מירב אהרון גוטמן (נולדה ב-3 באוגוסט 1973) היא סוציולוגית של המרחב וסוציולוגית אורבנית המכהנת כפרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית והיו"ר האקדמי של 'החממה החברתית' בטכניון.
ביוגרפיה
אהרון גוטמן נולדה בקריית שמונה למרי ומשה אהרון וגדלה שם עד גיל 12. הבת הצעירה מבין שישה ילדים שהיו במשפחה. בהמשך עברה עם משפחתה ליבנה, ואחר כך לנתניה, לתל אביב ולהרצליה.
בתיכון למדה בקריית החינוך ע"ש גינסבורג ביבנה.
בצבא שירתה כמש"קית חינוך בגדוד 13 של חטיבת גולני, ולאחר שסיימה קורסי קצינות שירתה כקצינה ביחידה להשתלמויות של חיל חינוך בבית הספר למנהיגות של צה"ל.
לאחר שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון, שני ושלישי בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 סיימה תואר ראשון. בשנת 2001 סיימה את התואר השני. עבודת המ.א. שלה שנכתבה בהדרכת חיים חזן ואדריאנה קמפ, עסקה במהגרי עבודה פלסטינים בישראל בעידן הסכמי אוסלו.[1] בשנת 2006 סיימה את התואר השלישי. עבודת הדוקטור שלה נכתבה בהדרכת חיים חזן, ג'ון קומרוף (אנ') ורונן שמיר, ועסקה בקשר בין תכנון העיר אשדוד כעיר מודרנית הבנויה מרובעים לבין המבנה החברתי של העיר.[2]
עבודת הדוקטורט שלה זיכתה אותה בפרס לחוקרים צעירים ע"ש מארי קירי מטעם האיחוד האירופי, ובמלגת פולברייט לדוקטורנטים.
בהמשך קיימה פוסט-דוקטורט אחד באוניברסיטה העברית בירושלים באירוח של פרופ' תמר אלאור ופוסט-דוקטורט שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (לאחר שקיבלה בשנית מלגת פולברייט) באירוחו של פרופ' גיל אייל.
לאחר שחזרה לארץ עבדה כמרצה במספר מוסדות אקדמיים ובהם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב.
בשנת 2013 התמנתה כחברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בשנת 2016 התמנתה למרצה בכירה, בשנת 2022 קיבלה קביעות, ובשנת 2024 התמנתה לפרופ' חבר.
בנוסף, משנת 2020 התמנתה ליו"ר האקדמי של 'החממה האקדמית' בטכניון ומשנת 2021 היא משמשת עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
מחקרה
את מחקריה של אהרון גוטמן ניתן לחלק לשתי תקופות: בתקופה הראשונה ערכה מחקר סוציולוגי הנשען על אתנוגרפיות עירוניות והתרכזה בנושאי ליבה בחברה הישראלית. בתקופה השנייה, החל משנת 2014, התמקדה במודלים מבוססי נתונים בתלת־ממד ככלי עזר למחקר העירוני ולתהליכי קבלת החלטות בתכנון ערים ואזורים.
- במסגרת כתיבת הדוקטורט שלה חקרה דפוסים של אזרחות בעיר לאום מודרנית בישראל, אשדוד. במחקרה עמדה אהרון גוטמן על הקשר שבין תכנון העיר אשדוד כעיר מודרנית הבנויה ברבעים, למבנה החברתי. היא הייתה מהראשונות שעמדה על חשיבותן של ערי הביניים, אותן כינתה גם ערי תיכון. במחקרה חקרה מספר נושאי-משנה: המבנה החברתי של העיר והקשר שבינו ובין המבנה העירוני, מחקר על התזמורת האנדלוסית הישראלית ומחקר בקרב סניף הליכוד בעיר אשדוד. מסקנותיה העיקריות של אהרון גוטמן היו כי מבחינה טיפולוגית יש לראות את אשדוד כעיר לאום מודרנית, כמו ערים אשר ניבנו לאחר מלחמת העולם השנייה במדינות אשר השיגו את עצמאותן בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים, דוגמת צ'אנדיגר בהודו וברזיליה בברזיל. לגבי התזמורת האנדלוסית היא תיארה נתיבים חדשים של מוביליות חברתית של מזרחים בישראל באמצעות הבניה חברתית של יוקרה. בהתבסס על מחקרה בסניף הליכוד המקומי באשדוד היא תיארה את האופנים שבהם תושבי העיר צרכו את תבנית ההתארגנות הדמוקרטית כדי לייצר מוביליות חברתית. הייתה מהראשונות לתאר את "השיטה" אשר עמדת בבסיס המפלגה: התפשטות מכל אידאולוגיה ויצירת דפוס אותו כינתה ID-ology: אידאולוגיה מבוססת זהות.
- ב-2013 החלה לחקור, ביחד עם פרופ' ניר כהן, את משברי העבודה באזורי הספר הישראלים. במחקריהם הם כרכו בין עבודה ובין תפיסת האזרחות אותה כינו "עבודת האזרחות" ועמדו על הזמן של הכלכלה הפוליטית בהקשרים של סגירת המפעלים המסורתיים באזורי הספר ועל אסטרטגיות חיים של צעירים באזורי הספר.
- אהרון-גוטמן הובילה, יחד עם ד"ר מוריאל (מורי) רם, פרויקט מחקרי על דת ועירוניות. הפרויקט מבוסס על אבחנתה של אהרון גוטמן כי בתי כנסת עירוניים שנוסדו על ידי עולים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה מהווים מוסדות חברתיים חשובים אך עם זאת אף מחקר העוסק בדת בישראל לא עסק בתפקידם האורבני ובייחוד מזווית סוציולוגית. במחקרם ביקרו את התפיסות המקובלות בתכנון עירוני, שהתעלמו מהעירוניות הגלומה בבתי הכנסת כמבנה קהילתי-חברתי המחולל עירוניות. בחיפוש אחר אפשרויות אחרות לתכנון, חקרו אהרון גוטמן ורם בתי כנסת לא רשמיים שהוקמו בישראל על ידי חברי קהילות מזרחיות בעכו, כגון בית הכנסת בחצר בית פרטי, בית כנסת בקומת עמודים בשיכון ובית הכנסת הקהילתי שרבים עולים אליו לרגל. במחקרם טענו כי בתי הכנסת, והמאמץ היומיומי להשגת מניין, הפכו למוצבים קדמיים במאבק על זהותה היהודית של עיר מעורבת.
- ביחד עם תלמידותיה ד"ר דפנה לוין ונועה פראוור עסקה אהרון גוטמן בהשלכות החברתיות של תהליכי התחדשות עירונית. מחקרים אלה יצאו נגד התפיסה כי הציבור הוא גוף מוחלש הנתון למניפולציה של יזמים ושל הממשלה. מחקרים אלה עמדו על היותם של עסקאות מכוח תוכניות להתחדשות עירונית "עסקאות חברתיות" שהציבור משתתף פעיל בהם על מנת לספק לעצמו רשתות ביטחון בשל שחיקת השכר והפנסיה. מחקרים אלה הוסיפו נדבך נוסף לניתוח שלושת הדורות בהתחדשות עירונית: אותו כינו "דור המינוף העצמי", האופנים בהם הציבור עושה מוביליות חברתית שאיננה קשורה במוביליות במרחב.
- אהרון גוטמן חקרה פשע בערים וטענה להתקבצות של פשיעה בקווי גבול עירוניים בערים מעורבות.
- בנוסף חקרה את ההשלכות החברתיות של מעבר יחידות צה"ל לנגב – שם עמדה על המושג "המרות הון" כמושג מפתח בתהליכי פיתוח אזורים.
מחקרה העכשווי
אהרון גוטמן פיתחה והקימה מתווה חדשני של מעבדה בתחום של סוציולוגיה עירונית. המעבדה הקרויה Smart Social Strategy Lab היא מרחב של יצירה, מחקר ועיצוב מדיניות ציבורית. הפילוסופיה של המעבדה היא היותה מרחב של ניתוח העיר כטקסט, הן במובנו כנתונים מרובים והן כטקסט ויזואלי המוכר לנו כמפה וכמודל עירוני.[3]
המעבדה עוסקת בייצוג פני שטח חברתיים (social Landscape) באמצעות קרטוגרפיה חברתית המשתמשת במודלים עירוניים ממוחשבים בתלת־ממד המבוססים על נתונים המהווים במעבדה זו תשתית למחקר ולעיצוב מדיניות חברתית. מן הבחינה המתודולוגית המעבדה נשענת הן על תפיסות כמותניות הרואות בעיר בעיה של מורכבות גבוהה, והן על תפיסות איכותניות מתקדמות המתגלמות בנושא של מדעי הרוח הדיגיטליים.
