בית מדרש לתורת ארץ ישראל (מכונה גם: כולל תורת ארץ ישראל) הוא כולל אברכים בפתח תקווה, מראשוני הכוללים ביישוב החדש בארץ ישראל. בין כתליו למדו מהרבנים הליטאים הבולטים בישראל.
היסטוריית בית המדרש
בית המדרש נוסד בשנת תרצ"ד (1934) על ידי הרבנים שמעון דב הורוביץ וישראל זיסל דבורץ ואליהם הצטרפו הרב יצחק קאץ והרב צבי פוחוביץ. הם ייסדו את בית המדרש במטרה להקדיש את הלימוד לנושאים הקשורים בהלכות התלויות בארץ. בניין הכולל שימש לפני כן כביתו של בנימין יהלום, ממייסדי כפר גנים.
הכולל גם הוציא לאור את המאסף התורניתורת הארץ[1], שעסק בהלכות התלויות בארץ ושימש במה למאמרים תורניים בנושאים אלו.
ראשי בית המדרש היו הרב יצחק קאץ[2] והרב צבי פוחוביץ.
הרב יחזקאל וילנסקי
קהילת בית המדרש
שנים רבות היה בית המדרש מרכז תורני לציבור החרדי בעיר. רבנים ידועים בעלי שם הגיעו לדרוש ולעורר את הציבור ולכינוסים הללו הגיעו מאות אנשים. בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם עזיבתם של הצעירים לשכונת גני הדר והתמעטותם של הוותיקים, הידלדל המניין הגדול ומאז הוא התבסס בעיקר על בני משפחת ראבד והרב פנחס גליקמן המגיעים מדי שבת.
הרב בנימין ראבד
בית המדרש כיום
בית המדרש משמש ככולל רגיל, הלימודים בו כבכל הכוללים בארץ ישראל, ומצוות התלויות בארץ אינן הסוגיות העיקריות שנלמדות בו. בראשות בית המדרש מכהנים הרב בנימין ראבד, נכדו של רבי יצחק קאץ, וכן הרב יחזקאל וילנסקי, נכדו של רבי צבי פוחוביץ'. בשנת תשס"ח פתח הרב וילנסקי מסגרת נוספת בכולל לקבוצה בת שלושים אברכים, רובם בוגרי ישיבת חברון, בראשות חתנו הרב אליהו סוקולובסקי. הקבוצה הוותיקה של הכולל נותרה תחת אחריותו של הרב בנימין ראבד.
יום הלימודים בכולל שבבית המדרש מסתיים בשעה 18:00 ולא כמקובל בשאר הכוללים. זאת על פי המלצת החזון איש לראשי כולל לומז'ה שבעיר, על מנת לאפשר לאברכים מבני ברק לשוב מוקדם לביתם שיספיקו ללמוד אף בסדר שלישי.
מפעל הקדיש
בבית המדרש קיים מפעל הקדיש. במסגרת זו, נאמרים בסיומי התפילות, בימות החול ובשבתות, קדיש לעילוי נשמת קרוביהם של תורמים לבית המדרש. הקדיש נאמר על ידי ראשי בית המדרש או אחד מוותיקי המתפללים.
