רוחמה (רֻחָמָה) הוא קיבוץ בנגב הצפוני, בתחומי מועצה אזורית שער הנגב. היישוב הוא המזרחי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית. הוא נמצא כ־10 קילומטר מזרחית לעיר שדרות הסמוכה לרצועת עזה ומשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. היישוב רוחמה ההיסטורי הוא היישוב היהודי הראשון שהוקם בנגב בעת החדשה.
בהמשך על פי הצעת מנהל המשק והאגרונום צבי הירשפלד הוסב השם ל"רוחמה", על פי דברי הנביא הושע:
”וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי־אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי”[4].
במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים בסביבות רוחמה שגרמו להחרבת המשק. היישוב ננטש ונבזז על ידי בדווים תושבי הסביבה. עם סיום מלחמת העולם הראשונה רבץ על משק רוחמה נטל חובות עצום. בנק אפ"ק תבע את רבע מיליון הפרנק שהשקיע ברוחמה בימי המלחמה, ואילו אדמתה של רוחמה על מטעיה, בנייניה ובארה, לא הוערכו באותם ימים בסכום העולה על מאתיים אלף פרנק. האדמה הופקעה בחלקה מרשות אגודת "שארית ישראל" לרשותו של הבנק ובחלקה חיכתה לבואם של בעליה הראשונים, חברי "שארית ישראל" לארץ ישראל. כאשר הגיע שמעון וליקובסקי[5], מייסד "שארית ישראל", לארץ ישראל, פירק את האגודה ויסד חברה חדשה תחתיה. חלקות רבות עברו ליחידים, ורוחמה קמה מחדש. השקדים ועצי האקליפטוסים גדלו יפה, גידול סלק הסוכר והסלק הרגיל עלו במידה היפה ביותר, והמרעה הטבעי בימות הגשמים היה רב ומשובח. ניטעו עצי פרי ונוי חדשים, והכרם חודש. לאחר המלחמה חזרו התושבים לרוחמה ושיקמו אותה אך נאלצו לנטוש שוב בפרעות תרפ"ט (1929).
ניסיון נוסף ליישב את רוחמה נעשה בשנת 1932: במקום התיישבה קבוצת פועלים, הקימה משק ונטעה פרדס. באותה שנה בקירוב רכשה "חברת גן-שלמה" כ-2,000 דונם מאדמות רוחמה, הזמינה פועלים עברים ופתחה בנטיעת פרדסים בחלק משטחיה[6], אולם, במאורעות 1936 - 1939 נעזבה רוחמה בשלישית; בתיה נהרסו ומטעיה נעקרו.
בין השנים 1949–1950 הצטרף לקיבוץ גרעין של צעירים יוצאי איטליה, שעברו הכשרה בתל ברושים. רוב חברי הגרעין נקלטו בקיבוץ והשתלבו בענפיו השונים, בחקלאות, בחינוך, בתרבות ואמנות ובהנהלת הקהילה.
חדר האוכל בקיבוץ תוכנן מחדש בשנת 1981, על ידי האדריכל שמואל מסטצ'קין. ייחודו של חדר אוכל זה, הוא השימוש בקשתות והקווים המעוגלים המופיעים בתוכנית הבניין.
בעבר היה לקיבוץ ענף גידול דגי קרפיון. באגם שנוצר עם בניית סכר על נחל דורות. הענף נסגר בגלל גלישת המים מעל לסכר דבר שגרם לאובדן הדגים. רפתחלב שנסגרה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20[8].
אתרים בסביבה
"יד לבנינו" - אתר הנצחה לחללי רוחמה, נחנך ב-1988 בתכנון האדריכל אלי וייסברג
מניסיון ההתיישבות הראשון נותרה רק הבאר שנחפרה בשנת 1913. לידה נמצא בית בטון שנבנה בשנות ה-40 של המאה ה-20 ושימש כבית ביטחון. בשנת 1983 נפתח בבית זה מוזיאון קטן ובו מוצגים ותעודות על תולדות רוחמה. ליד הבניין יש תצוגה של כלים חקלאיים.
_%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%94.jpg)
