היחסים בין שווייץ לעם היהודי ולתנועה הציונית החלו זמן רב טרם הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, כאשר שווייץ נודעה לאורך ההיסטוריה בסובלנותה וביחסה הנוח כלפי בני העם היהודי, וזאת בניגוד מסוים לשכנותיה הסובבות. יחס סובלני זה היה בין הגורמים שהביאו את מנהיגי התנועה הציונית, ובראשם בנימין זאב הרצל, לבחור בבזל כמקום כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, בשנת 1897. היחס האוהד הביא לכך שבסך הכל, מתוך 22 קונגרסים ציוניים שהתכנסו, 15 מתוכם נערכו בשווייץ. נוסף על כך, עוד בימי המנדט הבריטי התקיימו מגעים ישירים בין היישוב היהודי בארץ ישראל לפקידים במשטר השווייצרי. בתקופה זו שווייץ החזיקה בקונסוליה רשמית בירושלים, וכמו כן בשלוחה בתל אביב. ב־25 בינואר 1949 הכירה שווייץ הכירה רשמית במדינת ישראל, ופתחה קונסוליה בתל אביב. ב־1958 שודרגה הקונסוליה לשגרירות.
לאורך השנים, ובשל העוינות של מדינות ערב כלפי ישראל, שמנעה ממדינות רבות בעולם מלכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עימה, שווייץ שימשה למעשה כמתווכת בין רבות ממדינות אלו לישראל, בתחומים שונים, וזאת הודות למוניטין העולמי שלה כגוף נייטרלי. בין מדינות אלו ניתן למנות את הונגריה (1967 - 1989), גינאה (1967 - 1973), סרי לנקה (1970 - 1976), מדגסקר (1973 - 1994), ליבריה (1973 - 1983), חוף השנהב (1973 - 1986) וגאנה (1973 - 2002). כמו כן, שווייץ שימשה כמתווכת בין ישראל לאיראן בין השנים 1958 - 1987.
בנובמבר 1952 חתמו שר החוץ משה שרת וציר שווייץ בישראל אוטו זייפרט על הסכם אווירי.[1]
ב-1 באוקטובר 1985 נכנסה לתוקף אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל ושווייץ המגדירה את הזכויות הסוציאליות של מהגרים בין המדינות.[2]
החל משנת 2000, ובעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה והסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין שתי המדינות נפגעו במידה מסוימת. בין היתר, בין השנים 2002–2005, מנעה שווייץ באופן גורף מכירה והעברה של ציוד צבאי לישראל, כאשר איסור זה פג רק בעקבות תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. עם זאת, גם בתקופה זו, וביתר שאת משנת 2005, שווייץ משמשת כמתווכת בין ישראל לגורמי הרשות הפלסטינית, ובינה לבין ישראל מתקיים דיאלוג פוליטי יציב ומתמשך.
ב-2003 חתמו שר החוץ סילבן שלום ושגריר שווייץ איטן ארנסט על אמנה בדבר מניעת כפל מס.[3][4] ב-2006 חתמו המדינות על הסכם הסכם תעופה חדש המאפשר להגדיל את מספר הטיסות בין המדינות.[5]
היחסים בין המדינות ספגו מהלומה נוספת בעקבות כינוסה של ועידת האו"ם נגד הגזענות, אשר נפתחה ב-20 באפריל2009, וזאת בז'נבה שבשווייץ. הסכמתה של ממשלת שווייץ לקיומה של הוועידה בשטחה, וכן פגישתו של ראש ממשלת שווייץ הנס-רודולף מרץ עם נשיא איראןמחמוד אחמדינז'אד, הביאו לביקורת נוקבת מטעם גורמים בממשלת ישראל ובציבור הישראלי[6], וכן להשבתו של שגריר ישראל בשווייץ, לצורך "התייעצויות"[7]. בתגובה הבהירה הממשלה השווייצרית כי היא מהווה גורם נייטרלי, ואינה מהווה צד בסכסוך שבין ישראל ואיראן[8].
למרות שיתוף הפעולה בין המדינות, קיימת מחלוקת חריפה בין המדינות בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, כאשר שווייץ נוהגת להצביע נגד ישראל ברוב הצבעות האו"ם, ואף בכאלה שרוב מדינות אירופה לא מצביעות בעדן. בנוסף לכך שווייץ מממנת בהיקף רחב עמותות מישראל שעוסקות בסכסוך הישראלי פלסטיני.[דרוש מקור][מפני ש...]
ב-28 באוקטובר 2021 נפגשו ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ונשיא שווייץ גי פרמלן בירושלים.[10]
לאחר טבח שבעה באוקטובר משרד החוץ השווייצרי פרסם הודעת גינוי [1]. ב-26 באוקטובר, משרד החוץ השווייצרי הודיע כי הוא משעה את המימון ל-11 ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראליים [2]. ב-22 בנובמבר, שווייץ הודיעה שעד סוף פברואר היא תקדם חקיקה שאוסרת על פעילות חמאס. "זוהי התגובה ההולמת ביותר למצב השורר במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר" [3]. ב-12 בדצמבר, הפרלמנט השווייצרי הצביע בעד הפסקת המימון לאונר"א לאחר תמיכה חלק מעובדיה בפעילות חמאס [4]
שיתוף פעולה מסחרי
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בז'נבה. הנספחות אחראית על שני תחומים מרכזיים: הראשון, ייצוג ישראל בארגון הסחר העולמי (WTO), השתתפות בוועדות הארגון וגיבוש ניסוח והבעת העמדה הישראלית בפורומים הרשמיים השונים. השני, פיתוח וקידום פעילויות כלכליות בין המדינות, הכוללות בין היתר: קידום וגיוון סחר בילטרלי, משיכה ועידוד השקעות זרות ויצירת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות רב לאומיות, הממוקמות בשווייץ. הנספח הכלכלי בשווייץ הוא ד"ר שי מוזס[11], המכהן גם כסגן השגריר לארגון הסחר העולמי. הייצוא לשווייץ בשנת 2011 הסתכם ב-1.438 מיליארד דולרים, מתוכם בלטו תחום המכונות והציוד החשמלי (28.3 מיליוני דולרים) ותחום המכשירים והכלים האופטיים, הפוטוגרפיים, הרפואיים וכלי המדידה (21.6 מיליוני דולרים). היבוא הסתכם ב-3.961 מיליארדי דולרים, כשתחום המוצרים הפרמצבטיים בלט עם 364.1 מיליוני דולרים.
פרשות ריגול
בשנות השישים סייעו מדענים גרמנים למצרים בפיתוח טכנולוגיה צבאית. ב-2 במרץ 1963 נעצרו בשווייץ שליחי "המוסד", לאחר שאיימו על בתו של אחד מהמדענים הגרמניים בבזל[12].
ב-1998 נתפסו סוכני מוסד שניסו להתקין ציוד האזנה בבית של פעילי חזבאללה בשווייץ.[15] ב-2004 נתפסו סוכני מוסד שניסו להטמין מכשיר ציתות בנציגות איראנית בשווייץ, והפרשה האיצה את התפטרותו של דני יתום מראשות המוסד.[16]