המנחת וטייסת הכיבוי (249) על שם אלעד ריבן, דצמבר 2020
המנחת נבנה בשנת 1941 על ידי חיל האוויר המלכותי של בריטניה יחד עם שדות תעופה ומנחתים נוספים שנבנו באותה תקופה בארץ ושימשו אותו במלחמת העולם השנייה. המנחת נועד לסייע בשעת חירום לבסיס רמת דוד, שהיה לשדה התעופה המרכזי של חיל האוויר המלכותי בצפון הארץ. המנחת ננטש עם עזיבת הבריטים את הארץ. במבנים הנטושים התגוררו בשנת 1949 מתיישבי מושב היוגב טרם עלייתם על הקרקע.
בשנת 1975 הוקמה חברת "מגידו תעופה" (שנקראה אז "כנפי העמק") והחלה להפעיל בית ספר פרטי לטיסה הפועל מאז במנחת.[1] ב-11 באוקטובר1989 נחת בשעות הבוקר במפתיע במנחת מגידו מטוס מיג-23סורי וטייסו בסאם עאדל הצהיר כי ברצונו לערוק לישראל.[2]
בשנת 2009 עבר המנחת שיפוץ מסיבי ומצבו טוב והוא משמש בעיקרו את התעופה האזרחית הקלה. בתחומו פועלים בית ספר פרטי לטיסה ומועדון דאיה. הוראות הטיסה והנחיתה במנחת נקבעות על ידי רשות התעופה האזרחית ומתפרסמות באתר האינטרנט של הרשות.
המנחת נקרא כיום "מנחת מגידו מנחמי" על שמו של משה מנחמי, מייסד חברת "מגידו תעופה" ומנהל החברה עד פטירתו בשנת 2014.
הפיכה לשדה בין-לאומי
במרץ 2004, התקבלה החלטת ממשלה על יזום תוכנית להקמת שדות תעופה חדשים, ביניהם אותר מנחת מגידו כמיקום פוטנציאלי. בהמשך הוקמה ועדה ציבורית לבחינת תוכנית אב לשדות התעופה בישראל. הוועדה, בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, הגישה את המלצותיה בשנת 2008, שתומכו בהקמת שדה התעופה החדש במגידו. בשנת 2009, קיבלה ממשלת ישראל את ההמלצות והחליטה למנות צוותי היגוי משותפים למשרדי התחבורה, האוצר, הפנים ומערכת הביטחון, לקידום זמינות התוכנית לשדה.[3]
בחודש אוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הקמת שדה התעופה הבא של ישראל במגידו תוך פסילה של אפשרות האי המלאכותי מול חופי מרכז הארץ. חלופת מגידו אשר הועלתה לראשונה על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' הרצל בודינגר, נותנת פתרון לתעופה האזרחית בישראל לשנים הקרובות ולעתיד.[4] חלופה זאת נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הירוקים, וכן מצד עיריית באר שבע ומועצה אזורית רמת הנגב אשר מעוניינות שהשדה יוקם בשטחן. החלופה של השדה במגידו נבחרה כמעט רק בגלל התנגדותו של צה"ל להקמת השדה בנבטים.[5]
ב-2014 פורסם כי החלופה שנבחרה היא הפיכת בסיס רמת דוד לנמל תעופה בין-לאומי, אם כי גם במנחת מגידו צפויה לגדול פעילות התעופה לאחר סגירת שדה התעופה הרצליה.
המנחת ידוע בשל שדה הכלניות הגדל לידו ובו פרחי כלנית מצויה (Anemone coronaria) בשלל צבעים: לבן, גוני סגול ואדום. השדה, שפורח בחודשים ינואר-מרץ ומגיע לשיאו בחודש פברואר, הפך לאחת האטרקציות העיקריות של האזור. לצד השדה ישנה חורשת אקליפטוסים ובה ניתן למצוא פרחים נוספים.
בשנים האחרונות[7] התרבו בשדה צמחי קנרס סורי המסתירים חלק מהכלניות ומתחרים עימן על מקום מחיה. הקנרס הסורי פורח בעיקר בחודש מאי ולו פריחה סגולה גבוהה ובולטת, אך העלווה המסיבית שלו נובטת עוד בחורף.
.jpg)
.jpg)
