PROFILBARU.COM

ריצ'רד ייטס הבן
.Richard Yates Jr
	ריצ'רד ייטס הבן
לידה	12 בדצמבר 1860; ג'קסונוויל, אילינוי, ארצות הברית
פטירה	11 באפריל 1936 (בגיל 75); ספרינגפילד, אילינוי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות דיימונד גרוב, ג'קסונוויל, אילינוי, ארצות הברית
השכלה	קולג' אילינוי; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן; אוניברסיטת מישיגן; MacMurray College ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	14 בינואר 1901 – 9 בינואר 1905; (4 שנים)
סגן מושל אילינוי	ויליאם נורת'קוט
	→ ג'ון ריילי טאנר צ'ארלס דינין ←
	4 במרץ 1919 – 3 במרץ 1933; (14 שנים)
	4 במרץ 1919 – 3 במרץ 1933; (14 שנים)
חתימה

ערך זה עוסק במושל אילינוי ה-22. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ריצ'רד ייטס (פירושונים).

ריצ'רד ייטס הבן (באנגלית: .Richard Yates Jr;‏ 12 בדצמבר 1860 – 11 באפריל 1936) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-22 בשנים 1901–1905, הראשון מבין מושלי אילינוי שנולד בתחומה. בשנים 1919–1913 הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אילינוי.

ראשית חייו

ריצ'רד ייטס הבן נולד בג'קסונוויל, אילינוי, זמן קצר לפני השבעתו של אביו, ריצ'רד ייטס האב, כמושל אילינוי ה-13, שכיהן בתפקיד בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית והיה מושל פופולרי מאוד. לפיכך, ארבע שנות ילדותו הראשונות של ייטס הבן עברו עליו במעון המושל בספרינגפילד, שלימים הוא התגורר בו כמושל. ייטס הבן התחנך בבתי ספר ציבוריים, ובשנים 1870–1874 הוא למד בקולג' האישה של אילינוי, כיום קולג' מקמורי. בשנים 1878–1879 הוא היה עורך העיתון Daily Courier ובשנים 1881–1883 עורך העיתון Daily Journal. ב-1880 הוא סיים את לימודיו בקולג' אילינוי בג'קסונוויל וב-1884 הוא סיים את לימודיו במחלקת המשפטים של אוניברסיטת מישיגן באן ארבור. הוא עסק בעריכת דין בג'קסונוויל, ובשנים 1885–1890 שימש כפרקליט העירוני, וכיהן כשופט במחוז מורגן בשנים 1894–1897. לאחר מכן, ועד 1900 שימש ייטס כגובה מטעם שירות הכנסות הפנים.

מושל אילינוי

ב-1900, בטרם מלאו לו 40, נבחר ייטס כמושל אילינוי. את מסע הבחירות שלו הוא החל כסוס שחור תחת מסווה של נייטרליות, שהקנתה לו את תמיכתו של הסנאטור ולשעבר מושל אילינוי שלבי מור קלם. חבר בית הנבחרים ויליאם לורימר, שתמך במועמד אחר מבין אלה הידועים יותר, שינה את עמדתו באופן פתאומי במהלך ועידת המפלגה הרפובליקנית והעביר את תמיכתו לייטס. תוצאות סבב ההצבעה השלישי בוועידה מעולם לא פורסמו, וייטס זכה במועמדות המפלגה לאחר סבב ההצבעה הרביעי. בבחירות הכלליות ניצח ייטס בהפרש של 61,233 את מועמד הדמוקרטים סמואל אלשולר.

החוק המרכזי שנחתם על ידי ייטס במהלך תקופת כהונתו כמושל היה חוק חדש להעסקת ילדים, הראשון מסוגו בכל אחת ממדינות ארצות הברית, שהגביל את שבוע העבודה של ילדים ללא יותר מ-48 שעות. צעד משמעותי נוסף של ממשלו של ייטס היה חתימתו על חוק שהתיר את בעלותן של העירייות על מסילות הברזל העירוניות. ייטס הגביל את התעשיות שפעלו בבתי הסוהר, אך הטיל וטו על הצעת חוק שקראה לבקרה מרכזית של כל סוכנויות המדינה. וטו זה היה משמעותי בביקורת שנמתחה עליו בעיתונות של שיקגו. מתוך ביקורת על המושל, טענו עיתוני שיקגו שייטס הכריח את עובדי המדינה לתרום כספים לקרן חשאית. במסגרת האשמות שהוטחו בו מאוחר יותר נטען שהעבודה במסע הבחירות הייתה חובה לכל עובדי מדינת אילינוי.

ב-1904 היה ייטס הרפובליקני הראשון ממערב לאוהיו שהביע את תמיכתו בתאודור רוזוולט. על אף היותו מושל מכהן, לא קיבל ייטס את מועמדות מפלגתו לכהונה שנייה באותה שנה. הוא הוביל את ההתמודות מבין שישה מועמדים במשך 58 סבבי הצבעה, עד אשר העביר את תמיכתו לפרקליט המדינה צ'ארלס דינין בכדי למנוע את מועמדותו של פרנק לואדן, יריבו הראשי של ייטס בוועידה.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

בשנים שלפני בחירתו כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית היה ייטס פופולרי בקרב חוגי צ'אוטקואה להשכלת מבוגרים. הוא מילא שורת תפקידים כמו האחראי על חברות הטלפון בתור חבר בנציבות התשתיות המדינתית.

בשנים 1919–1933 כיהן ייטס כחבר בית הנבחרים מטעם אילינוי. ב-1928 לא עלה בידו לקבל את מועמדות מפלגתו לכהונה נוספות, אך מאוחר יותר הוא מונה כמועמד במקומו של הנרי רת'בון שנפטר לפני הבחירות. בבחירות של 1932 הוא כבר לא נבחר לכהונה נוספת. צעדו האחרון כחבר בית הנבחרים היה הצבעתו ב-1933 נגד ביטולו של התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית (חוק היובש). לאחר תום כהונתו בקונגרס התגורר ייטס בהרבור ספרינגס, מישיגן ובספרינגפילד, אילינוי, שם הוא כתב את זיכרונותיו.

ריצ'רד ייטס הבן נפטר בספרינגפילד ב-11 באפריל 1936. הוא נטמן בבית הקברות דיימונד גרוב שבג'קסונוויל.^[1]