ג'ון רוי קרלסון

ג'ון רוי קרלסון
לידה 9 באפריל 1909
אלכסנדרופולי, אדריאנופל וילאייט, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1991 (בגיל 82)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון רוי קרלסון (באנגלית John Roy Carlson;‏ 1909 - 23 באפריל 1991) היה עיתונאי חוקר וסופר פוליטי אמריקאי ממוצא ארמני שערך תחקירים על פעילותם של חוגים פשיסטיים ופרו-נאציים בארצות הברית, לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. סיקר את מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948 מן הצד הערבי ובמהלכה פיתח אהדה לצד הישראלי.

ראשית דרכו

ג'ון רוי קרלסון הוא שם העט של אבדיס דרואוניאן (Avedis Derounian), שנקרא גם ארתור דרואוניאן. קרלסון נולד בעיר אלכסנדרופולי בחבל תראקיה ביוון בשנת 1909 להורים ארמנים. בשתים עשרה שנות חייו הראשונות חווה מלחמות ואלימות, מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, מלחמת העולם הראשונה והיה מודע לרצח העם הארמני שבו נרצחו כמיליון וחצי מבני עמו ובהם רבים מקרובי משפחתו: "הטורקי הרודן היה נחוש להשמיד את הארמנים בטורקיה...לאומנים טורקים פתחו ב"מלחמת קודש" מוסלמית של טבח, הרעבה, אכזריות וגירושים המוניים שעד לאותו זמן לא הייתה לה מקבילה בין האומות הנקראות מתורבתות".[1]

משפחתו נדדה בימי התהפוכות הללו בין יוון, בולגריה וטורקיה. בשנת 1921 היגר קרלסון עם הוריו ושני אחיו לארצות הברית. המשפחה התיישבה בעיירה מינאולה (Mineola) שבלונג איילנד בניו יורק והנער החל ללמוד בבית הספר העממי. בעת לימודיו נהג אחד ממוריו להישאר עמו בכיתה לאחר שעות הלימודים, כדי לשפר את שפתו האנגלית של מי שעתיד להיות אחד הסופרים הנקראים ביותר באמריקה.

בהיותו בן עשרים, ב-1929, התחולל בארצות הברית השפל הגדול, שנמשך בשנות השלושים, וקרלסון היה עד למצוקת ההמונים, לתורי המזון ולשיירות מחוסרי הבית, דברים שעיצבו את השקפת עולמו. בתקופת השפל הגדול למד קרלסון בבית הספר לעיתונאות של אוניברסיטת ניו יורק ונעשה לכתב ועורך של שבועון בשפה האנגלית של הקהילה הארמנית.

אירוע שהטביע בו חותם בצעירותו היה הרצח, שלו היה עד, של הארכיבישוף לאון טוריאן, ראש הכנסייה הארמנית בצפון אמריקה שנרצח בדקירות סכין בניו יורק ב-1933 על ידי קבוצה מאנשי תנועה לאומנית ארמנית, בעת שניהל טקס תפילה בכנסייה.

מצעירותו גיבש לעצמו קרלסון השקפת עולם השוללת כל דעה קיצונית, הן משמאל והן מימין, ובעיקר שלל את פעילותן החתרניות של תנועות הפוגעת בדמוקרטיה של ארצו המאמצת ומסכנות אותה. קרלסון הצעיר החליט לבדוק בכוחות עצמו מה מניע את גלגלי הפשיזם האמריקאי. הוא התחזה להיות איטלקי ממעריציו של ה"דוצ'ה" בניטו מוסוליני בשם "ג'ורג' פאגננלי" וזאת לאחר שעבר לגור ברובע האיטלקי של העיר, למד את שפתם ומבטאם. בדמותו זו העניק קרלסון לפשיסטים את שירותיו כמנסח את עלוני הרחוב שלהם. מה שלא ידעו היה כי קרלסון העביר את המידע ששאב מהם לבולשת הפדרלית, ה-FBI.

"תחת מסווה"

ב-1938 הושפע קרלסון מכרוז אנטישמי שחולק ברכבת התחתית של ניו יורק, מאת גוף שנקרא "המפלגה הלאומנית האמריקאית" (American Nationalist Party). קרלסון הגיע להכרה כי מצב הדברים באמריקה הולך ונראה כ"עולמו של היטלר", והוא החליט להתחקות אחר שורשיה של הגזענות בארצות הברית. כשליחם, בנפרד, של המגזין הכלכלי פורצ'ן (Fortune) של בית ההוצאה טיים-לייף ושל גופים פרטיים, "המועצה נגד חוסר סובלנות" (Council Against Intolerance) ו"ידידי הדמוקרטיה" (Friends of Democracy), יצא קרלסון למשימתו העיתונאית והספרותית הגדולה; בזהות בדויה חדר אל הגרעין הקשה של הקבוצות הגזעניות והפרו-נאציות שפעלו בארצות הברית ערב מלחמת העולם השנייה.

