PROFILBARU.COM

תחנת משטרת מעלות-תרשיחא
	חזיתה של משטרת מעלות-תרשיחא
מידע כללי
סוג	בניין, אתר מורשת
שימוש	תחנת משטרת ישראל
כתובת	רח' המרכז (פניה מכביש 8833), מעונה
מיקום	מחוז הצפון
מדינה	ישראל
בעלים	משטרת המנדט; כיום: משטרת ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1945
קואורדינטות	33°00′59″N 35°15′50″E / 33.016460879355236°N 35.26387756552669°E
	(למפת הגליל המערבי רגילה) משטרת מעלות-תרשיחא

משטרת מעלות-תרשיחא (משטרת מעונה, משטרת מעלו"ת) היא מבנה שהוקם בין 1940 ל-1945 כתחנת משטרה מנדטורית בתחום הכפר תרשיחא (כיום בתחום המושב מעונה). הייתה זו תחנה מספר 41 במניין תחנות הטגארט שהוקמו עבור משטרת המנדט והייתה מדגם עמדת משטרה (Police Post). לאחר מלחמת העצמאות הפך המקום לתחנה עירונית של משטרת ישראל. ב-2012 יזם מפקד התחנה תהליך של שיפוץ התחנה ובמסגרתו הוקם במקום מוזיאון.

רקע

ביצור קו הצפון

ב-1937, במהלך המרד הערבי הגדול הוזעק ארצה, מהודו, צ'ארלס טגארט כדי לייעץ לשלטונות המנדט הבריטי כיצד להתמודד עם הכנופיות המורדות. על בסיס המלצותיו הוקמו, במהלך 1938, 7 מצודות במקומות שולטים^[1], כ-20 פילבוקסים וכן נבנתה גדר לאורך הגבול הצפוני.

התוכנית הגדולה

בנובמבר 1938 הוזמן טגארט, בשנית, לארץ ישראל כדי לעמוד בראש ועדה שהקים הנציב העליון, הרולד מקמייקל^[2]. הוועדה עסקה בהעברת הסמכות השלטונית מהצבא (שנשא בנטל דיכוי המרד הערבי הגדול) למשטרת המנדט. במסגרת זו נערך תכנון מבני המשטרה העתידיים בארץ ישראל וקביעת משימותיה של כל תחנת משטרה ומספר השוטרים הדרוש למילוי משימות אלה. בהתאם לכך הגיעה הוועדה למספר התחנות הנדרש ויחד עם מפכ"ל המשטרה וסגנו קבע טגארט פריסה של 77 תחנות משטרה ומצודות משישה דגמים^[3]:

תחנה כפרית – מטה מחוזי, מטה נפתי (2nd Class Police Station – District HQ, Divisinal HQ)
תחנה כפרית – מטה נפתי (2nd Class Police Station – Divisinal HQ)
מטה נפתי (Divisinal HQ)
תחנה עירונית (1st Class Police Station)
תחנה כפרית (2nd Class Police Station)
עמדת משטרה (Police Post)

החל מ-1940 החלה בניית התחנות ומשטרת תרשיחא הייתה אחת מהן.

ההיסטוריה של המשטרה

תקופת המנדט

תחנת תרשיחא הייתה תחנה מספר 41 במניין התחנות והיא נבנתה לפי מודל "עמדת משטרה" (Police Post). התחנה יועדה לשירותם של קצין בריטי, 9 שוטרים בריטים ו-12 שוטרים מקומיים. לרשות צוות זה הועמדו 18 סוסים ו-2 כלי רכב משוריינים. התחנה השתייכה, מבחינה מחוזית, למשטרת עכו.

בניית התחנה הוטלה על חברת "הקבלנים המאוחדים בע"מ". היא החלה ב-21 בפברואר 1940 והסתיימה ב-8 באפריל אותה שנה כשמפתחות התחנה נמסרו רשמית למשטרה ב-14 במאי. השטח הבנוי של התחנה היה כ-1,887 מ"ר והחצר סביבה השתרעה על כ-65 דונם.

