עברית (השפה העיקרית לכל הדורות בהווה), עבור הדורות הוותיקים יותר: ערבית (ובפרט קבוצת ניבים של השפה הערבית) ושפות אחרות כמו יהודית פרסית (אנ'), כורדית, צרפתית, אורדו, פשטו, טמילית, מלאית, מראטהית, ג'והורית, ובוכרית
כ-607,900 מהיהודים המזרחים בישראל הם מהגרים וצאצאים מהדור הראשון של יהודים שהיגרו לישראל ואיתם דת יהודית וכמה מהמנהגים הערבים וכמו כן השפה הערבית.[3] יהודים ישראלים רבים יותר הם דור שני ושלישי לעולים יהודים מזרחים, ועל כן חלקם הם גם צאצאים של קבוצות אתניות אחרות. הקבוצות האתניות הדומיננטיות האחרות בקרב יהודי ישראל הם יהודים אשכנזים ויהודים ספרדים. לעיתים קרובות היהודים המזרחים, היהודים הספרדים, והיהודים של צפון אפריקה מקובצים יחד בשל הדמיון הניכר "לצופה מהצד" בהיסטוריה של כל הקבוצות הללו אשר אבותיהם חיו במשך דורות תחת שלטון מוסלמי ומשום שבניגוד לקבוצות רבות אחרות בחברה הישראלית, הקהילות הללו הצליחו להגר כמעט כולן לישראל מארצות מגוריהם במהלך המאה ה-20.
נכון לשנת 2005 כ-61% מהיהודים בישראל היו ממוצא מזרחי מלא או חלקי.[4]
ילדי פליטים יהודים מתימן במעברת "בית ליד" בשרון, 1950פליטים יהודים מעיראק אשר הגיעו לנמל התעופה בלוד ומתכוננים לנסיעה למעברה, 1951
לאחר הקמת מדינת ישראל ובעקבותיה מלחמת העצמאות השליטים במדינות המוסלמיות גירשו את מרבית היהודים המזרחים או שהם בחרו לעזוב מרצונם.[5] מרביתם היגרו למדינת ישראל.
המדיניות האנטי-יהודית שהייתה רווחה במדינות המוסלמיות במהלך שנות ה-50 וה-60 בעקבות הקמת מדינת ישראל הובילה לכך שמספר רב של יהודים מזרחים היגרו לישראל ממדינות שונות ברחבי המזרח התיכון. כ-25,000 יהודים מזרחיים ממצרים היגרו לישראל בעקבות מלחמת סיני בשנת 1956, אשר הוביל בהמשך לכך שרוב היהודים המזרחיים עזבו את מדינות ערב. הם הפכו לפליטים ורובם עלו לישראל.
הקליטה בחברה הישראלית לא הייתה פשוטה. טראומת הקרע מארצות מוצאם של היהודים המזרחים הסתבכה עוד יותר בעקבות קשיי המעבר שהם חוו עם הגעתם לישראל. מהגרים ופליטים רבים הועברו בתחילה לערי אוהלים שהוקמו בחיפזון (המכונים מעברות) והיו רבים שעברו לגור בעיירות הפיתוח באזורי הפריפריה של מדינת ישראל. ההתיישבות במושבים הצליחה רק באופן חלקי מכיוון שרבים מהיהודים המזרחים עבדו שם רק כבעלי מלאכה וסוחרים ורובם לא עסקו בעבודות החקלאיות. משום שרוב הפליטים השאירו מאחוריהם את רכושם בארצות מולדתם בעת המעבר לישראל, רבים סבלו מכך שמעמדם החברתי-כלכלי הוחמר, בעיקר בשל ההבדלים התרבותיים והפוליטיים שהיו להם מול הקהילה האשכנזית הדומיננטית. יתר על כן, באותה התקופה נאכפה מדיניות הקיצוב שגרמה לקשיים כלכליים ניכרים בקרב הפליטים.