קרלסון העמיד פני תומך ומזדהה עם תנועות אלו ועם רעיונותיהן והצליח לחדור לתאים הממודרים והחמושים שלהן ואף להיפגש ולשוחח עם מנהיגיהן.

קרלסון מצא כי המאחד את כל הקבוצות הפרו-נאציות היה השנאה, שנאה לנשיא רוזוולט, שנאה ליהודים, שנאה לקתולים ומעל לכל שנאה לדמוקרטיה.

מתוך תמיכת קבוצות אלה בגרמניה הנאצית נבעה תמיכתן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בתנועת הבדלנות, שעיקר המסר שלה היה כי אין על ארצות הברית להתערב במלחמה באירופה, כשכוונתן בזאת הייתה שלא להצטרף לצד בריטניה במלחמתה בגרמניה הנאצית. גם לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה לאחר שהיפנים תקפו את בסיס הצי בפרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, לא חדלו תנועות אלו מפעולתן, והיא הפכה מבדלנות לפעולת גיס חמישי.

לאחר ארבע ויותר שנות איסוף החומר ישב קרלסון לכתוב את ספרו. בגלל רגישות הנושא סירבו מוציאים לאור אחדים לפרסם את הספר, עד שנמצא לו המו"ל המתאים. הספר יצא לאור ב-1 בינואר 1943 ונשא את השם "Under Cover" (תחת מסווה). עד מהרה הפך הספר לאחד מרבי-המכר בארצות הברית וקרלסון הפך לאישיות לאומית. בשנת הופעתו, 1943, נמכרו 550,000 עותקים מן הספר.

בספרו חשף קרלסון את פניהן של הקיצוניות הפשיסטית והנאצית בארצות הברית, את תנועותיה, לרבות האיגוד הגרמני אמריקאי והקו קלוקס קלאן וכן את הימין הנוצרי בארצות הברית, שנטה לגילויים לאומניים, גזעניים, אנטישמיים ופרו-נאציים, בהנהגתם של אנשי כמורה.

קרלסון לא נח על זרי התהילה, ולאחר צאת ספרו לאור המשיך בתחקיריו, שנערכו בזהות בדויה, אודות תנועות קיצוניות בארצות הברית, מן הימין ומן השמאל. הוא הגיש בקשות להצטרפות למפלגה הקומוניסטית האמריקאית ולקו קלוקס קלאן, נוכח בעצרות שבהן נאמו מסיתים גזעניים ומטיפים דתיים קיצוניים ושמע את הטפותיהם מלאות השנאה והסילופים. בין היתר תיעד את נאומו של מטיף ידוע שפסק כי "ישו לא היה יהודי".

את ממצאיו וחוויותיו מתחקירים אלו העלה קרלסון על הכתב בספרו "הזוממים" (The Plotters) שראה אור בשנת 1946. פרק מיוחד מתחקירו בחר קרלסון לפרסם כספר נפרד והוא הפרק המתייחס לפעילותם הגזענית רוויית השנאה של חלק מאנשי הכמורה. הספר שנקרא "מחרחרי שנאה בקרב הכמורה" (Hate mongers among the clergy) ראה אור גם הוא בשנת 1946.

"מקהיר עד דמשק"

הרובע היהודי עולה באש.
לוחמי ההגנה ואצ"ל מהרובע היהודי נלקחים למחנה שבויים בעבר הירדן.
חייל הלגיון הערבי אוחז בספר תורה על חורבות בית הכנסת "החורבה".
ערבים בוזזים את הרובע היהודי.

בינואר 1948 הגיע קרלסון ללונדון, כאשר המשימה שהציב לעצמו הייתה לבצע תחקיר על השתתפותם של אנשים וארגונים נאצים ואנטישמיים לצדם של הערבים במלחמה שהחלה להתחולל בארץ ישראל לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, מלחמה שהיוותה את שלביה הראשונים של מלחמת העצמאות.

על רקע עמדותיו האנטי נאציות ולאור השקפת עולמו כפי שהתבטאה בספריו, היה קרלסון אוהד היישוב היהודי במלחמתו לעצמאות. תוך כדי תחקירו, שהחל כתחקיר עיתונאי על השתתפותם של נאצים במלחמה, נסחף קרלסון למערבולת של מלחמת העצמאות וסיקר את כל היבטיה מן הצד הערבי ולא רק את הנושא בו החל התחקיר. במשך כל ימי המלחמה נדד קרלסון בין בירות ערב, קהיר, דמשק, ביירות ורבת עמון, בזהות בדויה של אוהד העניין הערבי, ואף הגיע פעמים אחדות, תוך סיכון נפשו בחציית הקווים, לירושלים העברית, בזהותו הגלויה, כמחברו של "תחת מסווה".

