דונה אדריאן גיינס (באנגלית: Donna Adrian Gaines; 31 בדצמבר1948 – 17 במאי2012), הידועה בעיקר בשם הבמהדונה סאמר (Donna Summer), הייתה זמרתאמריקאית, זוכת חמישה פרסי גראמי ושישה פרסי המוזיקה האמריקאית, שהתפרסמה וזכתה להצלחה בתקופת הדיסקו של שנות ה-70 ובראשית שנות ה-80. להיטיה הגדולים, בהם "Love to Love You Baby", "I Feel Love" ו-"Hot Stuff", זיכו אותה בתואר הלא רשמי "מלכת הדיסקו". סאמר הייתה האמנית הראשונה ששלושה אלבומים כפולים רצופים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי, ונכון ל-2010 אלבומיה נמכרו במעל 130 מיליון עותקים ברחבי העולם.
ביוגרפיה
השנים הראשונות
סאמר נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס, אחת משבעת ילדיהם של זוג נוצרים אדוקים. כשהיא מושפעת מזמרת הגוספלמהליה ג'קסון, החלה סאמר לשיר בכנסייה בגיל צעיר. בשנות נעוריה הקימה מספר להקות, כולל אחת שכללה את אחותה ובת דודתה. היא עזבה את בית הספר התיכון ולא סיימה את לימודיה, וקיוותה שבאמצעות המוזיקה תצליח לעזוב את בוסטון, בה לא מצאה את מקומה.
בסוף שנות ה-60, בהשפעת ג'ניס ג'ופלין, הצטרפה סאמר ללהקת הרוק הפסיכדלי "The Crow", כסולנית הלהקה. הלהקה לא האריכה ימים והתפרקה זמן קצר לאחר שחבריה עברו לניו יורק. ב-1968 היא נבחנה לתפקיד של שילה במחזמר "שיער" שהועלה בברודוויי, אך לא זכתה בתפקיד. עם זאת, כשהמחזמר עבר לאירופה התפקיד הוצע לה, והיא הסכימה לקבלו. בעקבות כך עברה להתגורר בגרמניה, וחזרה לארצות הברית לאחר שש שנים.
במהלך שנות שהותה בגרמניה השתתפה במספר מחזות זמר. לאחר שהתמקמה במינכן, החלה להופיע עם מספר הרכבים מוזיקליים, כולל עם להקת הפופ "The Munich Machine". ב-1971, כשהשתמשה עדיין בשמה האמיתי דונה גיינס, הוציאה את הסינגל הראשון שלה, גרסת כיסוי לשיר "Sally Go 'Round the Roses", שלא זכה להצלחה. ב-1975 החלה להשתמש בשם הבמה דונה סאמר.
שנות ההצלחה והתהילה
בהיותה באירופה פגשה סאמר את המפיקים ג'ורג'ו מורודר ופיטר בלוט. היא הצליחה להשיג חוזה הקלטות בלייבל האירופאי גרובי רקורדס, וב-1974 הוציאה את אלבומה הראשון, Lady of the Night, שהופץ באירופה בלבד. את האלבום הפיקו מורודר ובלוט, שאף כתבו את כל שיריו, והוא היה בסגנון פופ רוק. הסינגל "The Hostage" מתוך האלבום הגיע למקום הראשון בצרפת ובבלגיה ולמקום השני בהולנד.
השיר "Love to Love You Baby" הוקלט תחילה בגרסה בת 3 דקות, הופץ באירופה בלבד וזכה להצלחה בינונית. נשיא חברת התקליטים האמריקאית קזבלנקה רקורדס, ניל בוגרט, שמע את השיר, התלהב, וביקש ממורודר להפיק גרסה ארוכה יותר שלו. סאמר הקליטה גרסה בת 17 דקות של השיר, ובשלהי 1975 היא הוחתמה בקזבלנקה רקורדס. "Love to Love You Baby" יצא כסינגל בארצות הברית והפך מיידית ללהיט, שהגיע למקום השני במצעד. השיר עורר מחלוקת, בשל גניחותיה של סאמר שהופיעו בו, וחלק מתחנות הרדיו אף סירבו להשמיעו בשל כך. אלבומה בעל אותו השם, שהיה הראשון שהוציאה בארצות הברית, נמכר בלמעלה ממיליון עותקים והגיע למעמד של אלבום פלטינה.