היהודים המזרחים שהגיעו לישראל דיברו שפות רבות. רבים, במיוחד אלה שהגיעו מאזור צפון אפריקה ואזור הסהר הפורה אשר דיברו ניבים שונים של ערבית, אלו שהגיעו מאיראן דיברו פרסית, יהודי ההרים (יהודי קווקז) מאזרבייג'ן ודאגסטן דיברו ג'והורית, יהודי בגדאד מהודו הגיעו עם אנגלית; יהודי בוכרה מאוזבקיסטן וטג'יקיסטן דיברו בוכרית, קהילת בני ישראל שהגיעו מאזור מהארשטרה שבהודו דיברה מראטהית, ויהודים מזרחים שהגיעו ממקומות אחרים דיברו בין היתר גאורגית, גאורגית יהודית,ואף שפות נוספות. השפה העברית הייתה מבחינה היסטורית שפת התפילה עבור מרבית הקהילות היהודיות שלא גרו בישראל, כולל של היהודים המזרחים. לפיכך, עם הגעתם לישראל הביאו עימם היהודים המזרחים תרבות, מנהגים ושפה אשר היו שונים מאלו של יהדות אשכנז.
פערים ואינטגרציה
ההבדלים התרבותיים בין היהודים המזרחים ליהודים האשכנזים השפיעו על מידת האינטגרציה שלהם בחברה הישראלית, ולפעמים הפער בין היהודים שהגיעו ממזרח אירופה ליהודים שהגיעו מהמזרח התיכון היה מהותי במיוחד. הסגרגציה, במיוחד בתחום הדיור, הגבילה לאורך השנים את אפשרויות האינטגרציה של יהודים מזרחים רבים.[7] עם השנים נישואי תערובת בין יהודים אשכנזים ליהודים מזרחים הפכו נפוצים יותר ויותר בישראל וכתוצאה מכך, בסוף שנות ה-90 כ-28% מכלל ילדי ישראל היו צאצאים להורים ממוצאים אתנים שונים (לעומת 14% בשנות ה-50).[8] יש הטוענים שנישואי תערובת לא נוטים להקטין את ההבדלים במצב הסוציו-אקונומי בין הקבוצות השונות באוכלוסייה,[9] אף על פי כן נישואי התערבות בהחלט מסייעים להקטין את ההבדלים במצב הסוציו-אקונומי של ילדי נישואי התערבות.[10]
אף על פי שהאינטגרציה החברתית של צאצאי היהודים המזרחיים משתפרת כל העת, עדיין קיימים פערים בחברה הישראלית. מחקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא שיהודים מזרחים נוטים פחות להמשיך ללימודים אקדמאיים מאשר יהודים אשכנזים. שיעור היהודים האשכנזים ילידי ישראל אשר נוטים ללמוד באוניברסיטאות גבוה פי שניים משיעור היהודים המזרחים ילידי ישראל שלומדים באוניברסיטאות.[11] יתר על כן, אחוז היהודים המזרחים בעלי השכלה אוניברסיטאית נותר גם נמוך בהשוואה לקבוצות מהגרים ממוצא אשכנזי שהיגרו לישראל אחרי היהודים המזרחים, כגון היהודים ממוצא רוסי.[12] בשנת 2004 ההכנסה הממוצעת של היהודים האשכנזים הייתה גבוהה ב-36 אחוז מזו של היהודים המזרחים.[13]
^Jews, Arabs, and Arab Jews: The Politics of Identity and Reproduction in Israel, Ducker, Clare Louise, Institute of Social Studies, The Hague, Netherlands
^Yiftachel, Oren (2003-03-07). "Social Control, Urban Planning and Ethno-class Relations: Mizrahi Jews in Israel's 'Development Towns'". International Journal of Urban and Regional Research. Digital object identifier. 24 (2): 418–438. doi:10.1111/1468-2427.00255.
^Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly. 2006. Socioeconomic Status and Demographic Behavior of Adult Multiethnics: Jews in Israel.
^Yogev, Abraham; Jamshy, Haia (1983). "Children of Ethnic Intermarriage in Israeli Schools: Are They Marginal?". Journal of Marriage and Family. 45 (4): 965–974. doi:10.2307/351810. JSTOR351810.
