בחודש יולי 1967 הוחלט במועצה על הקמת אנדרטה שתנציח את 12 בני המועצה שנפלו במלחמת ששת הימים.[1] לצורך בחירת האנדרטה הוקמה ועדה שופטים שכללה את ראש המועצה את הפסל יצחק דנציגר וחברים נוספים. לוועדה הוגשו חמש הצעות. החלטת השופטים ניתנה באפריל 1968 על פיה הפסל יעקב אפשטיין זכה במקום הראשון והצעתו נבחרה. התקציב להקמת האנדרטה כולל כביש גישה ומקומות חניה נאמד ב-60 אלף לירות.[2] האנדרטה נחנכה בשנת 1972. בהמשך הורחבה האנדרטה כדי שתשמש להנצחת כל חללי בני היישובים במועצה שנפלו בכל המלחמות ממלחמת העצמאות ועד ימינו. מונצחים בה שמותיהם של 98 לוחמים.[3]
האנדרטה בנויה משנים עשר עמודי בטון בגובה שבעה מטר הצבועים בצבע חום ורדרד, היוצרים ביחד מעגל. חלק מהעמודים צמודים לעמודים האחרים וחלקם ניצבים בדד. החלק העליון של העמודים מעוצב בדגמים גאומטריים. בהמשך עם הרחבת האתר להנצחת כל החללים נבנה קיר הנצחה בעל רקע שחור שעליו מצוינים שמות כל החללים. בחזית הקיר רחבה גדולה הבנויה מפלטות של גרנולית בצבע אפור. בחזית הרחבה בנויים שלושה קירות הצבועים באפר בהיר, שניים משני צידי הרחבה מקבילים אחד לשני, הקיר השלישי בנוי ביניהם יותר פנימה ובכך מאפשר מעבר משני צידי הקיר. על הקיר השמאלי כתובת, המועצה האזורית חוף הכרמל. על הקיר הימני הכתובת: "זיכרון נצח לבני חוף הכרמל אשר נפלו במלחמות ישראל ובשירות המולדת, על הקיר המרכזי בחזית הפסוק מספר ישעיהו ס"ו,יג: ”כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו” ומאחור הפסוק "מנשרים קלו מאריות גברו".
בטו בשבט של שנת תשנ"ח (1998) ניטעה ליד רחבת החנייה של האנדרטה חורשת עצים הנקראת "חורשת הנופלים".
