המרכז למחקר גרעיני שורק

המרכז למחקר גרעיני שורק
מכון מחקר
על שם נחל שורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־66 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים הוועדה לאנרגיה אטומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°53′57″N 34°42′10″E / 31.8993°N 34.7028°E / 31.8993; 34.7028
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס - מנכ"ל משרד הביטחון
שלבי הבנייה האחרונים של הכור הגרעיני בשורק בפברואר 1960
מדענית הגרעין אביבה גלעדי עם פרופסור עמוס נוטע, וחוקר נוסף בעבודה במרכז למחקר גרעיני - שורק, 1963
שטר כסף ישראלי ועליו מופיע הכור בתכנון ג'ונסון
בול "כור המחקר הגרעיני", 1960. עיצוב: פאול קור

המרכז למחקר גרעיני שׂורקראשי תיבות: ממ"ג שורק) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום הגרעין במדינת ישראל. במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.

בניגוד למכון השני, הקריה למחקר גרעיני – נגב, המכון נמצא תחת פיקוח הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.

הקמה

המרכז הוקם ב-1958, סמוך לשפך נחל שורק שממערב לעיר יבנה, על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית, לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. הוא נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט, אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום", על ידי ארצות הברית, בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר. לצורך הפעלת הכור קיבלה ישראל מארצות הברית 150 מוטות דלק.

מתכנן האתר היה האדריכל משה זרחי. בניין הכור הגרעיני עצמו תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון[1] בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח,[2] מקימו ומנהלו הראשון.[3]

הכור החל לפעול ב-16 ביוני 1960.[4]

מ-1960 עד 1975 סיפקה ארצות הברית 19 ק"ג אורניום מועשר לכור.[5] ב-1977, על רקע אי-הצטרפות ישראל לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, חדלה ארצות הברית מלספק אורניום לישראל, לפי החלטת הקונגרס.

בינואר 2010 הוחזרו לארצות הברית 102 מוטות דלק משומשים מהכור בשורק.[6]

התאונה הרדיולוגית

ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני שורק תאונה רדיולוגית, במתקן השייך לחברה פרטית העוסקת בעיקור מוצרי מזון על ידי קרינת גמא. תאונה זו הביאה למותו של עובד החברה. מעט אחרי השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך העובד כיבה את הכריזה, פתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא שכלל מקור קרינת גמא עשוי קובלט-60. העובד, שלא היה מודע לקרינה, החל לחוש חום עז בעיניו לאחר כדקה ועזב את התא. הוא נלקח לבית החולים ונפטר כעבור 36 ימים מתסמונת קרינה חריפה.[7]

כיום

בנוסף לכור המחקר, הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל המרכז גם מאיץ פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.

כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים, הכוללים: פיתוח לייזרים, שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות, חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים. בנוסף, בסוף שנת 2018 הוקם במרכז המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP), בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון. משימתו של ICAP היא לספק לתעשייה ולמוסדות האקדמיים את המתקנים והידע המעודכנים ביותר במדעי הפוטוניקה, על מנת לאפשר התקדמות משמעותית במגוון רחב של טכנולוגיות קריטיות.[8]

במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית וכללית, כימיה, מתמטיקה ועוד.[9]

בזמן ירי רקטות לאזור יבנה או אשדוד, הכור מושבת.[10]

מנהלים

מאיץ החלקיקים שרף

ערך מורחב – שרף (מאיץ חלקיקים)

במרץ 2012 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הכור בשורק יסגר ב-2018. במקומו, יפעל בשורק מאיץ החלקיקים שרף (SARAF - Soreq Applied Research Accelerator Facility), שהוא מאיץ יונים קלים, המסוגל להאיץ גרעיני מימן-1 ודאוטריום לאנרגיות קינטיות של 5 עד 40 מגהאלקטרונוולט. שרף ישמש למגוון רחב של יישומים, לרבות ניסויי פיזיקת חלקיקים, פיזיקה גרעינית והנדסת חומרים, לצד הפקת איזוטופים עבור ישומי רפואה גרעינית.[15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד איתי משיח, הנאצי שבנה לישראל כור גרעיני: הפרק האפל של אדריכל־העל פיליפ ג'ונסון, באתר הארץ, 5 ביוני 2024
  2. ^ 1 2 ישראל פלח, באתר הפלמ"ח
  3. ^ 1 2 מ. אחידורון, המנהל הראשון של הכור הראשון, מעריב, 12 במאי 1959
  4. ^ הופעל הכור האטומי בישראל, דבר, 5 ביולי 1960
  5. ^ יוסי מלמן, ישראל העבירה לארה"ב מאות ק"ג של פסולת גרעינית, באתר הארץ, 20 ביוני 2011
  6. ^ שלמה צזנה, ישראל החזירה לארצות הברית 102 מוטות דלק גרעיני מהכור בשורק, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2012
  7. ^ התאונה הרדיולוגית בשורק - דוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית, מאי 1993 ‏
  8. ^ חזון המרכז הלאומי לפוטוניקה, באתר המרכז למחקר גרעיני שורק
  9. ^ ס' וייל, "סקר על השימוש והעלות של כתבי-עת מדעיים בספריית המרכז למחקר גרעיני נחל-שורק", עלון אסמ"י י', 1-2 (נובמבר 1979), 36-45.
  10. ^ רויטרס, הכור בשורק ייסגר עד 2018, מוטות דלק הוחזרו, באתר ynet, 20 במרץ 2012
  11. ^ בעז בבאי, כתבה, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2001
  12. ^ נתונים על פעילות משרד ראש הממשלה בשנת 2000, באתר משרד ראש הממשלה, אוקטובר 2001
  13. ^ החלטות ישיבת ממשלה יום ראשון 26 במאי 2002, באתר משרד ראש הממשלה
  14. ^ הודעה לתקשורת בדבר מינוי מר ישראל רוטמן למנהל ממ"ג, באתר הוועדה לאנרגיה אטומית, 4.12.2010
  15. ^ המרכז למחקר גרעיני שורק, מתקן למחקר יישומי מבוסס מאיץ חלקיקים (SARAF).

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!