ספרות תורנית

ספרייה תורנית בבית מדרש

ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם כתבי הקודש היהודיים, הקרויים גם תורה שבכתב וידועים בראשי התיבות תנ"ך.

לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה – המשנה, התלמוד, ועליהם התחברו פירושים שונים מאת חכמים במשך הדורות כמו רש"י, רשב"ם, רמב"ן ועוד, ובנוסף גם חוברו קבצים הלכתיים המסדרים את הדברים לפי סדר מסוים כמו המשנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך. ספרים תורניים רבים מספור נכתבו לאורך הדורות, וכולם נלמדים עד היום ומהווים חלק מרכזי בעולמו התרבותי של הציבור היהודי הדתי.

הספרות התורנית היא מרכיב עיקרי של ארון הספרים היהודי, הכולל גם ספרות בעלת זיקה הדוקה ליהדות שאיננה בגדר ספרות תורנית.

תורה שבכתב

ערך מורחב – תנ"ך

המקרא או התנ"ך, המכונה במסורת היהודית "תורה שבכתב", הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש היסודיים של היהדות. ספרי התנ"ך חוברו בתקופות שונות ועל ידי מחברים שונים. תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך התרחש בתחילת תקופת בית שני על ידי אנשי כנסת הגדולה, ולפי המחקר המדעי זה הושלם רק בתחילת המאה הרביעית לספירה.

חלקי התנ"ך:

• תורה: כל מצוות הדת היהודית מופיעות בתוך התורה, וכן תולדות תחילת האנושות ואז של העם היהודי. התורה פותחת בבריאת העולם ומסתיימת במותו של משה.
• נביאים: קורות בני ישראל אחרי מותו של משה עד גלות בבל (נביאים ראשונים) ודברי נבואה לישראל ולאומות.
• כתובים: מבחר כתבי חוכמה ומוסר ותפילה, וכן מאורעות מסוימים מאותה תקופה של ספרי הנביאים.

ספרות חז"ל

ערך מורחב – ספרות חז"ל

כתיבת התורה שבעל פה

בתחילה, ההתפתחות לכדי "ספרות תורנית" (מעבר לספרי התנ"ך הכלולים בתורה שבכתב) הייתה בלתי אפשרית משום האיסור ההלכתי^[1] לכתוב את התורה שבעל פה. אף על פי כן, בזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם. סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת, על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד, נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.

המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים לזכור את לימודם. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל ייוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תישכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).

חיבורי חז"ל

עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף ובמקביל לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך הספרים עדיין לא זכו לתפוצה רבה משום שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות, ומשמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.

פירוש המקרא

ערך מורחב – פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות – פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסופה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

רש"י

ערך מורחב – פירוש רש"י לתורה

רבי שלמה יצחקי (רש"י) כתב במאה ה-11 את הפירוש הנודע ביותר לתורה. דרך פירושו של רש"י פונה במתכוון הן לקהל "עממי" והן לקהל תלמידי חכמים. הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית: "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו." כלומר, אין עניינו של רש"י להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים.

על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים, שמחבריהם מכונים לעיתים "מפרשי רש"י".

פירוש התלמוד

ערך מורחב – פרשנות התלמוד הבבלי

הפירושים המפורסמים והנלמדים ביותר לתלמוד הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה ה-11, והתוספות, שנכתבו בין המאה ה-12 למאה ה-14. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות התלמוד הבבלי, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום. עיון מעמיק יותר המבוצע בישיבות ובבתי המדרשות כולל פרשנים חשובים נוספים על הסוגיה הנלמדת. כגון רא"ש (רבינו אשר), רי"ף, נימוקי יוסף, ה"מרדכי" וכו'. (בדרך כלל לכל מסכת בש"ס יש את הפרשנים הגדולים שלה)

ספרות הסוד

ספרות ההיכלות והמרכבה

ערך מורחב – ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. ספרות זו, כפי שכונתה על שם הדרישה במעשה המרכבה ובהיכלות האל, שאליהם מגיעים באמצעות המרכבה, היא התשתית המיסטית והמאגית הקדומה ביותר אחרי הספרים האפוקליפטיים. היא זו שברבות השנים תצמח ממנה הקבלה – העיונית והמעשית. מעשה הבריאה וחלוקת העולמות העליונים, ניהול העולם ומעשי כשפים, שמות המלאכים ושמותיו השונים של האל – אלה הנושאים העיקריים של תורת הסוד המופיעה בספרות המרכבה.

ספר יצירה

ערך מורחב – ספר יצירה

בסוף תקופת התנאים (מאה 2–3) חובר ספר יצירה. הספר טוען כי לכל אות מאותיות האלפבית משמעות סודית בשלושת תחומי הבריאה: האדם, הכוכבים והזמן. האותיות וצירופיהן הם החלק המחבר את המיסטיקה הקדומה עם האסטרולוגיה ועם המאגיה הקשורה בכוח הטמון באותיות, אותו כוח שבעזרתו יצר האל את העולם. תפיסה זו היא מולידת סיפורו של המהר"ל שיצר את הגולם בכוח האותיות שחרט על הטיט וכוח הלשון (השבעות סודיות) וכן של הקמעות הנושאים צירופי אותיות ושמות מלאכים והאל. "יורדי המרכבה" של אותה תקופה משתמשים בטכניקה המאגית לעלייה האקסטטית על ידי "לבישת השם" – טקס שבו מכשף השבט הקדמון לבש בגד שעליו רקומים שמות האלים.

ספר הזוהר

ערך מורחב – ספר הזוהר

בסביבות 1280 פורסם ספר הזוהר^[2]. למעשה, מורכב הספר משנים עשר חיבורים, המבוססים על ספרי מיסטיקה יהודיים רבים שפורסמו בעבר, בהם גם ספרי סוד לא ידועים עד אותה תקופה. סודות עולם הספירות מצד אחד, וגורלם של היהודים מצד שני; האל הבורא והמתגלה, והאדם ביחסו אליו – אלה ציריו של האוסף הגדול הזה, המכיל חיבורים שונים שמתייחסים לתורת הסוד היהודית (פרדס (יהדות)).

פילוסופיה יהודית

ערך מורחב – פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

ספרות המוסר

ערך מורחב – ספרות המוסר

ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה והכוונה לחיים יהודיים נכונים, בעלי תוכן ומשמעות, בפרט לאור המציאות הקשה בגלות (תיקון המידות). החל מן המאה ה-18 נוספו למגמותיה קריאה לצדק חברתי.

קובצי הלכות

ערך מורחב – הלכה#קובצי הלכה

אלפי ספרי הלכה נכתבו במהלך הדורות. ספרי ההלכה הבולטים חוברו על מכלול הלכות. חלקם, כמו ההלכות רב אלפס והשולחן ערוך, רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה (בחוץ לארץ, להוציא מצוות התלויות בארץ). אחרים, כמו היד החזקה של הרמב"ם, על כל חלקי ההלכה או על מכלול נושאים.

ספרות השו"ת

ערך מורחב – ספרות השו"ת

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא מהתחומים הענפים והפוריים ביותר בספרות התורנית, בעיקר בנושאי ההלכה. השו"ת הוא מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. קיימים גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

ספרות חסידית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הספרות התורנית בעולם המודרני

המצאת הדפוס

עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה ומגוון האפשרויות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעיתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להיתר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.

תקופת המחשוב

ערך מורחב – מאגר תורני

התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות – החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת – שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.

בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית בת 82,700 ספרי יהדות^[3], מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הספרייה כוללת ספרי יסוד רבים ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמו כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. מדי שנה נוספים למאגר יותר מ-5,000 ספרים חדשים. ישנה גם גרסה מקוונת לאוצר החכמה המופעלת בפורמט של דמי מנוי (למעט מספר דפים ראשונים של כל ספר, הזמינים חינם).

פרויקט נוסף הוא מפעל "מקראות גדולות הכתר" של אוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של פרופ' מנחם כהן שהוא גם זה שהגה אותו, מנהל אותו מזה 30 שנה, המהדיר והעורך המדעי שלו. במפעל זה פותחה תוכנה ייחודית לאחזור מידע "תלת־ממדי" של טקסט, ניקוד וטעמים על הטקסט המקראי, וכמו כן אחזור מידע על המסורה, התרגומים ומגוון פרשני ימי הביניים. הטקסט המקראי הועלה על פי כתר ארם צובא ושוחזר באופן מדעי בחלקים החסרים של הכתר. הטקסט של התרגום הועלה הל פי כתבי היד התימנים המדויקים, והטקסט של המפרשים הועלה לאחר עבודה מדעית של סריקת מאות כתבי יד של מגוון פרשני ימי הביניים.

התועלת מאפשרויות אחסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.

התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית

ראו גם

• רשימת ספרים מארון הספרים היהודי
• ספרייה תורנית
• לשון הקודש
• מוציאים לאור של ספרי קודש

לקריאה נוספת

• ספר סופר וסיפור, ש"י עגנון, שוקן תשל"ח (1978).
• בית הוועד קובץ מאמרים בסוגיות הספר התורני, הרב יואל קטן והרב אליהו סולובייצ'יק [עורכים], ירושלים תשס"ג.

• Sefer HaPrenumerantn: Veg vayzer tsu prenumerirte Hebreishe sforim un zeyre hotmim fun 8,767 kehiles in Eyrope un Tsofn-Afrike. (New York: Library of the Jewish Theological Seminary and Ktav Publishing, 1975). xx, 384, xii pages.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ארון הספרים היהודי
טקסט בוויקיטקסט: ארון הספרים היהודי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרות תורנית

• מקראות גדולות הכתר – המהדורה המקוונת, מנחם כהן – מהדיר ועורך מדעי, אוניברסיטת בר-אילן
• Hebrew Books, אלפי ספרים סרוקים בפורמט PDF
• ספרי יהדות – מידע רב על ספרי יהדות רבים.
• ספריה וירטואלית בפורטל הדף היומי
• ספרות מקור באתר פשיטא – הפניות לספרות תורנית בטקסט מלא.
• אתר "מכון ממרא" – טקסטים מלאים של התנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד, משנה תורה לרמב"ם (כולל מנוע חיפוש טקסט)
• מאגר ספרות הקודש, סנונית – טקסטים הלקוחים מאתר "מכון ממרא" בעיצוב אחר, ועוד.
• מאגר הפניות לספרות יהודית סרוקה באתר איגוד ספרני היהדות.
• משאבי מידע אלקטרוניים ביהדות מאתר הספרייה הלאומית
• גבריאל יצחק רוונה, עיונים במפתחות ובהפניות בספרות התורנית (בעלון איגוד ספרני היהדות, גיליון לח)
• איתמר גרינולד, שאלת נגישותו של ארון הספרים היהודי, באתר הארץ, 30 במאי 2017
• ספרות יהודית דתית, דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיון אסף פרסומים תורניים, בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ראו תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד ב': ”דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב”
2. קבלה, באתר www.ka-gold-jewelry.com
3. נכון לפברואר 2017