עדה מצטיינת באמינותה ומפחיתה את הסבירות לשגיאות תוכנה בזמן ריצה באמצעות תחביר נוקשה ומפורש שמאפשר בדיקות קוד בזמן הידור ואכיפת סגנון תכנות החיוני לבטיחות גורלית. על מנת להתמודד עם שגיאות בזמן ריצה, עדה מציעה טיפול מתקדם בחריגות ותכנות לפי חוזה שיבטיח את יכולת התכנה להתמודד עם מצבים בלתי צפויים ולמנוע קריסת מערכת שהמחיר שלה עלול לעלות בחיי אדם או בנזקים כלכליים אדירים.[5]
היסטוריה
העילה לפיתוח השפה
בשנות השביעים משרד ההגנה האמריקני התמודד עם יותר מ־450 שפות תכנות בחומרה ותוכנה שהיו בשימוש צבאי בכל הזרועות של ארצות הברית.[דרוש מקור] חלקן היו מיושנות, קשות לתחזוקה או תלויות בחומרה. אף אחת מאותן שפות מיושנות לא נתנה מענה לתכנות מודולרי בטוח שיאפשר שימוש חוזר בקוד ופיצול צוותי הפיתוח מבלי לסרבל את תהליך התחזוקה ואמינות הקוד.
בשנת 1974[2] משרד ההגנה האמריקני הקצה קבוצת עבודה[6] ייעודית למשימה כדי למצוא או לאפיין שפת תכנות שתחליף את כל השפות המיושנות בהתאם לדרישות שהציבו משרד ההגנה האמריקני ומשרד ההגנה הבריטי.
המכרז (1975–1980)
ארבעה צוותים נענו למכרז, והצעותיהם כונו באופן אנונימי בארבע צבעים באנגלית: אדום, ירוק, כחול, וצהוב.[7] באפריל 1978 רק ההצעות ירוק ואדום עלו לשלב הבא. במאי 1979, ההצעה "ירוק" בהובלת ז'אן איכביה זכתה בתחרות וקיבלה את השם עדה (באנגלית Ada) על שם הרוזנתעדה לאבלייס שנחשבת למתכנתת הראשונה בהיסטוריה.[8] העיצוב של איכביה הושפע משפת התכנות LIS (אנ') שאיכביה וצוותו פיתחו במהלך שנות ה־70.
בשנת 1978 משרד ההגנה האמריקאי פרסם באופן סופי את הדרישות לעיצוב והתכנון של השפה.[2]
בשנת 1979 בחודש ביוני, ACM פרסמו לראשונה מדריך ההוראות עבור שפת התכנות עדה.
השקה (1980–1983)
בשנת 1980 בחודש יולי הופיעה ההצעה הראשונה לתקן רשמי עבור השפה.[5] באותה שנה ב־10 בדצמבר (יום הולדתה של הרוזנת עדה), משרד ההגנה האמריקני תיקנן באופן רשמי את השפה בתקןMIL-STD-1815 המציין את שנת הלידה (1815) של הרוזנת עדה לאבלייס במספר התקן.
בשנת 1981 ניצל טוני הואר את ההזדמנות בטקס זכייתו בפרס טיורניג כדי למתוח ביקורת על שפת התכנות עדה שהיא מורכבת למדי ולכן לא אמינה.[9] אך מאוחר יותר חזר בעצמו כשכתב הקדמה לספר לימוד עבור עדה.[10]
החל משנת 1983 עדה נכנסה לשימוש צבאי בארצות הברית ובצבאות נאט"ו וחברות אזרחיות נאלצו לתכנת עם השפה כל רכיב חומרה או תוכנה שנועדו לשימוש צבאי בארצות הברית, אך הדרישה נזנחה עם השנים עקב מחסור במתכנתי עדה.
