אמורית

אוגריתית
אזורים	נהריים והלבנט
דוברים	נכחדה
כתב	אין (תועתקה לכתב יתדות אכדי)
משפחה	אפרו אסיאתית; שמית; שמית תיכונה; שמית צפון־מערבית; אמורית
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה. היא מוכרת בעיקר משמות פרטיים ומילים מושאלות שאינן ממקור אכדי אשר תועדו בידי לבלרים כותבי אכדית בתקופת הברונזה,^[1] בנהריים, בעיקר מבבל, מרי, אללח', ואף אוגרית. בשל היותה מתועתקת לכתב יתדות הברתי, אמורית היא השפה השמית הצפון־מערבית העתיקה היחידה שתיעוד תנועותיה משמעותי.^[1] לעיתים מצויים שמות אלה גם בטקסטים מצריים מוקדמים.^[2]

חקר השפה האמורית הוא בעיקרו אונומסטי, ומתבסס על אונומסטיקון השמות הפרטיים האמוריים.^[3]

האמורית היא השפה השמית המתועדת השנייה בקדמוניותיה, אחרי האכדית (אם מכלילים בתוכה את האבלאית), והשפה השמית הצפון־מערבית ואף השמית המרכזית המתועדת הקדומה ביותר.^[3]

השם "שְׂנִיר" עבור הר חרמון מובא בתנ"ך (דברים, ג', ט') כשם אמורי.

מאפיינים

מאפיינים ראויים לציון כוללים:

האמורית מקיימת את ההבחנה השמית האופיינית בין צורות יִקְטֹל, המציינות פעולה שטרם נשלמה, לצורות קָטַל, המציינות פעולה שנשלמה. למשל, "Yantin Dagan" – "יתן דגון" (נת"נ); "Raṣa Dagan" – "רצה דגון" (רצ"י\ה). בשונה מן העברית והאכדית ובדומה לערבית שימרה האמורית את התנועה הסופית של הגוף ה-3 בצורות קָטַל (a-). תנועת האית"ן בצורות יִקְטֹל היא a בדומה לערבית ולהבדיל מן ה-i הנהוגה בעברית ובארמית.
באמורית התקיימה תבנית פועל ובה עיצור שני דגוש, בדומה לבניין העברי פִּעֵל. למשל, "Yabanni-Il" – "יבנה אל" (בנ"י\ה).
במספר מקרים בהם מופיע העיצור š בשפה האכדית, באמורית – בדומה לעברית ולערבית – מופיע העיצור h. לפיכך, הכינויים החבורים לנסתר ולנסתרת הם hu- "שלו" ו־ha- "שלה", ותחילית בניין הגרימה היא h ולא š כבאכדית.
הכינויים החבויים לגוף הראשון בצורות קָטַל הם ti- (יחיד) ו־nu- (רבים), כמקובל בשפות שמיות צפון־מערביות.

ראו גם

לקריאה נוספת

Ignace J. Gelb, Computer-Aided Analysis of Amorite, The Oriental Institute of the University of Chicago, 1980
Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000
Michael P. Streck, Die Amunter der altbabyloniscwen Zeit im Spiegel des Onomastikon: Eine ethno-linguistische Evaluierung, Politische, wirtschaftliche und kulturelle Entwicklung im Zeichen einer Jahrtausendwende: 3. Internationales Colloquium der Deutschen Orient-Gesellschaft, Deutsche Orient-Gesellschaft in Kommission bei SDV Saarbrücker Druckerie, 2004, עמ' 313–355
Mary E. Buck, The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020
Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 113–166^[4]