפרלמנט הבולגרי, בהמשך גם כיושב ראשו ובדצמבר 1893 מונה לשר לעבודות ציבוריות ותקשורת בממשלתו של סטפן סטאמבולוב. הוא כיהן כשר הפנים והשר לעבודות ציבוריות ותקשורת בממשלתו השנייה של ראצ'ו פטרוב. לאחר סיום תפקידו של פטרוב, מינה אותו הנסיך פרדיננד הראשון לראש ממשלת בולגריה. בנוסף, כיהן פטקוב גם בתפקיד שר הפנים והשר לעבודות ציבוריות ותקשורת. ב-11 במרץ 1907 נורה פטקוב למוות בידי מתנקש. הרוצח נלכד והוצא להורג בתלייה.[2]
משפחתו
פטקוב נישא לאקתרינה ריזובה (1869–1937), ולזוג נולדו ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים. בנו, פטקו פטקוב (1891–1924), שכיהן כחבר פרלמנט מטעם מפלגת האיכרים הבולגרית, נרצח בכדורי מתנקש אשר פעל בשליחות משטרו של אלכסנדר צאנקוב. בנו השני ניקולה פטקוב, שהיה ממנהיגי מפלגת האיכרים וחבר בחזית המולדת הבולגרית, הוצא להורג בידי הקומוניסטים, במהלך מסע השתלטותם האלים על בולגריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים