T-35![]() |
|
מידע כללי |
|---|
|
סוג |
טנק כבד |
|---|
|
מדינה מייצרת |
ברית המועצות ברית המועצות |
|---|
|
יצרן |
מפעל מאלישב  |
|---|
|
שנת ייצור |
1932–1939 |
|---|
|
תקופת השימוש |
1935–1941 (כ־6 שנים) |
|---|
|
דגם קודם |
אין |
|---|
|
דגם עוקב |
אין |
|---|
|
מערכה מרכזית |
מלחמת העולם השנייה |
|---|
|
יחידות שיוצרו |
61 |
|---|
|
מידע טכני |
|---|
|
אורך |
9.72 מטר |
|---|
|
רוחב |
3.20 מטר |
|---|
|
גובה |
3.43 מטר |
|---|
|
משקל |
50 טון |
|---|
|
מהירות |
29 קמ"ש (כביש), 14 קמ"ש (שטח פתוח) |
|---|
|
טווח פעולה |
100 ק"מ |
|---|
|
מנוע |
מנוע בנזין 12 צילינדר בתצורת V בן 500 כ"ס |
|---|
|
שריון |
10 עד 50 מילימטר |
|---|
|
צוות |
11 |
|---|
|
מערכות נשק |
|---|
|
חימוש עיקרי |
תותח 76.2 מ"מ ותותח 45 מ"מ |
|---|
|
חימוש משני |
שישה מקלעי DT |
|---|
  |
T-35 היה טנק סובייטי כבד בעל חמישה צריחים. הטנק תוכנן בתחילת שנות ה-30 ויוצר באופן סדרתי בשנים 1932 - 1939. הטנקים השתתפו בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה. מרבית הטנקים אבדו בחודשים יוני - יולי 1941.
פיתוח וייצור
הפיתוח של הטנק הכבד החל בשנת 1930 במשרדי התכנון בעיר חרקוב. המטרה הייתה פיתוח של טנק כבד לפריצת קווי ביצורים, לשם כך הגדירו אנשי חיל השריון הסובייטי למתכננים את הדרישות לחימוש הטנק: 2 תותחים ולפחות 6 מקלעים. התוצאה הייתה טנק במשקל של כ-50 טון בעל 5 צריחים. הצריחים מוקמו בשני מפלסים. במפלס עליון מוקם צריח ובו תותח בקוטר 76.2 מ"מ בעל קנה קצר. התותח יועד לירי פגזים נפיצים בלבד כנגד מטרות חי"ר וארטילריה. במפלס התחתון מוקמו 4 צריחים. צריח אחד/שניים עם תותח בקוטר 45 מ"מ (התותח יועד לירי פגזי חודרי שריון כנגד מטרות משוריינות) ושלושה/שניים (תלויה בגרסה) צריחים עם מקלעי DT.
הטנק צויד במנוע בנזין בעל 12 צילינדרים מדגם M17. היה זה למעשה הגרסה המשופרת של המנוע הגרמני BMW VI, אשר יוצר בברית המועצות ברישיון. הספק של המנוע היה 500 כוח סוס.
הייצור של טנקי T-35 החל בנובמבר 1933 במפעל הקטרים בעיר חרקוב. T-35 יוצר בסדרות קטנות עד לשנת 1939, אז הופסק ייצורו. בסך הכל יוצרו 59 טנקי T-35.
שירות קרבי
בקיץ 1941 מרבית טנקי T-35 (48 מתוך 59) היוצבו בגדוד הראשון של דיוויזיית שריון מס' 34. הדיוויזיה מוקמה באזור העיר רווה-רוסקה. בימים הראשונים של מבצע ברברוסה איבדה הדיוויזיה את כל טנקי T-35 שלה - רובם ללא קרב. הם נעזבו בשל תקלות טכניות, במהלך התמרון של הדיוויזיה. כמחצית מהטנקים פוצצו על ידי אנשי הצוות שלהם, כאשר התברר שלא ניתן לתקנם בתנאי שדה. 2 טנקים נתקעו בביצות ושניים נוספים נפלו מן הגשר לתוך הנהר וטבעו. רק 7 מתוך 48 הטנקים השתתפו בלוחמה של ממש, כולם הושמדו באש תותח נ"ט של הגרמנים.
טנקי T-35 הנותרים (אלה שלא הוצבו בדיוויזיה ה-34) נטלו חלק בקרב על מוסקבה בחורף 1941-42. לאחר מכן לא ידוע על שימוש כלשהו בטנקים אלו.
קישורים חיצוניים