מהדרי עדה הראשונים התקשו ליישם את השפה המורכבת הגדולה, מה שהוביל לביצועים ירודים הן בהליך ההידור והן בזמן הריצה.[11] מפתחי המהדרים השונים השקיעו מאמצים ומשאבים רבים כדי לעמוד בכל התנאים התובעניים של מערכת האימות העצומה והמסובכת שהציב בפניהם משרד ההגנה האמריקני כדי לוודא שהמהדרים אכן עומדים בתקני השפה ומוכנים לשימוש תעשייתי.[5]
עדה משכה תשומת לב בקרב מתכנתים רבים בתחילת דרכה. תומכיה ואחרים טענו שעם הזמן היא תהפוך לשפה פופולרית גם בשימוש כללי למטרות אזרחיות.[11] איכביה הכריז אז שבתוך עשור תהיינה רק שתי שפות שתשרודנה והן עדה ו־Lisp.[5] לעומת זאת, בקובץ הז'ארגון של מונחי ההאקרים שהצטבר מהשנים 1975–1983 תוארה השפה באותם ימים בקרב האקרים כך:[14]
היא בדיוק מה שכל אחד היה יכול לצפות - שפה שאושרה בפקודה, עוצבה על ידי ועדה, קשה לשימוש, ובאופן כללי גרמה לבזבוז מיותר של הון עתק. [...] עדה לאבלייס בוודאי הייתה מחווירה מהשימוש שנעשה בשמה.
עדה 1983 (1983–1995)
בשנת 1991 משרד ההגנה האמריקני דרש לראשונה שכל תוכנה המיועדת לשימוש צבאי תהיה חייבת להיות מתוכנתת בעדה,[15] עם זאת נתנו אישורים מיוחדים למקרים חריגים לעיתים קרובות. הדרישה נזנחה באופן הדרגתי ופסקה בשנת 1997 כשמשרד ההגנה הראה מגמה עולה באימוץ רכיבי מדף שלא היו מתוכנתים בעדה.[11] במדינות נאט"ו הייתה דרישה דומה עבור מערכות פיקוד ובקרה. עדה הייתה השפה המועדפת למטרות הגנה במדינות כמו שוודיה, גרמניה וקנדה.[16]
עד סוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים מהדרי השפה כבר השתכללו, הביצועים שלהם השתפרו, ורוב הבעיות נעלמו. אך השפה עדיין התמודדה עם בעיות שמנעו או עיכבו את אימוצה וניצול מלוא כוחה, כמו צורת ניהול תהליכונים בשפה שרוב מתכנתי מערכות זמן אמת לא היו רגילים אליה משפות אחרות.[5] השפה נחשבה לשפה טובה ומתוכננת היטב, אך העובדה שהיא נבחרה להיות השפה הכמעט בלעדית שבשימוש משרד ההגנה האמריקני, גרמה למפתחי מהדרים להעדיף למכור אותם במחיר יקר לגופים שפתחו תוכנה עבור משרד ההגנה האמריקני, וכך היא לא התקבלה אצל חברות קטנות בעלות מטרות אזרחיות ובאוניברסיטאות.
התקן של עדה מגדיר, בנוסף לשפה עצמה, את ספריית השגרות בה חייב המהדר לתמוך. עדה היא בעלת טיפוסיות חזקה, וככזו, היא מציעה כלים רבים למתכנת כדי להגדיר טיפוסים. התמיכה בטיפוסי enum (טיפוסים שבהם מקבצים ערכים בצורה מסודרת, למשל צבעים) מקיפה מאוד, וכוללת מעבר בין טיפוסים, איטרציה, המרה למחרוזות והמרה ממחרוזות, תת-טיפוסים, טווחים ועוד.
עקרונות הנדסת תוכנה רבים נאכפים בעדה כדי לשמור על "הרגלים טובים". בין ההרגלים האלה ניתן למנות: משתנה לולאת For מוכר רק בתוך הלולאה, ולא ניתן לשנות אותו; במשפט Switch/Case חייבים למלא Case-ים עבור כל הערכים האפשריים; כשמבצעים השמה למבנה, חייבים למלא את כל השדות; שינוי ערכם של מצביעים אפשרי, אך הוא מורכב ולא נפוץ.