התחנה נבנתה כמרובע שאורך כל צלע בו כ-50 מטר. המבנה החיצוני יצר חצר פנימית בה נבנו אורוות, מחסנים וכו'. בשתי פינותיה של החצר נבנו מגדלי שמירה כשבקומת הקרקע שלהם נבנו חרכי ירי מוגנים בתריסי ברזל. בחלקו העליון של המגדל המזרחי נבנה מיכל מים (ראו הפרק על מערכת המים). הקומה הראשונה של המבנה הראשי יועדה לתפעולה של התחנה (דלפק קבלה, משרדים, חדר מעצר, חדר אלחוט, חדרי חקירות ועוד), בעוד שהקומה השנייה יועדה למגורים. על פי העיקרון שקבע טאגרט בנוגע להפרדה בין השוטרים לקהילה, נבנו במקום דירות מגורים לסגל השוטרים שכללו:

דירה למפקד התחנה (3 חדרים).
3 דירות לשוטרים מקומיים נשואים (2 חדרים).
4 חדרים לשוטרים רווקים.
קומה זו כללה גם שירותים ומטבח.

ב-1942 (או 1943) הוחלט להפוך את תחנת תרשיחא מ"עמדת משטרה" לתחנה כפרית (2nd Class Police Station) דבר שהצריך הגדלת סגל התחנה. מאחר שלא נמצא לשוטרים הנוספים מקום מגורים בתחנה, נבנה בניין נוסף, דו קומתי, בקרבת התחנה שכלל 4 דירות.

מלחמת העצמאות

בתחילת 1948 נטשו הבריטים את התחנה ותושבים ערביים מקומיים השתלטו על המקום. בהמשך השתלטו על המקום כוחות מצבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י. ב-20 באוקטובר 1948 נכבשה התחנה על ידי כוחות של חטיבת עודד במהלך מבצע חירם. לאחר כיבושה הפכה התחנה לבסיס צבאי ולמקום מושבו של המושל הצבאי.

לאחר קום המדינה

לאחר קום המדינה החל תהליך העברת המבנה מאחריות הצבא למשטרה, תהליך שנמשך ב-1949–1950. המשטרה, שהייתה כפופה מקום המדינה, למשטרת נהריה, הפכה ב-1974 לתחנה עצמאית. שוטרי התחנה אחראים על גזרת הגליל העליון המערבי הכולל את מעלות-תרשיחא ועוד 13 מושבים יהודים, 6 כפרים דרוזים ו־4 כפרים נוצרים.

שם התחנה

מאז הקמתה שונה שם התחנה מספר פעמים:

תחנת תרשיחא: במקור הוקמה התחנה בתחום היישוב הערבי תרשיחא ולכן נקראה כך.
תחנת מעונה: לאחר הקמת המדינה התיישבו עולים חדשים בבתים הנטושים של תרשיחא והישוב החדש נקרא מעונה ולכן שם התחנה שונה בהתאם.
תחנת מעלו"ת: השם, ששונה ב-2010, מכיל את שם העיר "מעלות תרשיחא"^[4].

מערכת אספקת המים

מערכת אספקת המים למשטרה כללה את המרכיבים הבאים:

מיכל בטון שנבנה בראש המגדל בתכולה של כ-25 מ"ק וסיפק מים לתחנה בגרביטציה. בקומת המרתף של המגדל הוצבה משאבה שהזרימה מים ממיכל האגירה החיצוני לראש המגדל.
מיכל אגירה בנפח של כ-600 מ"ק הוצב בחצר התחנה^[5]. למיכל זה נאספו מי נגר עילי מגג המשטרה וכן מים ממתקן האיסוף בהר אגר.
מתקן המים בהר אגר:
- מתקן בטון בשטח של כ-5 דונם שנועד לאסוף ולנקז מי גשמים^[6].
- מים אלו נאגרו במיכל בנפח של כ-1,200 מ"ק והוזרמו בצינור באורך של כ-900 מטר למיכל אגירה בחצר המשטרה.
- משטח הבטון נבנה על יסודות של סולינג כבוש שעליו נוצק בטון (ללא שימוש במוטות פלדה).
- מאחר שקיבולת איסוף המים של המתקן הייתה גדולה מהצרכים של המשטרה הוצעו עודפי המים לתושבי תרשיחא.