בתחילת המסלול בלונדון הציג עצמו קרלסון בשם "צ'ארלס ל. מוריי", סוכן של חברה לציוד חקלאי מאינדיאנה. כבר שלוש שנים קודם לכן, בשנת 1945, השתמש קרלסון בשם זה לצורך התכתבות עם מה שכינה "מחרחרי שנאה" ו"אנטי דמוקרטים" בבריטניה.[2] בלונדון נפגש עם פשיסטים בריטיים מאוהדי אוסוואלד מוסלי ועם שכירי חרב שעמדו לצאת למזרח התיכון להילחם לצד הערבים.

מלונדון יצא קרלסון לקהיר, אליה הגיע ב-2 במרץ 1948. כשניסה לצלם תמונות ברחובות קהיר נעצר על ידי המשטרה בחשד שהוא מרגל יהודי. הוא הובל לתחנת המשטרה על ידי שני שוטרים והמון צווח בלא הרף "יאהוד!". כאשר הסתובב וצעק "אני אמריקני!", צעק לו מישהו באנגלית רהוטה: "אם כך, גרוע אתה מיהודי!".[3] בקהיר נפגש עם אנשי האחים המוסלמים ודובב אותם על שנאתם ליהודים ועל נחישותם להכחידם. ככלל, בכל תחנות מסעו במדינות ערב הציג קרלסון עמדות אנטי יהודיות קיצוניות והצליח להוציא מכל בני שיחו, ערבים, אזרחים ואנשי צבא, שכירי חרב גרמנים נאצים ובוסנים מאנשי צבא ערב החופשית של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, את השקפותיהם הקיצוניות השואפות להביא קץ לקיום היהודי בארץ ישראל.

מקהיר נסע קרלסון כצלם-מלווה עם מתנדבי "החולצות הירוקות" לארץ ישראל. הם נכנסו אליה דרך רפיח, נסעו לבאר-שבע ודרך חברון הגיעו לירושלים הערבית, ממנה התבונן על העיר העברית הנתונה במצור. הוא נלווה אל הלוחמים הערבים בקרבות. ב-13 באפריל 1948, התרחשה ההתקפה על שיירת הדסה. קרלסון מספר כי הערבים טענו שקיבלו מידע על "ריכוזי כוחות יהודיים גדולים בקרבת האוניברסיטה ובית החולים". לשאלתו מי מסר להם את המידע, קיבל את אותה תשובה מערבים שונים באבו תור: "האנגלים".[4]

קרלסון חזר עם חבריו למצרים לצורך רכישת נשק. בדרך עברו ליד כפר עציון, שם היה עד להתקפה של הלגיון הערבי על הקיבוץ.[5] בין הלוחמים המתנדבים שנסעו איתם בחזרה ממצרים לארץ ישראל, היו גם שני גברים שעוררו במיוחד את תשומת לבו של קרלסון, בשל התנהגותם כזוג נאהבים. בכניסתה לארץ ישראל, עברה מכונית המשא בדרך לעזה ליד הריסותיו של קיבוץ כפר דרום.[6] על החוף בעזה הבחין כי זוג הגברים הנאהבים אינו יוצא דופן. אדם שהציג עצמו כחבר מועצת העיר עזה הצביע על הים ואמר: "חודש אחד, והמים האלה - מכאן ועד קצה האופק - ישחירו מגופותיהם הצפות של היהודים".[7] קרלסון וחבריו נסעו שוב לירושלים. הערבים החלו לספוג תבוסות בכל רחבי הארץ וקרלסון מתייחס בספרו ל"פסיכוזת הבריחה שהשתלטה על הערבים" והביאה ליציאתם ההמונית. באחד הימים גם נפגש עם הפטריארך הארמני. קרלסון מעיד כי במו עיניו ראה את הלגיון הערבי בעזה, בחברון ובירושלים, בזמן שהבריטים הודיעו רשמית כי "כל כוחות הלגיון הערבי עזבו את ארץ ישראל לפני תום המנדט". בליל ה-14 במאי - הלילה האחרון לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, צפה קרלסון לעבר חורבות גוש עציון העולה באש. חברו הטוב, מוסטפא, אמר לו באותו הלילה: "כל ערבי יודע כי תוך שלושים יום מהיום נהיה בתל אביב. נשב בבתי־הקפה שלהם על שפת הים, נשתה קפה, נאכל בקלאווה ונתעלס באהבים עם הבחורות היהודיות".[8]

