PROFILBARU.COM

ג'רי לי לואיס
**Jerry Lee Lewis**
	צילום מ-1950
לידה	29 בספטמבר 1935; פרידיי, לואיזיאנה, ארצות הברית
פטירה	28 באוקטובר 2022 (בגיל 87); מחוז דהסוטו, מיסיסיפי, ארצות הברית
שם במה	The Killer
מקום קבורה	Herron Family Cemetery
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1953–2022 (כ־69 שנים)
מקום לימודים	Nelson University
סוגה	רוקנרול, רוקבילי, קאנטרי, בוגי ווגי, בלוז, רית'ם אנד בלוז, גוספל
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	זמרה, פסנתר, גיטרה
חברת תקליטים	סאן רקורדס, אלקטרה רקורדס, MCA רקורדס, מרקורי רקורדס, צ'ארלי רקורדס, סמאש רקורדס
בן או בת זוג	דורותי ברטון (פברואר 1952–אוקטובר 1953); שון סטיבנס (יוני 1983–אוגוסט 1983); קארי מקרבר (אפריל 1984–יוני 2005); ג'רן אליזבת גאן פייט (אוקטובר 1971–8 ביוני 1982); ג'יין מיצ'ם (ספטמבר 1953–1957); מיירה גייל בראון (12 בדצמבר 1957–9 בדצמבר 1970); ג'ודית לואיס (9 במרץ 2012–28 באוקטובר 2022)
מספר צאצאים	6
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2005); היכל התהילה של הרוק אנד רול (1986); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	JerryLeeLewis.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ג'רי לי לואיס (באנגלית: Jerry Lee Lewis;‏ 29 בספטמבר 1935 – 28 באוקטובר 2022), שנודע בכינויו "The Killer", היה זמר-יוצר ופסנתרן אמריקאי.

לואיס היה אחד מחלוצי הרוק אנד רול. להיטיו "Whole Lotta Shakin' Going On" ו-"Great Balls of Fire", נחשבים לקלאסיקות רוק. בשנת 1986 היה בקבוצה הראשונה שנבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. בשנת 1989 הוענק לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. בשנת 2004 דירג המגזין רולינג סטון את לואיס במקום ה-24 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים^[1]. ב-2005 קיבל פרס גראמי על מפעל חיים.

ביוגרפיה

ילדותו ותחילת דרכו

לואיס נולד בשנת 1935 בעיירה פרידיי שבלואיזיאנה, לאלמו ומיימי לואיס. המשפחה הייתה ענייה. אביו משכן את החווה שלהם כדי לקנות לו פסנתר. הוא התחיל לנגן בגיל 8 ולמד לנגן בעצמו. לואיס ניגן בצעירותו יחד עם בני דודיו: זמר הקאנטרי מיקי גילי והמטיף הטלוויזיוני ג'ימי סוואגרט. נגינתו ואהבתו למוזיקה הושפעו מדודן נוסף, בוגר יותר – הפסנתרן קארל מקוי, ומשירים אשר שמע ברדיו ובמועדון מוזיקה אפרו-אמריקני אשר שכן בקרבת ביתו. השפעות שונות אלו תרמו לפיתוח סגנונו של לואיס, אשר שילב מוזיקה שחורה ומוזיקה לבנה.

עם בגרותו רשמה אותו אמו לאוניברסיטה נוצרית שמטרתה העיקרית הייתה הכשרת כמרים. לואיס סולק מהמוסד במהרה לאחר שבמהלך טקס בכנסייה הוא ניגן את השיר "My God Is Real" בסגנון בוגי ווגי.

לאחר אותו אירוע, הוא החל לנגן במועדונים והתמקד במוזיקת הרוק אנד רול אשר החלה להתפתח בארצות הברית. הוא הקליט את הדמו הראשון שלו ב-1954. ב-1955, לואיס ואביו מכרו ביצים כדי לממן נסיעה לנאשוויל, בשביל אודישן באולפן הקלטות שם. אך הוא נדחה על ידי אולפן ההקלטות בנאשוויל, אשר הציעו לו לעבור לנגן בגיטרה.