יש לעדה סביבת הרצה רחבה: טיפול בחריגות, מאפייני טיפוסים (גודל, מספר ספרות בערך מספרי וכדומה), אפשרות לתרגם ערכי enum למחרוזות, בדיקות טווח למשתנים לפי הטיפוסים שלהם, ועוד.
עדה תומכת בריבוי משימות, כולל אובייקט סנכרון שנקרא ”מפגש“ (בין Task-ים).
מודולריות
כמו תוכניות במודולה-2, שפה שנתנה השראה לעדה, תוכניות בעדה הן מודולריות, וכל יחידת קוד מקור בתוכנית עוברת הידור נפרד.[17] בעדה קיימים ארבעה סוגי יחידות קוד בסיסיים: תת תוכנית, חבילה, משימה, ויחידה סוגנית (יחידות גנרית).[17] תת תוכניות הן שגרות שמכילות קוד אימפרטיבי עם פקודות לביצוע, או קוד פונקציונלי שמוביל לחישוב של ביטוי. חבילות הן יחידות שמכילות הגדרות של עצמים ונתונים, כגון טיפוסים. כמו כן, חבילות יכולות להכיל גם תת-תוכניות. משימות הן יחידות שמגדירות אוסף תהליכים שניתן לבצע באופן בו זמני עם משימות אחרות. יחידות סוגניות הן יחידות שמסוגלות להגדיר תת תוכניות וחבילות באופן סוגני. באופן דומה לשפות כמו C++, כל יחידה בעדה היא מורכבת משני רבדים: רובד האפיון, ורובד המימוש. רובד האפיון מכיל קוד הכרזתי בלבד על מה שיש ליחידה להציע לשאר התוכנית, ועל מה שצפוי מהמימוש של אותה יחידה. רובד המימוש לעומת זאת ממש את רובד האפיון, הוא פרטי ליחידה ואינו חשוף לשאר התוכנית.[17] כמו כן, עדה מפצלת גם בכל יחידת קוד בין החלק ההצהרתי (הכרזות על משתנים וכדומה) והחלק הביצועי (פקודות, בקרת זרימה וכדומה).[17] הפיצול בין ארבעת סוגי היחידות וכמו כן בין האפיון למימוש בכל יחידה מאפשר לצוותים ומתכנתים שונים לעבוד באופן נפרד ומקביל על חלקים שונים של התוכנית.
תת-תוכניות (שגרות)
בעדה קיימים שני סוגים של תת תוכניות (שגרות): תהליך ופונקציה.[17] ההבדל המרכזי בין תהליך ופונקציה הוא שפונקציה חייבת להחזיר ערך כלשהו.[17]
משימות
בעדה ניתן להגדיר אוסף תהליכים כמשימה שניתן לבצע באופן זמני עם משימות אחרות. ניתן גם להגדיר כך שמשימה היא בת ביצוע יחידני בלבד, כלומר, שלא ניתן לבקש לבצע את אותה משימה באופן מקביל יותר מפעם אחת.[17] לחלופין, ניתן גם להגדיר מספר מרבי של ביצועים בו זמניים עבור כל סוג של משימה.[17] בעדה קיימות פקודות מסוימות שניתן לעשות בהן שימוש אך ורק בתוך משימות. לדוגמה, פקודת עיכוב או פקודת המתנה למשימה אחרת.[17]
הכרזות
בעדה, הכרזות נמצאות בקטע נפרד והצהרתי בכל יחידת קוד מהפקודות שעושות שימוש בהן.[17] באותו קטע נפרד, ניתן להגדיר משתנים ועצמים חדשים ולתת להם שמות בתחום ההכרזה. תחום ההכרזה בעדה הוא לקסיקלי. עם זאת, ניתן להגדיר גם בתוך קטע ביצועי גוש חדש שמקונן שוב קטע הצהרתי עם הכרזות חדשות ומיד אחריו קטע ביצועי שעושה שימוש באותן הכרזות.[17] בעדה קיימים 12 סוגי הכרזות למבנים השונים בשפה.[18] כמעט עבור כל סוגי ההכרזות לעצמים ומספרים ניתן להכריז על מספר משתנים מאותו סוג בבת אחת.[18]
הכרזה על משתנה עבור עצם מטיפוס מסוים. ניתן להקצות ערך ראשוני. ניתן להפוך אותו לקבוע.