עם הכרזת המדינה החליט קרלסון כי מקומו בעת הזו הוא בישראל, לראות בלידתה של המדינה החדשה. תוך סיכון נפשו, חצה את הקווים לעבר ירושלים העברית, כשהוא מחזיק בידו דגל קטן של ארצות הברית. הוא הצליח להגיע לעמדות היהודים ולהוכיח להם את זהותו האמיתית, ואף הספיק לסקר את מסדר הפרידה של הנציב העליון האחרון אלן קנינגהם. בישראל שהה קרלסון ותיאר את הולדת המדינה בספרו בפרק הנקרא "מדינת ישראל (Medinat Yisrael - כך במקור) נולדת".[9]

לאחר ימים אחדים, כשטעם את טעם המצור והמחסור בירושלים, הצליח קרלסון להסתנן לשער יפו ולחזור לעיר העתיקה. לא די היה לו בכך, ולאחר שסיקר את הקרבות בירושלים מצידה הערבי שב והסתנן לירושלים המערבית. הוא הופתע לראות בעיר הנצורה והמופגזת את שמחת התושבים על הכרזת העצמאות ואת דגלי ישראל מתנוססים בכל פינה. יחד עם זאת בפרק בספרו הנקרא "החיים בעיר הנצורה" תיאר את סבלות התושבים, המחסור, הרעב, ההפגזות הבלתי פוסקות והאבל על הנופלים. כן סיקר את ניסיון הפריצה של הפלמ"ח לעיר העתיקה דרך שער ציון ב-19 במאי 1948.[10] מאורע שהשפיע קשות על קרלסון, כאמריקאי, היה נפילתו מכדורי הערבים של הקונסול הכללי ארצות הברית תומאס ואסון ב-22 במאי, ליד בניין ימק"א ירושלים.[11]

קרלסון לא נח ולא שקט עד שכעבור זמן לא רב שב וחדר מבעד לקווים לשטח הערבי דרך אבו תור. המשמר הערבי שתפס אותו לא האמין לסיפורו והוא עמד בפני סכנת הוצאה להורג, אלא שלאחר מאמצים עלה בידי שוביו להתקשר אל קצין ערבי ממכריו והלה ערב למהימנותו. בסבב זה התוודע קרלסון לרב-סרן עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים,[12] ותחת חסותו היה עד לאירוע היסטורי כשנוכח אישית בנפילת הרובע היהודי של העיר העתיקה ב-28 במאי 1948, בידי כוחות הלגיון הערבי ובכניעת תושביו היהודים שפונו ממנו לאחר שעמדו במצור שישה חודשים. קרלסון נכח בביקורו של המלך עבדאללה בעיר העתיקה מיד לאחר כניעת הרובע היהודי, שאף נעצר לבקשת קרלסון כדי שיוכל לצלמו. מיד לאחר מכן נשמע קול פיצוץ בית הכנסת החורבה וקרלסון מיהר למקום לתעד את חורבותיו.[13]

בהמשך הגיע קרלסון לבית לחם וליריחו, וסיקר את הלך הרוחות בהן לאחר ניצחון הלגיון הערבי בירושלים.[14] המשך מסעו הוביל אותו לעמאן, בה היה עד ל"התקפת האוויר הראשונה" בתולדות העיר, ושמע את "טרטור מנועיהם של המטוסים היהודיים, שחגו מעל והטילו פצצותיהם". אחת הפצצות פגעה בביתו של מפקד הלגיון הערבי, גלאב פשה. למחרת הלך לבקר במפקדה הראשית של הלגיון ברחוב הראשי של העיר, שם התקבל לשיחה על ידי גלאב. לאחר שהות של ימים אחדים בעיר, יצא במונית לדמשק.[15]

בדמשק חווה הפצצה מן האוויר והצליח לצלם מחלונו את "ההרעשה היהודית הראשונה על דמשק".[16] הוא נפגש בעיר עם חוגים ערביים פרו-נאציים, שהעריצו את ה"פיהרר" הגרמני. באמצעות חוגים אלה נתוודע לגרמני נאצי בשם סטפן ורנר מאייר, שהגיע לדמשק כדי להילחם לצד הערבים. כדי לזכות באמונו הציג עצמו בפניו כאיש ה"בונד" הגרמני מארצות הברית והרים איתו כוסית תוך כדי ברכת "הייל היטלר". קרלסון שאל את עצמו האם הוא בברלין והשנה היא 1938.[17] האיש הפגיש את קרלסון עם מוסלמים בוסנים וקרואטים שהגיעו אף הם להילחם לצד הערבים. ביקורו של קרלסון בדמשק הגיע לשיאו כאשר בעזרת ידידיו אלה הצליח לפגוש את המופתי חאג' אמין אל-חוסייני ולראיינו ריאיון קצר וסתמי, שהתקיים בוילה הממוקמת במתחם מגורים מוקף חומה ובתוכה כ-30 שומרים מזוינים בתת-מקלעים ורימונים. המופתי אמר לו כי תוכניתו היא "להילחם עד הניצחון" ונתן את רשותו לצלמו. קרלסון צילם שתי תמונות של האיש, לפני שזה נסע משם במכונית ממוגנת ירי. לאחר מכן הצליח להפגש גם עם מערוף א-דואליבי, אז פרופסור למשפטים באוניברסיטה הסורית ומנהיג בולט באחים המוסלמים בדמשק, שחילץ את המופתי ממעצר הבית שלו בצרפת ביוני 1946.[18]

