שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה. היא מדוברת בפי אוכלוסייה קטנה של תושבים ילידים בעיירות החוף, בהרים וברמות הפראיות מסלאלה, הממוקמת במחוז זוֹפַר בדרום-מערב עומאן.
סקירה כללית
שחְרית נקראת גם בשמות רבים אחרים בפי קבוצות שונות: גִ'בּאלי, גֵבְּלֵת, שֵרֵת, שֵחְרִי, שַאוּרי, שַחַרי, אֵחְכּילי, קַרָאװִּי וגַרָאװִּי).
ניתן להבחין בין ניבים שונים מעט זה מזה של השפה: ניב גִ'בּאלי המערבי, ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. כיוון שהניבים דומים מאוד זה לזה ובעלי מובנות הדדית גבוהה, ניתן לתאר את שחרית כרצף-ניבים (dialect continuum). ניב קטן נוסף הוא זה שמשמש את 100–150 תושבי האי אל-חלּאנייה, באיי ח'ורייה מורייה מדרום לעומאן, המכוּנֶה לעיתים "בייבי ג'באלי".
דוברי השפה חיים בדרך כלל אורח חיים נוודי-למחצה, ומגדלים פרות וגמלים בהרים.
כמו רוב דוברי שפות דרום-ערב המודרניות בעומאן ובתימן, דוברי שחרית רבים הם דו-לשוניים: שחרית וניב אחד או יותר של ערבית, במיוחד הניב הט'פארי (זופרי).[דרוש מקור]
שחרית היא בעיקר שפה מדוברת, וחסרת מסורת של כתיבה פרטית או ציבורית בשפה.[דרוש מקור] לחץ מצד הערבית גרם לשינויים רבים בשחרית, עד כדי כך שבקרב דוברים צעירים ניכר דקדוק שונה משמעותית.[דרוש מקור]
פונולוגיה
עיצורים
עיצורים בסוגריים מסמנים אלופונים או הגייה חלופית בניבים מסוימים.
- העיצור הפונמי /ɡ/ עשוי להיות מבוטא מחונכך – [ɟ] או [ɡʲ] – בניבי ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. בג'באלי המערבי העיצור מבוטא [dʒ].
- [çˀ~çʼ] הוא אלופון נדיר של הפונמה /kˀ/. הוא גם בדרך כלל מבוטא [ʃˀ~ʃʼ] ידי רוב דוברי השפה.
- [ɮ] הוא אלופון של /l/.
- [ʝ] הוא אלופון של /ɡ/, ועשוי להיות מבוטא לחלופין [ʝ], [ʒ] או [ɟ].
- [ʔ] מתממש בדרך כלל רק בסוף מילה, ולא נחשב פונמי.
תנועות
בשחרית יש 8 תנועות, הכוללות את מערכת התנועות השמית הרגילה של i-u-a, בנוסף לתנועה מרכזית (שווא) ולתנועות מתוחות (מוגבהות) ורפויות (מונמכות).
לא ברור מה מעמדו של אורך התנועה.
- כאשר /ə/ מופיעה בסביבה מוטעמת, היא יכולה להתממש באלופון [ɪ].
דקדוק
שמות עצם
שמות העצם בשחרית משתמשים בסמנים דקדוקיים הייחודיים לשפות דרום-ערב המודרניות, בעירוב עם סמני שם-עצם שקיימים גם בערבית ובשפות אתיופיות.
מין דקדוקי: שמות עצם נושאים מין דקדוקי זכר או נקבה. סמני המין הנקביים הנפוצים הם סופית "-(תנועה)ת" (V)t- או סופית "-ה" h-, כמו בערבית ובערבית.
מספר: בשמות עצם יש רק יחיד ורבים, ואין זוגי, כך שמשתמשים במקום זאת בסופית של הספרה 2 עצמה.[דרושה הבהרה] כינויי הגוף הזוגיים כבר אינם בשימוש בקרב הנוער, המשתמשים במקומם בכינויי הגוף ברבים.[דרוש מקור]
פעלים
נטיית הפועל: לפעלים הרגילים יש שתי קבוצות נטייה, ובנוסף נטייה שונה לפרפקט (אספקט מושלם), לאימפרפקט (בלתי מושלם) ולמודוס הסוביונקטיב (תילוי).