מספר
טיפוס
תת טיפוס
תת תוכנית
חבילה
משימה
הכרזה סוגנית
חריגה
אדגום סוגני
שינוי שם
קבוע
פקודות
בעדה, פקודות מבוצעות בכל תת-תוכנית לפי סדר הופעתן, אלא אם כן נעשית קפיצה, יציאה או עצירה ידנית.[17]
חריגות
בעדה, ניתן להגדיר שורת תוכניות התאוששות לטיפול במצבי חריגה שונים בסוף כל קטע פקודות. כמו כן, ניתן להתריע על חריגה באופן ידני בפקודה.[17]
טיפוסיות
עדה היא שפה עם טיפוסיות סטטית וחזקה. לפיכך, כל עצם בשפה מסווג לפי טיפוס כלשהו. בעדה קיימים ארבעה סוגי טיפוסים: טיפוס סקלרי (הכולל טיפוס מספרי וטיפוס נמנים), טיפוס מורכב, טיפוס גישה, וטיפוס פרטי.[17]טיפוס נמנים מגדיר מראש קבוצת ערכים מספריים עם מזהים ששייכים לו. לדוגמה, טיפוס בוליאני (Boolean) וטיפוס תו (Character) הם טיפוסי נמנים בעדה.[17] בעדה מוגדרים מראש שלושה טיפוסים מספריים יסודיים: טיפוס מספר שלם (Integer), טיפוס נקודה צפה (Float), וטיפוס אורך זמן (Duration).[17] טיפוסים מורכבים כוללים בהם בין היתר מערכים ורשומות, וכמו כן את טיפוס המחרוזת.[17] בעדה ניתן להגדיר גם תת טיפוסים על טיפוסים. לדוגמה, טיפוס מספרים טבעיים יהיה תת-טיפוס של מספרים שלמים עם אילוץ על טווח הערכים המותר שלו.[17] כאמור, באמצעות יחידות סוגניות ניתן להגדיר גם טיפוסים סוגניים.[17]
בעדה ניתן גם להגדיר את הייצוג של הטיפוסים כשהם עוברים הידור לשפת מכונה.[17] לדוגמה, כמות הסיביות שטיפוס מסוים צפוי לתפוס בזיכרון, או תבנית זיכרון מוגדרת מראש עבור רשומות מטיפוס מסוים. ניתן אפילו להכניס קוד מכונה ייחודי לחומרה מסוימת.[17]
קלט ופלט
הספרייה הסטנדרטית של עדה מספקת שגרות וטיפוסים מיוחדים עבור קלט ופלט.[17]
תווים חוקיים בעדה כוללים בהם את תווי ASCII הנראים, ובינם התווים האלפאנומריים (A–Z ו־0–9), שורת תווים סימנים, ומספר תווים בלתי נראים שהם נחשבים לתווי רווח ותווי שבירת שורה.[19] אסימון הוא שורת תווים חוקיים שיוצרים יחד אחת משבע האפשריות ההבאות: תוחם, מזהה, ערך מספרי, ערך תו, ערך מחרוזת, הערה, או הוראה (למהדר). להערות אין שום השפעה על התוכנית.[19] תווי רווח נחשבים תמיד לתווים שמפרידים בין אסימונים, אלא אם כן הם מופיעים בתוך הערות או מחרוזות.[19] לעומת זאת, תווי שבירת שורה נחשבים בכל מצב לתווים שמפרידים בין אסימונים.[19]
הופעה של כל אחד מהתווים הבאים: & ` () * +, - . / : ; < = > וכמו כן התו לסימן קריאה !. או הופעה של כל אחד מרצפי זוגות התווים הבאים: => .. ** := /= >= <= << >> <>
רצף סיפרות עשרוניות, קו תחתון להפרדה בין הסיפרות, ותו נקודה עשרונית (.). אפשרות למעריך בכתיב מדעי הנכתב עם האות E. בינו לבין מספר המעריך ברצף ספרות עשרוניות מופיע סימן חיובי (+) או שלילי (-).