פרידתו של קרלסון מן הצד הערבי של החזית הייתה בביקור בביירות, בירת לבנון, שקרלסון נדהם מן המודרניות שלה בהשוואה לפשטותן של עמאן ודמשק. בביירות נפגש עם נוצרים שהסתייגו מן האסלאם ושאפו לדמוקרטיה ואף העזו להביע דעות פרו-ציוניות. ניסיונו לראיין את פאוזי קאוקג'י נכשל, כאשר קאוקג'י קצר הרוח נמנע מלהתייחס לשקריו על ניצחונותיו שלא היו והלך בזעם לאחר שנשאל על מעשיו בגרמניה.[19]

מסעו של קרלסון הסתיים בהגיעו דרך ניקוסיה לחיפה, יחד עם 280 עקורים יהודים על האנייה "התקוה". קרלסון ערך סיור מקיף בארץ, בעצמו ללא ליווי רשמי, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמדינה הצעירה שלה נתונה הייתה אהדתו. קרלסון נסע בעיקר בטרמפים, ובין היתר התארח במשך שבוע בקיבוץ דגניה א'.[20]

סיורו בישראל השפיע עליו עמוקות והביא אותו להשוואה בין התחייה הלאומית של העם היהודי, לבין תחייה אפשרית כזאת של העם הארמני:

"לגבי דידי, היתה גם ישראל מולדת לרגשות שלי. אלפיים שנה חלמו היהודים על עצמאות: מזה אלפי שנים חלמו הארמנים על מולדת ריבונית...קנאתי במזלה של ישראל. כלום לא סבלו הארמנים מידי התורכים...כפי שסבלו היהודים מידיו של היטלר? מה דומה הוא הרקע רב העינויים והיסורים של שני עמים עתיקים אלה, ומה משותפת היא הערגה שלהם לחרות...לא ייפלא, אפוא, כי איש ארמני מצא בישראל זו, מקור השראה לעצמו. ומשנדדתי כך לארכה ולרחבה של ישראל וכולי נתון כאילו בחלום, ראיתי את עצמי בעיני-רוחי שם את האותיות הארמניות באלפא ביתא האשורית; ראיתי בהזיתי דמוקראטיה ארמנית; עתונים ארמנים; ראיתי את אחי הארמנים בונים ויוצרים כשהם חדורים מרץ של עם שיצא לחפשי. ראיתי את ארמניה קמה לתחיה."[21]

מישראל הגיע בנובמבר 1948 לביקור בעיר הולדתו אלכסנדרופוליס שביוון. בסיום מסעו המריא קרלסון במטוס נוסעים מאתונה לשוב לארצות הברית.[22]

את רשמיו וחוויותיו מסיקור מלחמת העצמאות מן הצד הערבי העלה קרלסון על הכתב בספרו "מקהיר עד דמשק" שראה אור בשנת 1951. עד מהרה תורגם הספר לעברית על ידי העיתונאי שלום רוזנפלד ויצא לאור בישראל בשנת 1952. לגרסה העברית ניתנה כותרת משנה "עם צבאות ערב נגד ישראל". הספר היה אחד מרבי המכר בישראל בראשית שנות החמישים.

סוף הדרך

לאחר צאתו לאור של ספרו "מקהיר עד דמשק" לא פרסם יותר קרלסון, בארבעים שנות חייו הבאות, כל ספר נוסף, וחי חיים צנועים ומרוחקים מאור הזרקורים בעיירה מנהאסט (Manhasset) בלונג איילנד. הוא המשיך לכתוב מאמרים בעיתונים ובכתבי עת אודות האנטישמיות ואודות צורות אחרות של גזענות, אך לא ריכז את מאמריו בספרים.

במאי 1953 יצא קרלסון במכתב גלוי בעיתונות נגד הסנטור ג'וזף מקארתי והמקארתיזם.

