הרב אריה פּוֹמֶרַנְצ'יק (ט"ו בניסן ה'תרס"ח, אפריל 1908 – ח' בשבט ה'תש"ב, ינואר 1942) היה מתלמידי הרב מבריסק, רבי יעקב ישראל קניבסקי והחזון איש, מחבר הספרים תורת זרעים, עמק ברכה, יהגה האריה.
קורותיו
נולד בבריסק לזאב וגיטל פומרנצ'יק. למד בישיבת תורת חסד בבריסק בראשות הרב משה סוקולובסקי. שניהם נמנו עם חמשת הבחורים שהשתתפו ב'קיבוץ' מיוחד ששמע את שיעורו של הרב מבריסק, יצחק זאב סולובייצ'יק. הרב פומרנצ'יק שימש אותו במשך כעשור ונמנה עם תלמידיו הקרובים.
בשנת ה'תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב מתתיהו שצ'יגל. עם בואו נכנס ללמוד בישיבת בית יוסף בבני ברק. היה מתלמידיו הקרובים של הרב יעקב ישראל קניבסקי. התקרב אל החזון איש ושוחח עמו בדברי תורה.
בתקופת לימודיו בישיבת בית יוסף עסק בסוגיות הקשורות לסדר זרעים ולמצוות התלויות בארץ. בסוף שנות ה-30 פרסם את ספרו בתחום זה, "תורת זרעים". הספר קיבל את הסכמת הרב מבריסק. בין השאר כתב: ”אני ידעתי היטב את רב חין ערכו של הרב הגאון שיחי', משעה שלמד וגדל אצלנו והוא מבני עליה המצוינים, מרגניתא דלית ליה טימי בתורה ויראת שמים ובכל יקר וסגולה... ונפש עמל עמלה לו... ויהגו רבים במאור תורתו כי הוא תלמיד חכם מצוין בכל הפרטים.”
בחשוון ה'תרצ"ו (1935) נישא לפעשא (פנינה), בת הרב ישראל זיסל דבורץ. התגורר סמוך לחותנו בפתח תקווה ולמד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בעיר. באותה תקופה העמיק בסדר מועד, ולימים יצא ספרו "עמק ברכה". לאחר מותו יצא גם ספרו "יהגה האריה", שבו כונסו חידושי תורה שהותיר.
בשנת ה'תש"ב, בגיל 34, נפטר בפתאומיות. נקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה, ובהלווייתו השתתף החזון איש. במאמר הספד של הרב ראובן גליק, מרבני הכולל לתורת ארץ ישראל, כתב עליו בקובץ הזיכרון "תורת הארץ" שיצא על ידי הכולל: "איש פלא היה ופלא היה דרכו בקודש".
בנו, טוביה פומרנצ'יק, היה מנהל החברה קדישא בפתח תקווה.
ספריו
קישורים חיצוניים
- הרב אליהו מאיר רייך, רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל בעל "עמק ברכה", ישורון כז (תשע"ב), עמ' תתטו ואילך, באתר היברובוקס
- רבי אריה פומרנצ'יק, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- מאמר הספד מרבי ראובן גליק, תורת הארץ, טבת תש"ב, עמ' 59–62, באתר היברובוקס
אריה פומרנצ'יק (1905-1942), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
