בינואר 1950 מונתה ועדת עירייה חדשה לבאר שבע לאחר שהעירייה הערבית מימי הבריטים חדלה להתקיים[2][3] וב-26 בפברואר1950 נערכה ישיבה חגיגית ראשונה של העירייה בראשות דוד טוביהו[4].
בבחירות של 1955 זכו מפא"י ב-4 מנדטים, מפ"ם ב-3 מנדטים, אחדות העבודה - 1 מנדט, המפד"ל ב-2 מנדטים, אגודת ישראל 1-מנדט, חרות-1, עובדים כלליים והעובד הדתי - 1 מנדט[5].
בבחירות של 1959 זכו מפא"י ב-5 מנדטים, מפ"ם ב-4 מנדטים, אחדות העבודה - 1 מנדט, המפד"ל ב-2 מנדטים, חרות-1, הציונים הכלליים - 1 מנדט, למען באר שבע עולי מצרים - 1 מנדט[6].
בבחירות של 1969 זכו המערך ב-9 מנדטים במועצה, המפד"ל ל-3 מנדטים, חרדים ב-1, גח"ל ב-3 מנדטים ורשימת "לתמורה" במנדט אחד[7].
בבחירות בדצמבר 1973 זכו המערך ב-9 מנדטים במועצה, המפד"ל ל-2 מנדטים, חרדים ב-1, הליכוד ב-4 מנדטים ורשימת "לתמורה" במנדט אחד[8].
בבחירות בנובמבר 1978 חבר ראש העיר אליהו נאווי לרשימת "לתמורה" הבלתי מפלגתית והרשימה זכתה ב-9 מנדטים.
המערך קיבל 5 מנדטים, חזית דתית מאוחדת - 4 מנדטים, הליכוד - 2 מנדטים והתנועה הדמוקרטית עודד - 1 מנדט[9].
בבחירות בנובמבר 1983 זכה המערך ב-5 מנדטים, רשימת אשל של אליהו נאווי ב-6 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים בשלוש רשימות שונות, הליכוד - 3 מנדטים, מפ"ם - 1 מנדט ורשימת "אביב" ב-1 מנדט. אליהו נאווי זכה בראשות העיר בסיבוב שני[10].
בבחירות בתחילת 1989 זכה בראשות העיר יצחק רגר מהליכוד עם מעל 60% מהקולות, לפני בנ"ץ כרמל (24%). למועצת העיר נבחרו, הליכוד - 10 מנדטים, המערך - 5 מנדטים, רשימה משותפת של מפלגת ש"ס ואגודת ישראל - 2 מנדטים, המפד"ל - 1 מנדט, רצ - 1 מנדט, ושלוש רשימות מקומיות - 4 מנדטים יחד[11].
בבחירות של 1993 התמודד אריה בר בראשות רשימה עצמאית נגד ראש העיר המכהן יצחק רגר, אשר גבר עליו עם 46% מהקולות מול קרוב ל-29%. למועצת העריה נבחרו, רשימתו של רגר - 5 מנדטים, רשימתו של בר - 4 מנדטים, הליכוד - 4 מנדטים, מפלגת העבודה - 3 מנדטים[12].
בבחירות של 1998 התמודד יעקב טרנר בראשות רשימה עצמאית נגד ראש העיר המכהן דוד בונפלד שנכנס לתפקיד לאחר פטירתו של רגר. טרנר זכה בקרוב ל-59% מהקולות, אל מול כ-40% מהקולות לבונפלד. למועצת העריה נבחרו, רשימתו של טרנר - 7 מנדטים, הליכוד בראשות בונפלד - 3 מנדטים, ישראל בעלייה - 5 מנדטים, מפלגת ש"ס - 3 מנדטים, המפד"ל ואגודה - 2 מנדטים, מפלגת העבודה - 1 מנדט, ארבע רשימות מקומיות קיבלו יחד 6 מנדטים[13].
בבחירות של 2003 זכה יעקב טרנר לכהונה נוספת לאחר שזכה במעל 48% מהקולות, אל מול יריביו העיקריים: אנדריי אוזן (16.7%) וצבי פוגל (15.4%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של טרנר ב-4 מנדטים, רשימתו של פוגל ב-2 מנדטים ורשימת הליכוד של אוזן ב-2 מנדטים. הדתיים שרצו במשותף קיבלו 4 מנדטים, "באר שבע ביתנו" של ישראל ביתנו זכתה ב-3 מנדטים ושלוש רשימות קטנות זכו כל אחד במנדט אחד. הישג מיוחד הגיע לרשימה של רוביק דנילוביץ' שקיבל 7 מנדטים[14].
בבחירות של 2008 גבר רוביק דנילוביץ' (60%) על יעקב טרנר (30%) ועל יוסי שלי מהליכוד (9%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של רוביק דנילוביץ' ב-8 מנדטים, רשימתו של טרנר ב-2 מנדטים, רשימה דתית ב-3 מנדטים, מפלגת ש"ס - 3 מנדטים, הליכוד - 1 מנדט, ישראל ביתנו 3 מנדטים וחמש רשימות מקומיות זכו יחד ב-7 מנדטים[15].
בבחירות של 2013 זכה דנילוביץ' ברוב מוחץ של מעל ל-92% מקולות הבוחרים ונבחר לכהונה שנייה. מפלגתו זכתה ברוב של 14 מושבים, מתוך 27 המושבים במועצת העיר, עליה מ-8 מושבים[16].
בבחירות 2018 שמר דנילוביץ' על הרוב מהבחירות הקודמות וזכה ב-92% ונבחר לכהונה שלישית. סיעתו זכתה ב-16 מנדטים ועלתה בשני מנדטים נוספים. מולו התמודדו משה ינאי (6%) ואפרים פיינבלום (2%). בבחירות למועצה זכתה רשימת הבית היהודי ב-2 מנדטים, הליכוד- 2 מנדטים, הסיעת הדתית גשר זכתה ב-2 מנדטים וכמוה גם ש"ס. באר שבע ביתנו זכתה למנדט אחד ושתי רשימות מקומיות זכו כל אחת במנדט אחד.
החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע - משמשת כזרוע הביצועית של עיריית באר שבע. אחראית על הקמת מיזמי העירייה. בין המיזמים אותם הקימה נמנים אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, המשכן לאמנויות הבמה ועוד.
מנהלת העיר העתיקה והתיירות - ממוקדת בעיר העתיקה. החברה מטפלת במרחב הציבורי, מרכזי התרבות ואירועי תרבות, קידום העסקים והתיירות.
מרכז סטארט אפ - המרכז המתמקד בהשכלה גבוהה, תעסוקה וקריירה ופיתוח קהילתי. מיועד לצעירי באר שבע, בגילאי תיכון ועד ללימודים אקדמאיים. המרכז ממוקם ברח' השלום 16 בבאר שבע.