בשנת 1991 ערך קרלסון עבודת מחקר בספריית הוועד היהודי אמריקאי (American Jewish Committee) בניו יורק. ב-23 באפריל 1991, כאשר שקד על עבודתו בבניין הספרייה במנהטן, פקד את קרלסון התקף לב, הוא הוחש לבית החולים ושם נפטר בגיל 82.

ספריו

  • Under Cover - My Four Years in the Nazi Underworld of America. Publisher: Dutton & Co. 1943
  • The Plotters. Publisher: Dutton & Co. 1946
  • Hate-mongers among the clergy. Publisher: American Mercury. 1946
  • Cairo to Damascus. Publisher: Alfred A. Knopf. 1951

ספרו בעברית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון רוי קרלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ John Roy Carlson, Under Cover, Book I, Chapter I: A Black Christmas, p. 18
  2. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק ראשון, לונדון שמאחורי הפרגוד, עמ' 11.
  3. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק שני, אני נפגש עם המשטרה, עמ' 27.
  4. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק תשיעי, העיר הבלתי קדושה, עמ' 123.
  5. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשירי: הברחת נשק, עמ' 127-126.
  6. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, עמ' 139-137.
  7. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק אחד עשר, מסיבת־חוף נוסח ערב, עמ' 144.
  8. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק שנים עשר, עמ' 168-164.
  9. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק שלשה עשר: מדינת ישראל קמה לתחיה, עמ' 172-170.
  10. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק ארבעה־עשר, עמ' 191-189.
  11. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק חמשה־עשר, קונסול נרצח, עמ' 195-194.
  12. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק שישה־עשר, מייג'ור עבדאללה טל, עמ' 213-212, המייג'ור והפטריארך, עמ' 216.
  13. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק שמונה עשר, עמ' 239-227.
  14. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק תשעה עשר, עמ' 258-242
  15. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים, עמ' 269-259.
  16. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים ואחד, עמ' 279.
  17. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים ואחד, עמ' 284-281.
  18. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים ושניים, עמ' 296-287.
  19. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים ושלושה, עמ' 313-308.
  20. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים וארבעה, עמ' 326-325.
  21. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים וארבעה, עמ' 331.
  22. ^ ג'ון רוי קרלסון, מקהיר עד דמשק, פרק עשרים וארבעה, למקום מולדתי, עמ' 333-331.

Read other articles:

Jamur upas

Batang kakao yang terkena jamur upas. Jamur upas' (Upasia salmonicolor (Berk. et Br.) Tjok.) adalah jamur penyebab penyakit upas atau mati cabang/ranting. Penyakit ini biasa menyerang pohon perkebunan dan buah budidaya di daerah tropis, terutama di musim penghujan. Gejala penyakit ini adalah matinya pepagan batang dan tampak mengering. Pada awalnya bagian yang terserang tampak keperakan, lalu beralih menjadi merah jambu. Pada saat ini miselia jamur telah menyerang jaringan korteks kayu. Penya...

 

WRWD-FM

Radio station in Highland, New YorkWRWD-FMHighland, New YorkBroadcast areaPoughkeepsie-Newburgh-Kingston, New YorkFrequency107.3 MHzBrandingCountry 107.3 WRWDProgrammingFormatCountryAffiliationsPremiere NetworksWestwood OneOwnershipOwneriHeartMedia, Inc.(iHM Licenses, LLC)Sister stationsWCTW, WHUC, WPKF, WRNQ, WRWB-FM, WZCRHistoryFirst air dateSeptember 1, 1989; 34 years ago (1989-09-01)Call sign meaningRachel, William Jr, and David (the first names of original owner William...

 

E2F

Family of transcription factors E2F is a group of genes that encodes a family of transcription factors (TF) in higher eukaryotes. Three of them are activators: E2F1, 2 and E2F3a. Six others act as suppressors: E2F3b, E2F4-8. All of them are involved in the cell cycle regulation and synthesis of DNA in mammalian cells. E2Fs as TFs bind to the TTTCCCGC (or slight variations of this sequence) consensus binding site in the target promoter sequence. E2F family Schematic diagram of the amino acid s...

Shadows (2020 film)

2020 Italian thriller drama film ShadowsFilm posterDirected byCarlo LavagnaWritten by Damiano Bruè Fabio Mollo Vanessa Picciarelli Tiziana Triana Produced by Andrea Paris Matteo Rovere Starring Mia Threapleton Lola Petticrew Saskia Reeves CinematographyJames MatherEdited byDavide VizziniMusic byMichele BragaRelease date 21 October 2020 (2020-10-21) (Rome) Running time100 minutesCountryItalyLanguageEnglish Shadows is a 2020 Italian thriller drama film directed by Carlo Lava...