בהמשך 1979 הצליחה סאמר להתגבר על התמכרותה ולהחלים, וביחד עם מורודר ובלוט עבדה על הפרויקט הבא שלה. התוצאה הייתה Bad Girls, אלבום קונספט שהעבודה עליו נמשכה כמעט שנתיים, ושבמרכזו עמד סיפור על "נערה עובדת" (כינוי לזונה). האלבום הכיל אלמנטים של דיסקו, רוק, פופ ואלקטרוניקה. מיד עם צאתו זכה להצלחה גדולה ונכנס הישר למקום הראשון במצעד. בסך הכל נמכר האלבום במעל שלושה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, והפך לאלבומה המצליח ביותר של סאמר. שני הסינגלים הראשונים מתוך האלבום, "Hot Stuff" ושיר הנושא "Bad Girls", הגיעו למקום הראשון במצעד האמריקאי, והסינגל השלישי, בלדת הדיסקו "Dim All the Lights", הגיע למקום השני במצעד. שלושת הסינגלים נמכרו כל אחד ביותר ממיליון עותקים. על הביצוע של "Hot Stuff" זכתה בהמשך אותה שנה בפרס גראמי השני שלה. ב-1979 הוציאה גם את אלבום האוסף הראשון שלה, On the Radio: Greatest Hits Volumes I & II, שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד ולמעמד של אלבום פלטינה כפולה. היה זה אלבומה הכפול השלישי ברציפות שהגיע למקום הראשון, והיא הייתה לאמנית הראשונה שהגיעה להישג זה.
לאחר הצלחת האלבום Bad Girls, לא רצתה סאמר להמשיך ולהקליט שירים בסגנון הדיסקו, מאחר שחשה שסגנון זה מאבד אט אט את אחיזתו בקהל. הדבר הוביל למתח בינה ובין חברת התקליטים שלה, וב-1980 עזבה את קזבלנקה רקורדס. היא קיבלה הצעות ממספר חברות תקליטים גדולות, אך בסופו של דבר בחרה לחתום על חוזה הקלטות בחברת התקליטים החדשה של דייוויד גפן, גפן רקורדס, והייתה לאמנית הראשונה שהוחתמה על ידי החברה החדשה. עוד באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון עם החברה, The Wanderer, שבו הוחלפו צלילי הדיסקו בסגנון יותר מינימליסטי של גיטרות וסינתיסייזרים, שאפיין את סצנת הגל החדש, ובשילוב אלמנטים של רוק. האלבום זכה למעמד של אלבום זהב, ושיר הנושא שלו שיצא כסינגל הגיע למקום השלישי במצעד.
העבודה על אלבומה הבא, I'm a Rainbow, גרמה לחיכוכים בינה ובין גפן רקורדס סביב תהליך העבודה. האלבום נגנז ויצא לאור רק שנים מאוחר יותר, ב-1996, על ידי חברת התקליטים מרקורי רקורדס, ובעקבות הגניזה נאלצה סאמר להיפרד ממורודר, לאחר שבע שנים של עבודה משותפת. גפן רקורדס גייסו את קווינסי ג'ונס להפיק את אלבומה הבא, שיצא ב-1982 ונקרא בפשטות Donna Summer. על אף שהניב את הלהיט "Love Is in Control", האלבום הצליח פחות מאלבומיה הקודמים, ובמהלך הפקתו היו עימותים בלתי פוסקים בין סאמר לג'ונס. ב-1983 יצא האלבום She Works Hard For The Money, שהגיע למעמד של אלבום זהב והיה לאלבומה המצליח ביותר בשנות ה-80. שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט והגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים.