המדרגות במשטח הבטון שנועדו לצמצום סחיפת המים
התעלה המרכזית (אחת מ-3) שהוליכה את המים במורד המשטח
נקודת איסוף המים. ניתן להבחין במסנן בכניסה למיכל האגירה
חלקו העליון של מיכל איסוף המים בקיבולת של 1,200 מ"ק

הכנת תשתית הסולינג למתקן אגירת מי הגשמים (1940)
הכנת תשתית הסולינג למתקן אגירת מי הגשמים בעזרת מכבש (1940)
תשתית הסולינג למתקן אגירת מי הגשמים (1940)
משטח איסוף המים היצוק (1940)

שימור המבנה

ב-2011 מונה רב פקד איתן רז כמפקד התחנה. עם הכנסו לתפקיד יזם רז פרויקט לשימור ושיקום התחנה מתוך רצון לשפר את סביבת העבודה של שוטרי התחנה. במסגרת פרויקט זה פונתה מהתחנה כמות גדולה של חומרים שהצטברו במהלך השנים (כולל כבלים וצנורות שנמתחו על הקירות החיצוניים של התחנה). במסגרת הנקיונות נתגלו ממצאים רבים שנקשרו לתקופת הקמת התחנה (דלתות, כספת ועוד). צילום מ-1948 בו נראה השלט המקורי של התחנה איפשר לחשוף אותו ואז גם התגלה שהשלט הזה כולל את חתימתו של דוד אוהנסיאן שיצר את השלט.

הפרויקט המיוחד שיפר את הביצועים של שוטרי התחנה וזיכה את התחנה, ב-2012, בציון לשבח מטעם מפכ"ל המשטרה כתחנה מובילה בפרויקט "דרך מפנה של המשטרה".

רז תיעד את תהליך השימור בסדרה של סרטים:

ממצאים ארכאולוגים

במהלך בניית התחנה נתגלו בשטח התחנה ממצאים ארכאולוגים מהתקופה הביזנטית שכללו שרידים של בית חווה, קברים, בית בד, בורות מים ועוד. הממצאים תועדו על ידי מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי.

לקריאה נוספת

אורי קוסובסקי ושלומי שטרית, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, הוצאת משטרת ישראל, 2013
גד קרויזר, הטיגארטים הקמת מצודות המשטרה הבריטיות בארץ ישראל 1943-1938, הוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2011
ד"ר שי רוזן, תחנת מעלות-תרשיחא - מדריך לסיור בתחנת המשטרה המנדטורית, הוצאה פנימית, 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחנת משטרת מעלות-תרשיחא בוויקישיתוף

משטחי הבטון המנדטורים שעל הר אֶגֵר (משטרת תרשיחא) באתר היסטוריה על המפה 26 באפריל 2021
מעלות תרשיחא: ההיסטוריה חוזרת, באתר משטרת ישראל, 15 בינואר 2013
אלי אשכנזי, במעלות תרשיחא, תחנת המשטרה היא גם מוזיאון, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2012
שימור תחנת המשטרה מעלות תרשיחא, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
אגירה ומשטרה, באתר פנאי - הגליל המערבי
משטרת תרשיחא, באתר "עמוד ענן"
מיזם השימור בתחנת מעלות הסירטון המתכלל, 2012, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ מצודות אלו נבנו בנבי-יושע (מצודת כ"ח), סלאחה (אביבים), סאסא (מתת), תרביחא (שומרה), אל-בסה-2 (יערה), מג'דל כרום ושפר
^ בועדה היו חברים גם מפקד משטרת המנדט, אלן סונדרס ומומחים אחרים
^ בפועל הוקמו רק 62 תחנות ומצודות
^ טקס החלפת שם לתחנת משטרת מעונה למעלות תרשיחא, סרטון באתר יוטיוב
^ כיום ניתן לראות את בסיס הבטון של המיכל
^ בהנחת ממוצע גשמים של כ-600 מ"מ גשם בשנה, המתקן יכול לאסוף כ-3,000 מ"ק מים