 

Frogger

1981 video game This article is about the 1981 video game. For other uses, see Frogger (disambiguation). 1981 video gameFroggerDeveloper(s)KonamiPublisher(s)JP/EU: Konami/Sega[5][4]NA: Sega/GremlinSeriesFroggerPlatform(s)Arcade, Apple II, Atari 8-bit, Atari 2600, Atari 5200, Intellivision, ColecoVision, Commodore 64, TI-99/4A, VIC-20ReleaseJP: August 1981[3]NA: September 1981[1][2]EU: October 1981[4]Genre(s)ActionMode(s)1-2 players alternating t...

 

Bloomingdale, Illinois

Not to be confused with Bloomington, Illinois. Village in Illinois, United StatesBloomingdaleVillageVillage of BloomingdaleRandecker's Hardware StoreLocation of Bloomingdale in DuPage County, Illinois.Coordinates: 41°56′58″N 88°04′57″W / 41.94944°N 88.08250°W / 41.94944; -88.08250Country United StatesState IllinoisCountyDuPageTownshipBloomingdaleSettled1833Incorporated1889Re-incorporatedJune 18, 1923Founded byMeacham Brothers(Lyman, Harvey and Silas)Go...

2008 St. Louis Cardinals season

2008 St. Louis CardinalsLeagueNational LeagueDivisionCentralBallparkBusch StadiumCitySt. Louis, MissouriRecord86–76 (.531)Divisional place4thOwnersWilliam DeWitt, Jr., Fred HanserGeneral managersJohn MozeliakManagersTony La RussaTelevisionFSN Midwest(Dan McLaughlin, Al Hrabosky)KSDK (NBC 5)(Jay Randolph, Rick Horton)RadioKTRS(Mike Shannon, John Rooney) ← 2007 Seasons 2009 → The St. Louis Cardinals' 2008 season was the 127th season for the franchise in St. Louis, M...

 

Carlo Montemagno

American engineer Carlo MontemagnoBorn(1956-08-07)August 7, 1956New York City, USDiedOctober 11, 2018(2018-10-11) (aged 62)St. Louis, Missouri, USAlma materCornell University, Pennsylvania State University, University of Notre DameAwardsFeynman Prize in Nanotechnology (2003)Earth Award Grand PrizeCNBC Business Top 10 Green Innovators awardBill & Melinda Gates Grand Challenge WinnerScientific careerFieldsBiomedical Engineering, Nanotechnology, BionanotechnologyInstitutionsUnivers...

 

Aadhavan

2009 film by K. S. Ravikumar For the Tamil writer, see Aadhavan Sundaram. AadhavanDirected byK. S. RavikumarWritten byK. S. RavikumarStory byRamesh KhannaProduced byUdhayanidhi StalinStarringSuriyaNayantaraVadiveluMuraliB. Saroja DeviRahul DevCinematographyGanesh RajaveluEdited byDon MaxMusic byHarris JayarajProductioncompanyRed Giant MoviesDistributed byRed Giant MoviesAyngaran International (UK)FiveStar (Malaysia)[1]Release date17 October 2009 (2009-10-17)Running time...

Demon Days Live

2005–06 concert tour by Gorillaz This article is about the Gorillaz concert tour. For the DVD released of this tour, see Demon Days Live (film). Demon Days LiveTour by GorillazPromotional poster for Manchester datesLocationEuropeNorth AmericaAssociated albumDemon DaysStart date1 November 2005End date6 April 2006Legs2No. of shows 5 in North America 5 in Europe 10 total Gorillaz concert chronology Gorillaz Live(2001–02) Demon Days Live(2005–06) Escape to Plastic Beach Tour(2010) Demon Day...

 

Monster Party (film)

2018 horror film For the 1989 video game, see Monster Party. Monster PartyPosterDirected byChris von HoffmannWritten byChris von HoffmannProduced byBrian Kavanaugh-JonesFred BergerEric B. FleischmanJesse BergerStarringSam StrikeErin MoriartyKian LawleyRobin TunneyVirginia GardnerBrandon Micheal HallBill EngvallJulian McMahonLance ReddickCinematographyTobias DemlEdited by Gehrig Burnett Jr Joe Rosenbloom Music byFelix ErskineNao SatoProductioncompanyRLJ EntertainmentDistributed byAMC NetworksR...