סאן רקורדס והתהילה

בנובמבר 1956, לואיס נסע לממפיס, טנסי, לאודישן לסאן רקורדס. באותו זמן סם פיליפס היה בפלורידה, אבל המפיק המוזיקלי ג'ק קלמנט, הקליט את הביצוע של לואיס לשיר של ריי פרייס "Crazy Arms", הביצוע מצא חן בעיני פיליפס ("אני יכול למכור את זה!" לפי עדותו של קלמנט) והוא החתים את לואיס. בסאן רקורדס הוא מילא את נגינת הפסנתר בהרכבים של אמנים אחרים של חברת התקליטים. במהלך תקופה זו ניגן בהרכב המאולתר רביעיית מיליון הדולר ("Million Dollar Quartet"), אשר כלל מלבדו את אלביס פרסלי, קארל פרקינס וג'וני קאש. לימים כל אחד מחברי הרביעייה הפך לזמר מצליח בזכות עצמו.

פריצתו הגדולה הייתה ב-1957 עם גרסתו לשיר "Whole Lotta Shakin' Goin' On". גם במקרה זה, כמו בפעמים רבות בקריירה הארוכה שלו, לקח לואיס שיר קיים, אשר אף בוצע על ידי מספר אומנים שונים לפני כן, וביצע אותו בסגנונו הפרוע והקצבי^[2]. לאחר שהופיע איתו בתוכנית טלוויזיה, השיר הפך ללהיט ומכר 6 מיליון עותקים, ועד היום נחשב לאחד משירי הרוקנ'רול המוערכים ביותר, זאת על אף שבזמנו נמתחה עליו ביקורת על הרמיזות המיניות שבו, והוא אף הוחרם כ"וולגרי" על ידי תחנות רדיו. בתקופה זו גם ככה הרוקנ'רול עורר את זעמם של הכנסייה, שראתה בו "המוזיקה של השטן" והחרימה אותו, והורים מודאגים שחששו שהסגנון החדש והפרוע ישחית את הנוער. גם לואיס עצמו, כנוצרי מאמין, היה מוטרד מאורח החיים שלו, והאמין ש"המוזיקה של השטן" מובילה אותו ואת הקהל שלו לגיהנום.

להיטו הגדול ביותר "Great Balls of Fire" שוחרר אף הוא באותה השנה, וגם הוא נחשב כיום לקלאסיקת רוקנ'רול.

לואיס הפך לאחד מחלוצי הרוקנרול והרוקבילי, ונודע בזכות סגנונו הייחודי בנגינת הפסנתר והופעותיו הפרועות. פעמים רבות במהלך ההופעה היה בועט את כיסאו ומנגן בעמידה, מקיש במהירות על כל מקשי הפסנתר, יושב עליו, מקיש על הפסנתר עם העקב והמרפק, עומד על חלקו העליון ועוד. סגנון הופעה זה אומץ לאחר מכן על ידי מספר אמני פסנתר נוספים, כגון אלטון ג'ון ובילי ג'ואל. פעם אחת הוא אף הצית את פסנתרו באש בסוף הופעה מפני שצ'אק ברי היה אמור להופיע אחריו ולואיס רצה לגנוב את ההצגה.

הנפילה והמשך הקריירה

בדצמבר 1957 הוא התחתן עם בתו של בן דודו (שהיה נגן הבס שלו), מיירה גייל בראון, שהייתה אז 13 בלבד. במאי 1958 לואיס יצא לסיבוב הופעות בבריטניה. כשהם נחתו בשדה התעופה בלונדון, אחד העיתונאים שאל את מיירה מי היא בשביל לואיס והיא ענתה שהיא אשתו. לאחר שהתברר שהיא בת 13 בלבד, שהיא בת דודתו של לואיס ושזו כבר הפעם השלישית שהוא התחתן, הדברים פורסמו וחוללו סערה ומסע ההופעות בוטל לאחר שלוש הופעות בלבד. בעקבות האירוע הקריירה של לואיס נפגעה אנושות^[3]^[4]^[5]. תחנות הרדיו הפסיקו להשמיע אותו, תוכניות טלוויזיה הפסיקו להזמין אותו, והרווחים שלו עבור הופעות ירדו מ-$10,000 ללילה ל-$250. אך לואיס לא התייאש והמשיך להקליט ולהופיע.

בשנים 1963–1965 ההופעות החיות שלו הפכו ליותר ויותר פרועות ואנרגטיות. בשנת 1964 הוא הופיע בגרמניה בליווי הלהקה הבריטית The Nashville Teens, ההופעה יצאה לאחר שנים בתור אלבום הופעה שנקרא Live at the Star Club, Hamburg, אשר נחשב על ידי מבקרי מוזיקה לאחת מהופעות הרוק הגדולות אי פעם.

בשנת 1968 לואיס עשה מעבר למוזיקת קאנטרי, ועד 1972 הוציא סינגלים שהגיעו לפסגת מצעדי הקאנטרי.

