מושל אילינוי הוא המושל של מדינת אילינוי, שבארצות הברית הפועל מתוקף החוקה המקומית. המושל נבחר על ידי בחירה ישירה של תושבי המדינה. המושל אחראי לביצוע חוקים שנחקקו על ידי האספה הכללית באילינוי. אילינוי היא אחת מ-14 מדינות ללא מגבלה על כהונת המושל. בנוסף על כך, המושל הוא המפקד העליון על כוחות היבשה, האוויר והים של המדינה.
תקופת כהונתו של מושל אילינוי היא 4 שנים, ואין הגבלה על מספר הכהונות שמושל יכול לכהן. ההשבעה בדרך כלל מתקיימת ביום שני השני בינואר לאחר בחירות המתקיימות בנובמבר. התנאים ההכרחיים למושל:
בן 25 לפחות
אזרח ארצות הברית
תושב אילינוי במשך 3 שנים לפני הבחירות
מגוריו של המושל ממוקמים בספרינגפילד, בירת המדינה. המושל הראשון שגר במגורים אלו היה ג'ואל אולדריך מאטסון בשנת 1855. זהו אחד משלושת מעונות המושל הישנים ביותר שעדיין בשימוש בארצות הברית. עם זאת, כמה מן המושלים (ובהם רוד בלאגוייביץ') בחרו שלא להשתמש במעונות המושל הרשמי. מושלים אלו בחרו לנסוע ברכב או במטוס לספרינגפילד ביתם.[2]
אם על המושל המכהן נבצר למלא את תפקידו או שהחליט להתפטר, סדר הירושה הוא כדלקמן:[3]
חוקת אילינוי, שכוננה ב-1818, קבעה שמושל המדינה ייבחר מדי ארבע שנים לתקופת כהונה שתתחיל ביום שני הראשון של חודש דצמבר לאחר הבחירות. חוקת 1848 העבירה את מועד תחילת כהונת המושל ליום שני הראשון של חודש ינואר, החל מ-1849, ובכך קוצרה תקופת כהונתו של המושל שנבחר ב-1844 באופן חד פעמי לשנתיים. עד כינון החוקה של 1870 לא התאפשרה בחירה של המושל לתקופת כהונה נוספת.
משרת סגן המושל נוצרה כבר בחוקה הראשונה כמי שמבצע את תפקידי המושל במקרה שמשרת המושל מתפנה. בחוקת 1848 שונה הנוסח כך שסמכויות המושל "עוברות" לסגן המושל במקרה שהמשרה מתפנה. בחוקה הנוכחית, שכוננה ב-1970 נאמר, שבמקרה של התפנות המשרה, הופך סגן המושל למושל, ושהמושל וסגנו נבחרים באותו פתק בחירה.
רק המושל ה-14, ריצ'רד אוגלסבי, כיהן יותר מתקופת כהונה רצופה אחת. אוגלסבי כיהן שלוש תקופות כהונה בשנים 1869-1865, עשרה ימים במהלך חודש ינואר 1873, ובין השנים 1885–1889.
^התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בסבב השביעי.
^על פי לוח הזמנים שנקבע בחוקת אילינוי מ-1970, הבחירות של 1976 היו לתקופת כהונה של שנתיים, כדי שבהמשך לא יערכו הבחירות בשנים בהם נערכות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.