חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס - מנכ"ל משרד הביטחון
שלבי הבנייה האחרונים של הכור הגרעיני בשורק בפברואר 1960
מדענית הגרעין אביבה גלעדי עם פרופסור עמוס נוטע , וחוקר נוסף בעבודה במרכז למחקר גרעיני - שורק, 1963
שטר כסף ישראלי ועליו מופיע הכור בתכנון ג'ונסון
בול "כור המחקר הגרעיני", 1960. עיצוב: פאול קור
המרכז למחקר גרעיני שׂורק (בראשי תיבות : ממ"ג שורק ) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום הגרעין במדינת ישראל . במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.
בניגוד למכון השני, הקריה למחקר גרעיני – נגב , המכון נמצא תחת פיקוח הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית .
הקמה
המרכז הוקם ב-1958 , סמוך לשפך נחל שורק שממערב לעיר יבנה , על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית , לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. הוא נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט , אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום ", על ידי ארצות הברית , בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר . לצורך הפעלת הכור קיבלה ישראל מארצות הברית 150 מוטות דלק.
מתכנן האתר היה האדריכל משה זרחי . בניין הכור הגרעיני עצמו תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון [ 1] בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח ,[ 2] מקימו ומנהלו הראשון.[ 3]
הכור החל לפעול ב-16 ביוני 1960 .[ 4]
מ-1960 עד 1975 סיפקה ארצות הברית 19 ק"ג אורניום מועשר לכור.[ 5] ב-1977, על רקע אי-הצטרפות ישראל לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני , חדלה ארצות הברית מלספק אורניום לישראל, לפי החלטת הקונגרס .
בינואר 2010 הוחזרו לארצות הברית 102 מוטות דלק משומשים מהכור בשורק.[ 6]
התאונה הרדיולוגית
ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני שורק תאונה רדיולוגית, במתקן השייך לחברה פרטית העוסקת בעיקור מוצרי מזון על ידי קרינת גמא . תאונה זו הביאה למותו של עובד החברה. מעט אחרי השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך העובד כיבה את הכריזה, פתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא שכלל מקור קרינת גמא עשוי קובלט -60. העובד, שלא היה מודע לקרינה, החל לחוש חום עז בעיניו לאחר כדקה ועזב את התא. הוא נלקח לבית החולים ונפטר כעבור 36 ימים מתסמונת קרינה חריפה .[ 7]
כיום
בנוסף לכור המחקר, הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית , כולל המרכז גם מאיץ פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.
כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים, הכוללים: פיתוח לייזרים , שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות , חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים. בנוסף, בסוף שנת 2018 הוקם במרכז המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP) , בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון . משימתו של ICAP היא לספק לתעשייה ולמוסדות האקדמיים את המתקנים והידע המעודכנים ביותר במדעי הפוטוניקה, על מנת לאפשר התקדמות משמעותית במגוון רחב של טכנולוגיות קריטיות.[ 8]
במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית וכללית , כימיה , מתמטיקה ועוד.[ 9]
בזמן ירי רקטות לאזור יבנה או אשדוד, הכור מושבת.[ 10]
מנהלים
יובל נאמן , 1961–1963 (מנהל מדעי)
שמעון יפתח , 1963–1968
ישראל פלח , 1971 –1982 ,[ 2] המנהל הראשון, שכיהן באותו תפקיד, תחת התואר "מנהל הכור".[ 3]
גדעון פרנק , 1982 –1990 .
אוריאל הלביא , 1990–1997 .[ 11]
דב ברק , 1997 .
צבי קפלן , 1997–2002 .[ 12]
אהוד אזולאי , 2002 –2009 .[ 13]
ישראל רוטמן , 2009–2014 .[ 14]
רפי לביא , 2014–2015 .
רפי ברקוביץ' , החל מ-2015.
מאיץ החלקיקים שרף
ערך מורחב – שרף (מאיץ חלקיקים)
במרץ 2012 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הכור בשורק יסגר ב-2018. במקומו, יפעל בשורק מאיץ החלקיקים שרף (SARAF - Soreq Applied Research Accelerator Facility), שהוא מאיץ יונים קלים, המסוגל להאיץ גרעיני מימן-1 ודאוטריום לאנרגיות קינטיות של 5 עד 40 מגהאלקטרונוולט . שרף ישמש למגוון רחב של יישומים, לרבות ניסויי פיזיקת חלקיקים , פיזיקה גרעינית והנדסת חומרים , לצד הפקת איזוטופים עבור ישומי רפואה גרעינית .[ 15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז למחקר גרעיני שורק
ארכיטקטורה של המרכז ב ArchDaily
הכור בנחל שורק באתר ארמגדון
המרכז למחקר גרעיני שורק באתר גוגל מפות
הוועדה לאנרגיה אטומית (אורכב 12.03.2010 בארכיון Wayback Machine )
רוני דניאל , הצצה נדירה לכור הגרעיני בשורק , יוטיוב , 22.10.2010
הכור התחיל לפעול , דבר , 8 ביולי 1960
דויד מושיוב, חידושים בכור הגרעיני , דבר , 24 במרץ 1964, המשך
אתר המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP) (באנגלית), כאן
ביקור הנשיא יצחק בן צבי במרכז למחקר גרעיני שורק , 1960, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
המרכז למחקר גרעיני שורק , דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
^ איתי משיח, הנאצי שבנה לישראל כור גרעיני: הפרק האפל של אדריכל־העל פיליפ ג'ונסון , באתר הארץ , 5 ביוני 2024
^ 1 2 ישראל פלח , באתר הפלמ"ח
^ 1 2 מ. אחידורון, המנהל הראשון של הכור הראשון , מעריב , 12 במאי 1959
^ הופעל הכור האטומי בישראל , דבר , 5 ביולי 1960
^ יוסי מלמן , ישראל העבירה לארה"ב מאות ק"ג של פסולת גרעינית , באתר הארץ , 20 ביוני 2011
^ שלמה צזנה, ישראל החזירה לארצות הברית 102 מוטות דלק גרעיני מהכור בשורק , באתר ישראל היום , 21 במרץ 2012
^ התאונה הרדיולוגית בשורק - דוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית , מאי 1993
^ חזון המרכז הלאומי לפוטוניקה , באתר המרכז למחקר גרעיני שורק
^ ס' וייל, "סקר על השימוש והעלות של כתבי-עת מדעיים בספריית המרכז למחקר גרעיני נחל-שורק", עלון אסמ"י י', 1-2 (נובמבר 1979 ), 36-45.
^ רויטרס , הכור בשורק ייסגר עד 2018, מוטות דלק הוחזרו , באתר ynet , 20 במרץ 2012
^ בעז בבאי, כתבה , באתר TheMarker , 7 באוגוסט 2001
^ נתונים על פעילות משרד ראש הממשלה בשנת 2000 , באתר משרד ראש הממשלה , אוקטובר 2001
^ החלטות ישיבת ממשלה יום ראשון 26 במאי 2002 , באתר משרד ראש הממשלה
^ הודעה לתקשורת בדבר מינוי מר ישראל רוטמן למנהל ממ"ג , באתר הוועדה לאנרגיה אטומית, 4.12.2010
^ המרכז למחקר גרעיני שורק, מתקן למחקר יישומי מבוסס מאיץ חלקיקים (SARAF) .