ב-1989 יצא למסכים הסרט סקס, אהבה ורוקנ'רול (במקור: "!Great Balls of Fire"), שהתבסס על סיפור חייו של לואיס וסקר את עלייתו לתהילה ככוכב רוק ואת נפילתו. לואיס הקליט את להיטיו מחדש עבור פסקול הסרט. בתפקידים הראשיים שיחקו דניס קווייד, וינונה ריידר ואלק בולדווין.

באותה שנה, יצאו שני אלבומי הופעה בכיכובו: "Jerry Lee Lewis and Friends" הופעה בליווים של בריאן מיי, ואן מוריסון ומוזיקאים נוספים. ו-"Legends of Rock 'N' Roll" הופעה משותפת של ג'רי לי לואיס, בו דידלי, ליטל ריצ'רד, פאטס דומינו, בי בי קינג, ריי צ'ארלס וג'יימס בראון.

לואיס מעולם לא הפסיק להוציא אלבומים ולהופיע. בשנת 2006, יצא האלבום "Last Man Standing", הוא נקרא כך משום שכל אומני "סאן רקורדס" של שנות ה-50, מלבד לואיס, מתו עד אז. ייחודו של אלבום זה הוא שהוא למעשה אלבום דואטים עם כמה מאגדות הרוק הגדולות בעולם: ג'ימי פייג', בי בי קינג, ברוס ספרינגסטין, מיק ג'אגר, רון ווד, ניל יאנג, קית' ריצ'רדס, רינגו סטאר, רוד סטיוארט, אריק קלפטון, ליטל ריצ'רד, באדי גאי, וילי נלסון, קריס קריסטופרסון, טום ג'ונס, סולומון בורק, נורה ג'ונס, קיד רוק ואחרים.

בשנת 2010, יצא אלבומו ה-40 של לואיס (לא כולל אוספים והופעות) שנקרא "Mean Old Man". גם הוא, כמו קודמו, מכיל דואטים עם כוכבי רוק אחרים, ביניהם: מיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס, רוני ווד, רינגו סטאר, אריק קלפטון, ווילי נלסון, סולומון בורק, קיד רוק, סלאש, ג'ון בריאון, ג'יימס ברטון, שריל קרואו, ג'ון מאייר, גיליאן ולץ', טים מקגרו ועוד^[6].

חיים אישיים

לואיס היה נשוי 7 פעמים. נולדו לו שישה ילדים, שניים מהם מתו בחייו.

בפברואר 1952, כשהוא בן 16, התחתן עם דורותי ברטון. בשנת 1953 התגרש ממנה והתחתן עם ג'יין מיצ'ם. תוקף הנישואים מפוקפק מכיוון שלואיס נישא למיצ'ם 23 ימים לפני שהתגרש סופית מברטון. לזוג נולדו שני ילדים: ג'רי לי לואיס ג'וניור (מת בגיל 19, כשהתהפך עם ג'יפ) ורוני גאי לואיס. הם התגרשו כעבור 4 שנים ב-1957.

נישואיו השלישיים היו למיירה גייל בראון. גם הפעם לואיס התחתן לפני שגירושיו מאשתו הקודמת היו סופיים (כי הוא טען שהוא לא היה באמת נשוי למיצ'ם), ולכן הוא ובראון ערכו טקס פעם שנייה. נולדו להם שני ילדים: סטיב אלן לואיס (שטבע בבריכת שחייה בגיל 3) ופיבי אלן לואיס. הנישואים נמשכו 13 שנים והסתיימו ב-1970. בשנת 1982, מיירה כתבה, בשיתוף עם מוריי סילבר, ספר אוטוביוגרפי עליה ועל לואיס "Great Balls of Fire: The Uncensored Story of Jerry Lee Lewis". ב-1989 יצא הסרט סקס, אהבה ורוקנ'רול אשר התבסס על הספר. סליבר זעם על חוסר הדיוק בסרט.^[^{דרוש מקור]} מנגד, במאי הסרט טען שהסרט מעולם לא הוצג כסרט תיעודי היסטורי.^[^{דרוש מקור]} לואיס עצמו, כשהסרט יצא לאקרנים, אמר שהוא אוהב את הסרט והוא אף שיבח את משחקו של קוויד, אך לאחר מספר שנים הוא הצהיר כי "זה היה גרוע. זה פשוט לא היה נכון. זה לא היה ג'רי לי לואיס... שום דבר לא היה אמיתי" כשהוא מתכוון גם לספר.