מספר מ־1 עד 16 המגדיר את הבסיס, לאחר מכן התו # או נקודתיים :, לאחר מכן רצף של ספרות עשרוניות והתווים מ־A עד F (תלוי בבסיס), לאחר מכן שוב התו # או נקודתיים : (באופן עקבי עם ההופעה הראשונה), ואז מעריך אפשרי בכתיב מדעי עם האות E עם סימון בהתאם למספר שלם או מספר ממשי. גם מספר המעריך יופיע על אותו בסיס.
16#FF#16:FF:
ערך תו
אחד מ־95 תווי ה־ASCII הנראים מוקף בין שני תווי מירכה בודדת '.
'A'
ערך מחרוזת
רצף תווי ASCII נראים מוקפים בין שני תווי מירכאות ". כל הופעה של שני תווי מירכאות צמודים ("") בתוך המחרוזת ייחשבו לתוו מירכאות אחד שיהיה חלק מהמחרוזת עצמה. לא ניתן להכניס שבירת שורה לתוך אסימון של מחרוזת. תו שבירת שורה תמיד מפריד בין אסימונים. במקום זאת, צריך לחבר מחרוזות קצרות כל אחת באורך שורה באמצעות הפעולה שנועדה לכך (&).
"Hello world!"
הערה
כל רצף תווים שמתחיל בשני תווי קו מפריד -- עד לסוף אותה שורה (אך לא בתוך מחרוזת).
-- TODO
הוראה
המילה השמורה pragma ואחריה האסימון המזהה של הוראה כלשהי, ולאחר מכן שורת פרמטרים אפשריים לאותה הוראה מוקפים בין סוגריים עגולים (). פרמטרים מופרדים זה מזה באמצעות פסיק ,. הוראה יכולה להופיע רק לאחר נקודה ופסיק; בסוף שורה. קיימות הגבלות נוספות למיקום ההוראות.
pragma OPTIMIZE(TIME)
מילים שמורות
בעדה לא ניתן להשתמש במילים שמורות כשמות.[19] בעדה 1983 הופיעו לראשונה 63 מילים שמורות:
בעדה מכריזים על משתנים עבור עצמים באמצעות שם המשתנה והטיפוסיות שלו.[18]
Jane_Doe:Student
ניתן להקצות לו ערך ראשוני, אך אין חובה לעשות זאת, אלא אם כן זהו משתנה קבוע.[18]
Jane_Doe:Student:=newStudent();
משתנה קבוע לעצמים מוכרז באמצעות המילה השמורה constant.[18] בעדה, ניתן להקצות למשתנים קבועים גם ביטויים שאינם ניתנים לחישוב בזמן הידור. לדוגמה, חישוב של פונקציה מסוימת.[18]
Jane_Doe:constantStudent:=newStudent();
תת-תוכניות
בשגרות, ניתן להכריז על פרמטרים לקריאה בלבד באמצעות in.[18]
^J. Fuegi, J. Francis, Lovelace Babbage and the creation of the 1843 'notes', IEEE Annals of the History of Computing 25, 2003-10, עמ' 16–26 doi: 10.1109/MAHC.2003.1253887
^הרבה מן האסימונים בקטגוריה הזאת מהווים לפעולות בשפה. כמה תווים בקטגוריה הזאת אינם נחשבים לתוחמים אם הם נמצאים בסמיכות לערך מסוימים, כגון ערכים מספריים.
^על פי המדריך של עדה 1983, מילים שמורות של השפה הן מסווגות כסוג של מזהים.
^בעדה ניתן להשתמש בתו קו תחתון (_) בתוך מספרים כדי לשפר את קריאות הקוד.