אהרון גוטמן ותלמידיה פיתחו את המושג טופוגרפיות חברתיות כדי לנתח ולייצג סוגיות של אי שוויון מרחבי. ביחד עם דוד ברג חקרה אהרון גוטמן את הרעיון של טופוגרפיה חברתית כדרך חדשה לחשב מרחק חברתי-גאוגרפי. הם חקרו את הקשר שבין אי שוויון מרחבי לייצוא של פשיעה לעיר ראשה. במחקרם הראו, כי ערים אשר נמצאות בסמיכות גבוהה מן הבחינה הגאוגרפית ומקיימות אי שוויון גבוה – מייצאות את שיעור הפשע הרב ביותר לעיר הראשה. ביחד עם תלמידתה, ד"ר בת אל רביד יוסף, הן פיתחו את הרעיון של "תאום דיגיטלי חברתי": תפיסה ומתודולוגיה אשר מסבה את הרעיון של ייצוג עירוני ממוחשב לסדר יום חברתי. המעבדה אף עוסקת בפיתוח של פרוטוקולים של שותפות ציבורית המבוססת על עבודה בחלל הייחודי של המעבדה. ביחד עם ד"ר רז וינר חקרה אהרון גוטמן את הסוגיה – כיצד חוויית נתונים בתוך חלל אימרסיבי[4] משפיעה על תהליך קבלת החלטות.
מחקר בעת מלחמה
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקימה את קבוצת המחקר "הביתה" במוסד שמואל נאמן אשר כוללת חוקרים וחוקרות ממגוון תחומים. הקבוצה פרסמה נייר מדיניות העוסק במדיניות שיבה הביתה עם שוך הקרבות, ו"רוח צפונית" – ממצאי סקר שנערך בקרב מפונים מן הצפון.
ייעוץ ויישום בתחומי התמחותה
אהרון גוטמן התמחתה בתכנון חברתי, הייתה שותפה בכתיבה של תוכניות אסטרטגיות ובכתיבת תוכניות אב לקיבוצים וערים. בשנים 2009-2011 הקימה ועמדה בראש 'המרכז לעירוניות ים תיכונית' בעיר בת ים. בשנים 2012-2013 שימשה כראש אגף תכנון אסטרטגי בעיר חולון במשך כשמונה חודשים. שימשה כיועצת עבור משרד הביטחון בנושא של העתקת בסיסי צה"ל לנגב. בשנים 2018–2023 שימשה כחברה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שם הקדישה מאמץ רב בקידום תסקיר השפעה על הבריאות, תוכנית המתאר למכרות ומחצבים ומיקום נמל תעופה חלופי.
אקטיביזם חברתי
כחלק מרגישותה לעוולות חברתיות, אי-צדק ואי-שוויון חברתי, מתלווה לפעילותה האקדמית של אהרון גוטמן גם אקטיביזם חברתי. אקטיביזם חברתי זה בא לידי ביטוי בפעילויות ובמיזמים הבאים:
- הייתה בין המקימים של 'אוניברסיטת קיץ לנוער' במסגרת אוניברסיטת תל אביב. תוכנית לתלמידות ותלמידים מצטיינים מיישובי הפריפריה, שמטרתה קירוב תלמידי הספר להשכלה גבוהה.
- כאמא צעירה התחברה לקבוצת נשים תושבות העיר הרצליה והן הקימו את 'מרכז אגדה'. מרכז קהילתי לנשים לאחר לידה המתגוררות בעיר (ולילדיהן עד גיל 5), שייצר רשת של תמיכה עבור אימהות צעירות.
- במסגרת המחאה 2023, הייתה אהרון גוטמן ממייצגי הקול החברתי במחאה. היא בלטה בנאומה 'אמת לכוח' בקפלן (המחאה נגד הרפורמה המשפטית), וביחד עם פעילים נוספים הקימה את הבמה החברתית אל מול מצודת זאב. בעקבות נאומה 'אמת לכוח' הוזמנה אהרון לדבר במחאה בבמות שונות.[5]
- אהרון גוטמן מפרסמת בעיתונות היומית מאמרי דעה במסגרתם היא מעלה על סדר היום סוגיות חברתיות ואזרחיות הנסמכות על מחקריה. למשל: "בצפון לא מתרחש פינוי, מתחילה הגירה",[6] "תנו לראשי הערים לנצח", מאמר שבו קראה להעביר סמכויות ניהול לראשי הערים במהלך המלחמה,[7] או "הקלף החזק של תושבי הצפון", מאמר שבו עמדה על היכולת של תושבי הצפון לדרוש לחזור ליישובים מועצמים, ביום שלאחר המלחמה.[8]
עיסוקים נוספים
אהרון גוטמן השתתפה במשך השנים בכמה פרויקטים אמנותיים, שמשיקים לתחומי התמחותה האקדמיים:
בעקבות עבודת המעבדה החלו אהרון גוטמן ותלמידיה לעסוק באמנות נתונים. עיסוק זה הוביל למספר תצוגות אמנותיות:
- בהובלה של ד"ר דפנה לוין הם הציגו את העבודה 'מגדלים פורחים, ערים שוקעות' במסגרת התערוכה 'דיסצנזוס' במוזיאון תל אביב לאמנות.