 

Offender (film)

2012 British filmOffenderDirected byRon ScalpelloWritten byPaul Van CarterProduced byPaul Van Carter Nick Taussig, Stephen Mitchell, Rhys David ThomasStarringKimberley NixonShaun DooleyJoe ColeTyson ObaVas BlackwoodRuth Gemmell David Ajala Doon MackichanCinematographyRichard MottEdited byJohnny RaynerMusic byChad HobsonProductioncompanyGunslinger Films & Revolver Entertainment. An RDT Co-ProductionDistributed byRevolver EntertainmentRelease date 8 August 2012 (2012-08-08) R...

Saturn I SA-4

March 1963 Apollo program test launch Saturn I SA-4SA-4 on Pad 34Mission typeTest flightOperatorNASAMission duration15 minutesDistance travelled400 kilometers (250 mi)Apogee129 kilometers (80 mi) Spacecraft propertiesLaunch mass52,480 kilograms (115,700 lb) Start of missionLaunch dateMarch 28, 1963, 20:11:55 (1963-03-28UTC20:11:55Z) UTCRocketSaturn ILaunch siteCape Canaveral LC-34 End of missionDecay dateMarch 28, 1963, 20:26:55 (1963-03-28UTC20:26:56Z) ...

 

Kamezaki Station

Railway station in Handa, Aichi Prefecture, Japan CE05Kamezaki Station亀崎駅Kamezaki Station in September 2015General informationLocation2-chōme-156 Kamezaki-Tokiwachō, Handa-shi, Aichi-ken 475-0029JapanCoordinates34°55′08″N 136°57′40″E / 34.9188°N 136.9610°E / 34.9188; 136.9610Operated by JR CentralLine(s) Taketoyo LineDistance10.2 kilometers from ŌbuPlatforms1 island platformOther informationStatusUnstaffedStation codeCE05HistoryOpenedMarch 1, 1886P...

 

Mike DeWine

American politician Richard DeWine redirects here. For Mike DeWine's son and associate justice of the Ohio Supreme Court, see Pat DeWine. Mike DeWineOfficial portrait, 201870th Governor of OhioIncumbentAssumed office January 14, 2019LieutenantJon HustedPreceded byJohn Kasich50th Attorney General of OhioIn officeJanuary 10, 2011 – January 14, 2019GovernorJohn KasichPreceded byRichard CordraySucceeded byDave YostUnited States Senatorfrom OhioIn officeJanuary 3, 1995 – ...

Chris O'Ryan

This article may have been created or edited in return for undisclosed payments, a violation of Wikipedia's terms of use. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. (June 2019) Chris O'RyanAlso known asTekBornJuly 6, 1980Occupation(s)Songwriter, Music producer, sound engineerYears active2003 - presentLabelsTekzenmusic Inc.Musical artist Chris O'Ryan (born July 6, 1980)[citation needed], known professionally as Tek[ci...

 

Тетраподоморфы

Тетраподоморфы Eusthenopteron foordiЧетвероногие в широком смысле. Сверху: зелёная литория, акантостега; Снизу: обыкновенная сипуха, обыкновенная лисица Научная классификация Домен:ЭукариотыЦарство:ЖивотныеПодцарство:ЭуметазоиБез ранга:Двусторонне-симметричныеБез ранга:Вто...

 

Itamar Ben Avi

Itamar Ben-Avi (1912) Itamar Ben-Avi, nato Ben-Zion Ben-Yehuda (Gerusalemme, 31 luglio 1882 – New York, 8 aprile 1943), è stato un giornalista, editore ed esperantista israeliano. Fu il primo parlante nativo della lingua ebraica in epoca moderna. Indice 1 Biografia 1.1 L'attività giornalistica e letteraria 2 Note 3 Bibliografia 4 Voci correlate 5 Altri progetti 6 Collegamenti esterni Biografia Figlio di Eliezer Ben Yehuda[1], il protagonista della rinascita della lingua ebraica, e...

Alfonso VIII de Castilla

Alfonso VIII de Castilla Rey de Castilla Reinado 31 de agosto de 1158-6 de octubre de 1214Predecesor Sancho III de CastillaSucesor Enrique I de CastillaInformación personalNacimiento 11 de noviembre de 1155SoriaFallecimiento 5 al 6 de octubre de 1214[1]​ (58 años)Gutierre-MuñozSepultura Monasterio de las Huelgas de BurgosFamiliaCasa real BorgoñaPadre Sancho III de CastillaMadre Blanca Garcés de PamplonaConsorte Leonor Plantagenet (matr. 1170; fall. 1214)Regent...

 

Komárom

Cet article est une ébauche concernant une localité hongroise. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Komárom Forteresse d'Igmánd (partie du système de fortifications de Komárom) Blason de KomáromDrapeau de Komárom Géolocalisation sur la carte : Komárom-Esztergom Komárom Komárom Komárom Administration Pays Hongrie Comitat (megye) Komárom-Esztergom (Transdanubie centrale) District (já...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!