הדעיכה וההתבטאויות השנויות במחלוקת
בספטמבר 1984 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-12 שלה, Cats Without Claws. האלבום לא הצליח לייצר להיטים, נמכר בפחות מ-500,000 עותקים, והיה לאלבומה הראשון מאז אלבום הבכורה ב-1974 שלא הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב. באותה התקופה סאמר גם הקליטה את השיר "Romeo", כחלק מפסקול הסרט "פלאשדאנס", ודחתה הצעותיו של ג'ורג'יו מורודר לבצע כמה משיריו, בהם "Rush Rush", שהוקלט לאחר מכן על ידי דבי הארי עבור פסקול הסרט "פני צלקת", ו-"Flashdance... What a Feeling", שהוקלט לאחר מכן על ידי איירין קארה והפך ללהיט ענק מתוך הסרט "פלאשדאנס". עם שתי בנות צעירות מנישואיה השניים, ובת נוספת מנישואיה הראשונים, סאמר רצתה לקחת פסק זמן מאור הזרקורים ולהתרכז במשפחתה.
סאמר חזרה ב-1987 עם האלבום All Systems Go, שלא זכה להצלחה מסחרית והיה לאלבום הראשון שלה שלא הצליח להיכנס ל-"100 הגדולים" במצעד האמריקאי. לאחר כישלון האלבום, סאמר עזבה את חברת גפן רקורדס, וב-1988 חתמה על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס.
במחצית השנייה של שנות ה-80 נפוצו שמועות על התבטאויות אנטי-הומוסקסואליות שנאמרו לכאורה על ידי סאמר, בהן הביעה דעתה שמגפת האיידס היא עונש מאלוהים על ההומוסקסואליות. הייתה לכך השפעה שלילית ניכרת על הקריירה של סאמר, ואלפי עותקים של אלבומיה הוחזרו לחברת התקליטים שלה במחאה של מעריציה הזועמים. עם זאת, סאמר הכחישה שהתבטאה בצורה כזו, ומספר שנים לאחר מכן, ב-1991, אף הגישה תביעה נגד ה-"ניו יורק מגזין", כשחזר ופרסם את השמועות והציג אותן כעובדה, לקראת צאת אלבום חדש שלה. התביעה יושבה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, שאף אחד מהצדדים לא חשף את פרטיה.
הקריירה המאוחרת: 1989-2009
ב-1989 הוציאה סאמר את אלבום האולפן ה-14 שלה והראשון עם אטלנטיק רקורדס, Another Place and Time[1]. האלבום הופק על ידי שלישיית המפיקים הידועה סטוק אייטקן ווטרמן, והניב את הלהיט "This Time I Know It's for Real", שהגיע למקום השביעי במצעד האמריקאי ולמקום השלישי במצעד הבריטי, והיה ללהיטה האחרון. הסינגלים הבאים שיצאו מתוך האלבום נכשלו מסחרית, ובשלב מסוים חברת התקליטים אף עצרה את קידום המכירות של האלבום. למרות זאת, האלבום הצליח להגיע למעמד של אלבום זהב בבריטניה.
ב-2008, 14 שנים לאחר אלבום האולפן האחרון שלה ו-17 שנים לאחר שהקליטה לאחרונה מוזיקה מקורית שלה, הוציאה סאמר את Crayons, בחברת התקליטים בורגנדי רקורדס. האלבום זכה להצלחה מסחרית מתונה, הגיע בשיאו למקום ה-17 במצעד הבילבורד 200, ושלושה סינגלים מתוכו הגיעו למקום הראשון במצעד שירי הדאנס קלאב.
ב-1972, בעת שהתגוררה בגרמניה, התחתנה עם השחקן האוסטרי הלמוט זומר. נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב והם התגרשו ב-1974, בעת שסאמר הייתה בהריון עם בתם מימי זומר, שנולדה ב-1975. ב-1980 סאמר התחתנה בשנית, עם ברוס סודאנו, ונולדו להם שתי בנות, ברוקלין ואמנדה.
.svg){kind=logo}