סדר המילים: משפטים פועליים תמיד מוחפיעים בסדר פועל–נושא–מושא (VSO) או נושא–פועל–מושא (SVO). אם הנושא הוא כינוי גוף פרוד, הוא בא לפני הפועל.
בניינים: יש בשפה ארבעה בניינים – אינטנסיבי-קונָטיבי (לפעול במתכוון, בדומה לבניין פע ّל בערבית), גורם (קוזטיבי), חוזר (רפלקסיבי) עם תוֹכית "ת" -t- (כמו בניין אפתעל בערבית), וגורם-חוזר (קוזטיבי-רפלקסיבי). בזמן עתיד, התחילית הפועלית "חְ-/חַ-" חוברת לצורת הסוביונקטיב, בדומה לחלק מניבי הערבית המודרנית.[דרוש מקור]
לפעלים עם עיצורים גרוניים יש תבנית משלהם.[דרושה הבהרה]
שם המספר
מספרים מונים: שמות המספר "1" ו-"2" משמשים כשמות תואר. כמו בכל השפות השמיות, חל היפוך במין הדקדוקי במספרים בין "3" ל-"10": המספרים שנראים כזכריים למעשה מונים שמות עצם בנקבה (כמו בעברית: "שלוש בנות"), ואילו המספרים הנראים כנקביים למעשה מונים שמות עצם בזכר (כמו בעברית "שלושה בנים"); ההתאם במין חוזר לסדרו במספרים 11–19.
ספירת בעלי חיים מציגה מקרה מיוחד החורג מהערבית, במקום זאת באמצעות מערכת בדואית עתיקה, שבה מעל 13, שם העצם יכול להופיע ברבים או ביחיד.[דרוש מקור]
כתב
אוצר מילים לדוגמה
בטבלה להלן כמה דוגמאות של מילים וביטויים בשחרית בהשוואה לערבית חג'אזית ובתרגום לעברית.
| המילה/הביטוי בשחרית
|
בערבית חג'אזית
|
תרגום לעברית
|
| يل اغمدك ؟
|
كيف امسيت ؟
|
ערב טוב; איך הערב שלך? (מילולית "איך העברת את הערב?")
|
| يل اصبحك؟
|
كيف اصبحت ؟
|
בוקר טוב; איך הבוקר שלך? (מיל' "איך העברת את הבוקר?")
|
| خبور ؟
|
أخبارك ؟
|
מה שלומך? מה חדש? מה העניינים? (מיל' "חדשותיך?")
|
| خبور خار
|
أخبار خير
|
חדשות טובות
|
| هت من حون ؟
|
أنت من وين؟
|
מאיפה את/ה?
|
| هت مون ؟
|
أنت مين؟
|
מי את/ה?
|
| لشعسورك
|
أحبك
|
אני אוהב/ת אותך
|
| عك إنه ؟
|
ماذا تريد ؟
|
מה אתה רוצה? (מיל' "מה תרצה?")
|
| اتغد الحون ؟
|
بتروح وين ؟
|
לאן אתה הולך?
|
| عك بي لقروبك ؟
|
هل تريد مساعدة ؟
|
אתה רוצה עזרה?
|
| ناصون
|
الحين
|
עכשיו
|
| قريرا
|
بكره
|
מחר
|
| شحور
|
اليوم
|
היום
|
| مغورا
|
بعدين
|
אחר כך
|
| غابجوت
|
بنت
|
בת
|
| مبيرا
|
ولد
|
בן/ילד
|
| قيج
|
رجل
|
גבר
|
| تيث
|
حرمة
|
אישה
|
לקריאה נוספת
- Fradkin, R. (1985). Middle East Studies Association Bulletin, 19(1), 103–104. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/23057846
- Hayward, K., Hayward, R., & Al-Tabūki, S. (1988). Vowels in Jibbāli Verbs. Bulletin of the School of Oriental and African Studies,University of London, 51(2), 240–250. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/618210
- Marie-Claude Simeone-Simelle. 1997. The Modern South Arabian Languages. In Robert Hetzron (ed.), The Semitic Languages, 378–423. London and New York: Routledge.
- Moseley, C. (2010). Encyclopedia of the world's endangered languages. London: Routledge. Middle East and North Africa
- Rubin, Aaron D. (2014). The Jibbali (Shaḥri) language of Oman: grammar and texts. Leiden: Brill. Print.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שחרית, באתר אתנולוג (באנגלית)