- בהובלה של ד"ר רז וינר הם הציגו את העבודה 'מקרה בודד' במסגרת 'פסטיבל א-ז'אנר ליצירה רב תחומית ופרפורמנס', תיאטרון תמונע.
- אהרון גוטמן ותלמידיה הציגו את העבודה 'קונסטלציה של בדידות' במסגרת הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה (אנ').
חיים אישיים
מירב נשואה לפרופ' רואי גוטמן, חבר סגל במכללה האקדמית תל-חי וחוקר במרכז ידע גליל עליון (מיג"ל). היא אם לשלושה ילדים, ומתגוררת בראש פינה.
פרסומיה
מבחר ממאמריה
אהרון גוטמן פרסמה יותר מ-50 מאמרים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:
בעברית
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- מירב אהרון גוטמן, "קבלו את התזמורת האנדלוסית הישראלית! – לביקורת המושג רב-תרבותיות בישראל", אלפיים, 33, נובמבר 2008.
- מירב אהרון גוטמן, כלוב הברזל של האתניות, סוציולוגיה ישראלית 12(1), 2010, עמ' 181-210, JSTOR 23442833
- מירב אהרון גוטמן, "אין מקום לפוליטיקה בשכונה": אמנות ציבורית בשכונת קו תפר בירושלים - בין הפוליטי לחברתי, תיאוריה וביקורת 46, 2016, עמ' 91-116
באנגלית
- Aharon-Gutman, M. (2009). "It will be quiet enough when we’re dead – now is the time to live: Between planning the modern city and living in it". Planning Theory and Practice, 10(2): 213-231.
- Aharon-Gutman, M. (2017). "Art’s failure to generate urban renewal: Lessons from Jerusalem". Urban Studies, 55(15): 3474-3491.
- Aharon-Gutman, M., Schaap, M., & Lederman, I. (2018). "Social topography: Studying spatial inequality using a 3D regional model". Journal of Rural Studies, 62: 40-52.
- Aharon-Gutman M. (2021). "Border disorder: On urban boundary work and crime in the divided city". Theoretical Criminology, 25(1):127-148.
פרסומים אחרים
- מירב אהרון גוטמן וחגית זמרוני, כיצד צבא כמנוע פיתוח אזורי מעצב את שוק הדיור בעיר פיתוח בתהליכי התחדשות?: ניתוח ולמידה של מקרה עיר הבה"דים – ירוחם בתלת מימד, הרצליה, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, 2017.
- מירב אהרון גוטמן, רוח צפונית: פטריוטיות מקומית ומשבר מדינתי: ממצאי סקר מפונים, חיפה, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 2024.
קישורים חיצוניים
סרטונים
הערות שוליים
- ^ מירב אהרון גוטמן, ארץ, עבודה: על מהגרי עבודה פלסטינים בעידן אוסלו (תיזה בהנחיית חיים חזן ואדריאנה קמפ), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 2001
- ^ מירב אהרון גוטמן, לתכנן ולחיות את עיר הלאום המודרנית: על גבולות ומגבלות האזרחות בישראל של שנות ה-2000 (בהדרכת חיים חזן, ג'ון ל. קומרוף ורונן שמיר), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, 2005
- ^ Smart Social Strategy Lab (3S), Smart Social Strategy Lab (3S)
- ^ חלל אימרסיבי הוא מרחב שאפשר להיטמע בו (כפי שקיים בעולם המציאות המדומה).
- ^ נטע חוטר, אמת דיברתי, באתר מאקו, 13 באפריל 2023
- ^ מירב אהרון גוטמן, דעה | בצפון לא מתרחש פינוי, מתחילה הגירה, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023
- ^ מירב אהרון גוטמן, דעה | תנו לראשי הערים לנצח, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ מירב אהרון גוטמן, דעה | הקלף החזק של תושבי הצפון, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2024
- ^ נעם בן זאב, הצלילים הכואבים של התזמורת האנדלוסית, באתר הארץ, 19 ביולי 2010
